ב-31 במאי מציינת האגודה למלחמה בסרטן את היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון, במקביל לארגון הבריאות העולמי (WHO) המציין את World No Tobacco Day בעולם. מטרתו של יום זה להדגיש את הסיכונים הבריאותיים הקשורים לעישון טבק וניקוטין ואת צעדי המדיניות היעילים להפחתת מספר המעשנים. השנה ארגון הבריאות העולמי מתמקד בקידום המודעות להשפעה ההרסנית של העישון על הסביבה והאקלים.על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, העישון הורג בכל שנה כ-8 מיליון בני אדם, מהם כמיליון בני אדם המתים מעישון כפוי. בישראל כ-8,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מנזקי העישון, מהם כ-800 לא עישנו מעולם אך נחשפו לסכנה. המעשנים אינם הקורבנות היחידים של סרטן ותחלואה הקשורה לעישון. גם חשיפה של אנשים שאינם מעשנים לעישון כפוי (פסיבי) בבית או במקומות ציבוריים מגבירה את הסיכון לסרטן ריאות.
הורים מעשנים רבים מכירים את נזקי העישון אליהם חשופים ילדיהם, אך טועים לחשוב שיגנו על הילדים, אם רק ירחיקו את היד האוחזת בסיגריה, או יעשנו במכונית לא בנוכחות הילדים או רק במרפסת. מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעשן וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.
עישון ברכב שבו מוסעים לעיתים גם הילדים, חושף אותם לשיירי חלקיקים רעילים ומסרטנים שנשארים בסביבה לאחר העישון. החומרים נספגים בריפודי המושבים ומשתחררים בהדרגה בחזרה לאוויר. חומרים אלו נספגים בשיער, בעור הגוף, ברהיטים, בווילונות, בקירות, בשטיחים ובבגדים, ולכן למשל, כאשר הורה מעשן מרים את התינוק על גופו, התינוק ייחשף לחומרים שנשארו על בגדיו מהעישון.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "במאבק בעישון ישנה חשיבות מכרעת להרחבת החקיקה הקיימת אך גם לאכיפתה. חייבים לדאוג לאכיפה יעילה ונמרצת של חוק איסור עישון במקומות ציבוריים, על מנת להגן באופן יעיל על בריאות הרוב המכריע של הציבור, שאינו מעשן, מפני חשיפה לנזקי העישון הכפוי. על מנת להוביל לירידה משמעותית בשיעורי העישון בישראל ולהגן על בני נוער מפני התחלת עישון, חייבים להעלות באופן משמעותי את מחירי מוצרי העישון - זוהי האסטרטגיה היעילה ביותר להפחתת עישון בקרב בני נוער".
מלבד הנזק האדיר שהעישון גורם לבריאות המעשן והאנשים שסביבו, יש לו השפעה דרמטית גם על זיהום כדור הארץ ופגיעה משמעותית באיכות הסביבה. על פי ארגון הבריאות העולמי, למרות מאמצי תעשיית הטבק למתג את עצמה כידידותית לסביבה, הרי שפעילותה מזהמת מאוד ופוגעת בסביבה.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "תעשיית הטבק אחראית לפגיעה בבריאותם של מיליוני אנשים בעולם, ואחראית גם לפגיעה ולזיהום כדור הארץ. המאבק בעישון נוגע לכל אחד מאתנו. על מנת למגר את תופעת העישון, ישנה חשיבות מכרעת להרחבת החקיקה הקיימת, אך גם לאכיפתה. חייבים לדאוג לאכיפה יעילה ונמרצת של חוק איסור עישון במקומות ציבוריים, על מנת להגן באופן יעיל על בריאות הרוב המכריע של הציבור, שאינו מעשן, מפני חשיפה לנזקי העישון הכפוי. כדי להוביל לירידה משמעותית בשיעורי העישון בישראל ולהגן על בני נוער מפני התחלת עישון, חייבים להעלות באופן משמעותי את מחירי מוצרי העישון - זוהי האסטרטגיה היעילה ביותר להפחתת עישון בקרב בני נוער".
22,000,000,000 ליטרים של מים מבוזבזים.
84,000,000 טונות של פחמן דו חמצני נפלטים לאטמוספירה ותורמים להתחממות כדור הארץ.
600,000,000 עצים נכרתים.
גידול הטבק משחית כ-3.5 מיליון דונם של אדמה חקלאית בשנה. 200,000 דונם של יערות וכ-600 מיליון עצים נכרתים. 90% מייצור הטבק מתרחש במדינות מתפתחות שזקוקות לקרקעות אלו לחקלאות.
הגלובליזציה של שרשרת האספקה, פירושה שתעשיית הטבק מסתמכת במידה רבה על אמצעי תחבורה עתירי משאבים. עם תרומה ניכרת לגזי החממה, תעשיית הטבק תורמת לשינוי האקלים, לבזבוז משאבים ולפגיעה במערכות אקולוגיות.
כ-4.5 טריליון בדלי סיגריה מושלכים לקרקע ברחבי העולם ומייצרים כ-800 מיליון טונות של פסולת רעילה המשחררת אלפי כימיקלים לאדמה, למי התהום ולמקורות המים. בישראל מושלכים מדי שנה, מחוץ לפחים, כ-6 מיליארד בדלי סיגריות. לבדל סיגריה נדרשות כ-15 שנים להתכלות.
סיגריות אלקטרוניות, המשווקות כחלופה לסיגריות, תורמות גם הן לזיהום הסביבתי. הייצור שלהן דורש מתכות, פלסטיק וסוללות. נוזלי הסיגריות האלקטרוניות מכילים כמויות גדולות של כימיקלים רעילים. פסולת הסיגריות האלקטרוניות אינה מתכלה, ומחסניות שנזרקות או מכשירים חד פעמיים מתפרקים למיקרו פלסטיק וכימיקלים המזהמים את הקרקע ואת מקורות המים.
ידוע זה מכבר שעישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הוא גורם סיכון לאין אונות ולמחלות לב וכלי דם. ניקוטין מונע הרחבת כלי דם, מפחית את זרימת הדם, פוגע בזקפה ומשפיע לרעה על התפקוד המיני של גברים. לעומת זאת, הקשר בין סיגריות אלקטרוניות ובין אין אונות לא נבדק עד היום.
במחקר ראשון מסוגו שהתפרסם בכתב העתAmerican Journal of Preventive Medicine ב-1 בינואר 2022, חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת ייל ועוד, בדקו אם קיים קשר בין שימוש בסיגריות אלקטרוניות ובין אין אונות בגברים. המחקר כלל מדגם של 13,711 גברים אמריקאים בגיל 20 ומעלה, חלקם עם מחלת לב, שענו על שאלון בנוגע להרגלי עישון ובעיות זקפה - 4.8% מהגברים דיווחו על שימוש בסיגריות אלקטרוניות ו-2.1% דיווחו על שימוש יומיומי.
המחקר גם בדק תת-קבוצה של 11,207 גברים בני 65-20 ללא היסטוריה של בעיות לב - 5.6% דיווחו על שימוש בסיגריות אלקטרוניות, 2.5% על שימוש יומיומי. 20.7% מהגברים בקבוצה הכללית דיווחו על קשיים בזקפה לעומת 10.2% מהגברים בקבוצה ללא מחלות לב.
החוקרים מצאו כי גברים מהקבוצה הכללית שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות מדי יום היו בסיכון גבוה ב-124% לדווח על בעיות בזקפה לעומת גברים שלא השתמשו בסג"א כלל. גברים ללא מחלות לב שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות מידי יום היו בסיכון גבוה ב-141% לדווח על בעיות בזקפה. כלומר, גם לאחר נטרול גורמים כגון היסטוריה של בעיות לב, עודף משקל, כולסטרול גבוה וסוכרת, נמצא קשר חזק ומשמעותי מאוד, בין שימוש בסיגריות אלקטרוניות ובין בעיות בזקפה.
החוקרים מציינים כי הדור החדש של סיגריות אלקטרוניות, מכיל רמות גבוהות של ניקוטין, לעיתים אפילו יותר מאשר בסיגריות רגילות. לאור ממצאי המחקר הם מתריעים כי יש ליידע את המשתמשים לגבי קשר אפשרי בין שימוש בסיגריות אלקטרוניות ובין תפקוד לקוי של הזקפה.
קישור לתקציר המאמר
מחקר חדש שנערך בארה"ב מצא כי חשיפה לעישון פסיבי של סיגריות אלקטרוניות יכולה לגרום לבעיות נשימתיות בצעירים. במחקר נבדקו 2,097 צעירים בני 21-17 מקליפורניה, שהשתתפו בסקר שנתי שעקב אחר בעיות נשימתיות במהלך 4 שנים. הבעיות הנשימתיות שנבדקו הן חרחורים, תסמיני ברונכיטיס (ברונכיטיס, שיעולים או ליחה) וקוצר נשימה.
חשיפה לעישון פסיבי של סיגריות אלקטרוניות הוגדרה על סמך דיווחי המשתתפים, אם מישהו מבני הבית משתמש בסיגריה אלקטרונית. כמו כן, נאסף מידע על השימוש של המשתתפים עצמם בסיגריה אלקטרונית, קנאביס או ניקוטין, במהלך חודש בכל שלב של המחקר.
נמצא כי שכיחות החשיפה של המשתתפים לעישון פסיבי של סיגריה אלקטרונית עלתה במהלך שנות המחקר: מ-11.7% בשנת 2014 ל-15.6% בשנת 2019. כמו כן, נמצא כי השכיחות של חרחורים עמדה על 12.3%, של תסמיני ברונכיטיס על 26-14.9% ושל קוצר נשימה על 18-16.5% במהלך תקופת המחקר.
נמצא כי משתתפים שנחשפו פסיבית לעשן סיגריות אלקטרוניות, היו בסיכון גבוה ב-40% להופעת תסמיני ברונכיטיס וב-53% לתסמיני קוצר נשימה, לעומת משתתפים שלא נחשפו פסיבית לסיגריה אלקטרונית. לא נמצא קשר ישיר בין חשיפה פסיבית לסיגריות אלקטרוניות לבין חרחורים. תוצאות אלה נמצאו נכונות גם לאחר נטרול חשיפה אקטיבית או פסיבית לטבק או קנאביס, ומאפיינים דמוגרפיים (גיל, מגדר, גזע/אתניות ורמת חינוך של ההורים).לסיכום, החוקרים מציינים כי הם מצאו קשר בין חשיפה פסיבית לעישון סיגריה אלקטרונית בבית ובין תסמינים של ברונכיטיס וקוצר נשימה. יידרשו מחקרים נוספים כדי לבחון מסקנה זו.
המחקר פורסם במהדורת ינואר 2022 בכתב העת Thorax
קישור למחקר המלא
קישור לתקציר המחקר
מחקר חדש שבוצע בארה"ב בדק את הקשר בין חשיפה לעישון טבק ובין בריאות השיניים ובריאות הפה של ילדים.
החוקרים בדקו נתונים של 32,214 ילדים בני שנה עד 11, מתוך סקר לאומי שנערך בין השנים 2019-2018. הילדים חולקו לשלוש קבוצות מחקר: גרים בבית שאין בו מעשנים, חשופים לעישון "מיד שנייה" (גרים עם מעשן שמעשן בתוך הבית), חשופים לעישון "מיד שלישית" (גרים עם מעשן שלא מעשן בבית). 4,000 מהילדים היו חשופים לעישון יד שנייה, ו-429 היו חשופים לעישון מיד שנייה ולעישון מיד שלישית.
נמצא כי ילדים שנחשפו לעישון מיד שנייה או שלישית היו בסיכון גבוה ב-59% לסבול מבעיה כרונית אחת לפחות בבריאות הפה, ובסיכון גבוה ב-74% לעששת או לריקבון שיניים, לעומת ילדים שלא נחשפו לשום סוג של עישון.
החוקרים מסבירים כי עישון מיד שלישית מתרחש כאשר ילדים שואפים או בולעים חלקיקים המכילים טבק שנשארים באבק, על גבי משטחים ובאוויר הבית זמן רב לאחר שעישנו בסביבה. חלקיקים אלה מכילים מתכות כבדות, לרבות קדמיום, שהוא גורם סיכון ידוע להיווצרות עששת.
עוד נמצא כי הורים במשפחות בהן הילדים נחשפו לעישון מיד שנייה או שלישית, דירגו את מצב בריאות הפה של ילדיהם בציון נמוך יותר מאשר הורים בבתים לא מעשנים. על אף זאת, הסיכוי של ילדים אלה להגיע לקבלת טיפול נחוץ לבריאות הפה, היה קטן פי 2.22 לעומת ילדים שלא נחשפו לעישון כפוי כלל. מסקנת החוקרים כי ילדים החשופים לעישון טבק בביתם, נמצאים גם בסיכון לבעיות שיניים ולהתנהלות לא מספקת בנוגע לבריאות הפה והשיניים.
המחקר פורסם במהדורת אפריל 2022 בכתב העת Journal of American Dental Association
קישור לתקציר המחקר באנגלית