תנאי השימוש בפורום:התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.נא לעיין בתנאי השימוש בפורומים.
להזכיר אני לאחר ניתוח כריתה + הוצאת בלוטות. הוצאו לי 11 בלוטות ואני מאד סובלת. תיכף ארחיב.
לפני כמה שנים באירוע הראשון של המחלה נעשתה אצלי בדיקת סנטינל. לכן עתה כשהיתה הישנות הרופא אמר לי שאין מה לנסות לסמן סנטינל בהינתן כל מה שכבר היה בעבר והיה ברור שחייבים לבדוק בלוטות ובקיצור כאמור הוצאו 11.
כעת כשאני לאחר הכריתה הסבל העיקרי שלי גם הפיזי וגם הנפשי הוא בקשר לפגיעה הקיצונית בבית השחי. ברוך השם ברוך השם שהבלוטות יצאו נקיות. אבל דוקא משום שהן יצאו נקיון יוצא ש 11 בלוטות הוצאו רק כדי לדעת.רק לצרכי בדיקה. וזה עבורי ממש אבסורד שבדיקה תדרוש מהלך כל כך רב נזק רק כדי לדעת. אני רואה את הרפואה הקיימת כמשהוא עתיר הישגים. יכולות מדהימות. והנה פה בנקודה הספצייפית הזו - כמו ימי הביניים - אין דרך לבדוק מחדש סנטינל עדכנית.
רציתי להתנעץ איתך איך אפשר לקדם את הרפואה בעניין הזה. את מי אפשר לרתום לעניין הזה? להתקדמות בפיתוח יכולת לבדוק בלוטות בצורה יותר יעילה ופחות אגרסיבית אצל מי שיש לה הישנות והסנטינל שלה כבר לא "בתולה". אולי זה מצחיק שאיזה "סתם משהיא" מדברת גבוהה גבוהה בענייני רפואה אבל כאמור אני מוצאת את עצמי במצב לא טוב לאחר הניתוח בבלוטות שיצאו נקיות ואני מניחה שכל התקדמות ברפואה התחיל מצורך ברור שמשהוא החליט לתת לו מענה אז אני שואלת מה אפשר לעשות כדי שמענה כזה יתחיל להתפתח?הדעת נותנת שאין מצב שלא ניתן באופן כל שהוא להצליח למפות את כל גזרת בלוטות הלימפה עבור סנטינל פעם נוספת בין אם על דרך של סימון בניתוח הראשוני ביותר באיזור או כל שיטה אחרת.
הרבה תודה
אני אכן כרנראה מהדורות הראשונים של הסנטיאל. עברתי את זה ב 2001. מאד משמח אותי לדעת שישנם מחקרים והייתי מאד מודה לך על קצה חוט להם איך אוכל להגיע ליצירת קשר עם המחקרים האלו.
אני 3 שבועות אחרי הניתוח וכל התלונות והסבל שלי בהתאוששות ממוקדים בנושא היד. אני מקווה שיהיה שיפור.
ויש לי בבקשה עוד שאלה - הפעם באמת כל הסיבוכים שלי הזויים בהשוואה למה שהיה ב 2001:
הבוקר ראיתי שבצלקת יש פתח. נראה כמו קפל שאם מרימים בעדינות את שוליו רואים את השכבת בשר. זה לא מדמם אבל יש תחושה מסויימת של צריבה. נאמר לי טלפונית לא להתעסק עם זה לרחוק במים וסבון ושזה יתאחה. בכל זאת מודאגת. זה שישישבת אחרת הייתי מתייצבת לבדיקה מיידית..... שוקלת לקחת אנטיביוטיקה מרוב פחד שאחרי כל מה שעברתי יתפתח זיהום נוסף לכל השמחות עם היד. מה דעתך?
הרבה מאד תודה. התשובות עוזרות ומנחמות
אני מקווה שמחר הרופא יראה ונראה מה יגיד.
לגבי המחקרים - אני יודעת שזה נאיבי אבל לאור המצב שלי - בלוטות נקיות שהוצאו וכל הסבל עם היד שנולד רק כדי לבדוק מצב בלוטות במצב שלא ניתן כבר היה לבדוק סנטינל- אני חשה צורך לעורר מוטיבציה גבוהה אצל החוקרים לפריצת דרך בסנטינל "חוזר". לכן ביקשתי קצה חוט. אני בטוחה שהמחקרים המובילים לא יהיו בארץ. גם הסנטינל לא פותח בארץ. אני אנסה לחפש.
אני רואה לספר לך שבפורום המכונה "אמנות הלידה" שמך עלה מספר פעמים כרופאה מומלצת:).
שבוע טוב.
שלום רבדר' הדסה גולדברג תיעדר מהפורום מיום ד' 17.2.10 עד יום ב' 1.3.10איתכם הסליחהבברכה,מרכז המידע
כאמור עברתי כריתה לפני שבועיים. לפני כשבוע התחלתי להרגיש כאב / מושך ביד המנותחת שנמשך מהבית שחי ועד לאחרי המרפק וכאילו שיש שם מיתר מתוח שלא יכול להימתח כמו שצריך וכואב מאד כשאני מנסה למתוח אותו. כמעט ואין לי מגבלת תנועתיות. נניח מגיעה ל הרמה של 175 מעלות. אבל כואב וגם בעין רואים את המיתר המתוח. אודה לכל הכוונה כדי לקדם החלמה של הבעיה.
בתודה רבה
לא ארוץ למיון הלילה לברר אם יש לי כריש. אחכה למחר. בינתיים מתרגלת את היד אך היא בהחלט כואבת ורואים את המיתר הזה. בין היתר כואב לי החלק האחורי של הזרוע. כאילו שריר מקורר. זה מוכר?
אלפי תודות.
קודם כל תודה. הלכתי בעקבות דברייך לעשות דופלר והבדיקה תקינה.
מאב מבאסות אותי כל הפגיעות שארעו בבית השחי שלי. אני מרגישה שהייתי צריכה להתעקש על זה שלמרות שלפני כמה שנים עשו לי סנטינל, שיצבעו - היינו כן ינסו לראות אולי מצליחים לאתר סימון מהימן שלא היה מצריך את הפגיעה הנרחבת היקף שבבית השחי כפי שנעשתה בניתוח הנוכחי.
האם אי אפשרלומר שפגיעה כזו בעצב זה מהלך לא תקין בניתוח שניתן היה למנוע אותו?
לגופם של הדברים שאת ממליצה לי לעשות, לקחתי אדויל כדי לתרגל בלי כאבים ולא הרגשתי שהאדויל שינה משהוא בפסיק אחד ברמת הכאב. יש לך המלצה אחרת? ואיך כדורים נגד כאבים מפחיתים הסיכון לכאב כרוני?
המוני תודות!
יש לי איזו אפלא ברקע. לא לוקחת תרופות באופן קבוע אבל אם לוקחת משהוא שמעורר קרישיות זה תמיד ילווה בקלקסן. קניתי הערב אופטלגין וראיתי שיש עם זה בעיה בגלל שמשפיע על קרישיות אז כמובן שלא לקחתי... ועוד ערב של כאבים עבר על כוחותנו. ישנה תרופה יעילה נגד כאבים שלא נוגעת לנושא של קרישיות יתר?
עברתי כריתת שד לפני שבועיים. מדובר בהישנות של המחלה בשד. 2001 - DCIS, 2003 - באותו המקום DCIS ומיקרו אינביזן. ועתה ICD.
התוצאות: הבלוטות נקיות. הגודל המיררבי של הגידול הוא 1.5 ס"מ גרייד 2. הגידול רגיש להורמונים והפיש יצא שלילי. אני בת 45.
מה ההמלצות לטיפול עתה?
נאמר לי לבצע בדיקת אונקוטייפ באשר לטיפול הכימותרפי.
נאמר לי לבצע בדיקת דם לבדיקת יעילות הטמוקסיפן.
אשמח לשמוע את דעתכן.
תודה רבה
הקולטנים להורמונים חיוביים והר 2 שלילי (בפיש=1 אנאמפליפייד).
לגבי הטמוקסיפן:
1.אם הבדיקה תעלה בבירור שאני דוגמא למי שהתרופה לא מתפרקת אצלה בגוף או איך שזה לא נקרא הרי שאמצא לוקחת תרופה מתוך מחשבה שיש בה תועלת בעוד שאין בה כלל תועלת. לכן חשבתי לעשות את הבדיקה.
2. נאמר לי שאני יכולה לקחת את התרופה החלופית כי יפסיקו לי את המחזור. זאת ועוד מאחר ויש לי אפלא ברקע נאמר לי שהטמוקסיפן ממילא מסוכנת עבורי ושעדיף לפנות לחלופה.
3. אין לי מושג לגבי ההשלכות של הפסקת המחזור לצורך התרופה השנייה. מה הן בבקשה.
4. שאלה עקרונית = ממאמר שכתבה השבוע דר' ריזל עולה שמי שמקבלת ציון אונקוטיים מתחת ל 18 התועלת של כימו' עבורה נמוכה כי יש לה רק 7% סיכוי להישנות. וכן אין טעם עבור סיכוי כזה לעבור כימו. מכאן שלא ברור לי. ממה שאני מבינה הסיכון לחזרה של המחלה לאחר טיפולים נחשבת 10%. והטמוקסיפן אמורלהוריד בחצי כלומר 5%. אז למה זה כן כדאי לקחת טמוקיסן להוריד 5% ולא כדאי לעשות כימו לביטול ה 7%?
תודה רבה מאד