שלום רעות,
אכן, מוצעות היום בשוק מספר שיטות המנסות להתאים טיפולים לסרטן על-יד לקיחת דוגמה ביולוגית כלשהי מהגידול - תאי סרטן המופקים מהגידול, למשל, או חתיכות מהגידול עצמו - וחשיפתם לתרופות בצלחת פלסטיק, על מנת לראות אם מתבצע הרג. ישנן אפילו חברות שמשתילות את רקמת הגידול (שהוצאה מהחולה) בחיות מעבדה ומנסה לתת את הטיפולים השונים לחיות עצמן.
כמובן - הרעיון מפתה, שהרי זהו לכאורה 'המבחן האולטימטיבי'. אבל יש לזכור שעדיין ישנו מרחק רב בין פעילות תרופה על תאי סרטן או על גידול בצלחת פלסטיק, לבין האופן שבו היא עובדת בגוף. למשל - על התרופה להיכנס לדם, להגיע לגידול ולבצע שם את פעולתה. או למשל - במידה ומדובר על טיפולים אימונותרפיים, יש לזכור כי לא ניתן לשחזר את פעילות מערכת החיסון מחוץ לגוף. לפיכך כל השיטות הללו נחשבות עדיין מחקריות, ואף אחד מהן עדיין לא הוכחה כמסייעת לבחירת טיפול.
במידה וישנו ניסוי קליני שבודק את השימוש בשיטות אלו בקביעת טיפול - אני ממליצה לשקול להשתתף בו. במידה ומדובר על מימון עצמי של בדיקות כאלו - אני מציעה להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת. בדרך כלל העלוות של בדיקות אלו היא רבה.
איחולי בריאות,
ד"ר רעיה ליבוביץ
שלום רב,
השאלה שלך מחזירה אותנו מאה שנה אחורה, אל הכירורג האמריקאי קולי, שניסה לרפא סרטן באמצעות הזרקת 'חיסון' שכלל חלקיקי חלקיקים (המכונים 'טוקסינים'). באותם הימים פורסם מקרה שבו לכאורה איש צעיר גם גוש סרטני בטני גדול החלים מסרטן לאחר הזרקת 'טוקסין של קולי', ומאותו רגע- ועד לאמצע המאה ה-20 - ההזרקות האלו ניתנו בגלוי או באופן סמוי. מדוע אני כותבת לכאורה? כי ברור היום לכל הקהילה המדעית שלא היו דברים מעולם, ולא ניתן לרפא סרטן באמצעות טוקסינים של קולי. אכן - טיפול זה נאסר לשימוש ב- 1953, אבל הרעיון שניתן 'להפעיל את מערכת החיסון כנגד הסרטן' המשיך וליווה את ההיסטוריה של הרפואה עד ימינו אנו.
ואכן, בעשר השנים האחרונות אנו עדים להתפתחות של גישה טיפולית חדשה המכונה 'אימונותרפיה', שבמסגרתה אכן מצליחים להפעיל את מערכת החיסון כנגד הסרטן. לא בכדי הוקדש פרס הנובל השנה לשני מדענים שתגליותיהם הביאו להתפחויות אלו. בשנים הקרובות נראה עוד ועוד התפתחויות חיוביות בתחום מסעיר זה.
אולם - הטוקסינים של קולי לא יכולים לסייע בטיפול בסרטן, ואין שום מקום לשימוש בהם, בשום הקשר שהוא!
שלום,
מכיוון שזהו אינו התחום שלי, להלן תשובתו של ד"ר אוהב בנימיני, המטו-אונקולוג בכיר מהמכון המטולוגי ב'שיבא':
מוטציה ב MYD88 קיימת במעל 95% מהמקרים ב WM ומוטציה ב CXCR4 קיימת ב כ 40%.
למטופלים עם מוטציה ב CXCR4 יש יותר עמידויות לטיפול כולל לטיפול באיברוטיניב, אך הבדיקה אינה סטנדרטית ולא מקובל לבדוק באופן רוטיני.
בברכה ובאיחולי בריאות,
אחרי כמה טיפולים בקיטרודה רצוי לעשות PET CT כדאי לדעת את השפעת הטיפול?
תודה רבה
בדרך כלל ההמלצה היא לעשות הערכת מחלה לאחר ארבעה מחזורי טיפול (קרי - 12 שבועות), אבל כל מקרה הוא לגופו, ויתכן שהרופאה תחליט לבצע הערכה לפני או אחרי הזמן הנקוב.
בהצלחה ואיחולי בריאות,
ראיתי ניסוי השייך לרפואה מותאמת אישית שמבוסס על רמת CXCR4
היכן ניתן לבצע בארץ את הבדיקה לקביעת הרמה ?
שלום צבי,
לא סיפקת פרטים על המחקר הנ"ל - באיזה פאזת מחקר מדובר, לאיזו מחלה, היכן הוא מבוצע, וכו'- ואני לא מכירה מחקר כזה. אבל ככלל - במידה ומחקר קליני מציע טיפול המבוסס על תכונה ביולוגית כזו או אחרת של המחלה או של המטופל (תכונה המכונה 'ביו-מרקר'), הרי שעל המחקר גם לספק את הבדיקה הבודקת את הביו-מרקר עצמו. במילים אחרות, המחקר שבנידון אמור לספק לנבדקים פוטנציאליים את האפשרות לבדוק את רמות ה- CXCR4 . למיטב ידיעתי, אין שום מקום שבודק את הרמות של החלבון הזה , לא ברפואה הציבורית ולא במסגרת פרטית.
במידה ותחפוץ - אשמח להתייחס לגופו של עניין, אם תספק לי פרטים נוספים.
ד"ר ליבוביץ שלום רב, לפני 16 שנים חליתי בסרטן שד צד שמאל . לפקטומיה, טיפול CAF והקרנות.
מבקשת המלצה לגבי טיפול מתאים במצבי היום (בת 50 ), תוצאות ביאופסיה שד ימין:
invasive duct carcinoma grade 3 with foci of necrosis
KI 67 positiv in 80%of tumor cells
ER- negative
PR-negative
HER-2 negative
איזה טיפול מתאים לי יותר:
1. שילוב טקסול ( פּאקליטקסל - Paclitaxel - Taxol) עם
אולפאריב - Olaparib (לינפארזה - Lynparza)
או
2. שילוב טקסול עם אטזוליזומאב –(Atezolizumab טיסנטריק )
בתודה מראש, רות
שלום רות,
צר לי לשמוע על חזרת המחלה.
מטרת הפורום הזה אינה מתן ייעוץ אישי למקרה זה או אחר. כפי שאת מבינה, בחירת טיפולים מושפעת מגורמים רבים, וזה יהיה בלתי מקצועי מצידי (ובלתי אתי בעליל) לייעץ לך פרטנית.
בהחלט, יפה הבנת שהטיפול בסרטן שד המכונה triple neative מתעדכן ומתפתח בימים אלו, ולשמחתינו ישנן כעת גישות חדשות - אימונותרפיות וביולוגיות - שנלמדות במחקרים קליניים, ושאולי ירחיבו את כלי הנשק שלנו בהתמודדות עם המחלה. מעבר לכך - רב הנסתר על הגלוי, לצערי. מתוך מה שכתבת, אני רואה שאת בידיים טובות!
אני שולחת לך איחולי בריאות,
ראשית - מתנצלת על העיכוב במענה, הנושא לא היה מוכר לי ולמדתי אותו לצורך מתן התשובה.
אם כן - מדובר על מאמר בביו-פיזיקה, שמתאר שיטה חדשה לאבחנה של מולקולות קטנות כגון מיקרו-רנ"א, על בסיס תכונות פיזיקליות-כימיות של חומר בשל anti-monene, שישמש כגלאי (sensor). המאמר, שאכן פורסם בעיתונות טובה, הוא מאמר במדע בסיסי. על בסיס מאמר מקצועי זה, נכתבה כתבה בעיתונות הפופולרית, שמתארת כיצד ניתן יהיה אולי להשתמש בטכנולוגיה הזו לגילוי מולקולות, שיתכן שמעורבות בסרטן.
אבל - הדרך לכך רחוקה מרחק שנים ואפילו עשרות שנים (אם בכלל זה יסתייע) - ראשית, לא הוכח שמולקולות מסוג מיקרו-רנ"א הן הן שמאפשרות לאבחן סרטן בשלב מוקדם, ושנית - בכלל לא ברור ששיטה שמבוססת על החומר הזה תצלח בבני אדם.
בעיניי הכתבה הפופולרית היא דוגמה לעיתונות מטעה (גם אם לא בכונה). יש להיזהר מכל הפרסומים שמבשרים, בכותרתם, על 'תרופה חדשה לסרטן', שכן ברב המקרים, למרבה הצער, אין הדבר כך.
מטרת הפורום אינה להתייחס לשאלות רפואיות פרטניות - זה יהיה לא מקצועי מצידי. יש לפנות לרופא המטפל.
ככלל, ברב מקרי הסרטן הגרורתי, אין מניעה מפעילות גופנית מתונה דוגמת הליכה או שחייה, במידת האפשר ובהתאם למצב הגופני. לגבי פעילויות דוגמת רכיבה על אופניים - התשובה תלויה במידת ובאופי הפיזור הגרורתי.
יש להתייעץ עם הרופאה המטפלת.
בברכה, ובאיחולי בריאות,
קראתי על בדיקת פט סי.טי חדשה שאורכה שניות ספורות והיא פחות מזיקה. מה דעתך על הבדיקה? מה הסיכוי שבקרוב היא תיכנס לבתי החולים בישראל? האם אפשר לעשותה בארץ? תודה.
ראיתי את הסרטון - הטכנולוגיה לא מוכרת לי ואיני מומחית בתחום, להבנתי הטכנולוגיה הזו עדיין בשלבי פיתוח והוצגה לראשונה בכנס הרדיולוגי האמריקאי רק לפני כחודש. להערכתי ייקח עוד זמן עד ששיטת הדמייה זו תיכנס לשימוש מחקרי או שגרתי בעולם ובארץ. כבדרך כלל, ישראל הינה מדינה מתקדמת מאד בהיבט בדיקות ההדמייה, ואני משערת שאם הבדיקה תוכיח את עצמה, היא תיכנס לשימוש גם כאן.