תנאי השימוש בפורום:התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.נא לעיין בתנאי השימוש בפורומים.
בהמשך למיכתבי מ1.10.14 עלי להוסיף: ב1994 עברתי כריתה מלאה וזה גרם לשיתוק מיתרהקול בימין. בפתולוגיה גידול מסוג PTC tall cell variant. לאחר מכן חזרה מחלת בלוטת הלימפהב-2004, עברתי כריתה מלאה של בלוטת התריס וקיבלתי שתי מנות של יוד רדיואקטיבי שלאנ עזר וב 2012 חזר ממצא במיטת הבלוטה משמאל בגודל 15 מ"מ ומאז גדילה עד 20 מ"מ. PET CT הדגים קליטה חזקה כך שצפוי שימשיך לגדול.
ניתוח נוסף לא בא בחשבון לאחר דום לב בניתוח קארדיאלי, וכן בשל הסיכון למיתר הקול שנשאר.
מה לדעתך אפשר לעשות כדי לעצור את הגידול?
בברכה
דבורה
דבורה שלום,
הסיכוי הטוב ביותר להחלמה הוא בכל זאת ניתוח חוזר, תוך שמירה על העצב החוזר משמאל. במידה והגידול יגדל מקומית ללא טיפול, יש סיכוי שהוא עצמו יגרום לשיתוק של העצב..
בברכה,
פרופ' דואק
קרינה אינה יעילה כ"כ בגידולים גדולים של בלוטת התריס. גידול של כ- 2 ס"מ לא יגיב היטב לקרינה. בהחלט יש מקום לשקול קרינה אחרי הוצאת הגידול והקטנת המסה שלו למינימום.
מומלץ תחילה לקבל דגימת ביופסיה בזרת מחט עדינה של הממצא במיטת בלוטת התריס.
אם אכן מדובר בגידול וזהו המוקד היחידי שקולט בבדיקת PET, הטיפול המועדף למרות הכל הינו ניתוח למיטת בלוטת התריס וכריתת הגידול וכן הוצאת בלוטת הלימפה ממיטת הבלוטה.
אבקש הסבר לבדיקה שביצעתי לפני שבוע
בלוטת התריס אינה מוגדלת, מרקם רב קשרי, זרימות דם תקינות. אונה ימנית, מספר קשרים ביניהם קשר מוצק הטרואקואי כ 16/21 מ״מ, מעט גדל. אונה שמאלית, מספר ציסטות קולואדאליות עד 11מ״מ. איסטמוס תקין. בלוטות רוק תקינות. לא הודגמה לימפאדנופטיה בצוואר קדמי.
בבדיקה לפני שנה באונה ימנית, מכילה קשר דומיננטי מעורב כ11/18מ״מ ומספר קשרים אנאקואים עם מוקד זעיר היפראקואי בתוכם, מאפיינים של קולואיד
בשנים 2008 ו2011ביצעתי בדיקות Fna שיצאו תקינות. אודה מאד על הסבר לתוצאות הבדיקה וגם מהו קשר הטרואקואי
ענת שלום,
בדיקת ה- US של בלוטת התריס שלך מעידה קרוב לוודאי על תהליך שפיר בבלוטה הנקרא זפק רב קשרי, תהליך ששכיח מאוד בנשים יותר מגברים. אומנם, אין הגדלה של הבלוטה, אך היא בנויה ממספר גדול של קשריות.
קשר הטרואקואי הינו קשר בעל שני מרכיבים: נוזל ורקמה שאינה נוזלית
לא מבינה בזה כלכך אבל קיבלתי את זה אחרי בדיקת אולטרסאונד של הצוואר
גוש בבלוטת התריס ככה הרופא טען
ממצא לואי:נגעים היפואקואים בבלוטת המגן גוש איזואקואי אחורי באונה ימנית קוטרו כ-1.6 ס"מ
מזה אומר האם זה סרטן????? אשמח לתשובות בבקשה
שלום רב,
לא ניתן לתת מידע על סמך אינפורמציה חלקית של הבדיקה. בוודאי שאי אפשר להסיק מסקנות מרחיקות לכת שמדובר בגידול. רוב הגושים בבלוטת התריס הם שפירים. מומלץ פנות לרופא א.א.ג מטפל על מנת שימשיך את הברור.
שהיה רשום בו את מה שרשמתי וזהו
אני גם מרגישה כאבים בעורף שגורמים לסחרחורות זה אפשרי??
לאישה בת 86 נתגלה גידול בצואר.
בדיקת ט.מ צואר: יתכן צבר של בלוטות לימפה פםולוגיות בצואר ימני. מומלץ בירור רקמתי.
לפני כן בוצע FNA under ultrasound : אונה ימנית (חלקית) בלתי הומוגנית עם מעיין קשרית מדומה 7 מ"מ. בצואר ימין שליש עליון סובמנדיבולרי 2 קשרי לימפה עגולים היפואקואים ללא סינוס. ביחד 16X32 מ"מ.
אבקש הסבר מהי לימפה פםולוגית (ממאירות?) ומהו בירור רקמתי?
בתודה מראש.
בלוטות לימפה בעלות מראה אולטראסונוגרפי פתולוגי יכולות להעיד על גידול. US אינו מאבחן את סוג הגידול, ולפיכך , על מנת להתקדם באבחנה של המחלה יש לבצע ביופסיה. ביופסיות יכולות להתבצע ע"י מחט דקה ( הפעולה נקראית FNA - fine needle Aspiration), אך במקרים רבים היום מבצעים ביופסיה עם מחט עבה יותר. ברוב המקרים אחת משתי שיטות אלה תתן הכוונה לסוג הגידול ולפיכך לסוג הטיפול שיומלץ לחולה.
רכשנו את התרופה לאבי החולה אך לצערי היא לא התאימה לו.
נשמח למכור אותה במחיר מוזל לחולה שמשתמש בכדורים אלו.
תודה
lenavov@gmail.com
גילדה שלום,
בניקור בלוטת התריס שכיח מאוד לקבל תשובה של גידול פוליקולרי. במקרים אלה, אין יש סיכוי מסויים שמדובר בגידול ממאיר. שליחת האונה לחתך קפוא יכולה לתת בסיכוי נמוך תשובה שמדובר בגידול ממאיר ואולם ברוב המקרים של גידול פוליקולרי החתך הקפוא אינו נותן תשובה מספקת, ויש לחכות לחתכים הסופיים.
במקרים אלה, רוב המנתחים לא ישלחו לחתך קפוא, ימתינו לתשובה סופית, ואז במידה והתשובה הסופית מעידה על גידול ממאיר , יש צורך בניתוח שני להסרת האונה השניה.
עם זאת, ישנו אחוז קטן של חולים בהם התשובה בדיקור הינה של גידול פוליקולרי, והתשובה בחתך הקפוא הינה של גידול פאפילרי. בקבוצה קטנה זו החתך הקפוא ימנע את הניתוח השני.
זיהוי גידול פפילרי בחתך הקפוא הוא לרוב מדויק מאוד, ואין חשש שבחתך הקפוא יהיה גידול פפילרי ובחתך הסופי לא יהיה גידול.
בהצלחה,
לרוב אין צורך בשאיבת ביציות, ואולם יש להימנע מכניסה להריון מספר חודשים לאחר הטיפול ביוד
בעקרון בלוטות באזור זו יכולים להיות בעל מראה דלקתי זיהומי וסבירות גדולה שאינם סרטן .אך ריבוי בלוטות יחד עם סימנים נוספים יכול להחשיד גם לתהליך לימפופרולופרטיבי .במידה וחשש גבוה קליני הדרך לשלול זה ניקור
פינצי שלום,
לא ניתן לתת תשובה חד משמעית לגבי מקור התתרנות שלך. יש מקום לבדיקה ע"י רופא א.א.ג מטפל לבדיקת אזור הניתוח על מנת לוודא שאין הישנות של המחלה.
עם זאת, צרוף הנסיבות של מחלת השפעת ממנה סבלת והתתרנות שהופיעה בעקבותיה יכולים להעיד על קשר נסיבתי בין השניים. יתכן ומדובר בפגיעה בעצב האולפאקטורי ( העצב האחראי על חוש הריח שלנו) שיכול להיפגע ממחלות שונות שמערבות את הרירית של האף. אובדן חוש הריח הוא זה שלרוב גורם לאובדן חוש הטעם. כ-20% ממקרי התתרנות מופיעים בעקבות מחלה דמויית שפעת, ובחלק מהמקרים יש החלמה ספונטנית.
יחד עם זאת כפי שהתחלתי את תשובתי, במקרה שלך, בעקבות הניתוח שעברת, יש להיבדק ראשית ע"י רופא א.א.ג מטפל שיעריך את אזור הניתוח.