השאלה ששאלת הינה טובה ומורכבת. השאלה האם 'רפואה מותאמת אישית' היא טובה יותר מרפואה המתבססת על מאפייני המחלה בלבד היא עדיין שאלה פתוחה ברפואה, ומכאן החשיבות של המחקרים הקליניים בתחום.
כמובן שלא אוכל לענות על מחקר ספציפי, אלא אעלה רק כמה נקודות למחשבה לגבי השתתפות במחקר קליני:
1. במידה ועדיין לא נוסו כל אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות (קרי, הרגילות) במחלה, חשוב לוודא שהמחקר שמוצע מציע, בכל הקבוצות, טיפול שהוא שווה ערך, לפחות, לאפשרויות הסטנדרטיות. כך, למשל, בדוגמה שנתת - כל החולות מקבלות את הטיפול הרגיל, כל שגם קבוצת הביקורת שלא מקבלת קיטרודה לא יוצאת 'נפסדת'. זכרי שאין כרגע מידע האם תוספת קיטרודה משפרת את תוצאות הטיפול הסטנדרטי או לא - מכאן הצורך במחקר קליני. אל תניחי בהכרח שמתן התרופה משפר את תוצאות הטיפול .
2. במידה ומוצו כל אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות (קרי, החולה כבר קיבל כמה וכמה קוי טיפול, כתלות במצב), ניתן לשקול גם מחקרים יותר נסיוניים, שבהם מנסים תרופות חדשות לגמרי שלעולם לא נוסו קודם בבני אדם ('פאזה ראשונה'). מחקרים אלו מוצעים בדרך כלל בבתי חולים גדולים בלבד.
עוד שיקול שיש לשקול - עד כמה ההגעה לבית החולים היא מכבידה וקשה שכן במחקרים קליניים יש להיגע לבית החולים הרבה פעמים. כמובן שחשוב מאד להתייעץ ולשמוע את דעתו של הרופא המטפל.
בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ
תודה על תשובה מפורטת ומבוארת.
אכן חומר למחשבה.
במידה והמחקר מציע את הטיפול הסטנדרטי המקובל, לכל החולות, ותרופת המחקר היא רק תוספת אזיי אין סיכוי שהחולה תינזק ?
ברור לי שהקיטרודה עוד לא הוכחה כמשפרת תוצאות ומכאן הצורך במחקר, אולם האם ישנו סיכוי ולו הקטן ביותר שהיא תפגע בתוצאות ?
האינטואיציה אומרת שאם תרופה פועלת על מערכת החיסון (אימנותרפיה), ולא כנגד הגידול עצמו, הרי שיש לה סיכוי סביר שהיא תוכל רק לסייע...
כמו כן אני יוצאת מנקודת הנחה שגם יוזם המחקר וגם מנהל המחקר לא יקחו סיכון של פגיעה בחולות... וחשבו על מכלול הסוגיות
ולא נעלם מעיניי גם ערך התרומה למדע.
ובכל זאת הפחד קיים.
האם אני צודקת ?
אשמח להערות והארות.
יקרה,
באופן עקרוני, כמובן שאת צודקת - תוספת של טיפול מחקרי לא אמורה לפגוע ביעילות הטיפול הסטנדרטי , ואמורה במקרה הטוב לשפר אותו, ובכל זאת יש לקחת בחשבון שהטיפול המחקרי עלול להוסיף תופעות לוואי על הטיפול הסטנדרטי. כמובן שהדברים הללו נלקחים בחשבון בתכנון המחקר, אבל גם כל משתתף או משתתפת צריכים לעשות את השיקול האישי שלהם.
לגבי אימונותרפיה - בהחלט יתכן שאת צודקת, שתוספת של אימונותרפיה לטיפול סטנדרטי תסייע לטיפול, אבל מאידך - עולה החשש שבשל הירידה בספירות הדם המושרית על ידי הכמותרפיה, האפקט המיטיב של האימונותרפיה עלול להתבטל. מכאן החשיבות שבעריכת מחקרים קליניים כאלו. כמובן שכל אחד ואחת יחליט לעצמו האם הוא מעוניין בהשתתפות במחקר, על יתרונותיו וחסרונותיו.
בברכה שנה טובה, שנת אושר ובריאות
לכל דבר יתרונות וחסרונות.
האם ייתכן שבעתיד, במידה ויוכח כי אכן הקיטרודה משפרת תוצאות, יתבטל הצורך בכלל בכימותרפיה ? הרי אם המערכת החיסונית לבד תתקוף את הנגיף... זה יהיה מעולה.
אני רואה שאת רופאה-חוקרת בתחום האימנותרפיה בסרטן, ומכאן אני מניחה שאת נחשפת למקרים רבים בתחום.
האם ניתן לשאול לדעתך האישית לגבי מחקר זה ?
שלום רב וחג שמח,
אכן, היעד שכולנו מעוניינים/ות להגיע אליו הוא שימוש באימונותרפיה בלבד, ולא כמותרפיה, קרי מציאת תרופות שמאפשרות הדלקת מערכת החיסון של המטופל/ת, מבלי להצטרך להזריק כמותרפיה רעילה. האם היעד הזה אפשרי? עוד לא ברור, וכנראה זה יהיה תלוי במחלה - למשל, במלנומה הגישה הזו מוכיחה את עצמה מאד, ובסרטן שד, נכון לרגע זה, הגישה האימונותרפית (בתרופות הנוכחיות) לא מוכיחה את עצמה ברב רובם של החולות. ישנו מחקר ענף בשאלה מדוע מלנומה 'כן' וסרטן שד 'לא', ובסוף נדע את התשובה, ובשאיפה נוכל להשתמש במידע הזה לתכנון תרופות עוד יותר חכמות, או משלבי תרופות.
לגבי השתתפות במחקר ספציפי - צר לי ,אך באמת שחייבים להכיר את הפרטים על בוריים, וגם אותך ! מציעה לך להתייעץ באופן ספציפי עם מומחים בתחום.
בהצלחה!
ד"ר רעיה ליבוביץ
שוב שלום,
בעיקרון את כמובן צודקת. אם תרופה הגיעה למחקר פאזה III, הרי שיש אינדיקציה שהיא יעילה במידה מסוימת. אבל נכון לכעת, ההתלהבות מאימונותרפיה היא כל-כך גדולה, והרצון לרוץ קדימה עם הכיוון הזה הוא כל-כך עצום (מסיבות ברורות), שלפעמים תרופות מתקדמות לפאזה שלישית גם כשיש מעט מאד נתונים. לדוגמה, בעבר לא ניתן היה להתקדם לפאזה III ללא ביצוע מחקר פאזה II מסודר, ואילו היום לפעמים ניתן להתקדם לפאזה III על סמך מחקרי פאזה I מורחבים בלבד, שהם פחות נרחבים ומעמיקים ממחקרי פאזה II. לפיכך חייבים לבחון כל מקרה לגופו, וכמובן שהכי חשוב להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת.
בברכה,
שלום רב,
'בדיקות גנומיות' הוא שם כולל לבדיקות המבוצעות , בדרך כלל, על דוגמת הגידול, ושנועדו לאפיין את המוטציות והשינויים המוקולריים שהתרחשו בגידול. הבדיקות מבוצעות על מנת לנסות ולהתאים את הטיפול האונקולוגי באופן מדויק לסוג הגידול. לעיתים ניתן גם לבצע בדיקות גנומיות על דוגמאות מהדם ההיקפי. ישנם כיום מספר רב של בדיקות גנומיות שונות, המוצעות על ידי חברות שונות, שאמינותן משתנה מבדיקה לבדיקה. בדיקות אלו לא מבוצעות במסגרת קופת חולים אלא, לעיתים, במסגרת של מחקר קליני או בהמלצת רופא אונקולוג, לאחר דיון עם המטופל/ת במרפאה.
חשוב להדגיש כי נכון להיום, הבדיקות הגנומיות לא תמיד מאתרות מוטציות שמאפשרות התאמת טיפול 'אישי', וחשוב לדבר על היתרונות והחסרונות של בדיקות אלו עם הרופא המטפל, לפני ביצוען.
דר רעיה ליבוביץ
הרפואה מתקדמת בבדיקות ובטיפולים חדשניים למחלת הסרטן : טיפולים אימונותרפיים, טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה) הנקראים לעיתים "טיפולים ביולוגיים", בדיקות גנומיות לגידול ועוד. החולה לעיתים "הולך לאיבוד" בשלל המידע שקיבל בפורום רפואה מותאמת אישית תוכלו לקבל תשובות אמינות ומקצועיות שיפיגו את חששותיכם.
הייעוץ בפורום ינתן ע"י ד"ר רעיה ליבוביץ, אונקולוגית רפואית בתחום ממאירויות השתן ומערכת המין הגברית (GU) במכון האונקולוגי במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
אתם מוזמנים לשאול את שאלותיכם.
מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן