שלום
1.נכון
2.לא חייב להתבצע מחר ,אבל בטווח של חודש.
3.ממש לא רק את הנגע שנדגם.
1.לא מחייב הפסקה רק הורדת מינון או המתנה של שבוע נוסף או תוספת נאופוגן
2.אם יש ירידה עמוקה ממושכת ומסכנת חיים בספירה הלבנה או בטרומבוציטים הטיפול מופסק כליי,בדרך כלל אנחנו נוקטים האחד הצעדים שהוזכרו התשובה מספר 1.
3.בדרך כלל ממתינים שבוע .
מה המשמעות של תשובת ביפסה ברקטום לפי הפירוט :
Well differntiated adenocarcinoma
snomed : T 68000
M - 81403 '
מדובר בגידול סרטני ברקטום ,מסוג אדנוקרצינומה
בכל הנוגע לבעיה של הירידה בספירה הלבנה,הלויקוציטים ניתן לתת ריקות נאופוגן המזרזות את ההחלמה של מח העצם.
בכל הנוגע לעזרה של רפואה משלימה אני בעד כל עוד זה נעשה דרך רופא ובתאום עם האונקולוג המטפל.
מדובר בממצא בכבד שהוא בדחיסות נמוכה לעומת הכבד הבריא.
יכול להיות ציסטה או ממצא שקשור לסרטן המעי.
אם המצצא מוכר מהעבר בתור ציסטה והוא ללא שינוי אז אפשר רק לעקוב אם הוא ממצא חדש שהופיע בכבד או זו בידקת ההדמיה הראשונה המבוצעת ,צריך להמשיך ולברר את טיב הממצא.
שלום,
בת 29 - לפני חצי שנה ע"פ בדיקת סיטי וקולונוסקופיה - אובחנתי במחלת סרטן מעי הגס בגובה8 ס"מ.
אבחנה -
MAL NEO RECTUM / ANUS NEC
MUCINOUS AND SIGNET RING CARCINOMA
T 4
7/2013 - 8/2013 רדיוטרפיה + קסלודה
10/13 כריתת רקטום קדמית.
בוצע ANTERIOR RESECTION עם כריתת אליום סופי, הוצאת קולוסטומי.
החל מ 12.2013 אצטרך לעבור טיפול כימי וביולוגי במשך 3 חודשים (פעם בשבועיים למשך 48 שעות דרך PORT)
לאחר מכן, ניתוח בבית חולים הדסה (כירורגיה) ניתוח ארוך - הזרקת כימוטרפיה חמה. אישפוז כ 3 שבועות. מהם 5 ימים בבידוד.
השאלה: האם יש אנשים שעברו את הניתוח ונשארו בחיים? האם זה שווה את המאמץ והסבל? או שעדיף לוותר.
תודה מראש.
אני מבינה בעקיפין מתאור המקרה כי יש פיזור בחלל הצפק?
הניתוח המדובר נקרא HIPEC ויש מכלל המקרים שעברו שהבריאו בזכות הפרוצדורה
יש לי אישית חולים כאלו במרפאה.
את צעירה ואם היקף המחלה הוא לא גדול הניתוח המדובר היא הדרך היחידה לנסות ולהגיע להבראה מלאה.
אמי בת 72 עברה בדיקה של קולונוסקופיה ע"פ הממצאים : מעי הגס נבדק עד גובה הציקום ולפי פתח של התוספתן ולפי השסתום איליוציקאליולפי טרינסאלומנציה מספר גדול של פוליפים בגדלים שונים בין 1 ס"מ 2 ואחד גדול של 4 ס"מ מתחילים מגובה 40 והגדול אשר נלקחו ממנו מספר ביופסיה בגובה 50 סמ ועוד אחר בגובה 40 סמ ושני בגובה של 130 סמ ועוד פוליפים אחרים. הרופא שביצע את הבדיקה המליץ לכרות את הפוליפים בבית חולים כמו כן הוא אמר שהגענו בזמן כי הפוליפ שנראה לו חשוד הוא הגדול של ה4 סמ אבל הוא נמצא על גבעול ולא על הבסיס ועם זאת הוא לקח ביובסיה. דבר נוסף שחשוב לציין אמי ביצעה שתי בדיקות דם : ca 19-9 :0.6 cea:2.7 ..
כמו כן היא מרגישה טוב ללא הסימנים המובהקים למעט בדיקת דם סמוי שהראתה חיובי 1/6 . מה הסיכויים במצב זה לבדיקת ביובסיה לא תקינה?
ככל שפוליפ גדול יותר הסיכוי למצא בתוכו גידול גבוה יותר.
וככל שיש יותר פוליפים הסיכון שאחד מהם עבר התמרה לסרטן גדול יותר.
חשוב שתדע שאתה צריך כעת לבצע קולונוסקופיה היות והנטיה לפתח פוליפים היא לפעמים תורשתית.
שלום.אני בן 48, לאחרונה התגלה אצלי סרטן במעי הגס הימני. לפני שבועיים קיבלתי את הטיפול הראשון. בבדיקת דם שנעשתה שבוע לאחר הטיפול התברר כמובן שספירת הדם ירדה. להלן הנתונים.ALY% 1 ALY 0 LIC% 1 LIC 0 WBC 2.00 K/ul RBC 4.75 M/ul HB 11.3 g/dl HCT 34.3 % MCV 72.2 Fl MCH 23.7 pg MCHC 32.8 g/dl RDW 16.5 % PLT 274 K/ul MPV 8.7 Fl NEUT% 30.0 % LYM% 60.2 % MONO% 5.1 % EOS % 4.5 % BASO % 0.2 % NEUT.abs 0.60 K/ul LYMP.abs 1.20 K/ul MONO.abs 0.10 K/ul EOS.abs 0.09 K/ul BASO abs 0.00 K/ul הטיפולים הכימוטרפיים נקבעו לפעם בשבועיים וכוללים את התרופות הבאות :
אירינוטקאן (קאמפטו, - Irinotecan (Campto
בווציזומאב (אווסטין)- (Bevacizumab (Avastin
פלואורואורציל (Flourouracil (5FU
היום הלכתי לקבל את הטיפול השני . לאחר שביצעתי בדיקת דם הודיעו לי שאין אפשרות לקבל את הטיפול ולכן הטיפול נדחה בשבוע.
לפי הבדיקה היום WBC - 2.7 , NEUT - 700 האחות הסבירה שאם גם לקראת הטיפול השלישי המצב יהיה זהה, הם ישקלו לתת לי זריקות להעלאת הכדוריות הלבנות.
האמת, התאכזבתי.
האם זה שכיח שהטיפול השני נדחה מהסיבות הנ"ל?
האם זו אינדיקציה לבאות ולאחר כל טיפול אני יצטרך לקבל את הזריקות הנ"ל? או יכול להיות שהגוף מגיב קשה רק לטיפולים הראשונים?
האם דחיית הטיפול יכול לפגוע ביעילות הטיפול ?
תודה
אם הספירה הלבנה לא מספקת ברור שאסור לתת טיפול.
ניתן להתגבר על הירידה או דרך הורדת מינון הכימוטרפה או דרך מתן זריקות נאופוגן שמטרתן העלאת הספירה הלבנה. מרגע שמתחילים את הזריקות אנחנו בדרך כלל ממשיכים באופן קבוע.
אם כבר בטיפול השני הספירה ירדה התופעה לא תחלוף לבד בהמשך.
דחיית הטיפול היא הכרח כדי לא לסכן את חייך.