דר' שלומית פרי:
פרופ' אפרת לוי-להד:
המשיכי לקחת גלולות!
גלולות בצורתן היום אינן מעלות את הסיכון לסרטן השד, והן מקטינות את הסיכון לסרטן שחלה. הריון לא רצוי הוא סיכון בריאותי הרבה יותר משמעותי. כפי שכתבתי קודם מרבית הסיכויים שאינך נשאית, וגם לו היו היית נשאית אין המלצה להפסיק לקחת גלולות.
אני מציעה שתפני עם אמך/אביך (מי שהוא אח/אחות של הדודה) לייעוץ גנטי - זה יקדם את הבירור ויסייע להפיג חלק מהלחץ.
בברכה
שלום - העלית במכתבך נושאים רבים - אני מציעה לנסות להתיר את החבילה שלב שלב.
א. מדובר בדודה שלך שהיא נשאית, כלומר היא אחות של אימך או של אביך. בשלב ראשון הייתי מציעה שאימך/אביך (מי מהם שהוא האח/ות של הדודה) ייבדקו. ראשית, הם בגיל שבו עבורם מידע זה חשוב ביותר, ושנית - אז תדעי אם את אכן בסיכון לרשת את המוטציה או לא. אם אביך/אימך אינם נשאים, אינך נמצאת בסיכון יתר.
ב. מבחינת עיתוי הבדיקה - לרוב אנו מציעים לבצע את הבדיקה בגיל 25-30 או לקראת הקמת משפחה. (לכן אני מציעה שקודם כל ייבדק מי שמקשר אותך לדודה הנשאית, כי אין דחיפות רפואית בבדיקה אצלך.
ג. ההחלטה לגבי העברת המידע לבן הזוג היא מאוד אישית - צריך לראות קודם כל אם זה בכלל רלוונטי.
ד. רוב הנשאים/נשאיות מביאים ילדים לעולם ללא הפרית מבחנה - אבל זה נושא לדיון אם יהיה רלוונטי
ה. באופן כללי - צריך לזכור שאם קיים סיכון יתר, הוא קיים ממילא. זיהוי הנשאות במשפחה רק מאפשר לדעת איפה הדברים עומדים ולהציל חיים. אם דודתך לא היתה נבדקת לא היית יודעת כלל שייתכן שאת בסיכון. מרבית הסיכויים (75% בשלב זה) שאינך בסיכון יתר, ואם כן - תוכלי לנקוט צעדים שיקטינו את הסיכון.
אני חליתי לפני כ 4 חודשים.
הוצאתי את הגידול והתחלתי כימותרפיה מניעתית (TC).
הדילמה שלי היא השלבים הבאים:
1. כריתה מלאה מול הקרנות - איפה אני יכולה לקבל מידע?
2. כנשאית BRCA2 - מה הדברים הנוספים שאני צריכה לעשות?
שלום
לגבי כריתה מלאה או הקרנות - באופן כללי, הטיפול בממאירות שהיתה אינו שונה משום שאת נשאית. ולכן מבחינת הטיפול אפשר להתייעץ בפורום סרטן שד.
עם זאת, משום שאת נשאית וחלית, עולה השאלה של כריתה דו צדדית כדי למנוע גידול נוסף. הדבר תלוי בגילך, ובדרישות הטיפול בממאירות הנוכחית. כריתה דו צדדית תמנע את הצורך בהקרנות ותהיה גם טיפול מניעתי עתידי. מבחינת השחזור, התוצאנ לרוב טובה יותר בניתוח דו צדדי לעומת ניתוח חד צדדי. עם זאת, מדובר כמובן בניתוח גדול יחסית ולכן חשוב להתייעץ עם האונוקולוג והכירורגים שמטפלים בך.
ענין נוסף הקשרו לנשאות - בתלות בגילך מומלץ לבצע כריתת שחלות וחצוצרות מניעתית (לרוב מגיל 40 ואילך)
רפואה שלמה!
שלום רב, אני בת 48 ולפני מספר חודשים גיליתי שאני נושאת את הגן BRCA1, עם הסטוריה משפחתית של סרטן שחלות ושד אצל אימי. אני מתכננת לעבור את הכריתה של שחלות וחצוצרות ואני מתלבטת לגבי כריתה מניעתית של השדים.
שאלותי:
1. האם יש משמעות בבחירת המנתח מתחום הגניאונקולוגי?
2. הבנתי שעדיין קיים סיכון לחלות למרות הכריתה. האם יש דרך למזער אותו?
3. מה ההמלצה לגבי כריתת שדיים מניעתית בגילי?
תודה מראש
1. מדובר בניתוח לפרוסקופי פשוט ואין משמעות רבה לבחירת המנתח. יש חשיבות רבה בבדיקה הפתולוגית של השחלות והחצוצרות המוצאות בניתוח, כדי לוודא שאין מצב טרום ממאירו או ממאיר מוקדם בשחלות. לכן חשוב לברר כיצד תבוצע הבדיקה הפתולוגית ולוודא שנעשית בדיקה מדוקדקת, בפרט של החצוצרות.
2. הסיכון שנותר הוא נמוך ביותר. כיום אין עדיין דרך למנוע אותו לחלוטין.
3. לגבי כריתת שדיים - זהו אמצעי המניעה היעיל ביותר כנגד סרטן השד, ומאידך מרבית מקרי סרטן השד ניתנים לגילוי מוקדם וסיכויי ההחלמה מהם גדולים. עם זאת, אין דין מניעה מלכתחילה כדין הופעת סרטן וטיפול, כאשר נשאיות BRCA1 לרוב נזקקות לטיפול כמותרפי. מבחינה רפואית ישנה המלצה לכריתת שדיים מניעתית, אך גם הכרה בכך שמדובר בניתוח שלנשים רבות קשה לקבלו. אןם את מתלבטת, אני ממליצה לך לפנות לאחת ממרפאות הנשאיות בארץ.
בהצלחה!
שלום רב שמי אתי , אני בת 44 ואני חולה בסרטן השחלות. עברתי ניתוח כריתת רחם ושחלות. המשקל שלי היה לפני הניתוח 44 קילו , וגובה מטר 56 . ובמשך הטיפול הכימי התחלתי להשמין ועליתי כ-8 קילו. סיימתי את ששת הטיפולים ורציתי לדעת למה אני לא יורדת במשקל, וממה נגרם העלייה במשקל. תודה לעונים והמשך יום טוב !
שלום,
אימי נשאית BRCA2 בת 61 ללא היסטוריה משפחתית של סרטן שד/שחלות. אובחנה עם קרצינומה בגודל 6 מילימטר ועומדת לעבור ניתוח למפקטומי (הסרה של הגוש) בשבוע הבא. אנו מנסים להבין את אפשרויות הקרינה העומדות בפניה, האונקולוג לא שולל IORT כלומר הקרנה אחת במהלך הניתוח, במקום סדרה של 15 הקרנות בהמשך, אשמח למידע לגבי הקרנה במהלך הניתוח לנשאיות BRCA2. תודה.
אני בת 34 פלוס.נשאית של BRCA 2. לסבתי ודודתי (מצד אבי)היה סרטן השד.דודתי בגיל 40 וסבתי בגיל 58. לא ידוע על סרטן השחלות במשפחה (הן נפטרו לפני 34 שנים). רופא הנשים שלי המליץ על הוצאת שחלות בגיל 35. בהתייעצות בחוות דעת שנייה המליץ רופא אחר על כריתה בגיל 39. יש לציין כי אין לי שום אמצעי מניעה אשר מתאים לי (מירנה עשה לי שינויים בשד, התקן רגיל עושה לי דימומים למשך כל החודש).לאחר שציינתי זאת בפני הרופא הוא אמר כי נקבע את הוצאת השחלות לעוד מספר חודשים. אני מבולבלת..באיזה גיל מומלץ להוציא? האם זה מוקדם מדיי? האם הוצאת השחלות פוגעת באופן משמעותי בבריאות?
תודה
מקובל לבצע כריתת שחלות לקראת גיל 40, משום שהסיכון לסרטן שחלה לפני גיל זה הוא נמוך ביותר, ובפרט בנשאיות BRCA2 סרטן שחלה לפני גיל 40 הוא מאוד נדיר.
פרט למקרים מיוחדים, הגיל הצעיר ביותר לכריתה המניעתית של השחלות הוא 35, והסיבה להקדים את הכריתה היא משום שהיא גם מקטינה את הסיכון לסרטן השד, וישנן עדויות שככל שמקדימיםי את כריתת השחלות, מידת ההגנה מפני סרטן השד גבוהה יותר.
כלומר - שהמועד המומלץ לכריתת שחלות וחצוצרות הוא למעשה טווח בין גיל 35-40. בתוך הטווח הזה נכנסים שיקולים נוספים, כגון תוכניות הרחבת המשפחה, הסיפור המשפחתי, סוג הגן (BRCA1 או BRCA2 ) וכו'.
לכריתת שחלות וחצוצרות יש השלכות בריאותיות - עליה בסיכון לאוסטואיפורוזיס, עליה בסיכון למחלת לב איסכמית. בנשאיות השלכות אלה בעלות משמעות נמוכה בהרבה לעומת המניעה של סרטן שחלה, אבל צריך לבצע מעקב, ולעתים יש צורך בטיפול (נניח אם יש גם רמות כולסטרול גבוהות).
בכל מקרה , כשמבוצעת כריתת שחלות לפני גיל 40 מומלץ טיפול הורמונלי חליפי, ואפשר לדון סביב גיל 40 לגבי המשך/הפסקה שלו. לפי הידוע כיום אפשר להמשיך גם עד גיל 50 בלי עליה משמעותית בסיכון לסרטן השד.
לגבייך באופן ספציפי - ייתכן שסביר לבצע כריתת שחלות וחצוצרות בגיל 35, אם אין לך תוכניות ילודה נוספות וישנם קשיים בהתאמת אמצעי מניעה. אני מציעה לך גם לפנות לאחת ממרפאות הנשאיות ברחבי הארץ שמציעות דיון רב-תחומי בדיוק בשאלות אלה.
לפרופ' לוי-להד שלום,
להלן פרטי הפניה:
אשה שמוצאה מלוב, שעברה יעוץ גנטי לאור מחלתה וההיסטוריה המשפחתית שלה, נמצאה שאינה נשאית של מוטציה כלשהי ידועה של BRCA. הגנטיקאי כתב: "נמצאת בסיכון של 45% לחלות בסרטן שד". הגדרת הסל לבדיקת MRI היא: "לנשים לאחר ״עוץ גנטי שהוגדרו עם סיכון מעל 20% להיות נשאיות מוטציה, ושאינן שייכות לקבוצה אתנית בה יש שכיחות למוטציות המוכרות."
הקופה אינה מאשרת לה את הבדיקה. האם תוכלי בבקשה לחדד את סוגיות הניסוח השונה? במילים אחרות - האם היא זכאית ל- MRI תקופתית, למרות שהגנטיקאי כתב "סיכון לחלות" ולא "סיכון להיות נשאית"?
תודה רבה מראש,
מרכז המידע
למרבה הצער הנוסח בחוזר המנכ"ל הוא שיש זכאות ל MRI כאשרי יש סיכוי של 20% ומעלה לזיהוי מוטציה, בעוד שההמלצה הרפואית היא שיש לבצע MRI כשהסיכון לסרטן שד הוא 20% ומעלה. כלומר שמבחינת הקריאה "היבשה" של הסל בדיקת MRI אינה נמצאת עבורה בסל.
עם זאת, ברמת סיכון כזו סביר שיש לפחות 10% סיכוי לזיהוי מוטציה ואז בדיקת רצף של BRCA מצויה עבורה בסל, ואם תזוהה מוטציה תהיה זכאות ל MRI. אם לא בוצעה בדיקת רצף צריך לבקש מהגנטיקאי לכתוב מה הסיכוי לזיהוי מוטציה - אם הוא מעל 10% תהיה זכות לביצוע בדיקת רצף. אם זה יהיה מעל 20% (נדיר שמגיעים לרמת סיכוי כזו) היא תהיה זכאית ל MRI ללא קשר.
שלום, אני בת 32, נשאית BRCA1.
כרגע מניקה את בני השני בן 8 חודשים.
למיטב הבנתי, עליי לקבוע תור לממוגרפיה לאחר סיום ההנקה.
מעולם לא עשיתי את הבדיקה, כי גיליתי על הנשאות ממש בסמוך להריון השני.
אני קצת חוששת מהבדיקה, בעיקר מהקרינה המיותרת. שמעתי על בדיקת תרמוגרפיה, ואני תוהה אם יכולה להחליף את הממוגרפיה (אני יודעת שהיא אינה בסל, השיקול הוא לא כלכלי).
תודה!
אין מידע מספק לגבי תרמוגרפיה לעומת ממוגרפיה, ולכן אין המלצה של שום גוף מקצועי לבצע בדיקת תרמוגרפיה, ואילו כל הגופים המקצועיים בארץ ובעולם ממליצים על ממגורפיה לנשאיות בגילך.
לגבי החשש מקרינה - כמות הקרינה בממוגרפיה נמוכה - היא זהה לכמות הקרינה שנחשפים אליה בטיסה הלוך-חזור מהארץ לניו-יורק - ומזה אנשים לא ננעים בגלל חשש מקרינה...
מומלץ לך (וגם מצוי בסל עבורך) לבצע בדיקת MRI שד , ואת יכולה לבצע אותה לפני הממוגרפיה וחצי שנה לאחר מכן ממוגרפיה
שלום לכולם,
אני מחפשת מידע כולל על תהליך הפריה חוץ גופית + PGD בנשאיות BRAC1 ולא מוצאת משהו מסכם, אולי תוכלו לעזור לי מנסיונכן.
האם שני התהליכים חייבים להתקיים באותו המקום? האם אחד מהם ממומן או בסל הבריאות לנשאיות? מה טווח המחירים של התהליך? האם הוא משתנה משמעותית בין בתי חולים? האם יש המלצה אישית על בי"ח?
כל מידע יעזור בשלב זה, תודה רבה.
שלום - מדובר בתהליך רגיל של אבחון עוברים - צריך לעבור הפריה חוץ גופית, מהעוברים שנוצרים נלקח תא אחד (או חלק של הביצית שנקרא גופיף קוטב), והתא הזה נבדק כדי לדעת אם העובר ירש או לא ירש את המוטציה ב BRCA. לרחם מוחזרים עוברים שלא ירשו את המוטציה.
צריך להיות קשר הדוק בין מבצעי ההפריה החוץ גופית (צוות הפוריות) לצוות המעבדה הגנטית, אם כי הם לא חייבים להיות ממוקמים באותו מוסד (צוות הפוריות יכול לשלוח את התאים למעבדה שנמצאת במקום אחר). עם זאת, מבחינת המטופל מדובר בצוות מאוחד.
התהליך מצוי בסל הבריאות לנשאיות שחלו בסרטן. בנשאירות בריאות הוא אינו מצוי רשמית בסל הבריאות, אך שווה לפנות לבתי החולים השונים ולברר אילו אפשרויות קיימות,שכן דרך הביטוחים המשלימים או בדרכים אחרות ישנו מימון לפחות חלקי לתהליך, בפרט אם הזוג/האישה ממילא זקוקים להפריה חוץ גופית.
אבחון טרום השרשתי מבוצע במכונים גנטיים רבים (במרכז: שיבא, איכילוב, בילינסון, וולפסון; בירושלים: שערי צדק, הדסה בצפון: רמב"ם).
אני מציעה לך לגשת קודם כל לייעוץ גנטי בנושא, ואז תוכלי להבין טוב יותר את התהליך כולו, ואם הוא מתאים לך. הייעוץ הגנטי לצורך זה נמצא בסל הבריאות.