פורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות

שלום! אני בת 36, חיה בגרמניה. בעקבות סרטן שד התגלתה נשאות של check2 ורציתי לשאול: 1. האם מומלצת כריתת שד מניעתית במקרה של הגן הזה? הרופאים בגרמניה לא חד משמעיים בעניין 2. האם אברקסן התגלה במחקרים כיותר יעיל במקרה של chek2 על פני טקסול המסורתי? לרשותי עומדות שתי האופציות בפרוטוקול הטיפול, ואני מתלבטת ביניהן תודה מראש על המענה לימור

ככלל אין המלצה לכריתת שד מניעתית בנשאות ל CHEK2. עם זאת, אם ישנו סיפור משפחתי משמעותי ניתן לשקול זאת. למיטב ידיעתי החומר הפעיל בטקסול ובאברקסאן הוא אותו החומר - paclitaxel. בטקסול הוא נמצא בחומר ממס ובאברקסאן הוא קשור לחלבון. לכן עד כמה שידוע לי לא צפוי הבדל ביעילות בהקשר הספציפי של נשאות ל CHEK2. עם זאת, אני איני אונקולוגית וכדאי להתייעץ עם הרופאים המטפלים שלך ואפשר גם בפורום סרטן שד באתר זה. רפואה שלמה!

סבתא שלי חלתה בסרטן שד בגיל 70 והחלימה. דודה שלי (אחות של אבא שלי) חלתה בסרטן שד בגיל 53, ונפטרה ממנו כ10 שנים מאוחר יותר בעקבות הישנות.

אינני חושבת שהסיפור המשפחתי מצדיק לכשעצמו כריתה דו"צ

אין באפשרותי לפתוח קישור ל googledrive מציעה לצרף תמונה

אני נשאית brca2 ועברתי כריתת שחלות לפני שלש שנים. ניסיתי כמה טיפולי הורמונים ולא הצליחו בדימום וכו'. Duavive עבד מצויין למשך שנה. הבעיה שמאז נובמבר יש מחסור במוצר מטעם החברה ואין לי תחליף, ועכשיו הרופאים מתחילים להמליץ על כריתת הרחם. יש פה מישהי עם מידע לתחליף לDuavive? תודה רבה!

שלום לכם... אחרי שחליתי פעמיים בסרטן השד. צד ימין צד שמאל בשנתיים האחרונות. לאחר כריתת חצוצרות ושחלות. יש לי תופעות של גיל המעבר כמו...קושי הרדמות בלילה..גלי חום..מצבי רוח. מה שהכי קשה לי..היא הידיעה שאני נשאית. אני נמצאת בפחד תמידי לגבי כל דבר שהוא קשור לגוף אשמח לשמוע איך אתן הנשאיות מתמודדות עם החששות והפחד? אם יש לכן. בת 51 נשואה עם 2 ילדים. תודה.

שלום - אין ספק שההתמודדות עם הנשאות היא מורכבת וחששות הם טבעיות ושכיחות. גם באגודה למלחמה בסרטן, גם במכונים האונקולוגיים וגם במרפאות לנשאיות ישנם אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה ואני מציעה להתייעץ עימם.

חשוב לי לחזק את דבריה של דר להד לגבי ההתמודדות הרגשית עם המידע על נשאות. אין ספק שהמידע הגנטי מעלה שאלות רבות ומצריך תהליך מושכל של קבלת החלטות בסיטואציה רגשית מורכבת. אני מציעה לך לפנות לעובדת הסוציאלית במכון בו את מטופלת כדי לבחון מי בצוות יכול לסייע לך בהתמודדות הרגשית ובתהליך קבלת ההחלטות. חשוב שלא תישארי עם זה לבד. בנוסף תוכלי לפנות לעובדות הסוציאליות במחלקה הרווחה של האגודה למלחמה בסרטן כדי להסתייע.

אני בת 47 ,אחרי שאמרו שלי שאני נושאית המוטציה,עברתי ניתוח בהוצאת רחם ושחלות. הייתי בדיכאון,כי אמא הייתה חולה באותם שנים ונפתרה . מה שעזר לי להתמודד ולצאת מדאגה הזאת- טיפול בשיטת NLP, ( שלחו אותי ליום אחרון של החיים שלי),ממש זה עזר לי עם פחד מוות. מצאתי הרבה מתנות- למשל אין לי מחזור,אני מקבלת כל יום של חיים בתור מתנה( רוב האנשים לא חיים ככה,עד המוות לא מבינים את החשיבות של לחיות במודעות). הפסקתי עבודה לא מעניינת,לא מוכנה להתפשר ולחיות לא מעניין. אם את תרצי לדבר איתי,אני אספר לך מה עזר לי עם תסמיני גיל המעבר. טלפון שלי 0526637385

שלום רב, אני בת 52 , לאחר למפקטומי בשד לאור אבחון DCIS, פתלוגיה היתה נקיה לחלוטין, עברתי 15 הקרנות ליתר בטחון, מקבלת טמוקסיפן (מחזור מאז לסירוגין). גיליתי את ענין הנשאות לפני חודשיים ומאז אני ממש לא יודעת האם בהול לכרות שחלות. אני רווקה, ללא ילדים, סבתא עם סרטן שד. האונקוגניקולוג עשה לי רשימת ניתוחים- שחלות, רחם, שדים, בלי טיפת רגש ומאז אני בעיקר מבולבלת ומבוהלת לא יכולה לקבל ככה החלטה. לא מבינה מה ההבדל בין נשאות BRCA1/2, הבדיקות דם תקינות (סממנים), עד היום תודה לאל הייתי בריאה ספורטיבית וחזקה ועכשיו מתחילה להישבר. מה המחקרים אומרים על נשאית BRCA2 בגילי ? מה זה אומר פגם בגן 6174DEIT ? איזה אופציות יש לי בכלל ? בכל זאת להוציא את הביציות שאולי נשארו לי זה קטע רגשי קשה מאד ... אשמח לייעוץ ולהבנה מה בדיוק הפגם הנ"ל. תודה רבה.

מצטערת לשמוע על הסערה שאת מצויה בה... אני מציעה קודם כל לפנות לאחת מהמרפאות הייעודיות לנשאיות - בכל אחת מהן יוכלו לעשות "קצת סדר" בכל המידע שדורש התמודדות. אצרף את הקישור למרפאות בסוף. לגבי השאלות א. נשאות ל BRCA1/2 פירושה שיש לך שינוי גנטי (מוטציה) שנולדת איתו. אצלך מדובר בשינוי מורש, ולפי הסיפור המשפחתי כנראה ירשת אותו מסבתך. אנשים שישלהם מוטציה מולדת ב BRCA מצויים בסיכון מוגבר לסרטן, וממליצים להם על מעקב ומניעה מתאימים. אצם קיום המוטציה לא מעיד על נוכחות סרטן, רק על סיכון לפתח סרטן. המוטציה היתה קיימת גם ב 51 השנים הראשונות לחייך... ב. סמני גידול הם חלבונים (לא גנים) שקיימים בדם ומשמשים למעקב אחרי סרטן קיים. המטרה של בדיקת סמנים היא לדעת אם יש תגובה לטיפול בסרטן קיים, או אם יש חזרה של גידול שטופל. סמנים אינם עדות לקיום סיכון תורשתי לסרטן ג. השינוי 6174delT ב BRCA2הוא שינוי שכיח בנשים ממוצא אשכנזי. הוא כרוך בסיכון גבוה לסרטן שד במהלך החיים ולסיכון של כ 50% לסרטן שחלה במהלך החיים. אין דרך טובה לגלות סרטן שחלה בשלב מוקדם, ולכן חד משמעית מומלץ לכרות שחלות וחצוצרות. הוכח שניתוח זה מציל חיים בנשאיות. ד. בניגוד לכריתת שחלות וחצוצרות, אין התוויה מוחלטת ביצוע כריתת שדיים או כריתת רחם. אני מציעה לך לדון לגבי נושאים אלה במרפאת נשאיות. הניתוחים הללו לא מאריכי חיים בנשאיות BRCA2. אין לי ספק שכרגע התחושת מבלבלת - אבל זיהוי הנשאות מאפשר לך להימנע ממחלה קשה יותר. חשוב גם לידע את בנות המשפחה על קיום המוטציה. מרפאות לנשאיות: https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8181

קודם כל תודה רבה רבה על התשובה המפורטת וכן תרמת לי המון , אכן פניתי למרפאת נשאיות אך לצערי באיכילוב הענין בחיתוליו אבל לפחות הבנתי מה עלי לעשות. שאלה נוספת- הבנתי שגם אם מוציאים שחלות או אם בוחרים בכריתת שדים עדין נשארת רקמת שחלה / רקמת שד וזה לא מונע את היווצרת סרטן שחלות/שד בהמשך, ככה שאני לא מוגנת ב- 100% (מה שהרופאים לא ציינו בפני) אשמח להבין מה זאת אומרת ? בשד הבנתי שבגלל זה ממשיכים לעשות גם אחרי כריתה ממוגרפיה/ MRI , אבל שחלות לא הבנתי מה עושים אח"כ ? הרי אומרים שאין אבחון מוקדם אז מדובר זה רק בהקטנת סיכוי , או קיים סיכוי מסוים כן חלילה לחלות ? ומה הסיכוי ? שוב תודה על המענה כמו שאפשר להבין אני מאד רוצה להבין דברים ולקחת החלטות עם הבנה מעמיקה לקראת מה אני ניצבת בחיי.

לגבי השד - הצורך בהמשך מעקב תלוי בכמות רקמת השד שנותרה. אנו לרוב ממליצים לבצע MRI חד פעמי לאחר הניתוח ואם לא נותרה כמות משמעותית של רקמת שד, די בבדיקת רופא אחת לשנה ואין צורך בהדמיה נוספת. הסיכון השארי שנותר הוא נמוך מאד. אין דרך למניעה מוחלטת. לגבי כריתת שחלות וחצוצרות - ראשית חשוב לוודא שנעשית גם כריתת חצוצרות. נותר סיכון של אחוזים בודדים לחלות בסרטן של הפריטוניאום (הקרום שמצפה את פנים הבטן) שמתנהג כמו סרטן שחלה. אך לעומת הסיכון המקורי ( כ50%) מדובר בהפחתה משמעותית של הסיכון. אין המלצה ברורה למעקב לאחר כריתת שחלות וחצוצרות. ניתן לבצע אולטראסאונד בטן ובדיקת סמן בדם אחת לשנה.

שוב תודה על התשובה המפורטת והמקיפה. שאלה חדשה- לי עשו בדיקת גנטית שנמצאה חיובית באיכילוב, השבוע בקבוצה של נשאיות התברר לי שיש בנות שעשו להם פעמיים ואפילו 3 פעמים את הבדיקה כלומר לוודא. לי לא עשו, גם על הטופס עם התוצאה לא מצויין אם נבדק כמה פעמים. האם כדאי ללכת למעבדה אחרת , לא איכפת לי אפילו דרך ביטוח פרטי, ולעשות שוב ? האם ככה נהוג בקרב הרופאים לבדוק שוב את אמיתות התוצאה ? האם באיכילוב מפספסים איתי משהו ? יש לי המון ספקות מה לעשות ? תודה

באופן כללי השיטות לבדיקת נשאות הן מהימנות ביותר והסיכוי לטעות הוא קטן ביותר, ואין שום סיבה לפקפק בתוצאה באיכילוב. עם זאת, טעויות תמיד יכולות לקרות, ומאחר ומתקבלות החלטות הרות גורל על סמך תוצאה הבדיקה הגנטית, מקובל בהחלט לבצע בדיקה חוזרת בעיקר לפני ביצוע ניתוחים. אפשר לבצע בדיקה חוזרת בכל מכון גנטי, או דרך הקופות. ככלל, זה כרוך בתשלום.

תודה רבה אבצע .

שלום רב, לאחרונה פנו אלי כמה פעמים על מנת שאתן אישור לבדיקת הגידול שלי ,השמור בבית חולים, בשביל מחקרים בנושא. אני מאוד רוצה לענות בחיוב ומבינה את חשיבות הענין, אך רוצה לדעת בוודאות שהחוקרים לוקחים דגימה מהגידול אך משאירים מספיק חומר לבדיקות אחרות אם נהיה מעונינים לעשות מסיבה כלשהי בעתיד. איך אדע בבטחון שאכן כך? תודה רבה

ראשית- כל הכבוד על נכונותך לאפשר שימו שמחקרי בדגימות! זה אכן חשוב מאוד לקידום הטיפול. לעצם הענין -כל מחקר רפואי צריך לקבל אישור אתי (אישור הלסינקי) וככלל ניתן יאשור לשימוש בדגימה בתנאי שאכן נשמרת מספיק דגימה לצרכי המטופל. הדרך הפשוטה ביותר לברר זאת היא לחזור למי שפנה אלייך ולברר: א. שיש אישור הלסינקי למחקר ב. שתישמר מספיק מהדגימה. בברכה

גידול בשד בגיל צעיר (30). נשללה מעורבות גנטית בבדיקה מקיפה. בבדיקת פאונדשיין נתגלה מעורבות גדולה של TP53 בגידול עצמו. האם זה מעורר סימני שאלה. מצריך בדיקה גנטית נוספת? או לקיחת דגימה מהילדים שלי גם?

אני בת 42, עברתי לפני חודש כריתת שחלות, כרגע ללא תסמינים גיל המעבר. האם מומלץ להתחיל טיפול הורמונלי למרות החשש שזה יכול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד? ואם כן, עד איזה גיל מומלץ לקחת הורמונים?

המחקרים שבוצעו לא מראים על עליה משמעותית בסרטן השד בנשאיות שקיבלו טיפול הורמונלי חליפי לאחר כריתת שחלות, וזאת אם קיבלו טיפול הורמונלי חליפי על גיל 50 (זה הגיל הממוצע של הפסקת ווסת באופן טבעי ואם נותנים טיפול הורמונלי חליפי לנשאיות , מפסיקים אותו בגיל זה). עם זאת, לאור כל מה שידוע על התפתחות סרטן השד, סביר לחשוב שיש הגנה מסויימת באי נטילת טיפול הורומונלי. לכן ההחלטה היא ענין של איזון בין יתרונות וחסרונות (כמו דברים רבים ברפואה). המטרה הכללית לאחר כריתת שחלות מניעתית היא שמירה על איכות חיים ועל בריאות. מבחינת אייכות חיים, למי שסובלת מתסמינים משמעותיים של גיל המעבר, בהחלט מומלץ לקבל טיפול הורמנלי חליפי. לחילופין, אם אין תסמונים כאלה - אין כ"כ סיב לקבל טיפול זה, אך חושב לזכורת את האפשרות של טיפול הורמונלי מקמומי לנרתיק, שבהחלט מוצע אם ישנן תופעות של יובש, כאב וכו'. טיפול הורמונלי חליפי גם מגן מפני תופעות אחרות של גיל המעבר, כגון דלדול עצם (אוסטיאופורוזיס) ומחלת לב - למצבים אלה שיש טיפולים אחרים, ומומלץ לפנות לרופא המשפחה ע"מ להערכיך צפיפות אצם וסיכון למחלת לב, כדי לקבל טיפול מתאים במקרה הצורךץ

ראיתי כאן באתר שעניתם מענה שהסיכון לאשה שכבר חלתה בסרטן השד לקבל גידול חדש הוא בין 1% ל2%. האם גם בשנים שהיא תחת טיפול הורמונלי יש אותם אחוזים?

מדובר על נשאיות שהלן סיכון של 1.5-2% בכל שנה וומדובר על הסיכון לחלות בסרטן שד חדש, לא על הסיכון לחזרה של סרטן קיים. במי שחלתה, הסיכון לחזרה תלוי במדדים שונים של הגידול הראשוני

תודה. רק לא הבנתי. התרופות ההורמנליות אמורות גם לעזור שלא יתפתח סרטן חדש. לא? [לפחות סרטן שתלוי בהורמונים...]

אנחנו נמצאים בהליך תרומת ביצית. התורמת שבחרנו רשמה שלסבתה היה סרטן הרחם ואף עברה כריתת רחם (עד כמה שידוע לנו מדובר בסבתא מצד האבא). התורמת לא מבצעת בדיקת נשאות. האם סרטן הרחם עובר בתורשה גנטית? האם יש קשר לסרטן השחלות?

סרטן הרחם כמעט תמיד אינו קשור לסרטן שחלות, ומרוב המכריע של המקרים הוא אינו תורשתי, בפרט אם הופיע בגיל מבוגר. ישנו חשד לתורשתיות אם ישנו סיפור משפחתי נוסף (למשל של ממאירויות במערכת העיכול) או אם המחלה הופיע בגיל צעיר מ 60. כבר כיום רובם המכריע של סרטני הרחם ניתנים לטיפוול... בעוד 40 שנה יש להניח שהמצב יהיה אף טוב יותר.

אשתי קיבלה סרטן השד בגיל צעיר (27) ללא מעורבות גנטית ידועה. לא מצליחים להחליט האם שווה לעשות כריתה מונעת. מה באמת אחוזי הסיכון לגידול בשד השני? באופן כללי באמת בשד הנגוע שימור+הקרנות מגיע לאותם תוצאות כמו כריתה? יש משהו לא ברור...ראיתי שיש מחקרים ששימור+הקרנות מגיע לתוצאות טובות יותר מכריתה. אז אם ככה גם לשד השני כדאי לעשות תאורטית הקרנות ולהגיע לתוצאה יותר טובה מכריתה. אשמח לקבל קצת הסבר, אנחנו ממש לא יודעים מה לעשות...מאד מבולבלים. מצד אחד לא רוצים להמנע מניתוח ולהתחרט חלילה אחר כך. מצד שני גם לא סתם לכרות מפאניקה...