פורום מניעת סרטן

שלום רב, הכתובת היא הרופא המטפל, שיוכל להסביר לאימך את התוצאות ואת משמעותן. אני אינני מומחית לרדיולוגיה ולכן יכולה רק להציע את מה שאני מבינה מהציטוט - מדובר בממצא שככל הנראה לא קשור לתהליך הסרטני מכיוון שנאמר שאין לראות קליטה פתולוגית הקשורה לממצא שאתי. עם זאת, אינני יודעת מה המשמעות של סקלרוזיס (תהליך טרשתי, צלקתי) חדש בסקרום (עצם). בברכה ליטל קינן

שלום arma_m אני אינני מתמחה בתחום ולא יכולה להגיד עד כמה חמור, אם בכלל, הממצא השחלתי עליו את מדווחת. ממליצה מאוד לפנות לפורום המתאים. בדיקות הדם למרקרים בגדר הנורמה למיטב הבנתי. בברכה ליטל קינן

שלום 111רוני טומוסינתזיס היא בדיקת ממוגרפיה דיגיטלית תלת מימדית, שיתרונה לעומת הממוגרפיה הדו-מימדית הרגילה, בכך שהיא מבצעת צילומים של השד בזוויות שונות, בחתכים דקים, מה שמספק תמונה ברורה ומדויקת יותר ומאפשר זיהוי של נגעים בשד, שבממוגרפיה רגילה, במיוחד בשד סמיך, היו עלולים "להתחבא" בחפיפה עם רקמת שד סמוכה. במחקרים שהשוו בין הטכנולוגיות נמצא ששימוש בטומוסינתזיס העלה את אחוז הגילוי של נגעים בשד. עם זאת, אחוז הטעות החיובית (גילוי ממצאים לא אמתיים, מה שמלווה בביצוע בדיקות מיותרות נוספות וכמובן חרדה) גם היה גבוה יותר בהשוואה לממוגרפיה הרגילה. בפועל, לא כל המכונים בישראל מציעים טומוסינתזיס, ככל הנראה כי הציוד יקר בעשרות אחוזים ממכשיר הממוגרפיה הסטנדרטי. בברכה ליטל קינן

שלום סימון, המחקר בתחום של תזונה וסרטן סבוך ומאתגר, ואני מפנה אותך לאתר מרשתת של ה-wcrf שבו יש עדכון מתמשך של מידע בנוגע לתזונה, לפעילות גופנית ולאורחות חיים בהקשר של סוגי סרטן שונים, לאחר שפאנל מומחים עסק בו. המסקנות באתר מתעדכנות כל הזמן: https://www.wcrf.org/wp-content/uploads/2021/02/prostate-cancer-report.pdf. באשר לכורכום - הוא לא נבחן בדוח זה. אכן, יש מחקרים שתומכים בהשפעות מיטיבות של תוסף כורכום מבחינת סרטן, כולל סרטן הערמונית - אפקט נוגד פרוליפרציה (התרבות) של תאים ואולי גם אפקט נוגד בניית כלי דם חדשים. לגבי ויטמין c - הדוח של ה-wcrf הגדיר את העדויות המדעיות שנאספו עד כה בשאלה זו כמוגבלות וללא יכולת להסקת מסקנות. בנוגע מוצרי חלב - אלה מוגדרים כמעלי סיכון, כאשר דרגת ההוכחה היא נמוכה יחסית אבל קיימת (suggestive). באופן כללי, שמירה על אורחות חיים בריאים (פעילות גופנית ותזונה מומלצות, ללא עישון, הגבלת אלכוהול, שמירה על משקל גוף תקין) נמצאו מיטיבים ביחס לסרטן בכלל, וכנראה גם לסרטן הערמונית בפרט. בברכה ליטל קינן

שלום 111רוני הגישה לשימוש בהורמונים חלופיים עברה גלגולים רבים עם השנים, משימוש רווח כמעט ללא מגבלות לפני 2002, לצמצום משמעותי והגבלת משך השימוש לאחר שנה זו, בה התפרסם מחקר שקשר בין טיפול זה לסיכון לסרטן, ועד לעידן הנוכחי שבו, לאחר הצטברות עדויות מדעיות נוספות, יש עידוד לשימוש בטיפול לצרכים מוגדרים תוך ניטור ובדיקות. מה שכתבת נכון - לטיפול ההורמונלי החלופי יש אולי קשר לעלייה קלה בסיכון לסרטן השד. מנגד, יש לטיפול יתרונות רבים שבעיני נשים רבות מצדיקים את השימוש בו. לכן מודעות לעניין, ניטור רפואי ובדיקות תקופתיות בקרב המשתמשות הם האסטרטגיה הטובה ביותר, במקביל כמובן לשמירה על אורח חיים בריא שכשלעצמו מפחית את הסיכון לסרטן. . בברכה ליטל קינן

שלום רב המחקר אכן התפרסם בכתב עת שפיט ואמין. עם זאת, יש מרחק רב בין מחקר בשורות תאים (שזה מה שפורסם) לבין התוצאות האפשריות של הממצאים בבני אדם. על מנת להגיע למסקנה שצריכת בוטנים "מוגזמת" (בכמות שלא הוגדרה) בבני אדם אכן יכולה לגרום לסרטן קיים להתפשט, יש צורך במחקרים בבני אדם שיראו זאת. לי לא ידוע על מחקרים בבני אדם שהניבו תוצאות המצביעות על קשר מסכן בין צריכת בוטנים לסרטן. לכן המלצות או אזהרות לציבור עדיין לא מתאימות בשלב הזה. בעיקר כי לא ברורה משמעות המידע שעלה במחקר למציאות בבני אדם. בברכה ליטל קינן

שלום רב איתן, אני לא מכירה את הנושא, לא מצאתי התייחסות לכך בספרות המדעית. עם זאת אעביר את שאלתך ליו"ר ועדת המסרטנים באגודה. בלי קשר לכך, באופן עקרוני חומרים מסרטנים (קרצינוגניים) לא גורמים נזק בכל חשיפה שהיא אליהם אלא באופני חשיפה ספציפיים לכל חומר, שרק בהם עלול פוטנציאל הסיכון להתממש. למשל, חומר שידוע כמסרטן בצורתו כאדים נדיפים, לא בהכרח יגרום נזק אם החשיפה אליו היא בתצורה אחרת שלו (נניח מוצק), ויש להתחשב גם בהתנהגות החומר ובאופני החשיפה אליו כאשר דנים בפוטנציאל הסיכון. בברכה ליטל קינן

שלום רב אם אכן יוכח כי ה-mri האמור הוא טכנולוגיה שטובה באופן מובהק מה-ldct שנבדקת כעת, ואם אכן יוכח שיש ישימות לביצוע תכנית כזאת לגילוי מוקדם בישראל, כולל חישובי עלות-תועלת מתבקשים, אני מניחה שתוקדש מחשבה גם לסוגית מספר מכשירי ה-mri. בברכה ליטל קינן

שלום מישי1 לא הבנתי אם יש שאלה בסוף הפנייה, אבל אעיר לגבי ממוגרפיה כבדיקת סינון - יש לה יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות הוא שבנשים צעירות, עם רקמת שד צפופה, התוצאות עלולות להיות שגויות. משום כך היעילות של הבדיקה בגילוי מוקדם של סרטן ובהפחתת התמותה מהמחלה משתנה לפי גיל, וזאת הסיבה העיקרית להמלצות הדיפרנציאליות לפי גיל. נשים בהריון/אחרי לידה/תקופת הנקה שחושדות בממצא חדש, צריכות לפנות לרופא המטפל בכדי לעבור בירור אבחנתי מלא. אין הצדקה לבדיקות סינון בכלל הנשים הצעירות כי נכון לעכשיו התועלת הכללית נמוכה מהנזק בשכבת גיל זו. בדיקת אולטרסאונד לא נחשבת לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד אלא לבדיקה משלימה במידת הצורך. יש להניח שבעתיד כל דפוס הגילוי המוקדם ישתנה ויהיה מבוסס על נתונים אישיים (רפואה מותאמת אישית) ועל בדיקות יעילות ומדויקות יותר. בברכה ליטל קינן

שלום רוני111 קרינה מייננת היא אכן גורם סיכון ידוע לסרטן מכל הסוגים, ואף מוכרת ככזאת ברשימת הקרצינוגנים של IARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן). עם זאת, קשה לומר אם יש קשר סיבתי חד-ערכי בין ההקרנות לשד שקיבלה אימך כחלק מהטיפול בסרטן השד לבין סרטן הריאות שאובחן כעת; יש לקחת בחשבון גם כי מי שכבר חלו בסרטן, מלכתחילה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סוגי סרטן נוספים, גם מבלי קשר לטיפול אותו קיבלו. לפעמים ההקרנות משמשות רק זרז למשהו שהיה מתפתח בלאו הכי. אני מאחלת לאימך בריאות, בברכה ליטל קינן

שלום ירון א. ההמלצות לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן מושתתות על הוכחת יעילות של אותן בדיקות (בניסויים קליניים מבוקרים) להפחתת התמותה מאותו סרטן או לשינוי מהלך המחלה בעקבות גילוי מוקדם. לפי הגדרה זאת, אין כיום בדיקות דם יעילות שמומלצות לגילוי מוקדם של סרטן. אף אחת מאלה שמוצעות על ידי חברות מסחריות שונות לא הוכחה באופן מבוקר ואובייקטיבי כבדיקה שהצליחה לשנות את מהלך המחלה או להפחית תמותה. בברכה ליטל קינן

שלום "יש לי שאלה", אם נעשתה קולונוסקופיה בגיל 50 עם תוצאות תקינות ואין סיבה לחשוד בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס והחלחולת, אין צורך לבצע בדיקת דם סמוי הצואה במשך כעשור לאחר מכן. בברכה ליטל קינן

שלום גל123 ראשית, קצת עובדות: ביהודים בישראל, הסיכון של גבר לפתח סרטן כלשהו לפחות פעם אחת לאורך חייו (נניח עד גיל 80) הוא בסביבות 40% וזה של אישה הוא 35%. כלומר, 1:2.5 בגברים ו-1:3 בנשים. מכאן, שככל שאנשים מאריכים ימים סביבנו (כולל אנו עצמנו...), כך יש סיכון שנראה יותר מקרי סרטן. מצד שני, צבירי תחלואה במשפחות וגיל צעיר בהופעת סרטן מעוררים חשד לנטייה גנטית למחלה. לפעמים מדובר בהפרעה מוכרת וידועה שניתן לזהות אותה ולפעמים לא. במקרה של משפחתך, גיל 50 הוא באמת מעט מוקדם אבל לא מאוד נדיר ורוב המקרים האחרים תואמים לגיל התפתחות סרטן באוכלוסייה. את גם מתארת גורמי סיכון מוכרים למחלה בחלק מבני המשפחה. הדאגה מובנת, והכתובת במקרה זה צריכה להיות ייעוץ גנטי, שם יוכלו בוודאי לתת יותר מידע ולהציע כיווני פעולה. יש צורך לפנות קודם לרופא המשפחה. בברכה ליטל קינן

שלום סיגסיג קרינת אור אינפרא-אדום לא אמורה להיות מסרטנת משום שאינה מייננת אולם היא עלולה לגרום נזקים אחרים, במיוחד תרמליים (נזקי חום). אינני מכירה את שיטת הטיפול ואינני יודעת אם יש או אין המלצה לשימוש במשקפי שמש בעת הטיפול. מציעה לפנות ליצרן. בברכה ליטל קינן

אני לא יודעת. אינני קלינאית. גם לא זכור לי שכתבתי כך בתשובתי הקודמת... חושבת שעדיף לפנות לפורום מתאים יותר שעוסק בכך או ישירות לרופא.

שלום מ_אי בדיקת סינון מוגדרת כבדיקה שמאפשרת לגלות גידול סרטני בשלב מוקדם, מה שמשנה את מהלך המחלה ואת תוצאותיה. בדיקת סינון יעילה נמדדת בכך שמי שמבצעים אותה מתים פחות מהמחלה שלשמה נועדה באופן מובהק ממי שלא מבצעים אותה. קולפוסקופיה לא נחשבת לבדיקת סינון. זוהי בדיקה אבחנתית שמתבצעת כאשר יש אינדיקציה מתאימה (חשד קליני שקיימת מחלה). כך שאין מדובר ב"תחליף" לפאפ אלא בגישה אחרת לגמרי. אינני יודעת אם אפשרי לבצע קולפוסקופיה באינדיקציה שאת מתארת אבל מציעה לפנות לרופא/ה ולהסביר את המצב לאשורו, ובעיקר לומר ממה את חוששת. בברכה ליטל קינן.

שלום natalie1 מבינה לגמרי את הדאגה שלך לאחותך. ממצאי ה-CT אכן מעידים על ממצא שמצריך בירור ואין לי ספק שהרופא יפעל באופן הולם. אינני רדיולוגית ואינני יכולה לסייע בפענוח ה-CT. גם נכון יותר לעשות זאת בהקשר קליני מול רופא מטפל ולא באופן הזה. בריאות שלמה, ליטל קינן

שלום גל123 האמת היא שאין אפשרות לדעת עד כמה תסכן בדיקה ספציפית את בן זוגך בעתיד מבחינת החשיפה לקרינה מייננת. לקרינה מייננת כגורם סיכון לסרטן אין ערף סף ולכן לכאורה כל חשיפה היא מסכנת. העניין הוא, שיש לקחת בחשבון את הסיבה בעטיה נדרשת הבדיקה. לעתים קרובות מגיעים למסקנה שהסיכון - הפוטנציאלי - הכרוך בבדיקה מוצדק כי התועלת שהיא מספקת עולה על כך. בריאות שלמה ליטל קינן

שלום לא רופא מערכת העיכול מצופה בתאי אפיתל, שיוצרים את שכבת הרירית. לעתים יש שינויים בציפוי זה, ברמות שונות של חומרה. מטפלזיה של המעי היא תהליך שבו מוחלפים תאי אפיתל בלוטניים של רירית הקיבה בתאים עם תצורה של אפיתל המעי הדק. מדובר בשינוי שנחשב לטרום-סרטני, אבל הוא בעל יכולת לנסיגה עצמית. לשאלותיך: 1. לא מצאתי נתונים. באחד מהמאמרים נמצא כי בקרב אוכלוסיה בעלת תסמינית דיספפטיים מעל גיל 45 ל-4% היתה מטפלזיה אינטסטינלית אולם זו כמובן איננה האוכלוסבייה הכללית ויש להניח שהשיעור נמוך הרבה יותר. 2. הליקובקטר פילורי הוא חידק שמתאכסן בבני אדם ושכיח מאוד באוכלוסייה ובמיוחד בגיל המבוגר. אפשר למצוא אותו ב-90 אחוזים מהאנשים מעל גיל 65. הוא שכיח יותר בתנאי צפיפות ובארצות מתפתחות: בארצות המערב, 40 עד 50 אחוזים מהאוכלוסייה נושאים את החיידק, ואילו בארצות מתפתחות יותר מ-90 אחוזים משמשים לו פונדקאים. אבל כמובן שלא כל נשא מפתח מחלה שקשורה לחיידק. 3. עדיף לשאול קלינאי שעוסק בכך. על פי "ויקירפואה", אין המלצה גורפת לביצוע מעקב אנדוסקופי אחר חולים שאובחנו עם מטפלזיה אינטסטינלית ללא דיספלזיה; עם זאת, במטופלים עם מטפזליה אינטסטינלית נרחבת, ניתן לשקול מעקב אנדוסקופי אחת לשלוש שנים. 4. במחקר ארוך טווח נמצא ש-0.25% מחולים עם מטפלזיה של המעי הם בעלי סיכוי להתקדם לממאירות של הקיבה בשנה. מקובל כיום להניח שהכחדת החיידק בשלב של גסטריטיס אטרופית, ולא בשלב מאוחר יותר של מטפלזיה אינטסטינלית, יכולה למנוע התפתחות סרטן קיבה. בברכה ליטל קינן

שלום RAFIMOYAL תוצאות המחקר שצרפת מדברות רק על השוואה "פנימית", כלומר, מדובר בהשוואה של חולים שכולם קיבלו יוד רדיואקטיבי, ומושווית התמותה מסרטן לפי מנת הקרינה. אין כל השוואה חיצונית לאנשים שלא קיבלו מנת קרינה. במלים אחרות, אינך יודע ממחקר זה כמה אנשים שלא קיבלו יוד רדיואקטיבי נפטרו במקביל מאותם סוגי סרטן. הדבר היחידי שנכון ומקובל וגם עולה ממחקר זה הוא שעלייה בחשיפה ליוד רדיואקטיבי מעלה גם את הסיכון לתופעות הלוואי הכרוכות בו. אבל מה תוספת הסיכון לסרטן במי שקיבל יוד רדיואקטיבי בהשוואה למי שלא, לא נבדק במחקר זה וכפי שכתבתי לך קודם, מדובר בתוספת קטנה מאוד. רק בריאות בברכה ליטל קינן