מה דעתך לגבי בדיקות גינומיות ובדיקת הקנסקריפט,
אבקש את האיימל שלך לשליחת הודעה אישית
שאלה לא ברורה.
איני מקבל הודעות אישיות.
שלוםאני בשנות ה – 80 לחיי , עברתי ניתוח ערמונית לפני מספר שנים, לאחרונה עברתי בדיקת PETCT שניה ונתגלה שיש לי סרטן ערמונית גרורתי.אני בטיפול בבית חולים במחלקה אונקולוגית והומלץ לי :לקבל את הטיפול בכדורי CASODEX במינון של 50 מ"ג פעם ביום למשך חודשכשבועיים מתחילת הטיפול בכדור עליי לקבל זריקת ZOLANDEX במינון 10.8 מגכחודש מתחילת הטיפול בכדורי CASODEX עליי להפסיק טיפול זהכשלושה חודשים ממתן זריקת ZOLADEX עליי לקבל זריקה נוספת וכך הלאה כל שלושה חודשיםעלי ליטול ויטמין D ביחידות של 800-1600 ליום, וקלציום במינון של 1200-1500 מ"ג ליוםעליי לבצע בהקדם בדיקת צפיפות עצםובדיקה חוזרת בעוד 8 שבועות עם פרופיל ביוכימי, ספירת דם וPSA חוזר.נאמר לי שההשלכות יכולות לגרום לדנמציה רצינית וחלילה גם לאלצהיימר, ומכך אני חושש. אודה לכם אם תוכלו לשתף אותי בדעתכם, ונסיונכם בתחום זה. האם יש לכם המלצות או ידיעה על טיפול בעל תופעות לוואי קטנות יותר?
בנוסף קראתי באתר שלכם על תרופות הורמונליות חדשות:
abiraterone ועל xtandi
וכן על תרופות להפחתת תופעות לוואי:
zometa ו - denosumab
אשמח לדעת האם הטיפול התרופתי שהציעו לי בזריקת zoladex הוא הטוב ביותר מבחינתי ומדוע לא הציעו לי כלל את הטיפולים החדשניים??.
אני חושש ואשמח לתשובה מהירה
בברכת חג שמח
שלמה
תודה
הטיפול ההורמונלי מתאים למצב המתואר. תוארה ירידה קוגניטיבית מסוימת עם הטיפול ההורמונלי, וודאי שאינה מגיעה לדמנטיה.
Zomera, Denosumab לא ניתנת במצב זה.
כל הטיפולים הנוספים נתנו לחולים שהגדרת הגרורות הייתה במיפוי עצמות ולא ב CT-PET. בחולים עם אבחון במיפוי עצמות או CT (ולא ב CT-PET בה האבחון מינימלי ולא נבדק), תוספת טיפול כימי האריכה תוחלת חיים (בסל הבריאות) כמו תוספת טיפול ב Abiraterone (הוצג לאחרונה ועדיין לא באישור רגולטורי).
בברכה,
שלום רב.
לאחרונה גילו שיש לי סרטן הערמונית.psa 14. בmri מצאו שני מוקדי מחלה עם חשד במעורבות קופסית. בקשו שאתחיל טיפול הורמונאלי.
שאלתי- למה הכוונה חשד במעורבות קופסית?
תודה וחג שמח
בנגו
קופסית- הכוונה למעטה החיצוני של הערמונית. מעורבות הקופסית מעידה על גידול מתקדם מקומית. כדאי לדעת האם המעורבות מוקדית או ניכרת להבין את דיוק האבחנה. שאר המידע שסופק הינו חלקי להבנת ההמלצה הטיפולית.
בתוצאה התקבל :
"עצמות: קליטה פטולוגית בעוצמה גבוהה בנגע בלאסטי עדין בסאקרום משמאל, חשוד לנגע משני
קליטה מוקדית קלושה גם במוקד סקלרוטי ב-פוביס מימין ,חשודה.
ללא עדות לתהליך הרסני.
אודה לקבלת הסבר ודרך הטיפול האפשריים
אתה מקריא סיכום של בדיקה ולכן קשה להתייחס ללא כל תשובת הפענוח. לא ברור לי באיזה חומר רדיואקטיבי השתמשו להביו את מהות הבדיקה. כמובן, לא ניתן להתייחס לטיפול ללא רקע מחלה קודם. המונח נגע משני בד"כ מתייחס לאפשרות של גרורה. בכל אופן, המפענח משתמש במילה חשוד, ויתכן שמבקש בדיקה בטכנולוגה אחרת לאישור האבחנה.
שלום רב,
שמי דניאל בת 22, בריאה (סובלת ממחסור בחומצה פולית, נוטלת תוספים), לא מעשנת, בכושר, משקל תקין ואוכלת בריא.
הקדמה קצרה- נכנסתי לפני לתקופת לימודים, ואני נוטלת ריטלין 10 מג עם מרשם כמובן. בשבוע שעבר נטלתי ריטלין 30 מג עם מרשם לאחר שלא הרגשתי השפעה ניכרת, והדופק עלה לי ל125. הבנתי שזה כתוצאה מהריטלין, אך הייתי במעקב לראות שהדופק יורד, והוא היה באיזור ה90 גם שעות רבות לאחר שהשפעת התרופה פגה.
זה היה לי מאוד מוזר, כי הדופק שלי במנוחה הוא באיזור ה70. אז החלטתי להיות במעקב ואני מודדת את הדופק, קרו לי מצבים בעבר שהרגשתי דפיקות לב אבל לא ייחסתי לזה חשיבות ולא בדקתי.
לפעמים הדופק שלי הוא אכן באיזור ה70, אך ברוב הפעמים הוא מל 85, ולעיתים אני מרגישה דפיקות לב ואז הוא כבר מגיע ל95-100. כמובן שהכל זה דופק במנוחה.
נכנסתי לאינטרנט כדי לקרוא ולראות אם זה תקין ומה זו התופעה הזו, ובעמוד הראשון שהיה תוך כדי קריאה אני קוראת "פאוכרומוציטומה" מה שקצת הלחיץ אותי. לאבא שלי היה את זה בגיל 15 (על יותרת הכליה), ובגיל 35 זה חזר לו שוב וגם היו גרורות בכבד. הוא נפטר כתוצאה מתסחיף ריאה לאחר הניתוח.
כשקראתי על פאוכרומוציטומה, ראיתי שיש תסמינים של חולשה שאני מרגישה, ובחילות - שלבחילות קבעתי בלי שום קשר תור לרופא כי אני כבר שבועיים סובלת מבחילות ומצואה רכה עם ריח רע.
האם יש למה להילחץ ? אני כרגע שומרת את המידע לעצמי, אני כמובן אציין גם את הדפיקות לב והדופק הגבוה לרופא, אך אמא שלי רוצה להגיע איתי לתור ואני לא רוצה לציין או לספר לה שקראתי על זה כדי לא להלחיץ אותה.
יש לציין שגם עברתי בדיקות גנטיות כשהייתי תינוקת וזה יצא תקין.
תודה רבה !
תודה פרופסור על ההתיחסות שלך בפורום והתשובות המפורטות.
היתי אצל אורולוג שבדק אותי לאחר שהPSA עלה מ2.3 לפני שנתיים ל4.3 עכשיו
האינדקס 0.12.שלח אותי לביופסיה רגילה . יש לי תור לביופסיה ל6-6-17.
היתי אתמול אצל רופא אחר שהמליץ וכתב הפנייה לMRI ערמונית עם סליל רקטלי .
שאלות:האם הבדיקה הזו היא בדיקה מאבחנת שאם יוצאת טוב אין צורך בביופסיה?
האם אפשר להיעזר בדיסק לצורך ביופסיה MRI US FUSEN ?
יש תורים לMRI בחודש יולי האם כדאי לעשות את הביופסה הרגילה בכל מקרה או לחכות לתוצאת הMRI ?
אשמח מאד לדעתך שתעזור לי לקבל החלטה . תודה רבה
בדיקת MRI אינה מאבחנת טוב גידולים בחלק האחורי של הערמונית. לכן, בדיקה שלילית לא תשחרר אותך מבירור. הנתונים מחייבים שלילת גידול בערמונית. בדיקת MRI/TRUS Fusion מחייבת מערך המאפשר תכנה המאפשרת העברת מידע MRI לאולטראסאונד. להערכתי, בדיקת ה MRI האנדורקטלי חייבת להתבצע במוסד שיש לו את הטכנולוגיה.
קח בחשבון שאם תבצע ביופסיה תצטרך להמתין כחודשיים שלושה לפני בדיקת MRI שכן התגובה הדלקתית, דימום ובצקת לא יאפשרו בדיקה מייצגת.
העצה לגביך להערכתי תלויה בממצאי הבדיקה הרקטלית. אם לא נמוש ממצא תוכל להמתין. אם נמוש ממצא, תלוי בהיקפו.
אני בטוח שהרבה אנשים
מחכים לתשובה והסברים
לשאלות של גיורא(מניסיונו האישי!)
למה לשלוח אנשים לאבחון עיוור דבר שיכול לגרום לבזבוז זמן יקר!?
ההנחיות אינן ממליצות לבצע אבחון מוקדם של סרטן ערמונית מעל גיל 75 שנה. הוגדרו קבוצות סיכון שיש לבצע אבחון מוקדם מתחת לגיל זה. מכיוון שבמרבית המאובחנים המדובר במחלה איטית, שאינה מסכנת חיים, התפתחו שיטות של מעקב פעיל או טיפול ממוקד. השימוש במשפטים "בזבוז זמן יקר" אינו מתאים למרבית המאובחנים. יחד עם זאת, מן הראוי שטכנולוגיות מתקדמות יוחדרו לארץ.
קיים עירוב בין הבדיקות המצוינות שעלול להטעות את הקוראים.
MRI/Fusion מסייע באבחון הפתולוגי ןעולה על הדיוק בבדיקה מונחית אולטראסאונד. האבחון הפתולוגי הוא מימד חשוב וההכרחי לקביעת הטיפול. בדיקת PSMA מסייעת בזיהוי היקף המחלה. היא כשלעצמה אינה מספקת לקביעת הטיפול. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את התוצאה בהקשר למצבים רבים (שפירים, וממאירויות אחרות) שבהן יש קליטה בבדיקה. לכן, לא ניתן לטפל רק על סמך PSMA בלבד ללא אבחון פתולוגי
אין מספיק מידע מחקרי רחב מבחינה סטטיסטית לגבי הבדיקה, ובמיוחד הגישה לאבחון גרורות מינמליות ע"י הבדיקה. ב St. Gallen Consensus שיפורסם בקרוב (60 מומחים מרחבי העולם שדנו בסוגיות במחלה, כולל הבדיקה זאת) יש קריאה לגישה ביקורתית והוספת מידע ומחקר ללימוד השימוש בבדיקה.
לבסוף, המשפט "ודאות של 99%" שאני מניח מתייחס לאבחון, אינו נתמך בצורה מדעית ע"י מאמרים רבים שעיינתי בהם.
השאלה לא ברורה. בכל אופן, אם יש ציסטות או גושים בכליות, יש להתייעץ עם אורולוג. בדיקת MRI מסייעת.