שלום,
אכן, מנגנון הפעולה של ארדיה וזומרה הוא דומה, אך לגבי השאלה הספציפית - יש להיוועץ עם הרופא/ההמטפל/ת לגבי השיקולים בבחירת תרופה זו או אחרת.
בריאות שלמה,
ד"ר רעיה ליבוביץ
בוקר טוב,
מתן מינון כפול של סטרואידים דוגמת דקסמתזון אינו רצוי, אך אין מקום לדאגה במתן חד ואין צורך לפנות למיון . מינון כפול יכול לגרום לעצבנות-יתר ולהפרעה בשינה ביום המתן, אך אינו יכול לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח.
בבברכה,
שלום רב,
בכל המחקרים ה'רשמיים' הגדולים עם התרופה זייטיגה (לרבות סטמפיד), נבדק רק מינון אחד והוא 1000 מ"ג ביום. לפיכך זהו המינון הרשמי המאושר לשימוש בארץ ובעולם.
בתוך כך, כשהתרופה נבדקה במחקרים קליניים מוקדמים (פאזה ראשונה), נצפה שכשהיא ניתנת ביחד עם ארוחה שומנית (קרי, שמכיךה אחוז שומן גבוה, כגון ביצה מטוגנת או גבינה שמנה) , גם מינון של 250 או 500 מ"ג מביא לריכוז זהה של התרופה בדם. לפיכך בארצות בהן התרופה אינה ממומנת על ידי המדינה, לעיתים ממליצים על מינונים אלו על מנת להקטין את עלות התרופה למטופל.
עוד אציין שבכמה מחקרים רטרוספקטיביים (קרי, מחקרים שמתסכלים אחורה על שימוש בתרופה ועל יעילותה), נראה כי מתן מינון נמוך של התרופה ביחד עם אוכל אינו פוגע ביעילותה.
בברכה
יכולים להיות כל מיני ממצאים שפירים בבלוטות לימפה, ועלולים להיות גם ממצאים ממאירים בבלוטות לימפה על אף בדיקות דם תקינות. לפיכך אין מנוס מלהמתין לתוצאות הבדיקה הפתולוגית.
אני מסבה את תשובת ליבך שהשאלה שלך אינה בדיוק נושא הדיון בפורום הזה. חשוב להקפיד להתאים את השאלות לפורום הנכון, למען כלל הקוראים והמשתתפים.
בהצלחה ואיחולי בריאות,
שוב שלום,
יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת.
בברכה,
את מעלה כאן שתי נקודות מאד מעניינות וחשובות:
1. האם ישנו קשר בין מידת ה'רעילות' של הטיפול הכמותרפי לבין מידת יעילותו - אכן, כפי שאמרו לאימך, למיטב ידיעתנו הנוכחית אין קשר בי השניים. זאת בניגוד לטיפולים ביולוגיים מסוימים, בהם הופעת תופעת לוואי היא אכן סימן ליעילות הטיפול. האם אני משוכנעת שכך הוא הדבר בוודאות? לא. יתכן שאין בידינו מספיק מידע. אני בכל זאת שמחה שאימך לא סובלת מידי מהטיפול :-)
2. הנושא השני הוא - מהם הגורמים שמשפיעים על רגישות/עמידות לכמותרפיה, ובפרט - האם חיידקי המעיים משפיעים על כך.
נושא הרגישות/עמידות לכמותרפיה נלמד מזה עשרות שנים, ולמרבה הצער אין לנו כיום יכולת טובה לנבא מי יגיב לכמותרפיה ומי לא יגיב, וכיצד לשנות את מידת התגובה של החולה ממצב של עמידות למצב של רגישות.
לגבי חיידקי המעיים - זהו תחום חדש ומרתק. טרם קראתי את המאמר המצורף (בכוונתי לקרוא אותו - תודה), אך לצערי תחום זה הוא עדיין מחקרי, קרי עוד לא ברור האם אכן חיידקי המעיים משפיעים על רגישות לכמותרפיה, ואם כן - כיצד ניתן 'לשנות' את חיידקי המעיים הקיימים בגוף כך שהרגישות לתרופה תעלה.
איחולי בריאות לאימך,
הי חיה,
ראי תשובתי המפורטת לשאלתך השנייה. בעיקרון, שתי בדיקות אלו מיועדות לחולות עם סרטן שד מקומי או שהתפזר לבלוטות הלימפה בלבד. לגבי מתי יש להתשמש בזו או באחרת - יש לדון בכך עם הרופא/ה המטפל/ת.
בעיקרון את כמובן צודקת. אם תרופה הגיעה למחקר פאזה III, הרי שיש אינדיקציה שהיא יעילה במידה מסוימת. אבל נכון לכעת, ההתלהבות מאימונותרפיה היא כל-כך גדולה, והרצון לרוץ קדימה עם הכיוון הזה הוא כל-כך עצום (מסיבות ברורות), שלפעמים תרופות מתקדמות לפאזה שלישית גם כשיש מעט מאד נתונים. לדוגמה, בעבר לא ניתן היה להתקדם לפאזה III ללא ביצוע מחקר פאזה II מסודר, ואילו היום לפעמים ניתן להתקדם לפאזה III על סמך מחקרי פאזה I מורחבים בלבד, שהם פחות נרחבים ומעמיקים ממחקרי פאזה II. לפיכך חייבים לבחון כל מקרה לגופו, וכמובן שהכי חשוב להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת.
שלום חיה,
שתי הבדיקות הללו - אונקוטייפ וממפרינט - משמשות מטופלות עם סרטן שד מקומי (קרי, סרטן שלא שלח גרורות), אך הן שונות באופיין. בדיקת האונקוטסט עונה על השאלה - "מהו הרווח הצפוי ממתן כמותרפיה כטיפול מונע". שאלה זו מושפעת הן מגודל הגידול ומידת הפיזור של הסרטן (כלומר ה- staging) והן ממאפייניו הביולוגיים (ביטוי הרצפטורים על פניו וביטוי גנים אחרים).
בדיקת ממפרינט עונה על השאלה - "מה הסיכון שסרטן השד יופיע בהמשך כמחלה גרורתית" (גבוה או נמוך). התגובה מתקבלת על סמך ניתוח דפוס הביטוי של הגנים בגידול המקורי.
שימי לב שמדובר על שאלות שונות שמשמעויותיהן לא חופפות בהכרח. הרופא/ה המטפל/ת יחליט/תחליט אם ואיזו בדיקה מתאימה בכל מקרה ומקרה
שתי בדיקות אלו נחשבות כ'בדיקות גנומיות', השייכות לתחום של הרפואה המותאמת-אישית. ביטוי זה - 'רפואה מותאמת אישית'- משמש היום בהרבה הקשרים ומשמעויות, ועיתים אף נעשה בו שימוש-יתר.
לגבי תוצאות פרטניות של בדיקות הדמייה - יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
שלום רב וחג שמח,
אכן, היעד שכולנו מעוניינים/ות להגיע אליו הוא שימוש באימונותרפיה בלבד, ולא כמותרפיה, קרי מציאת תרופות שמאפשרות הדלקת מערכת החיסון של המטופל/ת, מבלי להצטרך להזריק כמותרפיה רעילה. האם היעד הזה אפשרי? עוד לא ברור, וכנראה זה יהיה תלוי במחלה - למשל, במלנומה הגישה הזו מוכיחה את עצמה מאד, ובסרטן שד, נכון לרגע זה, הגישה האימונותרפית (בתרופות הנוכחיות) לא מוכיחה את עצמה ברב רובם של החולות. ישנו מחקר ענף בשאלה מדוע מלנומה 'כן' וסרטן שד 'לא', ובסוף נדע את התשובה, ובשאיפה נוכל להשתמש במידע הזה לתכנון תרופות עוד יותר חכמות, או משלבי תרופות.
לגבי השתתפות במחקר ספציפי - צר לי ,אך באמת שחייבים להכיר את הפרטים על בוריים, וגם אותך ! מציעה לך להתייעץ באופן ספציפי עם מומחים בתחום.
בהצלחה!
ערב טוב,
בדיקת האונקוטסט תוכננה מתכלתחילה לאוכלוסיה מסוימת של חולות סרטן שד, שבהם הרצפטורים ER ו- PR חיוביים והרצפטור להרצפטין שלילי. לפיכך לבדיקה אין תוקף במקרה שלך. זה לא שהיא תיתן עוד מידע 'ליתר ביטחון' - היא לא תקפה, ולכן אין לה משמעות. אני ממליצה שלא לבצע אותה כי זה עלול רק לבלבל.
מתן טקסול הוא חיוני שכן הטיפול המונע (המצוין, יש לומר) בהרצפטין ניתן רק עם הטקסול, ולכן אין מנוס מקבלת הכמותרפיה.
בהצלחה רבה,
בעקרון אין מניעה מטיסה בשלב כזה, ואין בעיה עם לחץ האויר. חשוב לקום כל שעתיים-שלוש ולהסתובב במטוס, וזאת כדי למנוע היווצרות קרישי דם ברגליים.
טיסה נעימה,
השאלה היא מאד כללית ואיני בטוחה מהי כוונתך. ככלל, הערכת חולה הסרטן היא מורכבת וכוללת את הראיון הרפואי, הבדיקה הגופנית, בדיקות הדם ובדיקות ההדמייה. כמעט לעולם איני מקבלת החלטות רפואיות על סמך בדיקות דם בלבד.
בתוך כך - אני תמיד מתסכלת בבדיקות המעבדה על ההמוגלובין, ספירת הדם הלבנה, טסיות הדם, תפקודי הכבד והכלייה, ועל רמת האלבומין בדם (שנותנת מדד לרמה התזונתית והבריאותית הכוללת של המטופל/ת).
יש סרטנים שבהם ישנן בדיקות המכונות 'מרקרים' - למשל, PSA בסרטן ערמונית, או CA-19-9 בסרטן לבלב - אך גם כאן, אין הערך של המרקר עומד בפני עצמו, ותמיד יש לקחת אותו בהקשר למצב הכללי של המטופל/ת.
המלצתי היא תמיד להתייעץ עם הרופא/ה בפענוח בדיקות הדם.
בברכת שנה טובה
יקרה,
באופן עקרוני, כמובן שאת צודקת - תוספת של טיפול מחקרי לא אמורה לפגוע ביעילות הטיפול הסטנדרטי , ואמורה במקרה הטוב לשפר אותו, ובכל זאת יש לקחת בחשבון שהטיפול המחקרי עלול להוסיף תופעות לוואי על הטיפול הסטנדרטי. כמובן שהדברים הללו נלקחים בחשבון בתכנון המחקר, אבל גם כל משתתף או משתתפת צריכים לעשות את השיקול האישי שלהם.
לגבי אימונותרפיה - בהחלט יתכן שאת צודקת, שתוספת של אימונותרפיה לטיפול סטנדרטי תסייע לטיפול, אבל מאידך - עולה החשש שבשל הירידה בספירות הדם המושרית על ידי הכמותרפיה, האפקט המיטיב של האימונותרפיה עלול להתבטל. מכאן החשיבות שבעריכת מחקרים קליניים כאלו. כמובן שכל אחד ואחת יחליט לעצמו האם הוא מעוניין בהשתתפות במחקר, על יתרונותיו וחסרונותיו.
בברכה שנה טובה, שנת אושר ובריאות
השאלה ששאלת הינה טובה ומורכבת. השאלה האם 'רפואה מותאמת אישית' היא טובה יותר מרפואה המתבססת על מאפייני המחלה בלבד היא עדיין שאלה פתוחה ברפואה, ומכאן החשיבות של המחקרים הקליניים בתחום.
כמובן שלא אוכל לענות על מחקר ספציפי, אלא אעלה רק כמה נקודות למחשבה לגבי השתתפות במחקר קליני:
1. במידה ועדיין לא נוסו כל אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות (קרי, הרגילות) במחלה, חשוב לוודא שהמחקר שמוצע מציע, בכל הקבוצות, טיפול שהוא שווה ערך, לפחות, לאפשרויות הסטנדרטיות. כך, למשל, בדוגמה שנתת - כל החולות מקבלות את הטיפול הרגיל, כל שגם קבוצת הביקורת שלא מקבלת קיטרודה לא יוצאת 'נפסדת'. זכרי שאין כרגע מידע האם תוספת קיטרודה משפרת את תוצאות הטיפול הסטנדרטי או לא - מכאן הצורך במחקר קליני. אל תניחי בהכרח שמתן התרופה משפר את תוצאות הטיפול .
2. במידה ומוצו כל אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות (קרי, החולה כבר קיבל כמה וכמה קוי טיפול, כתלות במצב), ניתן לשקול גם מחקרים יותר נסיוניים, שבהם מנסים תרופות חדשות לגמרי שלעולם לא נוסו קודם בבני אדם ('פאזה ראשונה'). מחקרים אלו מוצעים בדרך כלל בבתי חולים גדולים בלבד.
עוד שיקול שיש לשקול - עד כמה ההגעה לבית החולים היא מכבידה וקשה שכן במחקרים קליניים יש להיגע לבית החולים הרבה פעמים. כמובן שחשוב מאד להתייעץ ולשמוע את דעתו של הרופא המטפל.
בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ
'בדיקות גנומיות' הוא שם כולל לבדיקות המבוצעות , בדרך כלל, על דוגמת הגידול, ושנועדו לאפיין את המוטציות והשינויים המוקולריים שהתרחשו בגידול. הבדיקות מבוצעות על מנת לנסות ולהתאים את הטיפול האונקולוגי באופן מדויק לסוג הגידול. לעיתים ניתן גם לבצע בדיקות גנומיות על דוגמאות מהדם ההיקפי. ישנם כיום מספר רב של בדיקות גנומיות שונות, המוצעות על ידי חברות שונות, שאמינותן משתנה מבדיקה לבדיקה. בדיקות אלו לא מבוצעות במסגרת קופת חולים אלא, לעיתים, במסגרת של מחקר קליני או בהמלצת רופא אונקולוג, לאחר דיון עם המטופל/ת במרפאה.
חשוב להדגיש כי נכון להיום, הבדיקות הגנומיות לא תמיד מאתרות מוטציות שמאפשרות התאמת טיפול 'אישי', וחשוב לדבר על היתרונות והחסרונות של בדיקות אלו עם הרופא המטפל, לפני ביצוען.
דר רעיה ליבוביץ