שלום,
לאבא לי יש סרטן בשלפוחית השתן. התייעצנו עם שני אורולוגים, ושניהם המליצו דברים שונים.
הראשון, טוען כי יש צורך בטיפול כימוטרפי ולאחר מכן ניתוח כריתת השלפוחית והערמונית ושיחזור שלפוחית שתן מהמעי.
השני, טוען כי יש צורך לבצע את הניתוח קודם, וכי הוא ממליץ אך ורק על סטומה, משום שבהכרח האופציה השנייה כולל שינה עם תיתול, ואיחות חיים ירודה יותר. ולאחר הניתוח להתחיל טיפול כימוטרפי.
אבא שלי איש צעיר בן 56, וכל הניגודים האלו פשוט מקשים עלינו יותר.
לפי המידע הקיים באינטרנט, יש סיכוי גבוה יחסית לשליטה בשתן גם בלילנ, כמובן עם הזמן.
חשוב לציין כי הגידול אגרסיבי מאוד, לדברי שני האורולוגים.
האם תוכל לייעץ לנו, לגבי איזה שיחזור הגיוני יותר עבור אבא שלי?
מכיוון שיש כעת מחקר טיפול משלים לאחר ניתוח עם תרופות חיסוניות ממליץ על טיפול כימי מקדים.
בחירת כיס השתן תלונה בניסיון המנתח ובפרמטרים של הגידול שלא צוינו כאן.
בברכה,
בשל מעורבות מעל 90% יש צורך בטיפול ולא במעקב פעיל. אפשרויות הטיפול הן הקיימות לגידול מקומי. כגאי לבצע Endorectal doiled MRI.
בברכה
לך על ניתוח רדיקלי-רובוטי אבל בחר רופא עם נסיון. מדויק יותר והחלמה מהירה יותר.
בהצלחה
אין טיפול תרופתי. תנסה לקחת תרופות שיאפשרט יציאת יומית.
עברתי בדיקת ביופסיה מגידול בכליה, שנמצא בגביע העליון במערכת המאספת. יום למחרת הבדיקה התגלה דימום מסביב לכליה ואושפזתי שוב. האם יתכן שהדימום הוא מהגידול? אם כן, האם תיתכן האפשרות שתאים סרטניים זרמו החוצה למחזור הדם?
האם יש מה לעשות במצב כזה?
אשמח לתשובה בהקדם
אני מניח שהביופסיה נעשה דרך uretroscopy, לכן, אני מריך שהדימום היה מוגבל לכליה ע"י הקופסית שלה, ולכן, לא יהי כל זיהום בתאי גידול מחוץ לכליה.
לא.
שלום רב פרופ' סלע
אתמול התבשרנו על תוצאות הביופסיה שהוצאה מאבי, ונמצא שהוא חולה בסרטן הערמונית (לא שלפוחית השתן כפי שניתן היה לשער). גלסון 6, גרורות בשלפוחית כמובן, וגם בשתי צלעות.
אבי הופנה לבדיקת דם ולפט סיטי.
בידיו תוצאות בדיקת הסיטי והביופסיה.
1. השאלה שלי: האם יש טעם לקבוע כבר מעכשיו תור לאונקולוג או לחכות לתוצאות של הפט סיטי? האם זמן ההמתנה לתור לאונקולוג הוא ארוך? האם אונקולוג יקבל אותנו גם בלי הפט סיטי?
2. האם נכון שבמצב של זיהוי סרטן הערמונית עם מט באיברים רכים או בארבע צלעות ההמלצה לתת ששה סבבי כימו בנוסף לטיפול ההורמונלי הפכה כבר לפרוטוקול מקובל? קראתי על האפשרות החדשה הזו לטיפול בוועידת ASCO ונאמר שיש לה יתרון, אם כי לא הבנתי מהו.
מודה לך מראש
הנושא נפתר.
לטובת קוראים עתידיים - בעיקרון תוצאות ביופסיה מספיקות למען הזמנת תור אצל אונקולוג. ואין צורך בהמתנה עד לתוצאות סריקת הפט.
לפחות באחד מבתי החולים יש זמן המתנה של שבוע עד שיוצרים עמך קשר לקבוע תור.
לכן כדאי לטפל בשני הדברים במקביל - קביעת תור לאונקולוג וקביעת תור לפט סיטי במידת הצורך.
שלום רב פרופ' סלע,
אני פונה אליך פעם נוספת לאחר אבחנה מצערת של סרטן שלפוחית השתן פולשני וגרורתי (בעצמות).
האמן לי שחיפשתי את המידע הבא באופן אינטנסיבי רשת, אבל כשלתי, ואני פונה אליך כמקור אמין ונטול פניות. מקווה שאיני מקשה עם עומס השאלות, מבטיחה שהן מומקדות:
א. מהסריקה שלי את התרופה החדשה טסנטריק, הבנתי שה-FDA אישר אותה למטופלים גרורתיים לאחר כשלון הכימו. האם משמעות הדבר שאבי לא יוכל לקבל את התרופה לפני שינסה לעבור טיפולי כימו? אם כן, מהו ההגיון שבדבר? האם זה מפני שההסתברות שהכימו תועיל נחשבת עדיין גבוהה יותר מהתרופה המדוברת?
ב. האם ישנו מחקר שמציג עדיפות לשימוש בתרופה לפני ניתוח רדיקלי או אחריו? אני לא מקלה ראש בשיקול המקדים (הקטנת הגידול) והמאחר (אי דחיית הניתוח), פשוט מחפשת המלצה מחקרית.
ג. האם ידוע לך באלו בתי חולים משתמשים בתרופה? האם אני יכולה לסמוך ידיי על כך שכל רופא ייקח את האפשרות של מתן התרופה בחשבון, גם אם לא נערך ניסוי בעניין בבית החולים שבו הוא עובד?
ו. האם הבדיקה לזיהוי נוגדן מסוים, שמסייעת לנבא את יעילות התרופה, זמינה בישראל? בכל בתי החולים הגדולים?
ז. האם נכונה הערכתי שהסיכוי שהתרופה הזו או הקיטרודה (או כל תרופה ביולוגית אחרת לסרטן שלפוחית גרורתי) תיכנס לסל הבריאות 2017 היא אפסית?
ח. האם שילוב של התרופה הזו (או ביולוגיות אחרות) בד בבד עם כימו אפשרי?
בתודה רבה מראש.
תשובות בהתאם לשאלות.
א- כל תרופה מאושרת לטיפול לאחר מחקים קליניים. בשלב זה, התרופה אושרה רק על סמך מחקרים קליניים כקו שני לאחר הטיפול הכימי. בהקשר הזה, ביוח משלים פרטי יממן. נותן לקבל כקו ראשון דרך הליך הנקרא 29ג, אל הביטוח לא יממן.
ב- התרופה נמצאת בשלבי פיתוח שונים. בקו הראשון היא מושווית עם טיפול כימי ע"מ שתראה עליונות שתשכנע את הFDA לרשום את התרופה. מחקר כזה מתקיים במספר מרכזים בארץ. כן מתקיים מחקרים במחלה מקומית, לאחר ניתוח במספר מרכזים בארץ.
בקו הראשון רק קטרודה נמצאת עדיפה לעומת הטיפול הכימי ורק בחולים שלא יכולים לקבל ציספלטין.
ג- המידע שנמסר לך מחויב להינתן ע"י כל רופא. הוא מצוי גם באתר של ה NCI ויתתכן גם של האגודה למלחמה בסרטן.
ד- יש לנו מידע דרך "צד שלישי". אנו מנועים מלמסרו. את יכולה להפנות לחברת התרופות המייצרת את התרופה.
ה- אלו דברים שנבדקים כעת. ממידע ראשוני זה ניתן. התועלת הקלינית נבדקת כעת במחקרים. מחקר אחד נפתח בארץ ומוסיף תרופה דומה (לעומת מעקב) בחולים שמחלתם לא התקדמה על טיפול כימי.
פרופ' סלע,
אני מודה לך מאוד על התשובה המדויקת והמפורטת, זו עזרה שלא תסולא בפז.
שבוע טוב!
לפרופ'סלע שלום '
רבים הגברים שחלו בסרטן הערמונית ועברו ניתוח פתוח או רובוטי . לחלק מהגברים האלה מאפינים דומים : psa לפני הניתוח עד 4 וללא פיזור משני לאחר שעברו בדיקת mri וגם pet ct psma . כמו כן הפתולוגיה שלאחר הניתוח הצביעה על נוכחות הגידול בתוך הקופסית וללא פריצה וכן ללא פיזור לבלוטות הלימפה והזרע או לאברים אחרים . מאפיין נוסף אצל גברים אלה : דרגת גליסון סופית 3+4 או 4+3 . כמו כן , אצל גברים אלה נרשמים בהתחלה ערכים של 0.00 בבדיקות ה psa התקופתיות .
למרות נתונים אלה , אצל חלק מהגברים האלה הpsa מתחיל לעלות כעבור חודשים או שנים אחדות , לעתים אפילו אחרי 7 או 8 שנים ואז חולים אלה זקוקים להמשך טיפול באמצעות הקרנות וטיפול הורמונלי .
מה אחוז ההישנות של המחלה אצל גברים בעלי המאפיינים שציינתי מבחיה סטטיסטית ?
בספרות המקצועית שבה אני עיינתי התברר לי שאחוז ההישנות של המחלה בתנאים שציינתי עומד על כ 30 עד 40 אחוז . האם זה נכון ?
למה זה קורה באחוזים כל כך גבוהים ?
תודה רבה ,
שיעור ההישנות הביוכימית נמוך מהמספר שרתה מציין, והתמותה מהסרטן נמוכה מאד. באתר של Memorial SLoan Kettering ניתן להכניס נתונים אישיים של כל מטופל ובעזרת מודל ממוחשב לישב את סיכויי ההינשות הביוכימית אחרי 10 ו 15 שנה. יש ההבדל מהותי ב Gleason 7 אם המרכיב הראשוני 3 או 4.