לראשונה משרד הבריאות מדווח כי בשנים האחרונות עלה מספר מקרי סרטן הלבלב בקרב יהודים מתחת לגיל 65

לקראת המבצע ה-60 של "הקש בדלת"® - שיתקיים השנה אונליין, משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן מפרסמים את נתוני סרטן הלבלב בישראל.

סרטן הלבלב הוא הסרטן החודרני השביעי בשכיחותו מבחינת המקרים החדשים שאובחנו בישראל בשנת 2017, ומדורג גבוה ברשימת הגידולים הגורמים לתמותה (סרטן הלבלב גרם, לפני חודש ימים, לפטירתה של מירית הררי ז"ל וגם של סטיב ג'ובס ב- 2011). שיעור ההישרדות היחסית מסרטן הלבלב נמוך ביחס לסוגי הסרטן השכיחים ביותר. יחד עם זאת בשנים האחרונות שוקדים על פיתוח וחקר אמצעים שיבטיחו יעילות טיפול טובה יותר.

בשני מחקרים מעניינים חדשים נמצא:

• שיעור גבוה של חולי סרטן סובלים ממתח נפשי על רקע הקורונה, עם סבירות גבוהה להפרעת דחק פוסט-טראומטית.
• צעידה מרובה עשויה להפחית את הסיכון לתמותה מסרטן ומחלות נוספות.

ביום שני, 9 בנובמבר 2020, יתקיים זו הפעם ה-60 מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן - 'הקש בדלת'® אונליין - שיתנהל השנה במתכונת שונה משנים עברו. מבצע 'הקש בדלת' מוכר בכל בית בישראל כסמל של נתינה וערבות הדדית, והוא חלק בלתי נפרד ממהותה של האגודה למלחמה בסרטן.

השנה, בשל מגפת הקורונה, יתקיים המבצע במתכונת דיגיטלית -  'הקש בדלת'® אונליין: תלמידי בתי הספר לא יעברו מדלת לדלת אלא ישתמשו בקישור לשליחת הודעה לתרומה דיגיטלית, וכך גם השנה יהיה ניתן לפתוח את הלב ולהושיט יד לחולי הסרטן על אף שהמתרימים לא יקישו בדלתות.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "מדי שנה, במהלך שנת הלימודים, אנחנו מגיעים למאות אלפי תלמידי בתי ספר ומעבירים להם הרצאות על אימוץ אורח חיים בריא המפחית סיכון לסרטן. בתוך כך הם נחשפים לערכי נתינה ודאגה לזולת באמצעות מבצע 'הקש בדל'. גם השנה, למרות הקורונה, לא נוותר על החינוך לבריאות בשכבה זו של בני הנוער".

סרטן הלבלב

לקראת מבצע 'הקש בדלת', האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים לגבי מצב סרטן הלבלב בישראל.

בשנה האחרונה עלתה המודעות למחלת סרטן הלבלב בעיקר בשל חשיפתה האישית של מירית הררי ז"ל שנפטרה לאחרונה מהמחלה.

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: "אבחון מוקדם של סרטן הלבלב קשה מכיוון שתסמיני המחלה אינם ייחודיים לה והם מגוונים מאוד, למשל, אי נוחות בטנית, אובדן תיאבון, בחילה, הקאה, ירידה במשקל, עייפות וחולשה, צהבת נטולת כאב, כאבי גב ועוד. משום כך חלק גדול מהחולים מגיעים לאבחנה עם מחלה מתקדמת. גילוי בשלבי מחלה מתקדמים כרוך לרוב בפרוגנוזה פחות טובה. גם המיקום האנטומי של הלבלב תורם לכך. לאחרונה עלו שאלות לגבי שיעורי ההיארעות של סרטן הלבלב בישראל, מאחר ונוצר רושם בקרב קלינאים כי מספר החולים והנפטרים מהמחלה הולך וגדל. בעדכון הנוכחי נציג נתונים רלבנטיים לסוגיה זו עד שנת 2017".

מנתוני רישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי:

• ב-*2017 חיו בישראל 909 בני אדם שאובחנו עם סרטן חודרני של הלבלב.
• סרטן הלבלב הוא הסרטן החודרני השביעי בשכיחותו מבחינת מספר המקרים החדשים שאובחנו בישראל בשנת 2017,
• בשנה זו היה סרטן הלבלב רביעי בשכיחותו כגורם תמותה מסרטן בגברים ונשים יהודים ואחרים, ובנשים ערביות. בגברים ערבים היה סרטן חודרני של הלבלב שלישי בשכיחותו.
• סרטן הלבלב ממוקם גבוה ברשימת הגידולים הגורמים לתמותה, בין היתר בשל הנטייה לאבחנה המאוחרת, ולכן גם בשלב מתקדם, של הגידול, ושיעור ההישרדות הנמוך.
• שיעור ההישרדות היחסית מסרטן הלבלב הוא הנמוך ביותר מכל סוגי הסרטן העיקריים.
• ב-22 השנים האחרונות עלו שיעור ההיארעות (שיעור המקרים החדשים שאובחנו) ושיעור התמותה מהמחלה באופן מובהק בקרב יהודים ואחרים, בעוד שבקרב גברים ונשים ערבים התחלואה נותרה יציבה.
• כמו כן נצפתה עלייה מתונה (2-1% לשנה) גם בקרב יהודים מתחת לגיל 65, (אשר מדווחת כאן באופן רשמי לראשונה). הסבר אפשרי לכך יכול להיות עלייה בהשמנה וסוכרת, גורמי סיכון ידועים למחלה, גם בקרב צעירים. נתונים אלה דומים לדיווחים במדינות אחרות בעולם שלהן מדד פיתוח אנושי גבוה (מדד שמורכב מתוחלת חיים, השכלה והכנסה לאומית ברוטו למדינה).
• בארה''ב הצפי הוא שבעוד 30-20 שנים, סרטן הלבלב יהיה הגורם המוביל השני של מקרי מוות מסרטן. למרות פיתוח טיפולים חדשניים, ההישרדות מסרטן הלבלב, גם כאשר הוא מאובחן בשלב יחסית מוקדם, נשארת נמוכה.
• לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן(IARC)  ישראל נמצאת במקום ה-28 בהיארעות סרטן הלבלב (עם שיעור שווה לזה של ליטא וסינגפור) ובמקום 12 בתמותה מהמחלה (עם שיעור שווה לזה של לטביה, גרמניה ויפן).

*בשל מורכבות האיסוף, המידע החדש ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לשנת 2017, והוא העדכני ביותר כיום.

לחצון כאן לקריאת נתוני משרד הבריאות

מחקרים חדשים:

מתח נפשי בחולי סרטן בתקופת מגפת הקורונה

חוקרים מהרווארד ומאוניברסיטת קליפורניה בארה"ב בחנו תשובות של 187 חולי סרטן מבוגרים בגיל ממוצע של 63.3 בשאלונים מקוונים שנשלחו אליהם בדוא"ל, בקשר לתחושות ולחוויות שלהם בשבועיים שקדמו לקבלת השאלונים, לגבי מתח נפשי הקשור לסרטן ומחלת נגיף הקורונה (קוביד-19). 59 מתוכם (31.6%) סווגו כסובלים ממתח נפשי, עם סבירות גבוהה להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), והושוו לקבוצה בת 128 איש שחבריה לא דיווחו על מתח נפשי.

בקבוצת החולים שדיווחו על מתח נפשי נמצא כי:

• תחושת הדיכאון הייתה שכיחה בשיעור של 71.2% (לעומת 25.4% בקבוצה שחבריה לא דיווחו על מתח נפשי)
• חרדה כרונית - 81.4% (לעומת 48.8%)
• חרדה בשל המגפה - 78% (לעומת 34.6%)
• הפרעות שינה - 78% (לעומת 51.2%)
• תשישות בשעות הערב - 55.9% (לעומת 33.3%)
• פגיעה קוגניטיבית - 91.5% (לעומת 57.5%)
• כאב - 75.9% (לעומת 54.4%).

עוד נמצא כי יחסית לקבוצה שלא סבלה ממתח נפשי, בקרב אלה שדיווחו על מתח נפשי גבוה הסרטן אובחן לראשונה לפני פחות שנים, הם היו בעלי תחלואה נלווית רבה יותר, ודיווחו על רמות גבוהות יותר של בידוד חברתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי זוהו שיעורים גבוהים ביותר של מתח נפשי ועומס גבוה באופן יוצא דופן של תסמינים הקשורים בכך בקרב חולי סרטן, החורגים מאמות המידה שנקבעו בעבר באוכלוסייה זו, והתואמים לאלה האופייניים לבעלי PTSD שאינם חולי סרטן.

מסקנת החוקרים הייתה כי בהתחשב בכך שמגפת הקורונה תשפיע ככל הנראה על הטיפול בסרטן לתקופה ממושכת, על הרופאים המטפלים להפגין ערנות בהערכותיהם את רמת המתח הנפשי והתסמינים הקשורים בכך אצל מטופליהם. נוסף על כך, לטענת החוקרים, יש להפנות חולים בסיכון מוגבר למתח נפשי לקבלת טיפול תומך מתאים.
 

המחקר פורסם בכתב העת Journal of Pain and Symptom Management, 2.9.2020.

קישור למאמר המלא

צעידה מרובה עשויה להפחית את הסיכון לתמותה מסרטן ומחלות נוספות

חוקרים ממכון הסרטן הלאומי בארה"ב (NCI) והמכון הלאומי האמריקני להזדקנות (NIA) ביקשו לבדוק אם ביצוע מספר צעדים רב ביום, בעצימות גבוהה, קשור בהפחתת הסיכון לתמותה באוכלוסייה הכללית. מחקרים קודמים מצאו קשר בין מספר צעדים לתמותה בעיקר באנשים מבוגרים (בני 70 ומעלה) או באלו הסובלים מבריאות לקויה באופן כרוני.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים נתוני מדגם מייצג של האוכלוסייה, שכלל 4,840 נבדקים מגיל 40 ומעלה (גיל 56.8 בממוצע), שמילאו בין השנים 2006-2003 שאלוני מידע אישי, שכלל נתונים דמוגרפיים, מצב בריאותי והרגלי אורח חיים. כמו כן, משתתפי המחקר השתמשו במד תאוצה (accelometer – מכשיר המוצמד לגוף ומודד את מידת הפעילות הגופנית המבוצעת), עד 7 ימים במשך כ-14 שעות ביום.

החוקרים עקבו אחר נתוני התמותה עד סוף 2015, וחישבו את הקשר בין מספר ועצימות הצעדים שבוצעו מדי יום, ובין הסיכון לתמותה, אחרי ?ִקנון של גורמי סיכון אחרים (כגון מדד מסת גוף - BMI, גורמים דמוגרפיים, התנהגותיים ועוד). לצורך ניתוח הנתונים, החוקרים קבעו כנקודת בסיס וביקורת, ממוצע של 4,000 צעדים ביום (מספר הנחשב נמוך יחסית לאדם מבוגר). מחקרים קודמים המליצו על ביצוע 10,000 צעדים ביום.

מהממצאים עולה כי מרבית המשתתפים השתמשו במד התאוצה לפחות 10 שעות ביום, במשך 3 ימים לפחות בשבוע, עם ממוצע של 9,124 צעדים ביום. לאחר תקופת מעקב ממוצעת של כ-10 שנים היו 1,165 מקרי תמותה. נמצא קשר הפוך בין מספר הצעדים לסיכון לתמותה – ככל שמספר הצעדים עלה, כך ירד הסיכון לתמותה:

• הליכה של 2,000 לעומת 4,000 צעדים ביום הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-49% לתמותה מכל סיבה, וממחלות לב וכלי דם, וכן לסיכון גבוה ב-77% לתמותה מסרטן.
• הליכה של 8,000 צעדים ביום לעומת 4,000 הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-51% לתמותה מכל סיבה, ולתמותה ממחלות לב וכלי דם, ונמוך ב-33% לתמותה מסרטן.
• הליכה של 12,000 צעדים ביום לעומת 4,000 הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-65% לתמותה מכל סיבה וממחלות לב ודם, ולסיכון נמוך ב-55% לתמותה מסרטן.
• באופן מפתיע, לא נמצא קשר מובהק בין עצימות הצעידה ובין הסיכון לתמותה לאחר תקנון למספר הצעדים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין גברים לנשים, בין מבוגרים לצעירים, או על פי המוצא.

לסיכום, על פי המחקר, מספר גבוה יותר של צעדים ביום קשור באופן מובהק בירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה. ממצאים אלה תואמים את ההמלצות לשילוב פעילות גופנית בשגרה היומיומית ולהגבלת זמן הישיבה.

המחקר פורסם בכתב העת JAMA (Journal of the American Medical Association), 24.3.2020

קישור להודעה לעיתונות

קישור למאמר המלא