פורום סרטן הריאות

ניתן להחלים בשלב מחלה מקומי

כאבים גרמיים לא תופעת לואי שכיחה של טרסיבה.
הקשר קרוב לודאי עם מחלת הסרטן ויש לעבור בירור גרמי בהתאם.

שלום,
אודה מאוד על קבלת מידע ומתנצלת מראש על האריכות .

אבי בן 74 עבר CT לפני 4 חודשים ,עקב כאבים בבית החזה. המימצאים הינם כדלקמן:
"מימין מודגמים מספר תהליכים בפלוירה קוסטלית ומדיאסטינלית רובם בעלי צפיפות נמוכה (של נוזל). הגדול שבהם במימדים 6.6 על 2.8 ס"מ לוחץ על הכבד. חלק מהתהליכים בעלי צפיפות קצת יותר גבוהה. גבולות התהליכים חלקים או לובולריים. מודגם נוזל בכמות קטנה מימין.
פלקים פלוירלים מסוידים באספקט קדמי של פלוירה קוסטלית. בריאות הימנית מודגמות מספר הצללות פסיות - פסים פיברוטיים.
יש לציין ציסטות בכליה השמאלית במעבר חזה בטן.
שאר הדגמות בחזה בגדר הנורמה.
לסיכום: התמונה חשודה למזוטליומה של הפלוירה מימין, המלווה בלוקולציות של הנוזל"

נתון חשוב, אבי עבד עד לפני כ-20 שנה בישאסבסט בנהריה.

אבי מסרב לעבור ביופסיה , מתוך חשש שהבדיקה תגרום לנזקים חמורים יותר במצבו .
נכון להיום מצבו של אבי מאופיין בקשיי נשימה במאמץ בלבד כמו כן יש ירידה בתאבון בזמן האחרון.
מהחומר הלא רב שיש בנושא , מתקבל אצלי החשש לגרוע מכל , שזו אכן מזוטליומה. האם יש דרך נוספת מלמבד ביופסיה לזהות את המחלה?
האם ביופסיה אכן יכולה להקדים את  התפרצות המחלה ?

אנחנו ממש נואשים  וחרדים.
נודה לכל מידע שעשוי להאיר וללמד יותר על הנושא.


.

אבחנה הינה רק דרך ביופסיה ואם אכן זו האבחנה ניתן יהיה להציע טיפול.

אני מאוד מודה לך על התגובה.
סיגל

אבי עבר כימותרפיה ולאחר מכן ניתוח להסרת גידול מהריאה, היתה מעורבות של בלוטה אחת, לא היו לו גרורות וזה היה בצד שמאל.

כיצד עוקבים אחרי המחלה ומוודאים שאם זה חוזר ניתן לתפוס את זה מהר?


תודה

המעקב הינו בעזרת צילומי חזה וטומוגרפיה ממוחשבת אחת ל3 חודשים בשנה הראשונה

תודה,
הבנתי שלחולי סרטן ריאות יש סיכוי מאד גבוה לגרורות במוח. אני יודעת שכימותרפיה לא משפיעה על המוח, איך עוקבים אחרי זה?

אם אין גרורות ידועות,באופן רוטיני לא עוקבים.

הבנתי שהסיכוי לפתח גרורות במוח לחולי סרטן ריאות הוא כמה עשרות אחוזים., איך ייתכן שלא בודקים אם הסיכוי הוא כ"כ גבוה?

חמותי בת 59 בעלת עבר "עשיר" עם מחלת הסרטן- בגיל 44 סרטן השד לראשונה שטופל והיתה החלמה עד לפני שנתיים. הסרטן חזר לפני שנתיים ברחם- הוצא הרחם, שחלות חצוצרות ועברה כימו והקרנות. היה שקט שנה והסרטן חזר לשד השני- עברה ניתוח להוצאת הגידול. לפני פחות משנה התגלו גרורות בבטן ושוב עברה כימו (טיפול אחד או שניים) והחלה הידרדרות במצבה ולא יכלה להשלים את הטיפולים. בבדיקת CT נתגלו גרורות בריאות ובכבד מעבר לגרורות בבטן. כעת היא במצב של קוצר נשימה קשה, חולשה קשה, נוטלת משככים באופן קבוע (מורפיום), בצקות ברגליים ומיימת בבטן, בקיצור בקושי מתפקדת. הרופא הציעה לה לעבור טיפולים והיא הסכימה. ברור לי שהיא אינה מסוגלת לעמוד באף טיפול. בנוסף היא נושאת את הגן BRCA1. הרופאים מושכים אותה עם הטיפול ולדעתי מציעים לה אותו רק כדי לא לשבור אותה. על סמך האמור - כמה זמן לדעתך נותר לה לחיות?. אני מבקשת שתענה לי בכנות. תודה וחג שמח!

אני מצטערת שאין ביכולתי לענות לשאלתך. נא לדבר עם אונקולוג מטפל.
לא מדובר בסרטן ריאה

תודה על התגובה בנוגע לתרופה "מיר". לצערי היא הגיעה מאוחר מדי.
אבי נפטר לפני שבוע ויום. את האונקולוגית שטיפלה בו.
אני מעדיפה לכתוב כאן את שיש לי לומר וכדי למנע אי נעימות לא אכתוב את שמי כי אני חושבת שאת תדעי על מי מדובר.
אבי, כמו שבטח ידעת, היה אדם שהאמין מאד ברפואה הקונבנציונלית, וסמך מאד על הרופאים שלו. ברגע שבחר בך להיות הרופאה המטפלת בו הוא סמך רק עליך.
כמה ימים לפני שנפטר הוא עשה בדיקות דם ועל אף שהיה עייף מאד וישן רב הזמן הוא חיכה מאד שתתקשרי ותדברי איתו על התוצאות.אני ישבתי איתו באותן שעות ואני זוכרת כמה הוא דיבר עליך ורק חיכה שתתקשרי אליו.אפילו שתוצאות הבדיקות לא השתפרו ולא יכולת יותר מבחינה רפואית להועיל לו ,מבחינה אנושית יכולת (ובעיני זה הכרחי ומתבקש) ליצור איתו קשר כדי לתת כבוד ותקווה.(ולא רק ליצור קשר עם האשה שחיה איתו כאילו הוא לא מסוגל לדבר או להבין)
גם ביומיים האחרונים,בהם היה מאושפז בבית החולים, לפני שאיבד את הכרתו הוא עוד קיווה מאד שרופא יבוא לראות אותו וכאשר אמרתי לו שרופא שאת תשלחי יבוא (מאחר והיית בחו"ל) הוא פתח את עיניו בתקווה גדולה והנהן.
חשוב לי מאד לשתף אותך בהרגשתי זו. אני הרגשתי כעס ועלבון חזקים בשביל אבי, שאף רופא אונקולוגי לא טרח לבוא לראות אותו מכיוון שחשבת שאין מה לעשות יותר במצבו.
כאשר "אין מה לעשות" מה שנותר לעשות וחובה לעשות זה לתת כבוד אחרון ולפגוש את הבן אדם.
את הכבוד האחרון הזה כבר לא תוכלי לתת לאבי ,שבשמיים עכשיו, אך אני מקווה שחולים אחרים במצב זה יקבלו את היחס הזה שהוא חיכה כל כך לקבל.
בכבוד רב.
ט

צר לי מאוד על אובדן יקירך.
אני חושבת שבמשך התקופה בה טופל אביך הוא קיבל יחס חם כבוד והסבר מפורט על אופציות הטיפול השונות.
באישפוזו האחרון לו הרופאים היו מוצאים לנכון לערב אונקולוג אז מובן שאונקולוג היה מופיע. כפי שאת יודעת הייתי בכנס.
לרופאים הפנימאים שטיפלו באביך באישפוז האחרון יש את כל הכלים והסמכות לטפל לכבד ולהקל.,וזה בהחלט לא פחיתות כבוד או חוסר יחס.
אני בטוחה שהינך זוכרת היטב את היחס החם הכבוד הראוי והאכפתיות שאביך קיבל מאיתנו לאורך כל תקופת הטיפולים.
צר לי על פטירת אביך,לצערי ממחלתו.

אמא שלי בת 62 , היום קיבלנו תשובות של בדיקת ברונכוסקופיה .תאור המיקרוסקופי : בהברשה ובשטיפה נמצאו תאים אפיטליאלים ממאירים גדולים מסוג NON SMALL CELL CARCINOMAבנוסף מצויין :

T2Y412 BRONCHIAL BRUSHING CYTOLOGIC MATERIAL M80103 CARCINOMA, NOS (EPITHELIAL TUMER ,MALIGNANT

 

בבדיקה רקמה נרשם באבחנה :

NON SMALL CELL CARCINOMA, COMPATIBLE WITH ADENOCARCINOMA MODERATELY TO POORLY DIFFERENTIATED.

ובתיאור נרשם: קטעים קטנים ושטחיים מרירית סימפון מצופים על ידי אפיתל נשימתי.בחלק מהקטעים במשתית הסננה על ידי תאים גידוליים בהתמיינות נמוכה אם כי חלק מהתאים בעלי מבנה בלוטי. התאים העלי ציטופלזמה רחבה ופליאומורפיזם גרעיני. שאלתי היא האם קיים טיפול מתאים ואם כן, מה סיכויי ההחלמהתודה 

טיפול קיים. הטיפול משתנה בהתאם למידת התפשטות המחלה.

אכן עניתי שקיים טיפול, לגבי סיכויי החלמה עניתי שזה תלוי בשלב המחלה.

שלום,

לאבא שלי יש סרטן ריאות תאים קטנים. שבוע הבא הוא צריך להתחיל כימוטרפיה קו שני.
בבדיקת אולטרה סאונד התגלה גוש פוליפואידי בכיס השטן בגודל 20 מ"מ עם זרימת דם בתוכו. לאבא שלי אין דם בשטן ואין כאבים באזור זה
אמרו לנו שזה ככל הנראה גידול, פעם אמרו לעשות ציסטוסקופיה, ופעם אמרו שלא צריך לעשות כלום כי אין דם בשטן.
האם צריך לעשות משהו עם הממצא זה? לעשות או לא לעשות ציסטוסקופיה?

תודה מראש

בשלב זה חשוב יותר לטפל בריאות. ניתן להמתין עם הציסטוסקופיה, כל עוד אין תופעות כגון דימום.

שלום,
אבי חולה בסרטן ריאות עם גרורות בכבד וכרגע גם צהבת. בימים האחרונים הוא מקבל משכך כאבים בשם "מיר" שגורם לו להזיות. דבר שמעולם לא קרה לו.(הוא מאד צלול וחד מחשבה). חשוב לי לדעת האם התרופה הזו גורמת להזיות רק בימים שלוקחים אותה או שהיא עלולה חלילה לגרום לנזק (מוחי?) בלתי הפיך בעתיד.אפילו אם יש רק סיכון קטן שכזה אני מעוניינת לדעת.האם לא ניתן לתת לו כדור אחר נגד כאבים שלא גורם להזיות? (הוא לקח נורופן עד עכשיו אך זה לא מספיק חזק..)
כמו כן, מדוע אינני מוצאת שום מידע על תרופה זו באינטרנט? האם יש לה שם או איות אחר?
אנא ענו לי בהקדם.
תודה רבה.

מיר זו תרופה השיכת למשפחת המורפיום,אחת מתופעות הלואי יכולה להיות הזיות.  אם הכאבים אינם מגיבים לתרופות משככות כאבים השלב הבא  מורפיום  שניתן לקחת דרך הפה,נרות, סירופ מדבקות ואפילו כסוכריה.אין פגיעה מוחית.
נא להתיעץ עם האונקולוג המטפל.

תודה על התגובה בנוגע לתרופה "מיר". לצערי היא הגיעה מאוחר מדי.
אבי נפטר לפני שבוע ויום. את האונקולוגית שטיפלה בו.
אני מעדיפה לכתוב כאן את שיש לי לומר וכדי למנע אי נעימות לא אכתוב את שמי כי אני חושבת שאת תדעי על מי מדובר.
אבי, כמו שבטח ידעת, היה אדם שהאמין מאד ברפואה הקונבנציונלית, וסמך מאד על הרופאים שלו. ברגע שבחר בך להיות הרופאה המטפלת בו הוא סמך רק עליך.
כמה ימים לפני שנפטר הוא עשה בדיקות דם ועל אף שהיה עייף מאד וישן רב הזמן הוא חיכה מאד שתתקשרי ותדברי איתו על התוצאות.אני ישבתי איתו באותן שעות ואני זוכרת כמה הוא דיבר עליך ורק חיכה שתתקשרי אליו.אפילו שתוצאות הבדיקות לא השתפרו ולא יכולת יותר מבחינה רפואית להועיל לו ,מבחינה אנושית יכולת (ובעיני זה הכרחי ומתבקש) ליצור איתו קשר כדי לתת כבוד ותקווה.(ולא רק ליצור קשר עם האשה שחיה איתו כאילו הוא לא מסוגל לדבר או להבין)
גם ביומיים האחרונים,בהם היה מאושפז בבית החולים, לפני שאיבד את הכרתו הוא עוד קיווה מאד שרופא יבוא לראות אותו וכאשר אמרתי לו שרופא שאת תשלחי יבוא (מאחר והיית בחו"ל) הוא פתח את עיניו בתקווה גדולה והנהן.
חשוב לי מאד לשתף אותך בהרגשתי זו. אני הרגשתי כעס ועלבון חזקים בשביל אבי, שאף רופא אונקולוגי לא טרח לבוא לראות אותו מכיוון שחשבת שאין מה לעשות יותר במצבו.
כאשר "אין מה לעשות" מה שנותר לעשות וחובה לעשות זה לתת כבוד אחרון ולפגוש את הבן אדם.
את הכבוד האחרון הזה כבר לא תוכלי לתת לאבי ,שבשמיים עכשיו, אך אני מקווה שחולים אחרים במצב זה יקבלו את היחס הזה שהוא חיכה כל כך לקבל.
בכבוד רב.
ט