מידע לא ברוק לגבי רכיבת אופניים. בשל הטרומה ברכיהנ על הערמונית.
בברכה,
התשובה לא. מתן תרופות מסויימות מקטין את האבחון של גידול בעל פרמטרים טובים, ומגדיל אבחון גידול בעל פרמטרים גרועים, כשהטענה היא שהקטנת הערמונית מאפשרת אבחונם. מעניין אם בעידן ביופסיית הפויזון, היו מתקבלות תוצאות אחרות.
תודה על התגובה אך מחילה לא כל כך הבנתי
נחלק את השאלה למספר שאלות
א ראובן סובל מהגדלה שפירה
שמעון אינו סובל מכל הגדלה
האם לראובן הסתברות גדולה יותר ל'הסתבכות בממאירות בהשוואה לשמעון
ב שאלה שנייה
ראובן ושמעון בעלי אותה רמת הגדלה
ראובן לוקח תרופות
שמעון אינו לוקח תרופות
האם הסיכוי של אחד מהם לממאירות גבוה יותר
שאלה שלישית כיצד ההתייחסות שלנו למכלול השאלות הללו עומדת ביחס לדברים הללו
באתר ויקירפואה האם מה שעולה מהדברים באתר ויקי רפואה הוא שתרופה מסויימת אכן מקטינה באורח משמעותי סכנת ממאירות ועם זאת מעלה באורח קטן יחסי סיכון לממאירות קשה יותר? ואם אכן כן מה תהא מדיניות 'המניעה' של אדם בעל הגדלה מסוימת המבקש להקטין את סכנת הממירות?
אנזים ה- 5α-Reductase אחראי על הפיכת טסטוסטרון לצורתו הפעילה יותר, דיהידרוטסטוסטרון (DHT), שהוא האנדרוגן העיקרי בתוך הערמונית.[2] על כן, מעכבי אנזים זה יורידו משמעותית את רמות DHT. כיום, נמצאות שתי תרופות ממשפחה זו בשימוש קליני:Finasteride שהינה מעכבת של האנזים 5α-Reductase מסוג 2, ו- Avodart (Dutasteride) המעכבת את שני סוגי האנזימים, 1 ו- 2.
בשנות ה- 90 המוקדמות נכנסה Finasteride כנציגה ראשונה של משפחה זו לשוק התרופות, לטיפול בתסמינים של מערכת השתן התחתונה (LUTS). לנוכח המידע המצטבר של תפקיד האנדרוגנים ביצירה ובהתפתחות סרטן הערמונית, עלה הרעיון לשימוש בתרופה זו למניעת התהליך הסרטני. ההוכחה על יכולת התרופה למנוע סרטן הערמונית התקבלה ממחקר ה- PCPT שהחל ב- 1993 ותוצאותיו דווחו ב- 2003.[1] במחקר זה חולקו 18,882 גברים עם רמות אנטיגן סגולי של הערמונית (Prostate specific antigen - PSA) נמוכות מ- 3ng/ml ובדיקה רקטלית תקינה, באופן אקראי לקבלת 5 מ"ג Finasteride ליום או לקבלת אינבו. המחקר הסתיים כ- 15 חודשים לפני תום המועד בגלל השגת יעד העבודה שהיה ירידה בשכיחות סרטן הערמונית באוכלוסייה הנחקרת. במחקר זה הושגה ירידה של כ- 25% בסיכון לחלות בסרטן הערמונית (18.4% לעומת 24.4%). עם זאת, הירידה בשכיחות הסרטן הושגה בגידולים בדרגה נמוכה (Gleason 6 ומטה), לעומת זאת נצפתה עליה מסוימת (6.4% לעומת 5.1%) בשכיחות סרטן בגידולים בדרגה גבוה (Gleason 7 ומעלה).[1]
בעבודות פרה-קליניות הראתה Avodart השפעה חיובית בעיכוב סרטן הערמונית.[3] בעבודה קלינית שבה קיבלו גברים העוברים כריתה נרחבת (רדיקלית) של הערמונית, Avodart לפני הניתוח, נפח הגידולים קטן.[4] נוסף על כך, במחקר רחב היקף אחר שבו ניתנה Avodart בחולים עם הגדלה שפירה של הערמונית לטיפול בתסמינים של דרכי השתן התחתונות, התקבלה ירידה משמעותית בשכיחות סרטן הערמונית.[5] עבודה זו הובילה לתכנון המחקר Reduction by Dutasteride of prostate cancer events (REDUCE) לבדיקת יכולתה של Avodart למנוע סרטן הערמונית.[6].
הסיכוי לפתח סרטן ערמונית הוא פונקציה של גיל וקבוצת סיכון (רקע משפחתי, מוטציות גנטיות) לכן שאלתך אינה מוגדרת. קטעי המאמר ששלחת תואמים לתשובתי הראשונה.
ב"ה תודה מקרב לב על התשובה וסליחה ומחילה על אי ההבנה אבל הנה השאלה היותר מוגדרת והיותר מחודדת כדי שהציבור יזכה למידע מדוייק יותר; משפחת ישראלי היא משפחה מרובת ילדים. המשפחה מורכבת מרבעיית תאומים ומאח נוסף מבוגר מעט יותר שחלה בסרטן הערמונית וטופל בהתאם. הרבעייה של התאומים מורכבת מראובן ושמעון אשר ונפתלי והיא בראשית שנות השישים לחייה. האם שושנה חלתה בסרטן השד. על רקע זה יש לכל אחד מחברי הרבעיה פרופיל גנטי וגילאי זהה. אלא שכל אחד מהם חבר בקופת חולים אחרת וכל אחד פנה לפיכך לאורולוג אחר. ראובן פנה לרופא מומחה שאיבחן ברמת הבדיקה הראשונית הגדלה מסוימת שפירה לכאורה ורשם לו תרופה מסוג דוטיסטריד. שמעון פנה לרופא מומחה שני שרשם לו תרופה מסוג פינסטריד. אשר פנה לרופא מומחה אורולוגי שלישי שאמר לו לפי שעה שב ואל תעשה וננסה לראות מה המגמה בבדיקת PSA נוספת. ואילו נפתלי הלך לרופא אורולוג רביעי ודרש מיידית כל בדיקה אפשרית כולל ביופסיה כדי שידע מבעוד מועד מה מצבו לאשורו. ישבו ארבעת התאומים בארוחת השבת והשוו נתוני פתיחה בשעה שהחלו לדאוג בנושא וראו שעל פניו מצבם דומה מאוד הן מבחינת תוצאות הPSA והן מבחינת תוצאות הבדיקה הידנית והן מצד תסמינים קלים יחסית. השאלה המוגדרת והמחודדת שמן הסתם תעניין את הציבור כולו היא מי מהם נהג בצורה הטובה המומלצת וההגיונית ביותר שהרי הן מצבם האורולוגי הן מצבם הגילאי והגנטי זהה למעשה? אודה מאוד לתשובה ברורה למען נחכים ונדע כולנו מה לעשות. בברכה רבה ובתודה מראש.
לפרופסור המומחה הנכבד אודה לתשובה חן חן ותזכה למצוות רבות
שכחתי רק להוסיף שבאותה 'רבעייה' ה PSA נע בסולם שבין 4.2 + ברווחים של 0.1 בין האחים
מה מדע האורולוגיה ממליץ לעשות? מה הדרך הטובה ביותר לפי דעתך
תודה רבה ורפואה שלימה לכל חולי ישראל
לפרופסור המומחה
ממשיך לחכות ואשמח מאוד לתשובה לשאלה היותר מוגדרת והיותר מחודדת
תודה רבה ותזכה למצווה ומי יתן ולא נדע עוד מחלות בעזרת השם יתברך
ללא עדות למחלה.
שלום
2 שאלות.
1. לחולה סרטן שלפוחית שתן שטחי שעבר מספר turbt שהאחרון לא הראה ממאירות. כל כמה זמן צריך לעבור הדמיה של כל דרכי שתן וכליות.
2. עד כמה בדיקת ציטולגיה שתן רגישה לממאירות בדרכי שתן עליונות כולל כליות?
תלוי בזמן האבחון וממצאים פתולוגיים של הגידול.
רגישות ציטולוגיה כ 40%.
שלום רב, בעלי בן 52 לפני שנתיים כריתה רדיקלית של הערמונית 3+4 ללא פריצה של הקופסית, שוליים חיוביים. אחרי הניתוח psa 0.05 שעלה בהדרגה לאחר שנה. בוצעו הקרנות ושני זריקות זולדקס. אנחנו שנה לאחר ההקרנות.
psa לאחר הקרנות
1.10.18 קטן 0.03
1.1.19 קטן 0.03
1.7.19 0.04
האם זה תקין ?
שלום רב
ביצעתי בדיקת סיטי פרוטוקול אבנים שאבחנה הרבה קלה של אגן שופכן משמאל
חבהבעקבות זאת ביצעתי סיטי אורוגרפיה ולהלן ממצאיה
ממצא הרחבה של אגנונים אקסטראנלים יותר משמאל ללא הפרעה אורמכנית ללא פגמי מילוי במערכת המאסת הושפוכנים דו"צעיבוי דופן כיס השתן לקורלציה קלינית (דלקת?)ליפומות בתעלות אינגווינליות דו"צ משמאל מימין זכירה מאוד. אין רואים בקע מפשעתימה המשמעות של הממצאים?
לברר התעבות דופן שלפוחית השתן, לפי שיקול האולוג. לשלקול ציסטוסקפיה.
בחודשים האחרונים קראתי בתשובותיך לשואלים אחרים התייחסות מסויימת שיש סוג סרטן אגרסיבי בערמונית שלא משפיע על ה-psa. דהיינו נשאר פחות או יותר יציב.
ברצוני לברר אולי יש קשר למקרה שלי.
בן 61, נמצא במעקב 3 שנים (אוגוסט 16) לאחר פס"א 5.1 עברתי ביופסיה ראשונה ללא ממאירות אולם עם דלקת כרונית חריפה. בהמשך הפס"א המשיך לעלות ל-6.5 ואז צניחה תוך שלושה חודשים ל-3.9 ושוב קפיצה בבת אחת לרמות של 5. לפני שנה בדיוק לאחר שהגיע ל-5.4 עברתי MRI עם תוצאה של מוקד חשוד בגודל 7*8 מ"מ שדורג כבירדס 4. עברתי שוב ביופסיה (לצערי שוב בהכוונת U.S) והתוצאה שוב כמו בביופסיה הקודמת ללא ממאירות אולם עם דלקת כרונית חריפה. בבדיקת פס"א לפני כחצי שנה צניחה שוב ל-3.90. עליה ל-4.6 לפני שלושה חודשים, ועכשיו קפיצה נוספת ל-5.3 (מציין שה-פס"א החופשי כל הזמן יציב על 21-20 אחוז, והבדיקות הרקטליות של האורלוג תקינות)
עכשיו אם נתעלם מכל העליות והירידות בשלושת השנים האחרונות ה-פס"א יציב ברמות של בערך 5 (לפני שלוש שנים 5.1 ועכשיו 5.3) ומנגד יש ממצא ב-MRI לפני שנה עם חשד גבוה (בירדס 4). האם יכול להיות שיש לי את סוג הממאירות הזאת שלא משפיעה על ה-פס"א ועדיין לא התגלה?
תודה מראש על תשובתך
לא, גידול כזה היה כבר מאובחן מזמן כי הוא תופס נפח ניכר מהערמונית.