שתי שאלות שקשורות אחת לשניה:
1) בבדיקת הדם האחרונה שביצעתי השבוע התוצאה של ה-PSA הייתה 5.95.
אני מבצע את הבדיקה באופן סדיר משנת 2002. הערכים של ה-PSA נעו כל הזמן בין 2.0 לבין 3.5
בשלוש הבדיקות האחרונות התקבלו התוצאות הבאות: 3.3 בתחילת 2012, 3.7 בינואר 2013 ועכשיו בתחילת אוגוסט 2013 זה קפץ ל-5.95.
אני בן 66.
השאלה הראשונה שלי:
האם הקפיצה הפתאומית הזאת של ה-PSA מצביעה, חלילה, על סכנת מחלת הסרטן, או שיכולה להיות לכך סיבה אחרת, "מרגיעה" יותר?
2) בדרך כלל אני מבצע את בדיקת ה-PSA פעם ב-10 – 12 חודשים בממוצע.
הפעם הקדמתי ובצעתי את הבדיקה האחרונה כחצי שנה אחרי הבדיקה הקודמת.
הסיבה לכך הייתה המלצתו של האופטומטריסט שלי, אשר טען שהוא עוסק גם באירדיולוגיה, ובבדיקה האירדיולוגית – צילום שתי העיניים במחשב שלו – הוא ראה שיש גן עירני בערמונית שלי, ולכן כדאי בדחיפות לפנות לרופא ולבצע הבדיקות הנדרשות.
השאלה השניה שלי היא:
האם אכן ניתן לראות דברים מהסוג הזה באמצעות הבדיקה הנ"ל או שאין שום קשר בין הערך הגבוה של בדיקת ה-PSA שלי לבין דברי האופטומטריסט/האירדיולוג, ומדובר בצירוף מקרים גרידא?
ברגשי תודה,
חיימי
לא ציינת בן כמה אתה. הערכים שלך אינם מדאיגים בכלל. חשוב שלא לקיים יחסי מין (/פליטת זרע) לפחות שבוע לפני בדיקת PSA . אמנם רופאים טוענים שרצוי להימנע מיחסים 24 שעות לפני הבדיקה אבל מניסיון שלי יחסי מין שבוע לפני הבדיקה משפיעים מאוד על התוצאה. תחזור על הבדיקה כאשר אתה מתנזר שבוע.
תודה על התשובה.
לפי הנתונים עד כה האם יש לנו סיבה לדאגה?
ומהי החדירה העצבית המפורטת בביופסיה?
תודה
ישנה פורמולה המחשבת את הסיכוי להינשות המחלה ומידת פיזורה. צריכים את כל נתוני המחלה בכדי להציב ולקבל ההערכה.לא ניתן להעריך כעת מעבר למה שכתבתי.אהתשובות שלני מנסות לענות על שאלות בסיסייות היכולות לעניין משתתפים אחרים. אין המדובר בייעוץ פרטני.בברכה
לגבר צעיר יש סרטן ערמונית וגרורות בעצמות. עד עכשיו טופל בהורמונים אבל עכשיו המרקר עלה הרבה והצילומים יותר גרועים. לפני חודשיים התחילו לרדת לו הטסיות והגיעו עד 40000. עשו לו ביופסיה של העצם ויצא שהכל תפוס מהסרטן. אמרו לו שבגלל זה הוא לא יכול לקבל כימותרפיה והתחילו לו תרופה אבירטרון אבל זה לא עוזר לו והספירה יורדת והמצב לא משתפר. האם לא שווה לנסות לתת לו כימותרפיה ואולי זה יעזור ואז מח העצם יתפנה מהגידול והטסיות יעלו?
שלום
חולה בן 67 עבר לפני שנתיים ניתוח סרטן ערמונית. באבחנה היה לו PSA 12, גליסון 7. בבדיקה אחרי הניתוח הגידול היה בתוך הערמונית ולא יצא החוצה. מאז PSA 0.04.
עכשיו בגלל תלונות והרגשה רעה עשו לו בירור ויצא שיש לו רמה נמוכה לא תקינה של טסטוסטרון. האם מותר לו לקבל טסטוסטרון? זה לא יעורר מחדש את המחלה?
Purpose: Pertinent literature regarding the potential use of testosterone therapy
in men with prostate cancer is reviewed and synthesized.
Materials and Methods: A literature search was performed of English language
publications on testosterone administration in men with a known history of
prostate cancer and investigation of the effects of androgen concentrations on
prostate parameters, especially prostate specific antigen.
Results: The prohibition against the use of testosterone therapy in men with
a history of prostate cancer is based on a model that assumes the androgen
sensitivity of prostate cancer extends throughout the range of testosterone
concentrations. Although it is clear that prostate cancer is exquisitely sensitive
to changes in serum testosterone at low concentrations, there is considerable
evidence that prostate cancer growth becomes androgen indifferent at
higher concentrations. The most likely mechanism for this loss of androgen
sensitivity at higher testosterone concentrations is the finite capacity of the
androgen receptor to bind androgen. This saturation model explains why
serum testosterone appears unrelated to prostate cancer risk in the general
population and why testosterone administration in men with metastatic prostate
cancer causes rapid progression in castrated but not hormonally intact
men. Worrisome features of prostate cancer such as high Gleason score,
extracapsular disease and biochemical recurrence after surgery have been
reported in association with low but not high testosterone. In 6 uncontrolled
studies results of testosterone therapy have been reported after radical prostatectomy,
external beam radiation therapy or brachytherapy. In a total of 111
men 2 (1.8%) biochemical recurrences were observed. Anecdotal evidence
suggests that testosterone therapy does not necessarily cause increased prostate
specific antigen even in men with untreated prostate cancer.
Conclusions: Although no controlled studies have been performed to date to
document the safety of testosterone therapy in men with prostate cancer, the
limited available evidence suggests that such treatment may not pose an undue
risk of prostate cancer recurrence or progression.
משתתפי הפורום שלום ובעיקר האחרונים שכתבו יש עוד חולים שקוראים כאן ומנסים להוסיף ידע ואם אפשר גם לתרום לאחרים
ההודעות האחרונות היו ממש לא מובנות להדיוט כמוני ואולי אני מחמיץ כאן מידע חשוב גם לי
מה זה RP למשל ?
ראשית תודה רבה על המידע המדויק והמפורט הזה, ולפילוסופיה שלי שהביאה את התגובה המקורית, אבל לפני כן קצת על היסטוריית המחלה שלי:
אני בגיל 65 לראשונה התוודעתי למחלה בשנת 2001 עם PSA 38 ויחס חופשי לטוטל 0.12 ( 12%? ) גליסון 7, עברתי סדרת הקרנות בתה"ש ( למה לא RP? כי טענת הרופאים אז כולל דעה שניה של רופא בכיר ( דר או פרפסור רמון היום ) היא שבנתונים אלה בסבירות גבוהה הסרטן פרץ את הערמונית, אם אנחנו מדברים היום 07/2013 מסופקני אם צדקו )
בהמשך קסודקס וזריקות זולדקס לכל אורך 12 השנים בתדירות שלרוב אני קבעתי אותה בהתאם להתנהגות ה-PSA
בדרך היו ערכי PSA של 37, 18, 12, ועוד.
אני חייב לציין שלאורך כל 12 השנים האלה ובביקור אצל לפחות 6 אורולוגים כולל התייעצויות עם מהטובים בתחום אף לא אחד טרח לבצע בדיקה רקטלית נוספת ו/או ביופסיה שלא לדבר על MRI+COIL בדיקה שנודע לי על קיומה לראשונה כאן בפורום לפני חצי שנה!
בדיוק לפני שנה עברתי ניתוח חלקי של הערמונית בשיטת TURP, בבדיקת ביופסיה של חלקי הערמונית שהוסרו נמצא " תאים סרטניים גליסון 9, ומאז לצערי אני עם חוסר שליטה מוחלט על השתן. נלחצתי כמובן מערכי הגליסון ושוב הלכתי להתייעצות עם רופא בכיר שביטל את דאגתי בטענה שאין משמעות לגליסון בתאים שעברו הקרנה.
ולבסוף בביקור אצל פרופסור דן ליבוביץ ( את הטובים אני מציין בשמם המלא ) ראשית הוא כן הביע דאגה עמוקה מערכי הגליסון ונשלחתי סוף סוף לבדיקת MRI עם סליל, תוצאות הבדיקה מצאו סרטן מפושט בכמה מוקדים באגן ( שלפוחיות זרע, רקטום ועוד מושגים שאני לא וכר כרגע ) עצמות וריאות ברוך השם נקיות ( ב-CT לפני שבועיים )
ולפילוסופיה שלי:
כמו שאנחנו עומדים כשווים לפני הבורא ביום מותנו כך אנו חייבים להיות שווים במלחמתנו במחלותינו, אולי אני נאיבי, אבל לא כסף ולא מידע צריך להוות יתרון בהתמודדות במחלה מהטעם הפשוט ששניהם לא זמינים במידה שווה לכל האנשים. ודוגמא ממני, ברוב עוונותי בגיל 16 יצאתי " ללמוד מקצוע " על מנת שאוכל ככל שיותר מוקדם לעזור בפרנסת המשפחה ( 11 נפשות )באופן שלמרות יכולותי ללמידה עצמית אני עדיין מתקשה בקריאת מאמרים או מקורות מידע באנגלית, וזה צריך להפחית מיכולותי " לנהל את המחלה " ?? .
אגב, כרגע אני שוב לנפשי עם טיפול הורמונלי בלבד ( ניתוח במצבי לפי פרופסור ליבוביץ מסכן חיים ), אני מפספס משהוא בניהול המחלה?
תודה רבה אם יגעתה וקראתה הכול
ובתקווה שכול חברי הפורום יוכלו לקרוא ולהסיק את מסקנותיהם הם לגבי ניהול מחלתם
רק בריאות
זאת בכלל לא שאלה , ברור שלכל אחד אחריות למחלתו אני רק טוען שהפורום צריך לשרת ולסייע לכולם גם לאלה ש - RP = כריתה רדיקלית אינו טרויאלי לכולם