שלום רב,
לפני כשנתיים נוצרה התלהבות רבה מבדיקת הוריאנט Ar-V7 בדם כמנבא תגובה ל'קו שני' בסרטן ערמונית, שכן נמצא, בהתסכלות בדיעבד (רטרוספקטיבית), שחולים שבהם נמצא הוריאנט הזה, הגיבו פחות מהצפוי לטיפול הורמונלי באנזלוטמיד (אקסטנדי) או אבירטרון (זייטיגה). בהמשך, התברר כי קיומו של הוריאנט הוא לא בדיוק 'מנבא תגובה', אלא למעשה להיפך - הוא בעיקר ביטוי להתפתחות עמידות לקוי טיפול הורמונליים קודמים. במילים אחרות, לא ניתן היום להשתמש בפרמטר הזה על מנת להחליט למי לתת זטיפול הורמונלי נוסף ולמי לתת כמותרפיה. לצערי, עדיין ההחטה היום היא 'קלינית', כלומר על סמך המאפיינים של החולה ומחלתו (ורצונו, כמובן), ולא על מסך מאפיינים מולקולריים ברורים.
איני יודעת מי מבצע את הבדיקה בארץ.
בברכה,
ד"ר רעיה ליבוביץ
האם ייתכן שתינתן תשובה שונה לאותה דגימה שהוצאה בניתוח, בשני מקומות שונים ? כלומר האם הפענוח תלוי במפענח ? בנסיון ובכישורים שלו ? או שישנם כללים חדים וברורים ?
מה שאני מנסה לשאול - האם תשובות הפתלוגיה הן אוביקטיביות או סוביקטיביות ?
השאלה היא מצויינת. כעיקרון, תשובות פתולוגיות אמורות להיות אובייקטיביות ולא סובייקטיביות. ואכן, ברב המקרים שני פתולוגים יגעו לאותה אבחנה.
אבל כדי להבין את הקושי והמגבלות של הבדיקה הפתולוגית, יש להבין כיצד בדיקה זו מבוצעת בפועל - הפתולוג, שהוא רופא מומחה, מסתכל על הדוגמה מתחת למיקרוסקופ, וגם מזמין בדיקות נוספות ('צביעות') שיאמתו או יפריכו את האבחנה שלו. מכיון שחלק גדול מהאבחנה מבוסס על הסתכלות ישירה ועל אנליזה חצי-כמותית, בהחלט יש מרכיב מסויים של סובייקטיביות, בפרט במקרים שהם נדירים או מורכבים. אמנם לנסיון של הפתולוג ישנה חשיבות, אך עם זאת - יתכנו חילוקי דעות אבחנתיים גם בין פתולוגים מאד מנוסים ומיומנים.
לכן בפועל, יתכן מצב שבו מתקבלות תשובות שונות לאותה דוגמה. במצב כזה, המלצתי היא להביא לידיעת הפתולוגים (באמצעות האונקולוג המטפל) את התשובות שהתקבלו, ולשמוע את דעתם החוזרת.
מה לעשות - רפואה אינו תמיד מדע מדויק!
תודה על התשובה המפורטת והמעניינת.
האם להמלצתך, רצוי לבדוק בשנית את הדגימה ?
האם היא נשמרת בצורה תקינה שניתנת לבדיקה חוזרת בגלל הצביעות ?
ולחילופין האם תתכן תשובה שונה, גם כשמדובר במקרים בהם לא נמצאה עדות למחלה?
שוב שלום,
אני לא יכולה לענות לגופה של הבדיקה המסוימת כי פרטי המקרה לא ידועים לי. בעיקרון, כל בדיקה נשמרת בצורה תקינה, וניתן בעיקרון להסתכל עליה שוב (זה נקרא 'לעשות רביזיה').
כן, באופן נדיר ביותר, יתכן כי תשובה אחת תדווח שאין עדות למחלה, ותשובה אחרת - על אותה דוגמה - תדווח כי יש תאים סרטניים. מצב זה הוא מאד מאד נדיר.
האגודה למלחמה בסרטן מזמינהליום עיון בנושא לימפומה ו- CLL
יום העיון יתקיים ביום רביעי ה-16.05.18 במרכז הכנסים "ישראל יפהבפארק", שד' רוקח 80, תל אביב.
בהנחיית פרופ' משה מיטלמן, מנהל מחלקה פנימית, המרכז הרפואי ת"א ע"שסוראסקי, ויו״ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולרפואת עירויים.
יום העיון מיועד לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם, וההשתתפות בו אינהכרוכה בתשלום!
בשל מספר המקומות המוגבל, יש להירשם מראש.
בשנתיים האחרונות ישנה התלהבות רבה מנושא ה'ביופסיה הנוזלית' - קרי, לקיחת בדיקת דם מהמטופל ואנליזה של DNA בדם, שסבורים שמקורו בגידול, על מנת לאפיין את המוטציות המאפיינות את הגידול.
על אף שמדובר על טכנולוגיה מבטיחה, האמינות של הבדיקה הזו, לגבי רב סוגי הסרטן, לא הוכחה. במילים אחרות, לא הוכח שהמוטציות שמוצאים מה- DNA שנמצא בדם אכן מייצגות נאמנה, וברגישות טובה, את הגידול. לפיכך בשלב זה איני יכולה להמליץ על בדיקה זו לגבי רב סוגי הסרטן, למעט לגבי סיטואציה מסוימת בסרטן ראה (התפתחות עמידות על טיפול ביולוגי במעכבי EGFR לחולים עם מוטציה בגן זה, על מנת ללמוד מהו מנגנון העמידות).
לאחרונה התפרסם מאמר מטריד, שבו הדגימו ששליחת דוגמת דם זהה לשתי מעבדות שונות בו-זמנית - מניבה תוצאות שונות לגמרי. משמעות הדבר היא כי ברב המקרים, הבדיקות לא אמינות מספיק על מנת לקבל החלטות טיפוליות על פיהן.
שלום,
נכון להיון, לא ברור באלו מצבים כדאי ולא כדאי לבצע בדיקות מולקולריות, לכן לא ניתן לתת המלצה גורפת לגבי מתי לבצע ומתי לא לבצע, וההחלטה תלויה בהרבה מאד גורמים. לגבי אנדוסרקומה - יש מעט מאד נסיון עם הגידול הזה ובדיקות גנומיות.
אני מניחה שהרופא שלך המליץ לבצע את הבדיקה כי מדובר על גידול נדיר, והוא מקווה שהבדיקה תיתן לצוות רעיונות לגבי טיפולים אפשריים במידה והגידול יישנה, חלילה. בתוך כך, חשוב להבין כי בחלק גדול מהמקרים, הבדיקות הללו לא פותחות פתח לטיפולים נוספים, שכן המוטציות שעולות בבדיקה הן לא כאלו שפותחה כנגדן תרופה.
לסיכום - בסופו של דבר, ההחלטה היא כמובן שלך. חשוב להכיר במגבלות הבדיקה ובעלויות שלה לפני קבלת החלטה.
בברכה ובהצלחה
רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם והאגודה למלחמה בסרטן מזמינים ליום עיון בנושא סרטן הריאה שיערך בחיפה ב- 10/4/18.
יום העיון הינו ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש.
לפרטים ולרישום לחצו על הקישור המצורף
מה בין זומרה לארדיה? לבעלי בן 74 חולה במילומה מתוכנן עירוי בארדיה. נאמר לנו שהעירוי אורך כ-4 שעות. מתוך שיחות עם חוליםהבנתי שהעירוי בזומרה אורך כרבע שעה בלבד והסיבה שלא נותנים זומרה היא כספית. אם זו באמת הסיבה - מדוע לא מיידעים את החולים? לנו למשל יש ביטוח בריאות ונוכל לקבל החזר כספי. אם אפשר להקל מדוע לא לעשות זאת?
תודה לתשובתכם
אכן, מנגנון הפעולה של ארדיה וזומרה הוא דומה, אך לגבי השאלה הספציפית - יש להיוועץ עם הרופא/ההמטפל/ת לגבי השיקולים בבחירת תרופה זו או אחרת.
בריאות שלמה,
שלום
האם ניתן לתת זייטגה במינון אחר מ 1000 מג
האם מחקר סטמפד לגבי זייטיגה התייחס למינון של 1000 מג
או נבדקו גם מינונים אחרים
תודה
יעקב
בכל המחקרים ה'רשמיים' הגדולים עם התרופה זייטיגה (לרבות סטמפיד), נבדק רק מינון אחד והוא 1000 מ"ג ביום. לפיכך זהו המינון הרשמי המאושר לשימוש בארץ ובעולם.
בתוך כך, כשהתרופה נבדקה במחקרים קליניים מוקדמים (פאזה ראשונה), נצפה שכשהיא ניתנת ביחד עם ארוחה שומנית (קרי, שמכיךה אחוז שומן גבוה, כגון ביצה מטוגנת או גבינה שמנה) , גם מינון של 250 או 500 מ"ג מביא לריכוז זהה של התרופה בדם. לפיכך בארצות בהן התרופה אינה ממומנת על ידי המדינה, לעיתים ממליצים על מינונים אלו על מנת להקטין את עלות התרופה למטופל.
עוד אציין שבכמה מחקרים רטרוספקטיביים (קרי, מחקרים שמתסכלים אחורה על שימוש בתרופה ועל יעילותה), נראה כי מתן מינון נמוך של התרופה ביחד עם אוכל אינו פוגע ביעילותה.
בברכה
בוקר טוב,
מתן מינון כפול של סטרואידים דוגמת דקסמתזון אינו רצוי, אך אין מקום לדאגה במתן חד ואין צורך לפנות למיון . מינון כפול יכול לגרום לעצבנות-יתר ולהפרעה בשינה ביום המתן, אך אינו יכול לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח.
בבברכה,
אכן עבר בשלום. גם השינה הייתה טובה..
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום העיון בנושא סרטן המעי הגס שיתקיים ב- 19/3/18 בגבעתיים.
הרשמו עכשיו בקישור המצורף.