מנהלי הפורום
פרופ' יעקב קורח: יו"ר לשעבר של החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית. מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר. בוגר ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. השלים התמחות בגינקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. סיים השתלמות בת שנתיים בגינקולוגיה אונקולוגית בביה"ח "בית ישראל" בניו יורק ארה"ב. השתלם בלפרוסקופיה מתקדמת בביה"ח בקוויבק בקנדה. חבר החברה הבינלאומית לממאירות גינקולוגית, והחברה האירופאית לגינקולוגיה אונקולוגית.
פרופ' דרור מאירוב: מנהל המרכז לשימור פוריות ע"ש מוריס קאהן שיבא תל השומר. המרכז משלב ייעוץ רפואי, טיפולי שימור פוריות מתקדמים, טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית (IVF) ומעקב ארוך שנים לקביעת פוריותן של נשים נערות וילדות חולות סרטן.
נשיא הארגון העולמי לשימור פוריות.
חבר ועדת העדכון של האגודה בנושא גינקו-אונקולוגיה.
ביצע את השתלת רקמת השחלה הראשונה בעולם בעקבותיה חולת סרטן עקרה הרתה וילדה תינוקת בריאה.
שלום רב,
בטיפולי הפוריות נכתב שאיבת ביציות ובעתיד החזרה
אם הכוונה להקפאת ביציות כדרך לשימור פוריות ושימוש בעתיד חשוב להדגיש כי סיכויי הצלחה של הקפאת ביציות בגיל זה נמוכים מאוד!! צריך עשרות רבות של ביציות על מנת להשיג הריון בודד. דבר שאינו ישים (ריאלי). צריך להשתדל להקפיא מספר גבוה ככל הניתן ועדיף אם מתאים להקפיא עוברים ( אף אם יש צורך בבנק זרע). הבעיה בפוריות נובעת מהגיל המתקדם ( ללא קשר למחלה) ומסיכון שהמחלה תחזור בשחלה.
כפי שנאמר, אין מניעה ממתן טיפול הורמונלי מאחר והגידול אינו מגיב להורמונים. חשוב לבחור פרוטוקול שיביא לתוצאות מיטביות. ניתן לשאוב ביציות גם במקרים בהם נמצא גידול MBOT בשחלה אם כי הדבר דורש מיומנות ואבחנה היכן נמצא הגידול
שלום רב
שחלות הינן רגישות ביותר לטיפול קרינתי ועל כן חשוב להימנע מקרינה לאזור השחלות ואם האזור מוקרן יש להסיט את השחלות על ידי ניתוח לפארוסקופי מאזור הקרינה. ניתן באותו ניתוח אף להקפיא רקמת שחלה. פעולות אלו ישמרו על מאגר הביציות בדרגת סבירות גבוהה.
הרחם פחות רגיש לקרינה אולם לא ניתן להזיזו. כאן קיימת חשיבות לעוצמת הקרינה הישירה על הרחם. פגיעת הקרינה מתבטאת בדרך כלל ברירית רחם דקה שתתבטא בחוסר וסת ובהפרעה בקליטת הריון . מנסיוננו קרינה חיצונית בלבד השפעתה על הרחם מוגבלת ולעתים רבות ניתן להשיג הריון כל זאת בתנאי שדאגנו לשמירה על הביציות - כפי שאמרנו הן מאוד רגישות.
כאשר הרחם אינו מתפקד האפשרות היחידה להשיג הריון הינה באמצעות פונדקאות
טיפולים כימותראפיים פוגעים במאגר הביציות בכל גיל בתלות בטיפול הניתן
לעיתים קרובות בילדות הששפעת הטיפולים באה לידי ביטוי רק בגיל מבוגר יותר.
יתכנו אז השלכות על הפריון. צריך לבצע ברור של רזרווה שחלתית כולל בדיקת AMH
לגבי תפקוד מיני גם כאן יכולה להיות השפעה מאוחרת בעיקר אם הטיפול כלל השתלת מח עצם
לא קיבלת טיפול כימותראפי. טיפולי פוריות אינם מעלים ערכי HCG
ניתן לבצע שימור פוריות והקפאת עוברים לאחר הריון מולארי
כאשר מטופלים בטיפול משולב של זריקות לדיכוי שחלתי וכדורי אקזמסטן אין הפרשת הורמונים כלל ורמות FSH ן LH נמוכות.
כאשר ערכי אסטרוגן עולים לאחר הפסקת הטיפולים קיימת עדות לכך שהשחלות פעילות.
אין זו עדות לביוץ. אך זו תוצאה מעודדת
תופעות הלוואי של דקפפטיל כמו גלי חום הפרעות שינה נובעים מהפסקת ייצור והפרשה של אסטרוגן. כל התרופות האחרות ממשפחה זו גם הם מונעים הפרשת אסטרוגן ועל כן אין הבדל בתופעות הלוואי. חלק מהנשים עוברות תהליך הסתגלות ותופעות הלוואי לטיפול פוחתות. ניתן במצבים מסויימים להקל על תופעות הלוואי על ידי מתן אסטרוגן במינון נמוך לנשים המתאימות .
טיפול בזולדקס או כל תרופה אחרת שהינה GnRH analog כמו לוקרין ודקפפטיל מהווים אמצעי מניעה מחלט. אין צורך באמצעי מניעה נוסף
אם תרצי להרות בעתיד יש להשתמש בתכשירים החודשיים ולא אלה הניתנים כל 3 חדשים.
מתופעות הלוואי לטיפול זה יובש וגינאלי וירידה בחשק המיני
ברוב המקרים של טיפולים כימותראפיים אגרסיבים כמו השתלת מח עצם בספירת זרע לא מוצאים תאי זרע. גברים רבים מקפיאים מנות זרע לפני הטיפולים . חשוב לברר אם אכן כך בוצע . במקרים אלו בהחלט ניתן להשתמש במנות המוקפאות ולנסות להשיג הריון.
לגבי טיפולי פוריות IVF, אין מניעה לעבור טיפולים אלה גם עם גירוי הורמונלי מתאים למרות הסיפור המשפחתי עליו את מדווחת.
הבעיה העיקרית הינה נושא הזרע .
בגיל 30 הרזרווה השחלתית של רוב הנשים אכן טובה
טיפולים כימותראפיים כמו אלה הניתנים בסרטן שד אכן פוגעים ברזרווה השחלתית של כל הנשים. עבודות רבות הראו ירידה ברורה ברמות AMH ומשתנים אחרים הבודקים רזרווה שחלתית בנשים צעירות שטופלו בכימותראפיה בשל סרטן שד.
הטיפול הקרינתי, ניתוחי והורמונלי אינם גורמים לפגיעה.
כאשק קיבלת לוקרין וטמוקסיפן לא היה לך מחזור, כמו כן הבדיקות ההורמונליות ( כולל AMH) אינן מהימנות.
אני מבין כי כעת את מטופלת בטמוקסיפן בלבד. גם כאן הבדיקות ההורמונליות כולל AMH אינן מדוייקות.
תוצאה טובה! היא שחזר לך המחזור כלומר יש פעילות שחלתית (גם אם נמוכה).
ישנן 2 אפשרויות - 1. להפסיק טיפול הורמונלי על מנת לאפשר הריון ולחדש טיפול הורמונלי לאחר מכן.
2. אפשרות חדשה!!! בסל הבריאות של המדינה הוכנס כעת סעיף המאפשר לנשים שסיימו טיפול כימותראפי ונפגעה להם הרזרווה השחלתית , אך השחלות פעילות, לבצע פעולות לשימור הפוריות ולהקפיא ביציות ( עד 4 מחזורים).
אם את מעוניינת בהריון כעת אפשרות ראשונה בתאום עם האונקולוגים שלך הינה הטובה ביותר.
לא ברור אם את לוקחת טיפול הורמונלי כמו טמוקסיפן או שאינך נוטלת טיפול כלשהו כעת.
במידה ואינך נוטלת טיפול הורמונלי לא ברור מדוע מחזור מופיע אחת לשבועיים וחצי. ייש לשלול כי אינו ממוקם נכון או שיש בעיה רחמית כלשהי.
לגבי התקן מירנה למרות ששחרור הפרוגסטרון הינו בעיקר מקומי אנו לא ממליצים על שימוש במירנה לחולות סרטן שד. כל אשה הנושאת התקן מירנה ומאובחן אצלה סרטן שד אנו ממליצים על הוצאתו.
ישנם פרסומים בספרות האמריקאית על מירנה בנשים חולות סרטן שד אך בארץ אין נוהגים כך בדרך כלל.
תרופת גליבק ניתנת לגברים ונשים לתקופות ארוכות ובתקופה זו מומלץ להימנע מהריון לא מתוכנן.
ילדים שנולדו לזוגות כאשר הבעל טופל בגליבק imatinib דווח שנולדו ילדים בריאים ואין המלצה לסיים הריון בשל כך.
נשים שהרו תוך נטילת גליבק בהריון ברוב המקרים דווח על הריונות תקינים אם כי יש נשים שהחליטו לסיים את ההריון ולבצע הפלה.
בכל מקרה יש להיוועץ עם המרכז הטרטולוגי.
יש לברר באיזה שבוע של הריון את נמצאת.
זרע נוצר במשך 75 ימים. מאוד יתכן שהזרע ממנו הרית נוצר לפני החשיפה לתרופה. במידה וש סמיכות זמנים עליך לפנות למרכז הטרטולוגי על מנת לקבל ייעוץ .
דרור
הקפאת זרע לפני טיפולים כימותראפיים בחולי הודגקין חשובה ביותר, ואכן ייצור תאי זרע אצל בעלך נפגע.
איכות הזרע עוד טרם הטיפול הכימי לעתים פגועה וזאת עקב המחלה עצמה.
אולם, אין עדויות כי הזרע המוקפא לפני טיפולים כימותראפיים בחולי הודגקין אינו תקין גנטית. אין שיעור מוגבר של הפלות או מומים בהריונות בעקבות טיפול בזרע זה.
עדיף לבצע טיפולי הפריית מבחנה כאשר משתמשים בזרע קפוא כאשר מספר המנות מוגבל. יש צורך במיקרומניפולציה כאשר איכות הזרע ירודה. גם כאן אין דיווחים מבוססים הטוענים כי יש סכון מוגבר בשימוש בזרע זה.
נתן זריקות זולדקס לתקופה ממושכת ביחד עם טיפול במעכבי ארומטאז הינו טיפול הורמונלי יעיל ומקובל בנשים צעירות שחלו בסרטן שד.
זריקות זולדקס אינן פוגעות ברזרווה השחלתית בין אם לאשה רזרווה גבוהה או נמוכה.
הנתון הנכון הוא שאם השחלות מפסיקות לעבוד ( ולא בגלל הזריקות) לא נוכל לדעת זאת והדבר יתגלה רם עם הפסקת הטיפול התרופתי.
לא ברור
טריפל נגטיב פירושו שהגידול לא הורמונלי. מדוע מקבלת טיפול הורמונלי?
יש הבדל בין מחלה המגיבה לטיפול הורמונלי למחלה שאינה מגיבה לגבי עיתוי כניסה להריון
אין הנחייה מבוססת מדעית. אך המקובל בספרות ובפרטיקה הרפואית כי בד"כ ניתן להרות שנתיים לאחר האבחון ( יש האומרים שנתיים טיפול הורמונלי). ייתכן ואפשר פחות. יש לקחת בחשבון מספר גורמים פרמטרים אונקולוגים: כמו שלב המחלה בזמן האבחנה, פרמטרים פריוניים: כמו גיל האשה, כמה זמן ניתן להמתין והאשה עדיין פוריה. יש להפסיק טמוקסיפן לפחות 3 חדשים לפני נסיון להרות.
זריקות זולדקס מומלץ לקחת אחת לחודש ולא כל 3 חדשים בנשים המעוניינות להרות. ניתן להפסיק אותם בכל שלב אפילו בסמיכות להריון
לאחר כריתת שחלות מניעתית הפרשת ההורמונים הנשיים מפסיקה לחלוטין.
בעקבות הפסקת מחזור והפרשת הורמונים בנשים ( מכל סיבה ) ידוע כי קיימת עלייה מתונה במשקל עד כ 10%. ניתן להתמודד אתה על ידי פעילות גופנית, כלכלה נכונה וכמובן על ידי טיפול הורמונלי תחליפי אם אין הוראת נגד לכך.
אין נתונים בספרות הרפואית המעידים על הגברת סיכון לחזרת סרטן שד בעקבות הריון. להיפך רוב הנתונים מעידים על ירידה בשכיחות חזרת המחלה בעיקבות הריון.
לגבי עיתוי כניסה להריון - בנשים הנוטלות טיפול הורמונלי מקובל להמתין לפחות שנתיים. בנשים שאינן זקוקות לטיפול הורמונלי אין צורך בהמתנה זו וניתן לנסות להרות כשנה ויותר לאחר סיום הטיפול הכימי.
יש לברר עם הרופאים האונקולוגים המטפלים לגבי דרכי המעקב לוודא שהמחלה לא חוזרת. בהריון המעקב קשה יותר ופחות יעיל ועל כן יש יתרון בהמתנה מסויימת וביצוע מעקב מלא בדרך כלל הדבר נקבע על פי שלב המחלה ואופייה
בנשים מעל גיל 35 המטופלות בכימותראפיה בשל סרטן שד הסיכון לפגיעה שחלתית שלא תאפשר הריון הוא כ 50% ולעתים יותר.
הפרופיל ההורמונלי שביצעת מעיד כי השחלות נפגעו. האם נפגעו לגמרי נוכל לדעת בחדשים הקרובים. נקווה שהתוצאות ישתפרו כך שנוכל לנסות להשיג הריון.
הדימום שהיה מעיד ככל הנראה על פעילות שחלתית כלשהי.
בהצלחה
אנא חזרי על פרופיל הורמונלי בעוד כ 4 חדשים
שלום ליאת,
על פי הפרופיל ההורמונלי ששלחת את לא מקבלת מחזור כעת בגלל שהשחלות אינן פעילות ולא בגלל זריקות הדקפפטיל.
לעיתים השחלות חוזרות לפעילות לאחר זמן מה ועל כן הנתון שאין פעילות שחלתית אינו סופי.
לגבי טיפולי פוריות כמובן שאפשר רק אם יש פעילות שחלתית.
בשלב זה אני מציע לא לנסות להרות עקב הסמיכות לטיפול הכימותראפי הגורם לפגיעה באיכות הביציות ( אם יהיו).
יש להמתין עוד מספר חדשים.