פורום סרטן השד

שלום

אני בת 36. לפני כחודשיים ילדתי את בתי הרביעית. לאחר הלידה (מס' ימים) גיליתי גוש בשד שמאל. כמו כן יש לי תחושה של משהו מציק (ומוצק) בבית שחי (ממש קרוב לשד) הימני. פניתי לכירורג והוא הפנה אותי לאולטרסאונד, להלן התוצאות: (תאריך הבדיקה: 14/10/09) הרופאה כתבה הערה:"הנבדקת מיניקה, שתי השדיים עם מבנה בלוטי צפוף המוריד מרגישות הבדיקה".
שד ימין: לא נצפו ציסטות, לא נצפו גושים מוצקים
בית שח"י-במ"פ
בזנב השד הודגמה בלוטת לימפה בגודל כ 1.8 ס"מ , מרקם שמור ללא היפרמיה בדופלר צבע.
שד שמאל : בשעה 9 הודגמה ציסטה בגודל כ 0.8 ס"מ.
במיקום הממצא הקליני הודגם תהליך אקוגני מוגדר יחסית היטב בגודל כ 2.3 ס"מ, ללא היפרמיה בדופלר צבע, ייתכן גוש חלב.
בית שחי- במ"פ.

כשחזרתי לרופא הכירורג הוא אמר לי שאין לי כל סיבה לחשש או דאגה: "לכי ותהני מהילדה שלך" (ציטוט)
אני מבינה את משמעות התוצאות אולם אני מרגישה שהרופא קצת "חיפף". זו רק תחושת בטן כללית שיש לי, הנובעת מכמה סיבות:
1. בבדיקת האולטרסאונד הרופאה לא מצאה דבר בבית שחי ימין ורק לאחר שאמרתי לה על תחושת האי נוחות היא מצאה את בלוטת הלימפה המוגדלת בזנב השד (טוב, זה לא קשור לכירורג אלא לרנטגנולוגית)
2. השדיים שלי ממש ענקיים (מידה DD או E) והרופאה הרנטגנולוגית אמרה לי וגם כתבה כי הצפיפיות שלהן מורידה מרגישות הבדיקה
3. מה עם בלוטת הלימפה המוגדלת? אין צורך לעשות לפחות מעקב ולראות אם יש שינוי בגודל? 
4. אני מרגישה את אותה תחושת אי נוחות גם בשד שמאל אם כי תרמה מופחתת מאוד.
5. הרנטגנולוגית כתבה שייתכן גוש חלב - האם ייתכן למרות שלא חוויתי שום גודש? והייתי ממש ימים ספורים לאחר לידה כשגיליתי את הגוש, איך ייתכן בהנחה שזהו גוש חלב שהוא כה גדול כבר לאחר לידה?
6. נכון להיום (חודש אחרי) אני חושבת שהגוש המקורי שלי גדל מעט, כמובן שזו רק תחושה סובייקטיבית וייתכן שהפחד שלי משפיע

ובכן- בסך הכל- אני חשה "חוסר רצינות" מצד הרופא הכירורג. אני חלילה לא רוצה לפספס שום דבר אם יש מה לפספס.
האם יש צורך לעשות בדיקות אחרות? אני יודעת שממוגרפיה למשל לא תעזור לי כלל בגלל המבנה של השדיים שלי וגילי הצעיר יחסית.... 

תודה רבה עבור השאלה- דבר אחד בטוח: קטרזיס עשיתי כאן...:-)

דגנית

שלום דגנית,
במשפט אחד: אם את לא רגועה מהתשובה שקיבלת מרופא אחד פני לקבל חוות דעת נוספת, עד שאת מרגישה שקיבלת התייחסות רצינית לבעייתך.
בלוטת לימפה בודדת מעט מוגדלת אינה סיבה לדאגה,אם המבנה שלה שמור. אפשר לעקוב, אבל קשה לקבוע רק ע"ס תיאור באינטרנט אם זה מצריך מעקב או לא, בשביל זה צריך לראות את התמונות.
הצטברות חלב לא תמיד מורגשת כגודש, אבל בדרך כלל כן, כך שלא לגמרי ברור לי מה הממצא באולטרסאונד- שוב, צריך לראות את התמונות.
חוות דעת נוספת כבר אמרתי?
אני לא חושבת שיש סיבה לדאגה, אבל אם כבר בדקת משהו אז נראה לי שעדיף לבדוק עד הסוף.

דר' תניר אלוייס

שלום,
אימי,בת 64, אובחנה כחולה בסרטן שד פולשני-ללא שום היסטוריה משפחתית קודמת. נאמר לנו שהגילוי נעשה בשלבים בהחלט מוקדמים ושהיא בדרגה 1 של המחלה.
היא עברה ניתוח לאיתור בלוטת הזקיף+כריתת הגידולים( שניים במספר- אחד בגודל של 1.3 ס"מ ואחד בגודל של פחות מס"מ). בממצאים הפתולוגיים עלה כי 4 בלוטות הזקיף שהוצאו נקיות כולן מסרטן וכי שני הגידולים הוצאו עם שוליים נקיים. אבל היה ממצא נוסף: התגלתה בפתולוגיה בלוטת לימפה שממוקמת בתוך השד- והיא נגועה בסרטן.(נמצאו 2 בלוטות כאלה,אחת נגועה והשניה לא).
הממצא הזה בלבל אותנו מאד והוא לא ממש ברור לנו- מה פישרה של בלוטת לימפה הממוקמת בתוך השד, והאם הימצאות של סרטן בבלוטה כזו מעידה על התחלה של התפשטות הסרטן? האם יכולת הסרטן להתפשט דרך הבלוטה שממוקמת בתוך השד זהה ליכולת ההתפשטות דרך בלוטות בית השחי(שכמו שאמרתי-יצאו נקיות לגמרי?). האם זהו ממצא מדאיג.
כמו כן-אנחנו נפגשים עם אונקולוג לראשונה בשבוע הבא, אבל עד אז הייתי שמחה לדעת מה שיטת הטיפול המומלצת במיקרה כזה? ניתוח נוסף להוצאת חלק נוסף מהשד או שמא הקרנות ממוקדות?
הכירוג טוען שהפרוגנוזה עדיין 90% לצאת מזה וכי זה לא נקרא סרטן מופשט.
אשמח לתשובתכם בהקדם.
תודה רבה,
מאיה

שלום מאיה,
זה לא נדיר שאחת מבלוטת הלימפה המנקזות את השד נמצאת יותר בתוך השד מאשר בבית השחי. בסך הכל אין הפרדה מאוד חדה בין השניים.
מעורבות של בלוטת לימפה אזורית מעידה על כך שהגידול התחיל להתפשט, אבל זה עדיין שלב מוקדם בהתפשטות ועדיין ניתן לריפוי במרבית המקרים.
השאלה העומדת על הפרק במקרה כזה לדעתי היא האם יש להשלים את כריתת בלוטות הלימפה מבית השחי?
תשובת "בית ספר" היא שכן, אבל זו החלטה שצריכה להתקבל עם הרופאים המטפלים.

בברכה,
דר' תניר אלוייס

היי ד"ר,
תודה על תשובתך המהירה.
אז אין שום משמעות שהבלוטה הנגועה ממוקמת בתוך השד ולא מחוצה לו? ואין שום משמעות לכך שארבעת בלוטות הזקיף שהוצאו יצאו נקיות? מהתייעצות ראשונית עם הכירוג הוא טוען שכדאי להקרין מקומית את הבלוטה בלי לגעת בבלוטות בבית השחי.
אני מניחה ששאלה נוספת הינה האם היכולת של התאים להתפשט דרך הבלוטה הממוקמת בתוך השד-זהה ליכולת ההתפשטות דרך הבלוטות שבחוץ?

להבנתי אין משמעות למיקום המדוייק של הבלוטה הנגועה, מה גם שהגבול בין השד לבית השחי הוא לא תמיד חד ומוגדר. בהחלט יכול להיות שזו היא בלוטת הזקיף האמיתית, שלא זוהתה בניתוח בגלל המיקום שלה, וש 4 הבלוטות האחרות שהוצאו היו משניות.
יש תוכנה שיכולה לחשב את הסיכון לקיום בלוטות נוספות בבית השחי, שיכולה לעזור להחליט אם לחזור לחדר ניתוח לנקות תא בלוטות בית השחי או לא, התוכנה נקראת MSKCC nomogram ואפשר להיכנס אליה דרך האינטרנט. את יכולה לבקש מהרופא המטפל לבדוק לפי פרמטרים של הגידול מה הסיכון למעורבות של בלוטות נוספות ולקבל החלטה קצת יותר מושכלת.
אני מניחה שלו היה המידע על מעורבות הבלוטה במהלך הניתוח, תשעה מתוך עשרה מנתחים כן היו ממשיכים לכריתת בלוטות בית השחי, אז נשאלת השאלה האם נכון לוותר עכשיו בגלל שהמידע הגיע באיחור?
אני לא בטוחה, אבל כאמור - ההחלטה צריכה להיעשות מול הרופאים המטפלים.

תודה על המידע

תודה רבה על העידוד, האונקולוגית שלי המליצה לעבור את הטיפול הראשון  של טקסול במשך שלוש שעות , ולאחר מכן נבחן את תופעות הלווי ואם יהיה קשה מידי נעבור ל כל שבוע. אני מבינה שזו גם המלצתך ויכול להיות שתופעות לווי  לא יהיו חזקים כל כך.

הפתרון שהציעה האונקולוגית בהחלט נשמע הגיוני.
בהצלחה
דר' הדסה גולדברג

שלום רב
יום שלישי שבוע שעבר סיימתי 4 טיפולים עם A+C, ויום שלישי שבוע הבאה טני אמורה להתחיל 4 טיפולים עם טקסול. האם יש מישהיא שעברה טיפולים כאלה? זה מפחיד אותי נורא , התופעות לווי נראים לי קשים ולא יודעת איך אתמודד.
האם יש איזה תרופה שיכולה להקל כל כאבי שרירים? ועל נימול של אצבעות הרגלים וידיים?
תודה על תשובתכם.

לשואלת שלום,
מהתרשמותי רבת השנים, המעבר מתשלובת AC לטקסול מלווה בהקלה רבה מבחינת תופעות הלוואי. הטקסול בדרך כלל אינו מלווה בתחלואה משמעותית אם כי תמיד יש חריגים. לגבי כאבי שרירים - לא כל הנשים סובלות מתסמין זה ואם בכל זאת הוא מופיע, ניתן לקחת משככי כאבים שבד"כ עוזרים מאד. גם הנימול בקצות האצבעות לא תמיד מופיע ובמידה וכן, תופעה זו מתפתחת בהדרגה ולא בבת אחת. כמו כן, במידה ומופיע נימול, ניתן להפסיק טיפול זה ולמצוא תחליפים שגורמים הרבה פחות לרעילות עצבית. במידה ומפסיקים את הטקסול כשהנימול אינו חמור, יתכן שיפור ואף העלמות תלונה זו.
אני מבינה מדבריך שאת עומדת לקבל את הטקסול אחת לשבועיים. במידה ויהיו תופעות לוואי משמעותיות, ניתן לעבור למתכונת של מתן התרופה במינונים קטנים יותר, אחת לשבוע, במשך 12 שבועות. מתכונת זו אמנם מאריכה את משך הטיפול אך כרוכה בדרך כלל בפחות תופעות לוואי.
רצוי שתשוחחי עם האונקולוג המטפל בך על כל החלופות האלו.
בהצלחה,
דר' הדסה גולדברג

שלום עינבר,
לפי מה שאת מתארת ייתכן שהתפתח זיהום בשד באזור הביופסיה - זה נדיר אבל קורה. פני לרפא להיבדק לראות אם יש צורך במתן אנטיביוטיקה.
לגבי הסבירות לפתח סרטן שד בגיל כ"כ צעיר - זה באמת נדיר, אבל בתוך כשבוע תהיה לך תשובה של הביופסיה ותוכלי אני מקווה להרגע בוודאות.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

,
לחברה שלי (ד"ר, יפנית, החיה ביפן, בת 68) יש מזה כשנתיים סרטן שד
מסוג HERP2 הנמצא במצב מתקדם. בפקס (מהיום) היא כתבה לי שהסרטן התפוצץ וגדל לגודל של בערך 10-20 ס"מ כל יום ויוצאת ממנו הרבה לימפה עם חלבון (כמעט 1 ק"ג ליום(?) ויש גם דימום (אחרי פציעת העור באיזור של הסרטן.) היא מקבלת הרצפטין,למיטב ידיעתי, אבל כותבת "שעכשיו אין שום דרך להתגבר על המחלות הקשות".
השאלות הן: האם יש טיפול יעיל לסרטן שלה בתרופה אחרת (ראיתי שיש, למשל,
Tykereb)? האם יש טיפול במי ים המלח יעזור? האם לדעתכם היא תוכל בכלל להגיעמיפן לים המלח? היא חושבת על שבוע-שבועיים... האם זה יתכן במצבה?
 בתודה מראש על תשובתכם המהירה, 
פוקוקו

לשואלת שלום,
לצערי לא אוכל לתת מענה מושכל לשאלותיך. התמונה הקלינית כלל לא ברורה, לא ברור מה חברתך קבלה עד כה, למה הגיבה בעבר ולמה לא. האם היתה עד כה תגובה להרספטין או שכלל לא הגיבה? האם יש מחלה גם באתרים אחרים מלבד השד. לכל השאלות הללו השפעה מכרעת על הטיפול במקרה הפרטני בו אנו דנים. Tykerb הינה תרופה טובה אך יש קודם כל לקבוע האם יש מקום להמשיך בהרספטין עם תרופה כימותרפית אחרת.
מה שכן אוכל לומר בוודאות שאין כל טעם בטיפול במי ים המלח. הדבר עלול לגרום לסבל רב באזור הפצע הפתוח בשד אך אין בו סגולות ריפוי מקומי. לדעתי על חברתך להתייעץ במומחים לטיפול אונקולוגי בסרטן השד, ויש בהחלט מומחים בתחום זה גם ביפן. לא נראה לי מוצדק לטלטל אותה במצבה לכאן לצורך זה.
בברכה,
דר' הדסה גולדברג

לד"ר גולדברג,
תודה רבה על תשובתך, שרק היום ראיתי אותה.
לפי פקס נוסף שחברתי כתבה לי אני מסיקה שמצבה לא משתפר: הסרטן זז מצד לצד בשד (?) וכל יום ניגרת ממנו לימפה ודם (בגלל הפצע). היא קיבלה 4 טיפולים עד היום (לא כתבה ליאיזה טיפול - של הרצפטין?)
קשה לעזור ממרחק, אם בכלל אפשר.
איך אני יכולה לעזור לה (מבחינה נפשית או פסיכולוגית)? היא מאוד אוהבת את ישראל ובשנתיים האחרונות ביקרה כאן (ואצלנו)למרות שכבר היה ידוע לה שיש לה סרטן והיא ניסתה להשתלט עליו בדרכים של מדיטציה ודיאטה "מזרחית" (שלא ברור לי מה בדיוק הם). גם עתה אין לה סבלנות לחכות בבית החולים ולכן היא חושבת על ביקור נוסף בישראל. באופן אישי אני לא חושבת שיש סיכוי רב לכך, אבל איך אני יכולה לעודד אותה?
תודה,
החברה של פוקוקו

לפני שנה וחצי עברתי כריתת שד, אחר כך טיפולים כימותרפיים, הקרנות, וטיפול בהרצפטין. יש לי כמעט כל הזמן כאבים חזקים  באיזור הניתוח שלא עוזבים אותי. דעת הרופאים  שהכאבים קשורים לניתוח ולהקרנות, שבגללם המקום רגיש מאד. הרופא  מציע לעשות עוד ניתוח להוציא את החלקים הכואבים. תרופות משככי כאבים דוקא עוזרים לי אך הרופא ממליץ לי להימנע מלהשתמש בהם.  שאלתי לכלל הנשים: האם מישהי מכם מכירה תופעה כזאת, והאם מישהי עברה ניתוח נוסף בשל כאבים כאלו, או איזה טיפול אחר למניעת הכאבים?כמו כן שאלתי לרופאים בפורום מה דעתם על התופעה? תודה לכולכם

דיצה

שלום דיצה,
בהסתייגות שאי אפשר לתת בפורום כזה ייעוץ פרטני, זה נשמע כאילו שאת סובלת מתופעה מוכרת שנקראת Post mastectomy pain (כאבים אחרי מסטקטומי, בתרגום מדוייק).
כאבים כאלה מופיעים בעד 10-15% מהנשים אחרי הניתוח, וקשורים כנראה לפגיעה עצבית במהלך הניתוח וההקרנות, ועוד גורמים שאנחנו לא מבינים.
הטיפול בכאב כזה הוא טיפול כרוני ארוך טווח, והרופא המתאים ביותר לאבחן ולטפל בכאבים כאלה הוא מומחה לכאב (יש רופאים כאלה).
לפני החלטה על ניתוח אני ממליצה לך בחום להתייעץ עם מומחה כאב (אחרי, כמובן, שהתייעצת עם האונקולוג המטפל לוודא שלא מדובר בחזרה של המחלה או בבעייה מקומית אחרת).
ניתוח לטיפול בכאב ממקור עצבי בדרך כלל אינו מצליח, וטיפול תרופתי במשככי כאבים דווקא יכול להיות יעיל מאוד, אבל חשוב לקחת את התרופות בפיקוח ובהמלצת רופא.
בהצלחה,
דר' תניר אלוייס