פורום ממאירויות המטולוגיות

שלום פרופ בן יהודה

האם הבדיקה בשיטת MiRview mets  של חב Rosetta Genomics מסייעת לאיבחון סוג לימפומה?

תודה על תשובתך

אינינ מכירה את השיטה

פרופ' בן יהודה צרור שלומות!
לפני כ 18 שנים חליתי ב -    fol. and diffuse larg cell  lympoma  stage 4B 
עם מעורבות מח עצם, קיבלתי טיפול כימוטרפי ב - MACOP B , לאחריו הייתי מועמדת להשתלת מח עצם . קיבלתי החלטה מבוקרת (באמצעות חוות דעת) שלא ללכת להשתלת מח עצם. הדעות היו חלוקות אך ברובן תמכו בהמתנה. ליתר ביטחון שאבו לי מח עצם שנוקה באמצעות CD19. לאחר 8 שנים הציעו לי לחדש את תרומת מח העצם העצמית. אולם החלטתי שרמת הסיכון מסיבוכים (איסוף דם היקפי) עולה על רמת הסיכוי לחזרתה של המחלה . עד 2007 הייתי במעקבים, וככל שעבר הזמן המרווחים גדלו. בשנת 2007 הובחנו ממצאים באולטרא סאונד צווארי שבעקבותיו החלו רופאיי בהערכה מקיפה. משנת 2007 ועד היום עברתי בדיקת מח עצם  ו- 4  הדמיות pet, בכל פעם עם עדויות לממצאים ברטרופרוטינאום  ובאתרים נוספים. מכיון שהנני סובלת גם מהידרה אדוניטיס , הרי  שלא היה ברור מה יכול להיות שייך ללימפומה ומה להידרה אדוניטיס. עד כה לא היה ממצא נגיש לביופסיה. בדיקת מח עצם הצביעה על אותם תאי דיפיוז ללא שינוי של ממש. לפני כשבועיים עברתי ביופסיה צווארית תחת אולטרא סאונד בגוש ממש לא מרשים בקוטר 2 ס"מ  להלן התוצאות שהתקבלו : 
 fol. and diffuse grade 3' mallgnant lympoma תאי הלימפומה נצבעו ב CD20 ו ב BCL6 וחלקם ל- BCL2 התאים לא נצבעו ל CD10 ו MUM1 אינדקס פרוליפרציה : 70% . שאלתי, עד כה הרופא שלי (שיש לי אמון מלא בו) גרס שאין  צורך בטיפול כלשהו. חשוב לציין שלהבדיל מהסיבוב הקודם אני מרגישה בטוב, אין לי חום , אין ירידה במשקל, למעט תחלואי גיל המעבר (שבעקבות הכימו התחיל מוקדם) ואוסטיופורוזיס - אני מרגישה טוב מאוד. גם בדיקות הדם שלי הם בגדר הסביר.. האם לדעתך, עדיין הקו שלא למקוט בטיפול הוא תקף?  או באם לדעתך בעקבות הממצאים - יהיה שינוי בהערכה ? התור שלי הוא בעוד מס' ימים ואני מאוד רוצה לדעת  מה קורה איתי, לתשובתך אודה מקרב לב

אבחנה זו מחייבת טיפול. מאוד התקדמנו בטיפול בלימפומות ב-18 השנים האחרונות כך שאני חושבת שבעקבות כך ובעקבות הזמן הרב שעבר מהאבחנה הראשונית, יש הרבה מאוד מקום לאופטימיות לגבי תוצאות הטיפול.
בהצלחה ורפואה שלמה
דינה בן יהודה

אתמול בשעת לילה מאוחרת  הכנסתי את הודעתי כאן לפורום.
הבוקר כבר המתינה לי תגובתך. למרות שהייתי מעדיפה לשמוע בשורות טובות יותר... איני יכולה שלא להתפעל מהתייחסותך הרצינית ומהיענותך המהירה,
תבורכי. את פשוט נפלאה, רוצה להודות לך על עבודת הקודש שאת עושה כאן בפורום. תודה על שאת מסירה את המיסוך מעל מילים ומינוחים סבוכים. לי אישית חוסר הודאות קשה יותר מהידיעה המרה שכנראה לא יהיה מנוס מסיבוב שני. שולחת לך חיבוק מכל הלב ושוב תודה על מסירותך. בברכה מיקי  

מיקי היקרה,
בהצלחה רבה ותודה על המילים החמות
דינה

היום הייתי אצל ההמטואונקולג שמטפל בי.
הוא גורס שלמרות שיש חזרה מלאה של המחלה-  אין צורך כעת להתחיל בשום טיפול, מכיון שאני לא סימפטומטית ואני חשה בטוב ולפיכך לדעתו, יש להסתפק במעקב בלבד. עוד הוא גורס שיכול להיות שיש טעות באינדקס פרוליפרציה והוא ביקש מהמעבדה לבדוק זאת שוב. כך או אחרת דעתו איתנה (משמע, גם אם יתברר שאכן מדובר ב 70% פרוליפרציה - אין בכוונתו להתחיל בטיפול). מיותר לציין שמחד, אין שמחה ממני, מאידך, מנסיוני כבר חויתי בסיבוב הראשון לפני 18 שנים מצב שבו היו הבדלים תהומיים בין התמונה הקלינית לבין התמונה הפתולוגית (למרות שהייתי סימפוטמטית בכל הפרמטרים) ואז הסתבר שאני תחת מתקפה אגרסיבית... לסיכום, עם כל השמחה שלי, אני חוששת מסחרור של הלימפומה. אני לא שקטה. אני יודעת שזה רק פורום להתייעצות כללית, אולם אני מאוד מבולבלת. אשמח באם תעירי את עיני ולו במקצת. תודתי מקרב לב.   

אם אכן מדובר בלימפומה פוליקולרית דרגה III עם איזורים דיפוזיים כפי שכתבת לי, המקובל הוא לטפל. יתכן שיש לרופא שלך נתונים ושיקולים שאין בידי.

מאז להודעתי האחרונה כאן אליך, הרופא שלי שינה את גישתו (לאחר שיחה עם הפתולוגית ומבט חוזר בפרפרטים) והחליט להציע לי צ'ופ בשילוב מבטרה. אני מבינה שבסוג המחלה שלי המטרה היא אינה ריפוי כי אם השגת הפוגה (?) לפי מה שהבנתי תוחלת החיים בחולי לימפומה פליקולרית לא משתנה עם טיפול או בלעדיו (?) נכון לעכשיו, אני לחלוטין לא סמפטומטית: אין לי חום, אין לי הזעות לילה  ואיני יורדת במשקל, אני כן עייפה מהרגיל אך מייחסת זאת לקיץ, לחיים הדינאמיים ולגיל המעבר (הנני בת 49 אולם בגלל הכימו שעברתי נכנסתי מוקדם מאוד למנאופזה) אני יודעת שהטיפול הכימי עוד מחכה לי, אולם נשאלת כאן שאלת התזמון ושאלת הרווח והפסד, משמע, מה ארויח אם אלך כעת לטיפולים ומה אפסיד. שאלתי: על פי גישתך, האם רק תוצאות המעבדה הן הפרמטר לקבלת החלטה ? או שלעצם העובדה שאני חשה בטוב ובדיקות הדם שלי בסדר גמור (למעט מרקרים לסרטן שכמובן גבוהים) יש חשיבות בקבלת החלטה? אני שומעת דעות לכאן וכאן ומתקשה להחליט.
נ.ב : האם תוכלי להעיר את עיני לגבי המושג "אזורים דיפוזיים"?
לתשובתך אודה מקרב לב , מיקי.   
  

מיקי היקרה,
אני מאוד מאוד שמחה על ההחלטה לטפל בך. אני מוכרחה לציין שזה מאוד הטריד אותי ואפילו שקלתי אם לא לחרוג ממנהגי ולהציע לך ללכת לדיעה שניה. כפי שכתבתי במחלה שלך יש לטפל ובמידי ולא לחכות בכלל. הטיפול במבטרה בשילוב עם CHOP הוא טיפול הבחירה ויש לך סיכויים מצויינים להשיג שוב הפוגה ארוכה וטובה.
אנא חידלי להתלבט ופשוט תטפלי בך
שבת שלום
דינה

אכן החלטתי לפנות לחוות דעת שניה. 
רציתי מאוד להגיע אלייך , אך התברר לי ממזכירתך שזמן ההמתנה הוא לפחות חודש - חודש וחצי, אי לכך קבעתי תור לשבוע הבא לפרופסור פוליאק.  
האם לדעתך התחלת טיפולים בתחילת חודש אוקטובר יכולה להוות בעייה?  
(הרופא המטפל בי יוצא בספט' לחודש חופש)
פרופסור דינה בן יהודה, כל כך קשה לי לקבל את ההחלטה, אם חלילה הייתי מרגישה ברע - בכלל לא הייתי מתלבטת... אולם מכיון שאני חשה בטוב ובזכרוני עוד צרובה "התופת" שחויתי לפני 18 שנים - קשה לי מאוד ההחלטה, למרות שאני מבינה שאין מנוס. 
 

אל תדחי לאוקטובר
"התופת" של לפני 18 שנים איננה רלבנטית לטיפולים העכשווייים

שלום רב,
לפני כשנה סיימתי בהצלחה טיפול בלימפומה נון- הודגקינס שנתגלתה במדיאסטינום . טופלתי ב RVICOP-B . כבר עשיתי פט-סיטי 3 פעמים מאז- האחרון במאי- והיה תקין.
יש כל מיני בעיות ראומטולוגיות ונוירולוגיות , שאולי הן תוצאה של הטיפולים- הכוללים כאבים שונים בשרירים בכל הגוף עד היום. הכאבים האלו החלו כחודש לאחר שהפסקתי את הסטרואידים ולאחר זמן מה חלפו.  לפני כחודשיים חזרו הכאבים ואף התחזקו כיום- אני במצב שכל פעולה פיזית פשוטה אפילו הליכה קצרה גורמת לי לכאבים ואני אף נאלצת לישון בישיבה בגלל התגברות הכאבים במצב שכיבה. הכאבים כעת מתמקדים באזור הלסת הצוואר - החניכיים, וקודם לכן היו גם באזור החזה והגב העליון. הרופאים המטפלים בי בודקים את כל התחומים הנוירולוגי- (נמצאה נתורופתיה סנסורית)הראומטולוגי (חשד לתסמונת סיוגרן- לא הצליחו להחליט בבירור אך הנטיה שכן) וגם הקרדיולוגי.

בבדיקות דם ראומטולוגיות הכל היה תקין פרט לשני דברים- נמצא אצלי כי  antinuclear ab 1.2  ו - ro-ab-anti-ssa  - בעלייה- כעת 33.6. (לאחר הפסקת הסטרואידים היה 24, לפני כן 29 , כאשר הגבול המותר הינו 20) .  - האם זה מעיד על תסמונת סיוגרן או על חזרת המחלה?  האם התגברות של תסמונת זו קשורה לחזרת הלימפומה- אם כן - אפשר בכלל למנוע את זה? 
האם לדעתך פיזיותרפיה או התעמלות יכולה לעזור לי לרפא זאת? 

תודה רבה על הכל
עליזה
 

קשה לי לאבחן אותך מרחוק בלי לבדוק אותך ולראות את כל ממצאי המעבדה. אני חושבת שאם ה-CT/PET תקין האפשרות של חזרת המחלה קטנה מאוד. יש תסמונת שנקראת פיברומילגיה שגורמת לכאבים נודדים בהרבה מקומות בגוף. וראיתי אותה מופיעה בחולים אחרי טיפולים כימותרפיים. אני מציעה שתתיעצי עם ראומטולוג (רופא פרקים).

פרופ בן יהודה היקרה,
אני רוצה להודות לך שוב  על כך שתמיד את עונה לי בפורום זה בצורה כל כך מקצועית ותומכת
עליזה

תוך כמה זמן יכולה לימפומה הודגקין להיתפשת  לדרגה 4 עם נגעים ליטיים באגן ובעמוד השדרה וחורים בעמוד השדרה.ובאגן

אנו לא יודעים את התשובה לשאלה זו, למה חשוב לך לדעת?
 דרך אגב נגעים ליטיים באגן ובעמוד השדרה וחורים בעמוד השדרה ובאגן זה בדיוק אותו דבר. הפירוש המילולי של נגעים ליטיים בעצם זה חורים בעצם. זה בשביל להרגיע אותך שאין שתי בעיות בעצם אלא רק אחת.

אנו נעזרים בתרופה זו להורדת כמות תאי הלויקמיה במצבים מסויימים של AML. למרות שהתרופה לא מביאה לריפוי המחלה היא מאוד יעילה בהורדת כמות התאים הממאירים.

לפרופסור דינה בן יהודה היקרה שלום רב אני עברתי שתי טיפולים של אישפ ונלקחו מימני תאי אב להשתלה ואני צריך לעבור ב20.7.2010 פאטסיטי ישנם אצלי כאבים באיזור הגידול כשני שוכב על המיטה בצד של הגידול אין לי כאבים  וכשאני שוכב  לצד הנגדי ישנם לי כאבים במקום הגידול מה המשמעות לכאבים אלו האם הכאבים נועים מכך שהגידול פעיל  בתוד גידי

גידי היקר,
כאבים באיזור שהיה גידול אינם נדירים ולא בהכרח מעידים על גדיול פעיל. כיוון שמאוד בקרוב אתה עובר CT/PET תהיה לנו תשובה חד משמעית מהר מאוד. בינתיים איני חושבת שאתה צריך להיות וטרד כי יתכן שהכאבים הם באיזור של צלקת ולא קשורים לגידול פעיל.
דינה בן יהודה

שלום,
חמותי בת 71 אובחנה כחולת אנאפלסטיק לימפומה(חיובית לCD30, ושלילית לALK) לפני כחצי שנה התלוננה על כאבים בזרוע שמאל וחוסר תחושה לאחר בדיקה התגלה גוש בצוואר בגודל 8.5*5.3*4 ס"מ,  בעל מרקם הטרוגני, טופלה בפרוטוקול CHOP ו-6 סדרות של כימותרפיה, כחודש לאחר הטיפול האחרון החלה להתלונן שוב על כאבים דומים ובבדיקת CT-PET נמצא "קליטה פתולוגית נרחבת במלאות פארא-וורטברלית משמאל ובמס' בלוטות לימפה בצוואר" כרגע מטופלת בפרוטוקול PE DEVIDED בשילוב עם טיפול קרינתי. לאחרונה אושפזה לשם טיפול בפרוטוקול ICE עם תמיכה של GCSF.
ברקע יתר ל"ד והיפרלפידמיה.
יש לציין שמנת הכימותרפיה היא 60% כיוון שלאחר טיפול שלישי CHOP פיתחה חום גבוה.
אבקש את דעתך לגביי הטיפול הניתן כרגע.
והאם ישנו טיפול אחר בעל סיכויי הצלחה גבוהים יותר?

תודה רבה.

אני לא הבנתי את הנתונים. איני מכירה את הפרוטוקול שציינת PE DEVIDED בשילוב עם קרינה. ולא ברור לי מההכוונה כרגע מטופלת ולאחרונה אושפזה לקבלת ICE.
נראה לי ששילוב של קרינה מקומית ו-ICE הוא טיפול טוב למחלתה שלא הגיבה ל-CHOP.

לגבי הפרוטוקול PE DEVIDED: מה שנאמר הוא שאמא תקבל טיפול קו שני בצורת DVIP אולם לאור שילוב עם טיפול קרינתי, טופלה עפ"י פרוטוקול P E DEVIDED.
כרגע אמא מקבלת כימותרפיה בפרוטוקול ICE באישפוז כל 21 יום.
מה הסיכויים של טיפול זה?
האם יש טיפול בעל סיכויים גדולים יותר? (גם אם הטיפול לא בסל)
בתודה,
אורי

צריך להמתין לתוצאות הטיפול הזה. אין תרופה שלא נמצאת בסל שיעילה יותר.

תודה

פרופ' בן יהודה שלום רב,

בעלי (בן 30) סיים כעת את הטיפולים בRCHOP כטיפול ב DLBCL.
ביצע היום ספירת דם (12 ימים אחרי טיפול 6) וההמוגלובין שלו עומד כעת על 9.
(בטיפול רביעי למשל ההמוגלובין היה 11).
1. האם ירידה ברמת המוגלובין נפוצה לאחר טיפולים כאלו?
2. האם צפוייה עליה ברמת המוגלובין ואם כן- כמה זמן פחות או יותר זה לוקח חודשים/ שבועות)?
3. האם יש משהו שניתן לעשות להעלאת רמת ההמוגלובין (תזונה/פילות וכדומה.)?

בתודה מראש,

בד"כ ההמוגלובין לא יורד כל כך אחרי RCHOP וכדאי לברר את הירידה הזו למשל האם יש דימום ממערכת העיכול (צואה שחורה או דם בצואה), האם יש הרס דם (המוליזה). רק אם לא מוצאים סיבה אחרת מניחים שמדובר בירידה בעיקבות הטיפול.
על פי הסיבה לירידה מטפלים באנמיה.

1.ב 19 לחודש יש לו פט סי טי. האם היית ממליצה לחכות
ורק אח"כ לבדוק את הסיבה לירידה בהמוגלובין?
2.האם זה מצב מסוכן?
3. הנושא ממש הדאיג אותי - הרופאה ההמטולוגית לא דאגה לפרט
ורק אמרה- ניתן לגוף צ'אנס להעלות את ההמוגלובין. למי היית ממליצה לפנות לבדיקת הסיבה לאנמיה- לרופא המשפחה או להמטולוגית בשיבא?

תודה רבה מראש
ושבוע טוב

1.ב 19 לחודש יש לו פט סי טי. האם היית ממליצה לחכות
ורק אח"כ לבדוק את הסיבה לירידה בהמוגלובין? לא קשור
2.האם זה מצב מסוכן? ממש ממש לא
3. הנושא ממש הדאיג אותי - הרופאה ההמטולוגית לא דאגה לפרט
ורק אמרה- ניתן לגוף צ'אנס להעלות את ההמוגלובין. למי היית ממליצה לפנות לבדיקת הסיבה לאנמיה- לרופא המשפחה או להמטולוגית בשיבא? אני חושבת שכדאי רק לשאול את הרופאה בשיבא שוב לגבי ההמוגלובין אלא אם כן הוא יעלה מעצמו לקראת הטיפול הבא מה שיעיד שהירידה היתה בעיקבות הטיפול ככל הנראה. אם לא יעלה אני בטוחה שהרופאה תיזום בעצמה בירור. בעלך איש צעיר ורמת המוגלובין של 9 לא מסכנת אותו.

לפרופ' דינה בן יהודה שלום רב
לאבא יש CLL.
בשנה האחרונה נמצא חוסר ויטמין D בדם.

האם מותר לתת ויטאמין D?
האם אסור לתת ויטאמין D?

האם מתן ויטמין D במקרה זה, עלול לגרום לנזק?

בהמון תודות מראש
יוסיי

אין שום התווית נגד לתת ויטמין D ב-CLL.

לפרופ' דינה בן יהודה שלום !

אבי בן 62 החולה בלימפומה נון הודג'קין מסוג תאי B מוגדלים , מטופל בפרוטוקול ה R-CHOP מזה חודשיים לערך.  בבדיקות האחרונות נמצאו ערכים גבוהים מאוד של CRP -  בערכים של 122 במקום 0-5.

בבדיקות שנערכו לפני יומיים ,לא נמצאו חריגות אחרות ,ושאר המדדים נראים תקינים.

לאחרונה היו שני מקרים במרווח של שבוע בינהם של עליית חום פתאומית ל 37.8 שהביאו לאשפוזו,אולם החום ירד מעצמו לאחר יממה.בעקבות כך נדחה המחזור השלישי של הכימו כיוון שההמטולוגים המטפלים בו חוששים להמשיך כל זמן שאין פענוח לתופעה.

באופן כללי ,אבי מרגיש טוב (יחסית) ותופעות הלוואי של הטיפול סבילות.

האם יש הסבר לתופעה ? איך היית מציעה להמשיך?האם נתקלת במטופלים עם תגובה דומה?

אודה מאוד על תגובה (כלשהי..)

טל

אין לזה שום משמעות תוך כדי טיפול. זוהי בדיקה מאוד לא ספציפית.