פורום מניעת סרטן

שלום healing, אין המלצות ספציפיות למניעת סרטן הערמונית. יש המלצות כלליות למניעת סרטן, שמתמקדות בגורמים בני-שינוי שקשורים לבחירות אישיות (זאת בניגוד לגורמים משמעותיים לסיכון לסרטן שאינם בני-שינוי, כמו גיל, היסטוריה משפחתית ורקע גנטי). למשל: (1) אי עישון; (2) שמירה על משקל גוף תקין; (3) תזונה בריאה (ריבוי פירות וירקות, ריבוי סיבים, מיעוט מזון מתועש, בישראל ההמלצה היא לדבוק בדפוס תזונה ים-תיכונית); (4) פעילות גופנית והימנעות מאורח חיים יושבני; (5) צריכה נמוכה - אם בכלל - של אלכוהול. חלק מגורמים אלה יכולים לסייע גם במהלך הטיפול. פעילות גופנית, למשל, הוכחה כמסוגלת להפחית את הסיכוי לחזרת מחלה שכבר אובחנה עבור סוגי סרטן מסוימים. בברכה ליטל קינן

שלום דני22 אינני יודעת. מציעה לך לחפש ב-google. זו אינה בדיקה שמכוסה בסל הבריאות או מוצעת דרך קופות החולים אלא רק באופן פרטי. בברכה ליטל קינן

שלום אפוש אין כיום תחיקה שמונעת חשיפה לעשן שכנים בישראל, על אף שמדובר במטרד קשה ושכיח. לאחרונה (מאי 2024) דן גם בג"צ בשאלה, בעקבות עתירה שהגישה עמותת "אויר נקי" ואנשים נוספים (באמצעות עו"ד עמוס האוזנר שפעיל בתחום) כבר לפני שלוש וחצי שנים. בעקבות זאת התבקשה המדינה (המשרד לבטחון לאומי, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות) להגיב, אולם טרם התקבלה תגובה (ראה כאן למשל: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001479114). אחת הבעיות המרכזיות היא שיש בעיה ברורה בתחיקה כזאת, שהסיכוי להעברתה ולאכיפתה נמוך. בינתיים, אין הרבה מה לעשות לצערי, מלבד לדבר עם השכנים (שכבר עשיתם, כנראה ללא הועיל) ולסגור את הפתחים מהם מסתנן אליכם העשן. בברכה ליטל קינן

שלום סימון, החשש כמובן ברור, אבל לזכותך נזקפות כבר 22 שנים ללא חזרת המחלה, שזה כמובן מעודד. אין הנחיות ברורות למניעת חזרה של סרטן הערמונית. ההנחיות המקובלות למניעת סרטן והישנות המחלה ככל הנראה תקפות גם כאן. בגדול, הן כוללות תזונה בריאה, הימנעות מעישון או גמילה מעישון (למי שמעשנים), עיסוק קבוע בפעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין וצריכת אלכוהול במתינות אם בכלל. אבל אין לי ספק שאת כל זה אתה יודע... הרבה בריאות! בברכה ליטל קינן

שלום סימון אומגה 3 נחשב לרכיב מזון בעל תכונות נוגדות חמצון ולכן בד"כ מומלץ. עם זאת, רוב המחקרים עסקו באומגה 3 ממזון ולא מתוספי תזונה. לאחרונה התפרסם מחקר שמצא קשר בין רמות אומגה 3 גבוהות בדם לבין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית. עם זאת, מדובר במחקר שלא אסף נתוני תזונה (הסתמך על רמות אומגה-3 בדם בלבד), כך שלא ברור מה מקור רמות האומגה-3 הגבוהות בדם - תזונה או תוספים סינתטיים. יש משמעות לשאלה זו, כי בתחילת שנות 2000 נערכו מספר ניסויים קליניים במעשנים כבדים שקיבלו תוספי תזונה סינתטיים של ויטמינים נוגדי חימצון, כאשר ההשערה היתה, שתוספים אלה יסייעו בהגנה מפני סרטן הריאה. למרבה ההפתעה הסתבר שהשערת המחקר לא אומתה, ואפילו להיפך. בחלק מהמקרים נמצא שדווקא מי שקיבלו את התוספים, היו בסיכון מוגבר לסרטן. לעומת זאת, נמצא כי מי שהתחילו את המחקר עם רמות טובות של ויטמינים אלה (ממקור תזונתי), אכן היו מוגנים בפני סרטן בהשוואה למי שהרמות אצלם היו נמוכות מהמומלץ. מכאן הסיקו, כי יש משמעות לאופן החשיפה, וכי חשיפה במזון עדיפה ככל הנראה על תוסף סינתטי. בברכה ליטל קינן

שלום שיר1 כמו כל בדיקה רפואית, מול התועלת המצופה יש לקחת בחשבון גם נזקים אפשריים. לרוב ההמלצה על ביצוע בדיקה מסוימת תיקח בחשבון את האיזון בין שני אלה, ותתקבל רק כאשר התועלת עולה על הנזק האפשרי. בדיקת ct אכן כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת אבל תוספת הסיכון לאורך החיים הנקשרת לחשיפה כזו היא נמוכה, וביצוע חד-פעמי של הבדיקה, משיקולים שכנראה באותו רגע נראו מוצדקים, לא צריך להדאיג. בברכה ליטל קינן

שלום miki55 בדיקת pet-ct היא בדיקת דימות שמשיגה שתי מטרות: גם דימות מבני (כמו בדיקת ct קלאסית) באמצעות קרינת רנטגן (קרינה מייננת) וגם דימות תפקודי, באמצעות שימוש בחומר רדיואקטיבי דמוי סוכר, שנקשר לרקמות פעילות מטבולית ומאפשר זיהוי של פעילות מוגברת. משום כך זו בדיקה חשובה ורלבנטית בהתוויות מסוימות. בדיקת pet-ct מומלצת כאשר ההערכה היא שהתועלת שלה עולה על הנזק שעלול להיות כרוך בה. הנזק הכרוך בבדיקה נובע בעיקרו מהחשיפה לקרינה מייננת רפואית. בהקשר זה, יש לזכור שאנו חשופים לקרינה מייננת לאורך חיינו ממקורות סביבתיים (קרינת השמש, קרינה קוסמית). הקרינה המייננת ממקור רפואי נוספת לחשיפה זו. עם זאת, על אף שביצוע הבדיקה עלול להעלות את הסיכון לסרטן (לאורך החיים), תוספת הסיכון הכרוכה בכך נמוכה בהרבה מהסיכוי הכללי הטבעי באוכלוסיה לסרטן לאורך החיים. בברכה ליטל קינן

שלום לימוריי, בעבר פורסם מחקר דני גדול שקשר בין שימוש באמצעים הורמונליים למניעת הריון (כולל התקן תוך רחמי) לבין סיכון מוגדל מעט לסרטן השד בבנות 15-49. עם זאת, לא נאספו נתונים על הרגלי בריאות ורקע שעלולים לתרום לסיכון מוגבר גם הם, כך שלא ברור מה באמת משקלם של ההורמונים החיצוניים באותו עודף סיכון שנצפה. כמו כן, בקבוצת הגיל האמורה, שיעור התחלואה בסרטן השד ממילא נמוך, כך שעלייה קטנה בסיכון מסתכמת בתוספת קטנה של מקרים. מעבר לכך, אני מבינה שאצלך נצרבו גידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם. התקן תוך-רחמי כשלעצמו יכול להגן מפני סרטן צוואר הרחם, וסרטן זה לרוב לא מושפע מהורמונים. עם זאת, אינני מכירה את ההמלצות העכשוויות, והייתי מתייעצת עם רופא /ת נשים בנוגע לכך. הרבה בריאות, ליטל

שלום רב מתנצלת על האיחור במתן תשובה - נכתבה בזמנו תשובה מלאה ומפורטת, שרק כעת אני רואה שמשום מה לא עלתה לאתר. אנסה לשחזר: ראשית, אציין כי גם מחקר ה-nelson הוכיח ירידה בתמותה מסרטן הריאה בקרב הנבדקים. מה שלא נמצא במחקר ה-nelson (וכן היה במחקר ה-nlst האמריקני) הוא - כפי שציינת - הפחתה בתמותה כללית. עם זאת, אבן הבוחן לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן היא הפחתה בתמותה מהמחלה הספציפית עליה מדובר (ואגב, גם כל הניסויים הקליניים המרובים לגבי ממוגרפיה וסרטן השד לא הדגימו הפחתה בתמותה הכללית אלא רק בתמותה מסרטן השד) ולכן מחקר ה-nelson אינו מעיד על כשלון אלא בהחלט תומך בהמלצות לביצוע ldct לגילוי מוקדם של סרטן הריאה במעשנים כבדים בהווה או בעבר. באשר להרחבת הגדרת אוכלוסיית הסיכון - אני לא רואה בזה נזק. יש לזכור כי (1) אוכלוסיית מעשני עבר היא בסיכון גבוה לסרטן הריאה בהשוואה ללא מעשנים גם בחלוף יותר משני עשורים מהפסקת העישון (הסיכון העודף פוחת אבל עדיין נשאר עודף); (2) חשוב לשקלל כאן את שיעור העישון שהיה במדינה המדוברת בעבר; (3) בפועל, ההיענות של אוכלוסיית היעד המוגדרת כיום לבדיקות הסינון יחסית נמוכה, והרחבת ההגדרה יכולה להביא יותר אנשים לבדיקות. בברכה ליטל קינן

שלום oriya חיסונים שמונעים הידבקות בנגיפים שידועים כמעלים סיכון לגידולים מסוימים נחשבים לכאלה שיכולים להוריד גם היארעות סרטן (כלומר, לצמצם את מספר המקרים החדשים). החיסון נגד זנים מסוימים של hpv אכן כבר נחשב היום לחיסון כזה. חיסון רלבנטי נוסף הוא חיסון נגד הפטיטיס hbv - גם נגיף צהבת b עלול לגרום בסופו של דבר לסרטן וחיסון נגדו הוריד את התחלואה בסרטן הכבד. בשלב זה לא מוכרים לי חיסונים דומים נוספים. בברכה ליטל קינן

שלום גל123 משונה, כי כתבתי תשובה מפורטת ביום ראשון וגם קיבלתי חיווי שנקלטה אבל כעת כאשר אני מסתכלת בקישור שבאותו חיווי הוא אכן מחבר אותי לתשובה של הפנוה הקודמת ולא לזו שכתבתי, שהתפוגגה לה. אז זה מה שאמרתי - הסכנה המרכזית הכרוכה בשימוש ממשוך בתרופות היפנוטיות (לשינה) היא התמכרות, גופנית ונפשית, ומדברייך, "גמלתי את עצמי", ברור שזה לא היה תהליך קל. אכן התפרסמו מספר מחקרים שקשרו בין שימוש בתרופות מסוג זה לבין סיכון לסרטן, ולבין תמותה. למרות זאת, יש לקחת בחשבון שמדובר במחקר תצפיתי ולא בניסוי קליני, ועלול להיות שהקשר לא בהכרח סיבתי, אלא נובע מגורמים מקשרים. למשל, גורמי סיכון משותפים הן לנדודי השינה והן לסיכון לסרטן או אפילו הפוך - שנדודי השינה עצמם (ולא בהכרח הטיפול בהם) הם שגורמים לשינויים המעלים את הסיכון לסרטן או לתמותה מוקדמת. על הנושא אפשר להרחיב עוד באתרי מידע רפואי מהימניים (למשל "כמוני") באתרים מדעיים המכילים מאמרים כמו pubmed או google scholar. שאלת מה עלייך לעשות כרגע. הייתי אומרת שהדבר הראשון צריך להיות תשומת לב לשינויים אפשריים בגוף ובתחושות שלך. מעבר לזה, הייתי מקפידה על בדיקות הסיגון לסרטן שעומדות לרשותך (בגילך מדובר על בדיקת צוואר הרחם ואפשרי גם ממוגרפיה באמצעות רופא המשפחה, ומגיל 50 אפשר לעשות בדיקת צואה לדם סמוי). מאחלת לך בריאות טובה בברכה ליטל קינן

שלום 111רוני, אני לא מכירה את הטכנולוגיה בה מדובר למעט הפרסומים בתקשורת ומאמר מדעי אחד, אבל להבנתי, בעיקר מדובר כרגע על מניעת חזרה של סרטן שקיים, מה שמשפר מאוד את סיכויי ההישרדות. יש פרסום על הצלחה בטיפול במלנומה. הואיל ומדובר בטכנולוגיה, יש להניח שניתן יהיה להרחיב אותה גם לסוגי סרטן אחרים. בברכה ליטל קינן

שלום לולי888, שאלת הרבה שאלות ואני חוששת שלרובן אני לא הכתובת המתאימה... אבל אנסה לסייע. 1. מטליות ניקוי בניחוח לימון - אני מניחה שהכוונה היא למאמר הזה: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/pmc8880786/? זה לחלוטין לא תחום המומחיות שלי ואני ממליצה מאוד להתייעץ עם רופא תעסוקתי. בכל אופן, גם המחברים של המאמר סיכמו שקשה לדעת מה ההשפעות ושניתן לצמצם את החשיפה בצורה משמעותית באמצעות הפחתת רמות האוזון בחלל בו נמצאים. 2. בנזן ובנזידין - אלה הם אכן חומרים מסרטנים. אבל כאשר מקטלגים חומר כ"מסרטן" ההתייחסות היא לחשיפה ספציפית ולריכוזים מסוימים. חומר כלשהו, שידוע כבעל פוטנציאל סרטני כאשר החשיפה אליו היא בשאיפה, עלול להיות לא מזיק כאשר החשיפה אליו היא בדרך אחרת, למשל בליעה. לשאלתך הספציפית - גם כאן כתובת טובה ממני למענה תהיה רופא תעסוקתי, אבל להבנתי מגבונים לתינוקות שעומדים בסטנדרטים מסוימים ומאושרים לשימוש אמורים להיות בטוחים מבחינת החומרים שהם מכילים ואופן החשיפה אליהם. 3. בוטנים וסרטן - הקישור בין בוטנים וחומרים קרצינוגניים נובע בעיקרו מטוקסין (aflatoxin) שמופרש על ידי פטריה שלעתים תוקפת בוטנים המאוכסנים במקומות חמים ולחים. ברוב מדינות המערב תנאי האכסון טובים ויש בדיקות לגבי תכולת אפלטוקסין במוצרי בוטנים. מצד שני, בוטנים עצמם, כמזון צמחי, עשירים בנוגדי חמצון שכשלעצמם נלחמים בתאים סרטניים. 4. כורכומין וסרטן הלבלב - לכורכומין יש תכונות נוגדות סרטן ונוגדות דלקת. מדובר בחומר שנחשב למרפא במסורות שונות, והוא נחקר היום רבות בהקשר לסרטן - הן מניעה ראשונית (מניעת התחלואה) והן מניעה שניונית ושלישונית (טיפול במחלה ובסיבוכיה). התוצאות לא חד-משמעיות והמחקר עדיין נמשך. אחד מהאתגרים עם כורכומין הוא הזמינות הביולוגית שלו - תכשירים פומיים במינון גבוה לא מצליחים להעלות משמעותית את רמת החומר בדם. לאחרונה נראה שהיתה פריצת-דרך בסוגיה זו, מה שיקל על המחקר. חשוב לדעת שיש להודיע לרופא המטפל על שימוש בכורכומין כי יש לו פוטנציאל ל"התנגשות" עם טיפול של תרופות אחרות. 5. תערובת של צמחים - אני לא יודעת למה הכוונה. אני לא אחראית על אתר האגודה ואולי כדאי לפנות ישירות אליהם. בברכה ליטל קינן

שלום ישראלישראל, אמנם שרף אפוקסי המשמש בתחום הבנייה נחשב לחומר שעלול להיות מסוכן אבל אין לי מושג אם נוזל אפוקסי שמשמש להכנת יצירות דומה לו בתכונותיו. לצערי זה אינו תחום ההתמחות שלי וממליצה להפנות את השאלה לרופא תעסוקתי. בברכה ליטל קינן

שלום arpooa לפי דעתי אין הצדקה לביצוע שתי בדיקות דימות הכרוכות בקרינה באופן אוטומטי בזו אחר זו. אמנם קורה לעתים שתוצאות הבדיקה הראשונה מחייבות חזרה עליה מסיבות שונות (כולל טכניות), אבל ההחלטה לגבי זה אמורה להתקבל לא אוטומטית אלא לפי שיקול דעת. כן קורה במכונים שונים שמתבצעת בדיקת דימות נוספת (אולטרסאונד) באופן אוטומטי עם ממוגרפיה. זה לרוב קורה בנשים צעירות יותר שבהן שכיח שמבנה השד מחייב המשך בדיקה, אבל גם נוהל זה לא מומלץ באופן אוטומטי. עם זאת, מכיוון שרדיולוגיה ודימות אינן ההתמחויות שלי, מציעה שתפני את השאלה גם למומחי רדיולוגיה. בברכה ליטל קינן

שנה טובה ובריאה!

שלום יוני, האמת היא שאין אפשרות לדעת אם חשיפה לבדיקות שציינת, שאכן כרוכות בקרינה מייננת, מעלה את הסיכון הספציפי שלך לחלות בסרטן. קרינה מייננת אכן מוכרת כגורם סיכון לסרטן ואין ערף סף מינימלי עבורה, ולכן לכאורה כל חשיפה היא מסכנת. עם זאת, התגובה לחשיפה היא אינדיוידואלית; שני אנשים יכולים להיחשף לאותה מנת קרינה, האחד ייפגע כתוצאה מכך בעוד שהאחר לא. בנוסף, יש לקחת בחשבון את הסיבות בעטיין נדרשו הבדיקות. לרוב, כאשר הרופא מאזן סיכון מול תועלת, והבדיקה מתבצעת כאשר ההערכה היא שהסיכון - הפוטנציאלי - הכרוך בבדיקה מוצדק, כי התועלת שהיא מספקת עולה על כך. כיום המודעות לצורך בצמצום החשיפה בעת קרינה רפואית למינימום הנדרש ובהגנת המטופל ככל הניתן, גבוהה. ראה חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא זה מלפני כעשור: https://www.health.gov.il/hozer/mk27_2011.pdf לעתיד, חשוב ליידע את הרופא המטפל על החשיפה המרובה ולהתחשב בשיקול דעתו באשר לצורך בבדיקות נוספות. בריאות שלמה ליטל קינן

שלום יפית1 ראשית, חשוב לומר שכל צריכה של תוספי מזון לסוגיהם בעת קבלת טיפול רפואי חייבת להיות מדווחת לרופא המטפל, זאת משום שעלולות להיות אינטראקציות בין החומרים השונים שיגרמו לתופעות לוואי, לפעמים קשות. לשאלתך הספציפית, יש מעט מחקר על הנושא אבל לאחרונה התפרסמו ב-european journal of cancer (doi:https://doi.org/10.1016/j.ejca.2021.11.00) תוצאותיו של ניסוי קליני שבדק את השפעתו של טיפול פרוביוטי על פגיעה קוגניטיבית בנשים שקיבלו טיפול כימותרפי לסרטן השד. התוצאות תמכו בכך שהטיפול עשוי להפחית פגיעה קוגניטיבית אפשרית. בברכה ליטל קינן

שלום נעמי15 לפי פרסומי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (iarc) של ארגון הבריאות העולמי, טבק הוא גורם סיכון סביבתי וודאי לסרטן הלבלב, בעוד שצריכת אלכוהול, בשר אדום, אופיום וכן חשיפה לקרינה מייננת הם גורמי סיכון אפשריים. מלבד אלה לא מוזכרים גורמי סיכון סביבתיים אחרים. בברכה ליטל קינן

שלום רב, הכתובת היא הרופא המטפל, שיוכל להסביר לאימך את התוצאות ואת משמעותן. אני אינני מומחית לרדיולוגיה ולכן יכולה רק להציע את מה שאני מבינה מהציטוט - מדובר בממצא שככל הנראה לא קשור לתהליך הסרטני מכיוון שנאמר שאין לראות קליטה פתולוגית הקשורה לממצא שאתי. עם זאת, אינני יודעת מה המשמעות של סקלרוזיס (תהליך טרשתי, צלקתי) חדש בסקרום (עצם). בברכה ליטל קינן