האגודה למלחמה בסרטן הכריזה היום (8.10.2018) במסיבת עיתונאים על מבצע 'הקש בדלת'® 2018, לקידום המאבק במחלות הסרטן, ופרסמה בשיתוף משרד הבריאות את הנתונים המעודכנים על מחלת הסרטן בישראל.
מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מציינת כי: "פעילות האגודה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור, כעיקרון ללא מימון משרד ממשלתי כלשהו, כדי לפעול על בסיס מידע מדעי ועקרונות מקצועיים בלבד. בזכות תרומות הציבור אנו יכולים לממן מחקרים ישראליים בתחום הסרטן, להעניק סיוע כספי ראשוני למשפחות של חולים נזקקים, להפעיל מרכזי תמיכה לחולי סרטן, לסייע ברכישת מכשירים למוסדות רפואיים, להפעיל תוכניות לשיפור איכות החיים של ילדים ובוגרים חולי סרטן, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים מכל מגזרי האוכלוסייה ועוד מגוון פעילויות למען החולים ונגד המחלה".
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מדווחת על הנתונים המעודכנים של הרישום הלאומי לסרטן אשר בדק מגמות בהיארעות בישראל באזורים שונים בארץ ומסרה כי: "הנתונים הם תיאוריים, אין אפשרות להסיק מהם לגבי קשר ישיר בין זיהום סביבתי לבין התחלואה בסרטן, בפרט שרק סרטן הריאה ובמידה מסוימת גם סרטן כיס השתן נחשבים כקשורים לזיהום אוויר סביבתי. הממצאים יכולים לנבוע משורת גורמים לגביהם אין בידינו פרטים, כמו התנהגויות בריאות למשל, עישון או ביצוע של בדיקות סינון לגילוי מוקדם של סרטן וגורמי סיכון אישיים, גנטיים ותעסוקתיים. רק מחקר ייעודי, אנליטי, אשר יאסוף נתונים לגבי חשיפות רלבנטיות ברמת הפרט יוכל לתת מענה ברור יותר להבדלים בתחלואה בין הנפות".
הנתונים המעודכנים מתפרסמים ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות לרגל 'הקש בדלת'®, מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן, שייערך ביום שני, 15.10.2018.
קיימת שונות בערכי ה SIR- שהוא יחס היארעות (מספר המקרים החדשים) עבור סרטן בכלל, וסרטן באיברים ספציפיים (מסוגים שונים) בין הנפות, אולם מספר נפות הציגו ערכים שונים מהצפוי, בעקביות, לאורך כל או רוב תקופות הזמן:
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי, הגדירה בשנת 2013 זיהום אוויר כגורם מסרטן (קרצינוגן) בטוח (group 1) בהקשר לסרטן הריאה, וכגורם מסרטן אפשרי ביחס לסרטן כיס השתן.
סרטן חודרני מכל הסוגים
סרטן חודרני של השד בנשים
סרטן הערמונית בגברים
סרטן הריאה
סרטן המעי הגס והחלחולת
לימפומה שאינה הודג'קין
לחצו כאן לקריאת הדוח המלא לרגל מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן, של הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות על היארעות סרטן לפי נפות אוקטובר 2018
לחצו כאן לעיון בנספח לדו"ח משרד הבריאות 2018
האגודה למלחמה בסרטן השקיעה במהלך העשור האחרון כ – 50 מיליון שקלים במימון עשרות מחקרים של רופאים וחוקרים מישראל בתחום המלחמה בסרטן, בתקווה למצוא תרופה למחלה. ההשקעה התאפשרה בזכות תרומות הציבור וכעיקרון, ללא כל מימון משרד ממשלתי כלשהו. המחקרים שנמצאו ראויים לתמיכה על ידי חברי ועדת המחקר של האגודה בראשות פרופ' אלי פיקרסקי, מהאוניברסיטה העברית והדסה, עוסקים במגוון תחומי הסרטן השונים. פרופ' אהרון צ'חנובר, אשר זכה בשנת 2004 בפרס נובל לכימיה, קיבל כחוקר צעיר, מענקי מחקר מהאגודה למלחמה בסרטן בראשית צעדיו, כיהן אף הוא במשך עשור כחבר בוועדת המחקר של האגודה וכיום מכהן כנשיא כבוד של האגודה. האגודה למלחמה בסרטן מאמינה כי השקעה במחקר היום עשויה להתגבש לכדי פריצת הדרך הטיפולית של מחר, ועל כן היא משקיעה משאבים בקידום המחקר במטרה לשפר את דרכי המניעה והטיפול, להעלות את שיעורי הריפוי מן המחלה, ולסייע בשיפור איכות חיי החולים.
כחלק מההשקעה במחקר יערך לראשונה בישראל בבניני האומה בירושלים ב 9-12 באוקטובר 2018 כנס משותף לאגודה האמריקאית לחקר הסרטן ה - AACR, האגודה האירופאית לחקר הסרטן ה – EACR, הארגון הישראלי לחקר הסרטן ה – ISCR ובחסות האגודה למלחמה בסרטן.
פרופ' אלי פיקרסקי יו"ר ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן ויו"ר משותף בכנס מסר כי: "המשתתפים בכנס יעברו מסע מקיף של גילויים חדשים, מעקרונות בסיסיים לפריצות דרך מתורגמות לטיפול בחולים. הרכבנו רשימה נהדרת של דוברים מכל רחבי העולם העוסקים בנושאים מרכזיים בחקר הסרטן. מספר דוגמאות למחקרים פורצי דרך שיוצגו בכינוס: פרופ' יוסי ירדן ממכון וייצמן, שכיהן כיו"ר ועדת המחקר של האגודה, יציג פריצת דרך בטיפול בסרטן ריאה המבוססת על טיפול בכמה תרופות בו זמנית, התוקפות את אותו הקולטן על פני התאים הסרטניים, פרופ' מיכל ליניאל מהאוניברסיטה העברית תציג פלטפורמה חישובית שיצרה והעמידה לרשות הקהילה לזיהוי גנים הגורמים לסרטן, פרופ' משה אורן ופרופ' ורדה רוטר ממכון וייצמן יציגו סוג תרופות חדשניות המחזירות למוטב את הגן המוטנטי השכיח ביותר בסרטן – P53, פרופ' טל בורשטיין כהן מהאוניברסיטה העברית תציג כיצד חלבון השייך למערכת קרישת הדם משפיע על מערכת החיסון ומשפיע על התפתחות סרטן, פרופ' יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב יציג את מחקריו לאורך שנים שהיוו אבן דרך בזיהוי המערכת המשוכללת, המאתרת נזקים בדנ"א ומתקנת אותם במהירות מסחררת ופרופ' משה אלקבץ מאוניברסיטת בן גוריון יראה כיצד תרופה המעכבת ביטוי חלבון הפעיל בגידולים של הראש והצוואר מונעת מהגידול לפתח עמידות לתרופות ביולוגיות. התוצאות של מחקרים אלה, ועוד מגוון מחקרים שיוצגו בכנס מהארץ ומהעולם נוטעים אופטימיות רבה בקרב ציבור הבריאים והחולים.
מחקר ישראלי חדש נערך ביוזמת האונקולוג פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן ויו"ר לשעבר של אירגון הסרטן הבינלאומי ה UICC על ידי ד"ר אבי מגיד מהמחלקה לניהול מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס, יחד עם פרופ' ליטל קינן-בוקר מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות ומבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. המחקר העריך את שיעור מקרי הסרטן בישראל הניתנים למניעה באמצעות הפחתת החשיפה לגורמי סיכון מרכזיים בקרב יהודים וערבים, ומצא כי מניעת עישון, למשל, הייתה יכולה למנוע מ- 2,104 ישראלים לחלות בסרטן הריאות הקטלני, וכי מניעת השמנת יתר הייתה יכולה כנראה למנוע מ-423 נשים לחלות בסרטן השד.
תוצאות המחקר הוכיחו כי עישון אחראי ל-85% ממקרי סרטן הריאה בישראל בשנת 2015, כלומר מניעת עישון הייתה יכולה למנוע 2,104 מקרי סרטן ריאה מתוך 2,482 המקרים החדשים שאובחנו בשנת 2015! בנוסף, עישון אחראי גם ל-13% ממקרי סרטן הלבלב בישראל בשנת 2015 (סך של 115 מקרים מתוך 867 מקרים חדשים), 18% ממקרי סרטן הקיבה (128 מקרים מתוך 708 מקרים חדשים), 16% ממקרי סרטן הכליה (139 מקרים מתוך 853 מקרים חדשים), 12% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת (378 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים) ו-46% ממקרי סרטן שלפוחית השתן (714 מקרים מתוך 1,539 מקרים חדשים). כלומר על ידי הימנעות מעישון, אפשר היה למנוע תחלואה מ - 3,578 ישראלים!!
תוצאות המחקר הוכיחו כי עודף משקל נמצא אחראי ל-30% ממקרי סרטן הרחם בנשים ב-2015 בישראל (228 מקרים מתוך 767 מקרים חדשים), 26% ממקרי סרטן הכליה (219 מקרים מתוך 853 מקרים חדשים), 18% ממקרי סרטן הקיבה (124 מקרים מתוך 708 מקרים חדשים), 9% ממקרי סרטן הלבלב (80 מקרים מתוך 867 מקרים חדשים), 9% ממקרי סרטן בלוטת התריס (87 מקרים מתוך 1,008 מקרים חדשים), 8% ממקרי סרטן השד בנשים (423 מקרים מתוך 5,459 מקרים חדשים), 5% ממקרי סרטן השחלה (18 מקרים מתוך 392 מקרים חדשים) ו-13% ממקרי סרטן המעי הגס (387 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים).
תוצאות המחקר הוכיחו כי צריכה מוגברת של אלכוהול נמצאה אחראית ל-4% ממקרי סרטן השד בנשים בישראל בשנת 2015 (229 מקרים מתוך 5,459 מקרים חדשים שאובחנו בישראל בשנת 2015) ול-1% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת (30 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים).
למרות שצריכת בשר אדום מהווה גורם סיכון מובהק לסרטן המעי הגס והחלחולת, תוצאות המחקר הוכיחו כי אכילת בשר אדום אחראית רק ל-1% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל בשנת 2015 (54 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים). השיעור הנמוך נובע ככל הנראה מכך שרוב תושבי ישראל צורכים בשר אדום במתינות המומלצת ולא מעבר לכך. בעקבות כך, צריכת בשר מעובד לא נמצאה אחראית כלל למקרי סרטן בישראל ב-2015, למרות היותה גורם סיכון מובהק לסרטן המעי הגס והחלחולת ולסרטן הקיבה, וזאת עקב צריכה נמוכה של בשר מעובד בישראל. זו הסיבה והחשיבות הגדולה של הממצאים הרלוונטיים במחקר הישראלי, אשר מצביע על הגורמים ההתנהגותיים לתחלואה מסרטן בישראל באופן ספציפי בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
המחקר השווה גם בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית בישראל, ומצא כי באוכלוסייה הערבית שיעור גדול יותר של מקרי סרטן הקשורים לעישון ולעודף משקל היה ניתן למניעה ב-2015, עקב שכיחות גבוהה יותר של עישון בקרב גברים ושל השמנה בקרב שני המינים באוכלוסייה הערבית.
סיכום תוצאות המחקר מראה בבירור כי שיעור ניכר - כ-32% - מכלל מקרי הסרטן הנפוצים בישראל ניתן למניעה, ומדגיש את החשיבות הרבה שיש לאורח החיים – עישון, עודף משקל, צריכת אלכוהול – על הסיכון לחלות בסרטן בישראל. על פי ממצאי המחקר, ניתן היה למנוע תחלואה בסרטן מכ - 9,600 אנשים בישראל, בהתאם לנתוני 2015, אם היו מאמצים את ההמלצות לחיים בריאים.
החוקרים, ד"ר אבי מגיד, פרופ' ליטל קינן-בוקר ופרופ' אליעזר רובינזון, ערכו גם השוואה למחקר דומה שנערך לאחרונה בארצות הברית, (ראו פירוט אודותיו בהמשך). מההשוואה עולה כי בישראל עישון הוא גורם סיכון שאחראי ליותר מקרי סרטן: עישון בישראל נמצא כגורם ל-85% ממקרי סרטן הריאה בשנת 2015 לעומת 82% בארצות הברית. עוד נמצא כי בישראל 13% ממקרי סרטן הלבלב נגרמו מעישון לעומת 10% בארצות הברית.
ההבדלים נובעים משיעור העישון הנמוך יותר בארצות הברית בהשוואה לישראל. בזכות העלאת מחירי מוצרי הטבק ואכיפת הרחבת חוק איסור עישון במקומות ציבוריים בארצות הברית, ירד בעשור האחרון שיעור המעשנים באופן דרמטי, ואילו בישראל עדיין לא הושלמו צעדי החקיקה והמיסוי, וישנה יציבות מדאיגה בשיעור המעשנים.
לעומת זאת, ברוב סוגי הסרטן הקשורים לתזונה, נמצא כי שיעור הסרטן גבוה יותר בארצות הברית מאשר בישראל. מההשוואה עולה כי השמנה, צריכת אלכוהול, בשר אדום ובשר מעובד בארצות הברית גרמו לשיעור מקרים גבוה יותר של התחלואה הניתנת למניעה. כך, למשל, נמצא כי עודף משקל והשמנה אחראים ל-60% ממקרי סרטן הרחם של נשים אמריקאיות לעומת 30% בקרב נשים ישראליות.
ההבדל הדרמטי נובע מהעובדה שבארצות הברית קיים שיעור גבוה יותר של עודף משקל והשמנה בהשוואה לישראל, ותרבות צריכת בשר אדום ובשר מעובד פופולרית יותר בהשוואה לישראל, שבה אכילת עוף מקובלת יותר.
תוצאות המחקר מוכיחות באופן חד משמעי כי כשליש מתחלואה בסרטן, שהם כ-32% מכלל מקרי הסרטן בישראל, ניתנים למניעה באמצעות שינוי התנהגותי. כמו כן, נמצא כי לסגנון החיים ולבחירות התנהגותיות כמו עישון, השמנה, צריכת אלכוהול ועוד, יש השפעה דרמטית על תחלואת הסרטן בישראל. המחקר הוצג במסיבת העיתונאים של האגודה למלחמה בסרטן לקראת מבצע 'הקש בדלת'® לשנת 2018, ביוזמתו של האונקולוג פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן.
פרופ' זהר לוי, יו"ר החוג למחלות ממאירות באיגוד לגסטרואנטרולוגיה, קורא למשרד הבריאות: "הגיע הזמן לפעול ליישום המלצות שנתקבלו בקונצנזוס בשתי מועצות לאומיות, לגבי סריקה של תסמונת לינץ' (Lynch syndrome - HNPCC) באמצעות בדיקה גנטית. מדובר בצעד שמהווה היום Standard of care במדינות המערב ובכוחו למנוע תחלואה ותמותה מהחולים ובני משפחתם" .
לחצו כאן לקריאת המכתב המפורט של פרופ' זהר לוי.
לחצו כאן למידע נרחב אודות תסמונת לינץ' באתר האגודה.
מתוך ראיון שפורסם בOncology Times, בדצמבר 2017 עם פרופ' יוהן תבלין (Johan Thevelein), בעקבות מאמרו שפורסם בכתב העת Nature Communications באוקטובר 2017.
ידוע זה מכבר כי תאים סרטניים מפרקים סוכר במהירות גבוהה יותר מתאים רגילים ועושים תהליך של תסיסה, במקום של נשימה תאית (אפקט וורבורג). המשמעות היא שתאים סרטניים ממירים סוכר לחומצה לקטית בכמויות גבוהות בהרבה מתאים רגילים, שממירים סוכר לדו-תחמוצת הפחמן. מחקר שהתבצע במשך 9 שנים מצא את המנגנון המאפשר לתאים סרטניים לגדול במהירות עקב קצב הפירוק המהיר של הסוכר. מסקנת החוקרים היא שייתכן כי יש בסיס מדעי ממשי להשפעה המיטיבה של תזונה דלה בסוכר. תרכובת הביניים (fructose 1,6-biphosphate) בנתיב פירוק הסוכר, הוא משפעל חזק של חלבוני Ras, המשמעותיים בבקרה על חלוקת תאי סרטן אנושיים. תוצאות המחקר עשויות להיות משמעותיות לחולים שעוברים טיפולים, ומדגישות את הסיכון לגירוי תאי הסרטן באמצעות כמויות גבוהות של סוכר. עד לפרסום תוצאות המחקר לא היה ברור האם אפקט וורבורג הוא רק תסמין של הסרטן, או שהוא מעורר את התפתחות תאי הסרטן.
פרופ' יוהן תבלין מסביר כי: "אין אנו טוענים כמובן כי סוכר עלול לגרום לסרטן בקרב אנשים בריאים, או שתזונה דלה בסוכר מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן. אמנם קיים קשר מובהק בין השמנת יתר לבין סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן, והדבר נכון לגבי סוגים רבים של סרטן, אך הסיבה לקשר זה אינה ידועה. השמנת יתר עלולה לשבש את שחרור האינסולין התקין מתאי הבטא (β) בלבלב, וידוע, כמובן, כי לאינסולין תפקיד קריטי בבקרה התקינה של רמות הגלוקוז בדם. עם זאת, כיום אין הוכחה מדעית לקשר בין השמנת יתר ובין רגישות גבוהה יותר לחלות בסרטן בדרך זו".
עוד ציין כי: "סוכר יכול לעודד את האגרסיביות של הסרטן, ויש לקחת זאת בחשבון כשמספקים לחולי סרטן סוכר, בעיקר רמות גבוהות של סוכר כגון גלוקוז, שהגוף עושה בו שימוש מזורז. יש מספר דיווחים בספרות המדעית לפיהם תזונה דלת סוכר עשויה להיות יעילה לחולי סרטן, ולסייע להם להתאושש, למשל, במהלך טיפולי כימותרפיה."
עד לפרסום תוצאות המחקר הזה, הנושא היה שנוי במחלוקת, מאחר ולא נמצאה הוכחה מדעית לקיום מנגנון הקושר בין פירוק הסוכר לבין סרטן. המחקר החדש מספק קשר ברור בין מנגנון פירוק הסוכר לבין חלבון Ras, הידוע כאונקוגן (Oncogene) חזק. אונקוגנים הם גנים המצויים בכל תא, ופעילותם חשובה לגידול התאים ולתפקודם התקין. Ras הוא אחד האונקוגנים הבולטים ביותר במחלות סרטן אנושיות. החוקרים סבורים כי ייתכן שתזונה עתירת סוכר אינה מומלצת לחולי סרטן המקבלים כימותרפיה, ובמידה ויש צורך לחזקם – יש להעדיף תזונה עתירה באנרגיה ממקורות אחרים.
הריאיון פורסם כאמור בכתב העת המדעי ה - Oncology Times ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לחצו כאן לתקציר המאמר ב-Nature communications
לחצו כאן לראיון ב-Oncology Times
מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ומרכז MD Anderson לסרטן באוניברסיטת טקסס בדק את הקשר בין תזונה, על מרכיביה השונים, ובין תמותה ממחלת הסרטן בקרב מחלימי סרטן. למחקר נאספו ונותחו נתונים מתוך סקר בריאות ותזונה לאומי נרחב, בהם 1,191 מחלימים ממחלות סרטן שונות, גברים ונשים, בגיל 18 ומעלה, תושבי ארצות הברית. כל המשתתפים מילאו שאלון נרחב בנוגע להרכב התזונה ולנתונים הדמוגרפיים שלהם. הורכב מדד תזונה בריאה, הכולל 10 רכיבים: ירקות, בשר, פירות, מוצרי חלב, דגנים, שומן, שומן רווי, כולסטרול, מלח, ורכיב "שונות" (רכיבי תזונה אחרים), במנות המומלצות על פי גיל, גובה ומשקל. ההיצמדות לאינדקס דורגה מ-0 עד 10, כאשר ציון גבוה הצביע על היצמדות גבוהה להמלצות התזונתיות. הציון הגבוה ביותר (10) מעיד על צריכה מקסימלית ונאותה של רכיבי תזונה נדרשים. מדד זה מסתמך על המלצות תזונה של איגודים אמריקניים שונים (כגון: Academy of Nutrition and Dietetics) אשר מדגישים את החשיבות של תזונה איכותית כוללת - ולא רק רכיב תזונתי מסוים. נתונים ממחקר זה תומכים במחקרים מהשנים האחרונות המראים כי תזונה איכותית כוללת הינה בעלת חשיבות רבה עבור מחלימי סרטן. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 17 שנים, במהלכן נפטרו 607 ממשתפי המחקר ממחלת הסרטן. על פי עיבודים סטטיסטיים, נמצא כי ההיצמדות הגבוהה ביותר לאינדקס התזונה הבריאה, הפחיתה את הסיכון לתמותה מסיבות שונות ב-41%, ואת הסיכון לתמותה מסרטן ב-65%, ביחס להיצמדות הנמוכה ביותר למדד. לסיכום החוקרים מציינים, כי עבור מחלימי סרטן קיימת חשיבות רבה לשמירה על תזונה מאוזנת ומזינה, הכוללת מגוון רכיבים תזונתיים ולא רק קבוצת מזון אחת. המחקר פורסם בכתב העת המדעי JNCI Cancer Spectrum, בגיליון אפריל 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
במחקר חדש של איגוד הסרטן האמריקני (ACS) נבחנה השפעתם של מספר גורמי סיכון בעלי פוטנציאל למניעת תחלואה ותמותה מסרטן באוכלוסייה הבוגרת (30 ומעלה) בשנת 2014: עישון סיגריות פעיל וסביל, עודף משקל, צריכת אלכוהול, תזונה לקויה (דלה בפירות, ירקות, סידן וסיבים תזונתיים, וכוללת צריכת בשר אדום ו/או מעובד), חוסר פעילות גופנית, חשיפה לקרינה אולטרה סגולה (UV) ולחיידקים ונגיפים. החוקרים ביקשו לאמוד את החלק היחסי של התחלואה והתמותה מסרטן באוכלוסייה שהיו עשויות להימנע אילו לא הייתה חשיפה כלל לגורמי סיכון אלה. הם השתמשו לשם כך במדד הנקרא 'תוספת הסיכון המיוחסת לאוכלוסייה' (Population Attributable Fraction – PAF) והתבססו על נתונים מתוך מאגרי נתונים של ה-CDC (המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן) וה-NCI (המכון הלאומי לסרטן בארה"ב), סקרי דעת קהל במדגמים מייצגים של האוכלוסייה הבוגרת בארה"ב, וחישובי ניתוחים סטטיסטיים או משוקללים של מחקרים מרובי נתונים של ארגונים מובילים בחקר הסרטן, בהם IARC (הסוכנות הבינ"ל לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי).
על פי נתוני המחקר, כ-42% ממקרי הסרטן ו-45% מהתמותה מסרטן בארה"ב בשנת 2014 היו מיוחסים לגורמי סיכון שבעיקרון ניתנים למניעה. להלן הממצאים העיקריים שעלו מהמחקר:
עישון סיגריות היה גורם הסיכון המוביל בתרומתו לתחלואה ולתמותה הכוללת מסרטן (19% ו-29% בהתאמה), שהיו עשויים להימנע אילולא החשיפה אליו. בקרב גברים, עישון היה מיוחס לכ-24% מחולי הסרטן שאובחנו בשנה ול-33% מהתמותה, ובקרב נשים לכ-15% מהתחלואה ול-24% מהתמותה מסרטן.
להלן סוגי הסרטן ששיעור התחלואה הגבוה בהם מיוחס לעישון: סרטן ריאה (כ-82%), סרטן מערכת העיכול העליונה – סרטן הגרון (כ-74%), הוושט (50%), חלל הפה והלוע (כ-50%) וסרטן שלפוחית השתן (כ-47%). שיעורי התחלואה היו דומים לשיעורי התמותה. החשיפה לעישון פסיבי היוותה גורם סיכון להתפתחות 2.7% ממספר המאובחנים בסרטן הריאות.
עודף משקל (מדד מסת הגוף BMI של 25 ומעלה) דורג שני בתרומתו לשיעור התחלואה והתמותה מסרטן באוכלוסייה (7.8% ו-6.5% בהתאמה), והיווה גורם לסיכון כפול לחלות בסרטן בקרב נשים, לעומת הסיכון לחלות בגברים (כ-11% לעומת כ-5% בהתאמה), ובסיכון לתמותה של 7.4% בנשים לעומת כ-6% בגברים. עודף משקל היה מיוחס ל-60% ממקרי התחלואה בסרטן הרחם ולמעלה משליש מהתחלואה בסרטן כיס המרה, הכבד, הכליה והוושט (ונתוני תמותה דומים). 11.3% מהיארעות סרטן השד יוחסו לעודף משקל.
צריכת אלכוהול נקשרה לסיכון מוגבר להיארעות הכוללת מסרטן ב-5.6% מהחולים המאובחנים ולתמותה מסרטן ב-4%, ודורגה במקום השלישי מבין גורמי הסיכון הניתנים למניעה והתורמים לתחלואה בסרטן בנשים (6.4% מכלל מקרי הסרטן) ובמקום הרביעי בגברים (4.8% מהמקרים). כמחצית מסרטן חלל הפה והלוע בגברים, ולמעלה מרבע ממקרי סרטן הוושט וחלל הפה והלוע בנשים היו מיוחסים לאלכוהול. ההשפעה העיקרית של צריכת אלכוהול יוּחסה לכ-16% ממקרי סרטן השד באוכלוסייה, שהיו עשויים להימנע.
תזונה לקויה (צריכה נמוכה של ירקות ופירות, סיבים תזונתיים וסידן, וצריכת בשר אדום ומעובד) הייתה מיוחסת ל-4% מהתחלואה בסרטן ול-5% מהתמותה מסרטן שהיו עשויים להימנע. סרטן המעי הגס היה מיוחס לתזונה לקויה כתוצאה מצריכה נמוכה של סידן (כ-5%), ושל סיבים תזונתיים (10.3%), וכתוצאה מצריכת בשר אדום (5.4%) ושל בשר מעובד (כ-8%), והיה גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים. מספר סוגי סרטן מיוחסים לצריכה נמוכה של ירקות ופירות: סרטן חלל הפה והלוע (17.6%), סרטן הגרון (17.4%) וסרטן ריאה (כ-9%, שהם 19,150 מקרים).
חוסר פעילות גופנית היה מיוחס לכ-3% מהתחלואה הכוללת מסרטן (1.5% בגברים ו-4.4% בנשים) ול-2% מהתמותה מסרטן, לסרטן הרחם בשיעור של 26.7%, ול-16.3% מכלל מקרי סרטן המעי הגס. בנוסף, כ-4% ממקרי סרטן השד בנשים היו מיוחסים לחוסר פעילות גופנית.
הסיכון המשולב של עודף משקל, צריכת אלכוהול, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית - היה מיוחס לחלק משמעותי ביותר מכלל מקרי התחלואה בסרטן בנשים ולחלק משמעותי של כלל מקרי התמותה מסרטן הן בגברים והן בנשים.
קרינת UV יוחסה לכ-95% ממקרי המלנומה של העור באוכלוסייה, שהיו עשויים להימנע אילולא החשיפה לשמש, או למיטות שיזוף, ודורגה במקום הרביעי מבין גורמי הסיכון שנבדקו במחקר בתרומתה לתחלואה בסרטן באוכלוסייה (קרוב ל-5% מכלל המקרים).
חיידקים ונגיפים - על פי המחקר, כ-3% ממקרי הסרטן היו מיוחסים לחיידקים ונגיפים הניתנים למניעה, דוגמת נגיף הפפילומה האנושי (HPV), שהיה מיוחס ל-100% ממקרי סרטן צוואר הרחם, ל-88% ממקרי סרטן פי הטבעת, ל-65% ממקרי סרטן הנרתיק, ול-57% ממקרי סרטן הפין. החלק היחסי של מקרי סרטן הלוע האפי כתוצאה מנגיף HPV היה גבוה בגברים לעומת נשים (37.9% לעומת 11.2%) וכנ"ל לגבי סרטן חלל הפה (7.4% לעומת 1.6%).
עוד מתוצאות המחקר: לגבי סוגי סרטן המיוחסים לגורמי סיכון הניתנים למניעה, סרטן ריאה היה כרוך במספר מקרי התחלואה והתמותה הגבוהים ביותר באוכלוסייה, ולאחריו סרטן המעי הגס. בקרב גברים, סרטן הכבד היה מדורג ראשון במספר מקרי התמותה, וסרטן השד בקרב נשים.
לסיכום, ממצאי המאמר מדגישים את הפוטנציאל העצום להפחתת שיעור התחלואה והתמותה מסרטן באמצעות יישום של אמצעי מניעה מוכרים. כאמור, ההערכה היא ש-42% מכל מקרי הסרטן, וקרוב למחצית מכל מקרי המוות בארצות הברית ב-2014 היו מיוחסים לגורמי סיכון שבעיקרון ניתנים למניעה.
החוקרים סבורים שהשפעת גורמי סיכון לסרטן הניתנים למניעה עלולה להיות גבוהה יותר בפועל מכפי שעולה ממצאי המחקר, מכיוון שטרם הוכח מדעית הקשר הסיבתי לכך. למשל, ישנן ראיות מצטברות לקשר בין עישון לסוגי סרטן אחרים (כמו סרטן השד), אך עד כה לא הוכח קשר סיבתי. כך גם ייתכן שחלק ניכר מהתמותה מסרטן שמקורו אינו ידוע, נגרם כתוצאה ממחלות סרטן המיוחסות לעישון.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי CA: A Cancer Journal for Clinicians, של האגודה האמריקנית לסרטן, בגיליון פברואר 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
חוקרים מהמכון הצרפתי לחקר הבריאות והרפואה בשיתוף עם IARC (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן) ביקשו לבדוק את הקשר בין צריכת מזון באיכות גבוהה, לעומת מזון באיכות נמוכה, ובין הסיכון לחלות בסרטן. במחקר השתתפו 471,495 בני אדם ממספר מדינות באירופה, מתוכם כ-50,000 חולי סרטן, והתבצע אחריהם מעקב חציוני של כ-15 שנים.
המשתתפים מילאו שאלונים על אודות נתונים סוציו-דמוגרפיים והרגלי תזונה. מרכיבי התזונה של המשתתפים חושבו על פי הערכים ל-100 גרם ביחס לכמות האנרגיה, הסוכר, השומן הרווי, המלחים, הסיבים התזונתיים, החלבונים וכן כמות הפירות, הירקות, הקטניות והדגנים. החוקרים דירגו את איכות התזונה של המשתתפים מ-1 (איכות גבוהה ביותר) עד 5 (איכות נמוכה ביותר). הדירוג התבסס על המסומן על גבי אריזות המזון במדד Nutri-Score המסתמך על מערכת המדידה של סוכנות בטיחות המזון הבריטית - ככל שהערך היה גבוה יותר, כך הייתה איכות התזונה ירודה יותר, וכרוכה בצריכה גבוהה יותר של אלכוהול, בשר אדום ומעובד וערך קלורי גבוה, ובצריכה נמוכה יותר של סיבים תזונתיים, פירות, ירקות, דגים ובשר רזה.
מהממצאים עולה כי משתתפים שהניקוד שלהם היה הגבוה ביותר (כלומר צרכו מזון באיכות נמוכה יותר) היו בסיכון גבוה ב-7% לחלות בסרטן כלשהו, לעומת משתתפים בעלי הניקוד הנמוך יותר (כלומר צרכו מזון באיכות גבוהה יותר). הסיכון לחלות בסרטן של מערכת העיכול והנשימה העליונות היה גבוה ב-21% ובסרטן המעי הגס – ב-11%. בנוסף, גברים שנהגו לצרוך מזון עם ערכים תזונתיים נמוכים ביותר, היו בסיכון גבוה ב-26% לחלות בסרטן הקיבה והריאה. נשים שצרכו מזון באיכות הנמוכה ביותר היו בסיכון גבוה פי 2.3 לחלות בסרטן הכבד, סיכון גבוה ב-17% לחלות בסרטן המעי הגס, וסיכון גבוה ב-8% לחלות בסרטן השד, לאחר גיל המעבר.
לסיכום: צריכת מזון בעל ערך תזונתי נמוך, כרוכה בסיכון מוגבר יותר לחלות בסרטן, ובעיקר בסוגי סרטן מסוימים. החוקרים טוענים שישנה חשיבות לסמן את ערכי רכיבי המזון באופן ברור על אריזות המזון.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי PLOS Medicine, בגיליון ספטמבר 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
חוקרים מאוניברסיטת סורבון בצרפת ביקשו לבדוק אם היצמדות להמלצות תזונה בינלאומיות יכולה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן בכלל, ובסרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס בפרט. למחקר גויסו 41,543 משתתפים בריאים מצרפת, גברים ונשים בגיל 40 ומעלה. כל המשתתפים מילאו שאלונים מקיפים, הכוללים נתונים סוציו-דמוגרפיים, היסטוריה רפואית, מידע על עישון, צריכת אלכוהול, ביצוע פעילות גופנית, הרגלי תזונה ועוד. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 8 שנים (בין השנים 2017-2009). במהלך תקופה זו מילאו המשתתפים מדי חצי שנה שאלונים בנוגע להרגלי התזונה שלהם. הרגלי התזונה נמדדו באמצעות ניקוד מצטבר עבור עמידה בהמלצות של אחד ממדדי התזונה הללו:
במהלך תקופת המעקב חלו בסרטן 1,489 משתתפים. על פי עיבודים סטטיסטיים, אימוץ המלצות של האיגוד האמריקני לחקר הסרטן, נמצא משמעותי יותר בהשוואה למדדי התזונה האחרים: הסיכון לתחלואה במחלת סרטן כלשהי פחת ב-12%, הסיכון לסרטן השד פחת ב-14%, והסיכון לסרטן ערמונית פחת ב- 12%, כתוצאה מאימוץ כללי ההתנהגות המומלצים.
לסיכום החוקרים מציינים, כי היצמדות להמלצות האיגוד האמריקני לסרטן, יכולה לתרום באופן משמעותי להפחתת התחלואה במחלות הסרטן שנבדקו במחקר.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי Cancer Research, בגיליון יולי 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לרגל מבצע 'הקש בדלת'® תעלה האגודה למלחמה בסרטן בקמפיין דיגיטלי חדש אשר יכלול סרטון שהופק בהתנדבות על ידי משרד הפרסום גיתם BBDO ומתאר מפגש מרגש בין שני תלמידים המשתתפים במבצע עם תורם אשר פותח להם את דלת ביתו. המסר המוביל של הקמפיין הוא: "בשבילכם זהו צעד קטן. בשביל מאות אלפי חולי סרטן ומחלימים - זהו צעד ענקי". הקמפיין, שיעלה בערוצי הדיגיטל, בפייסבוק, ביוטיוב ובאינסטגרם, הופק בהתנדבות בסיוע צוות נרחב - במאי: יואב אור, צלם: קובי בכר, תאורן: פליקס סולומון, ארט: ציקי בקרמן, קייטרינג: R2M (הדליקטסן), הפקה: צפי טוכמן, הפקה בפועל: מיכל מריאן, הפקת פוסט: מתן אביב, מיאלמה בית הפקות Mialma Production House. כמו כן, המלבישה מירה כרמלי, שהחלימה מסרטן השד התנדבה לסייע, הקריין גל נדיבי תרם את קולו בהתנדבות, והשחקנים המתנדבים הם עמיר חכם, עדילי בן ארי וגור בן יעקב.
קרדיטים לגיתם - מנכ"לית משותפת: קרן בכר, מנהל קריאיטיב ראשי: דני יעקובוביץ', סמנכ"ל קריאיטיב: שרון תאלס רפאל, קופירייטר: אסף חלפון, ארטדיירקטורית: תמר דביר, סמנכ"לית הפקה: גלי שטרקמן, מפיק: אפרת סולמי, סמנכ"ל לקוחות: יונתן רגב, סופרווייזרית: שרון דהן, תקציבאית: עדי צור, סמנכ"ל אסטרטגיה: גיא ויינגסט, פלנרית: פרדוס גוטי. קרדיטים לאגודה למלחמה בסרטן: אחראית מדיה: מאיה פלדבלום, מנהל תחום דיגיטל: זיו דוכן, דוברת: נאוה עינבר.
חולי סרטן ובני משפחתם מוזמנים להתקשר למוקד 'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, המאויש 24 שעות ביממה, למענה על שאלות ולקבלת עלוני מידע ללא תשלום בנושא התמודדות עם מחלת הסרטן, טיפולים, זכויות ושירותים, מחקרים קליניים, קבוצות תמיכה, אירועים וימי עיון לחולים ללא תשלום, טל: 1800-599-995 או להיכנס לאתר האינטרנט של האגודה.האגודה מפעילה פורומים מגוונים לחולי סרטן ובני משפחתם, המנוהלים על ידי מיטב אנשי המקצוע בהתנדבות.
לחצו כאן לכניסה לפורומים.
האגודה למלחמה בסרטן, הינה ארגון ללא כוונות רווח הפועל בכל החזיתות, לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים, הודות לתרומות הציבור בלבד וללא כל מימון מתקציב של משרד ממשלתי כלשהו. הפרויקטים בהם משקיעה האגודה למלחמה בסרטן נקבעים על ידי ועדות מקצועיות שחברים בהן בהתנדבות נציגים ממיטב אנשי הרפואה והמחקר ברחבי הארץ, והם נבחנים בקפידה, לאחר שיקול דעת מקצועי וענייני ברמה הלאומית. באגודה למלחמה בסרטן פעילים בקהילה המקומית כ-3,500 מתנדבים הפרוסים בכ-70 סניפים בכל רחבי הארץ, השותפים לקידום המאבק בסרטן באזור מגוריהם. לקריאת מידע מעודכן על מחלות הסרטן, היכנסו לאתר האגודה.
לתרומות התקשרו לטלפון: 1-800-35-46-46
לחצו כאן לתרומה בטופס מאובטח.
לחצו כאן לסרטונים של האגודה למלחמה בסרטן בנושא מבצע 'הקש בדלת'® לשימוש חופשי:
בברכה,
נאוה עינבר
דוברת
האגודה למלחמה בסרטן
050-2099416