כיום חיות בישראל 22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד
שיעור השימוש בממוגרפיה בישראל לגילוי מוקדם של סרטן השד גבוה מהממוצע בעולם.
78% מהחולות החדשות הן מעל גיל 50.
שיעורי הריפוי וההישרדות מסרטן השד בישראל גבוהים בין מדינות ה-OECD
ומגיעים ל-89.7% בקרב יהודיות, ו-84.4% בקרב ערביות.
ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן תציין בקרוב 18 שנים לפעילותה בפריפריה,
במהלכן נערכו עד היום מאות אלפי בדיקות.
האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת פתיחת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, אשר מצוין בישראל ובעולם במהלך חודש אוקטובר. מהנתונים עולה כי היום חיות בישראל 22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד, שהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה. 19,889 מהן אובחנו עם מחלה חודרנית, ו-2,592 נשים אובחנו עם מחלה ממוקדת בשלב מוקדם.
מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מדגישה כי "נכון להיום, האמצעי היעיל ביותר נגד סרטן השד הינו הגילוי המוקדם. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ-90% ויותר. אני קוראת לכל הנשים לקחת אחריות על בריאותן ולאמץ אורח חיים בריא, אשר הוכח מדעית כמפחית משמעותית את הסיכון לחלות. במקביל לכך יש להיבדק על פי ההנחיות בהתאם לגיל, ולהכיר את הגוף ואת מצבו הרגיל, כך שבכל מצב, אם מתגלה שינוי, חשוב לפנות מיד לרופא ולהתעקש על בירור טיבו".
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה כי "בשנת 2015 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (32.4% מכלל האבחנות החדשות של סרטן בנשים יהודיות, 33.3% בערביות ו-32.2%, ב"אחרות"). בסה"כ אובחנו בשנה זו 4,846 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד, מהן 4,140 יהודיות (85%), 470 ערביות (10%) ו-236 חולות "אחרות" (5%). בשנת 2015 אובחנו 633 חולות חדשות עם סרטן ממוקד של השד, מהן 583 יהודיות (92%), 30 ערביות (5%) ו-20 חולות "אחרות" (3%). בשנת 2015 היוו גידולים ממוקדים של השד כ-13% מכלל האבחנות של סרטן השד בנשים. שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל ל-100,000 של סרטן ממוקד של השד בשנת 2015 היו 14.9 ביהודיות, 4.6 בערביות ו-7.1 ב"אחרות".
סרטן השד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בישראל (יהודיות, ערביות, "אחרות"); סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכלל הנשים. בשנת 2015 אובחנו כ- 5,500 חולות חדשות עם גידול בשד: כ- 4,800 עם גידול חודרני וכ-630 עם גידול ממוקד.
עיקר התחלואה הוא בנשים מעל גיל 50; הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.
המגמה העיתית בהיארעות של סרטן חודרני של השד בקרב יהודיות הייתה יציבה בשנים 1985-1980, לאחר מכן, בשנים 1990-1985, נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות, ואילו בשנים 2015-1990 המגמה שוב התייצבה; בקרב ערביות נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות לאורך כל התקופה, בקצב מהיר בין 2002-1980, ובקצב מתון יותר בין 2002-2015.
המגמה העיתית בהיארעות של סרטן ממוקד של השד בקרב יהודיות הייתה יציבה בשנים 1985-1980, לאחר מכן נצפתה עלייה מובהקת, תחילה בקצב מהיר, כצפוי בעת התחלת הפעלת תוכנית לגילוי מוקדם (1990-1985), שהואט בהמשך (2000-1990) והפך איטי עוד יותר בשנים 2015-2000. בערביות נבחנה המגמה העיתית רק מאז 1990, ונצפתה עלייה מובהקת בשנים 2006-1990, ולאחר מכן התייצבות.
ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2009-2005 גבוהה מאוד יחסית לממוצע ה-OECD: 89.7% בקרב יהודיות ו-84.4% בקרב ערביות.
בשנת 2015 נפטרו מסרטן חודרני של השד כ-1,000 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים: כשישית מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות, כרבע מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים ערביות וכחמישית מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים "אחרות". עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות.
בקרב יהודיות, המגמה העיתית של תמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה 2014-1980 הייתה במגמת עלייה קלה בשנים 1995-1980. מאז 1995 נצפית מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד. במצטבר, מאז 2005 הירידה בתמותה מסרטן השד בנשים יהודיות היא של כ-25%. בקרב ערביות, נצפתה מגמת עלייה מובהקת לאורך כל התקופה 1980-2015. זאת במקביל לעלייה מובהקת בהיארעות באותה תקופה.
בהשוואה למדינות ה-OECD, בישראל שיעור ההיארעות, שיעור התמותה, אבל גם שיעור ביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד ושיעור ההישרדות היחסי לחמש שנים מהמחלה - גבוהים מהממוצע.
על פי נתוני ה-OECD לשנת 2013, שיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של סרטן השד בנשים בישראל בשנת 2012 היה מעט גבוה מממוצע 34 מדינות ב-OECD; על פי נתונים אלה נמצאת ישראל במקום ה-16.
על פי נתוני ה- OECD, סרטן השד אחראי ל-15% מכלל התמותה מסרטן בקרב נשים. בישראל בשנת 2015 שיעור התמותה מסרטן השד היה מעל השיעור הממוצע (24.9 ל-100,000) ב-41 מדינות OECD, וישראל נמצאה במקום השמיני אחרי אירלנד, איסלנד, הונגריה, דנמרק, הולנד, בלגיה וסלובניה. עם זאת, חלה בישראל ירידה בשיעור התמותה מסרטן השד - כמו גם ברוב מדינות ה-OECD - בהשוואה לשיעור התמותה בשנת 2005: ירידה מצטברת של כ-25% במהלך תקופה זו.
שיעור ביצוע ממוגרפיה לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד בקרב בנות 69-50 בשנתיים האחרונות הושווה בין 33 מדינות ה-OECD בין 2005 ל-2015. בהשוואה זו ישראל (71% בשנת 2015) נמצאה מעל לממוצע ה-OECD (60.8% בשנת 2015) ובמקום גבוה יחסית, אחרי פינלנד, סלובניה, ספרד, ארה"ב, הולנד, נורבגיה, בריטניה, אירלנד, אוסטריה וניו זילנד. לעומת שנת 2005, נצפתה עלייה או יציבות בשיעורי ביצוע הממוגרפיה כמעט בכל המדינות.
הישרדות מסרטן השד לחמש שנים ב-31 מדינות ה-OECD נבחנה עבור התקופות 2004-2000 ו-2014-2010. ישראל (88.2% בתקופה 2014-2010) נמצאה במקום ה-14 מעל לממוצע ה- OECDי (85%) – אחרי קוסטה ריקה, ארה"ב, אוסטרליה, יפן, איסלנד, שבדיה, פינלנד וקנדה. בהשוואה לתקופת הזמן 2004-2000, בתקופה 2014-2010 נצפתה עלייה או יציבות בשיעורי ההישרדות ל-5 שנים כמעט בכל המדינות.
גילוי מוקדם באמצעות תוכניות סריקה (screening) הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד וכמאפשר לשנות את מהלך המחלה. התוכנית בישראל הוקמה בתחילת שנות ה-90' ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, ומופעלת מאז בשיתוף משרד הבריאות על בסיס ראיות מניסויים קליניים וקווים מנחים של גופים מקצועיים. התוכנית מיועדת לנשים בגיל 74-50 בסיכון רגיל למחלה, עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים, ולנשים בנות 40 ומעלה בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות, עבורן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. אחד מהפרמטרים ליעילותה של תוכנית סינון הוא עלייה בשיעור הנשים שמאובחנות בשלב מחלה מוקדם. נתונים לגבי שלב המחלה בעת האבחנה קיימים ברישום הלאומי לסרטן עבור כ75% מכלל המאובחנות עם המחלה מאז שנת 2000. בקרב החולות עבורן קיים המידע, עלה בשנים האחרונות שיעור הנשים שמאובחנות עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד, או עם התפשטות מקומית בלבד): בשנת 2015, 64% מכלל החולות החדשות אובחנו עם מחלה בשלב זה, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005. כשליש (33%) מהחולות החדשות בשנת 2015 אובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), לעומת 38% בשנים 2005. שיעור החולות שאובחנו עם מחלה גרורתית ב-2015 ירד ועומד על 2.6%, לעומת 3.6% בשנת 2005.
ניידת הממוגרפיה שיזמה ורכשה האגודה למלחמה בסרטן תציין בקרוב 18 שנים לפעילותה בפריפריה, במהלכן נערכו מאות אלפי בדיקות. פעילות ניידת הממוגרפיה נועדה לצמצם פערים בהיענות לבדיקת הממוגרפיה, החשובה לגילוי מוקדם של סרטן, בדיקה שבכוחה להציל חיים. מדובר בצמצום פערים שנדרש בין מגזרים שונים באוכלוסייה, וכן בין נשים המתגוררות בפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות. ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן מופעלת על ידי צוות מקצועי של רשת בתי החולים אסותא, האחראי לביצוע בדיקות האבחון והפענוח. צוות הניידת מורכב מנשים בלבד. הבדיקה הינה ללא תשלום וניתנת כחלק מסל הבריאות לנשים בגיל המתאים על פי תוכנית הממוגרפיה הפועלת בשיתוף כל קופות החולים.
הניידת הינה מרווחת ומאפשרת נוחות מלאה. בניידת יש חדר בדיקה המצויד במכשיר ממוגרפיה. ביצועיה נמצאים תחת תוכנית בקרת איכות של משרד הבריאות, הפועלת בסיוע מימון האגודה למלחמה בסרטן. בניידת חדרי הלבשה המציעים פרטיות מלאה לאישה, והיא מעוצבת בצבעים המשרים אוירה נוחה ונעימה. מאז תחילת פעילותה הצליחה הניידת לצמצם משמעותית את הפערים בין המגזרים השונים והנגישה את בדיקת הממוגרפיה לנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ולנשים המתגוררות בפריפריה. כבר ב-2011 צומצמו הפערים בין נשים יהודיות לערביות, ובמגזר החרדי שיעור הנבדקות נמצא במגמת עלייה אך עדיין נמוך בכ-10% מהממוצע הארצי. ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן ממשיכה לפעול להנגשת האבחון המוקדם לנשים ובכך להוביל להפחתת התמותה כתוצאה מסרטן השד בישראל.
לחצו כאן למסלול הניידת המתעדכן על בסיס קבוע, המלווה בתוכנית הסברה של האגודה למלחמה בסרטן
המלצת ממוגרפיה לנשים מגיל 50 ומעלה:
המלצה לנשים בכל גיל בסיכון רגיל:
המלצה לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה:
המלצה על ייעוץ גנטי:
נשים ידועות בארץ ובעולם חשפו בעשורים האחרונים באומץ רב את סיפור המאבק וההחלמה שלהן בכלי התקשורת, בהן הזמרת והשחקנית האוסטרלית, אוליביה ניוטון ג'ון, אשר לאחרונה הודיעה כי חלתה שוב, השחקנית ג'וליה לואי-דרייפוס, הזמרת קיילי מינוג, הזמרת מריאן פייתפול, הזמרת שריל קרואו, השחקנית סוזאן סומרס, השחקנית כריסטינה אפלגייט, השחקנית סינתיה ניקסון, השחקנית אידי פאלקו, השחקנית שאנון דוהרטי, שחקנית הטניס הידועה מרטינה נברטילובה, מנחת הטלוויזיה ג'וליאנה ראנסיק, המנחה ואשת העסקים שרון אוסבורן, השחקנית ג'יין פונדה, השחקנית קתי בייטס, השחקנית הבריטית מגי סמית, העיתונאית האקטיביסטית האמריקאית גלוריה סטיינם ורבות נוספות.
בארץ פרסמו את דבר מחלתן הזמרת שרון חזיז, הפזמונאית שימרית אור, השרה לשעבר יולי תמיר, הזמרת קורין אלאל, השחקנית לאורה ריבלין, המוזיקאית ומנחת ערבי שירה בציבור עינת שרוף ונוספות.
מסקר דעת קהל שערכה בעבר האגודה למלחמה בסרטן, עולה כי 81% מהציבור חושבים שמפורסמים החושפים בתקשורת את מחלת הסרטן נותנים כוח לחולי סרטן להתמודד וכי מדובר בצעד חיובי. האגודה למלחמה בסרטן מברכת על גילוי הלב ומעודדת ידועניות שחלו לספר על מחלתן כדי להעניק כוח לחולות אחרות להתמודד עם המחלה, כמו גם לעודד נשים לגשת לביצוע בדיקה לאבחון מוקדם. הסקר נערך באמצעות מכון המחקר מותגים.
כשליש מכלל מקרי סרטן השד ניתנים למניעה באמצעות שמירה על אורח חיים בריא ופעיל.
מחקרים מדעיים קבעו כי סגנון חיים בריא ופעיל מפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן שד, וכן משפיעים על חזרת המחלה. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לכל הנשים בישראל לאמץ אורח חיים בריא במטרה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד: הימנעות מהשמנת יתר ושמירה על משקל גוף תקין; פעילות גופנית סדירה והגבלת שתיית אלכוהול או הימנעות מאלכוהול, במיוחד לנשים בסיכון גבוה.
על מנת למנוע השמנה ולשמור על משקל גוף תקין - מצאי את האיזון המתאים לך בין הקלוריות שאת צורכת ובין פעילות גופנית שאת מבצעת – "מאזן האנרגיה".
הימנעי מאימוץ דפוסי התנהגות העלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן, כגון עישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר וצריכת אלכוהול.
הוכח מדעית כי הנקה מפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד - ולכן מומלץ להניק.
בנוסף, למען בריאותך, כאשר את עורכת קניות בסופרמרקט או מזמינה מנה במסעדה, זכרי את גורמי הסיכון, והימנעי ממזון מעובד, מטוגן, מלוח, משומר ומעושן. השתדלי לבחור באפשרויות הבריאות יותר.
האגודה הפיקה ומפיצה ללא תשלום חוברת הנחיות הנקראת לבחור בריא - בריאות השד נתונה בידייך, הכוללת המלצות לציבור הנשים בנושא והפחתת גורמי הסיכון לחלות בסרטן השד.
במקרים נדירים גברים עלולים לחלות בסרטן השד (1% מסך החולות בסרטן השד). על פי הנתונים, במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולים בסרטן השד. הגורם לסרטן השד בקרב גברים עדיין אינו ברור לגמרי, אך נראה כי ישנם גברים שהם בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות במחלה. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מעל 60, והימצאות בני משפחה קרובים (גברים או נשים) שחלו או שחולים בסרטן השד. לגברים הנמצאים בסיכון גבוה רצוי לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים לקבלת הפניה לייעוץ גנטי. לגברים בריאים בסיכון רגיל, נכון להיום אין המלצה לבדיקה מוקדמת.
האגודה למלחמה בסרטן תצא באוקטובר במסע הסברה נרחב, אשר יתמקד בחשיבות הגילוי המוקדם ודרכי הטיפול בסרטן השד וההתמודדות עם המחלה. במסגרת מסע ההסברה יועלה קמפיין בטלוויזיה ובעיתונות באמצעות גיתם BBDO המסייע לאגודה בהתנדבות.
קבוצת החברות אסתי לאודר בישראל ורשת גולברי הכריזו על פעילות לגיוס כספים עבור האגודה למלחמה בסרטן, במסגרתה הושקה קולקציית קפסולה ורודה, אשר 30% מהסכום שייאסף ממכירתה יועבר כתרומה לאגודה למלחמה בסרטן. הקולקציה תגיע לחנויות הרשת בחודש אוקטובר. בצילומי הקמפיין לשיתוף הפעולה לקחו חלק אסתי גינזבורג, סנדרה רינגלר, בר זומר, אשלי וקסמן, סתיו סטרשקו, שלי גפני, דנה זרמון, מור סילבר, נועם פרוסט, ארבל קינן, טהוניה, תום נשר, מורן מזור, אירה דולפין, גאיה גור אריה, ג'ני צ'רווני וקטיה גלי.
ביום שלישי, 16 באוקטובר 2018, תערוך האגודה למלחמה בסרטן בכפר המכבייה יום עיון חגיגי, בהנחיית פרופ' רינת ירושלמי משאלי, מנהלת יחידת השד במרכז הרפואי רבין-בילינסון, במסגרתו ייפגשו מאות נשים מכל הארץ ומכל שכבות האוכלוסייה, שחלו בסרטן השד והתמודדו עם המחלה. הכניסה ליום העיון, הנקרא לחגוג את החיים, הינה ללא תשלום, והוא נערך באדיבות חברת רוש. להרשמה דיגיטלית לחצו כאן, או הירשמו בטלפון: 03-5721615.
חוקרים מהרווארד וממרכז הסרטן דנה-פרבר בבוסטון, ארה"ב, בדקו במחקר ארוך טווח את הקשר בין צריכה מוגברת של ירקות ופירות, ובין הסיכון לחלות בסרטן השד, בייחוד סרטן שד אגרסיבי (בעל סיכון גבוה להתפשטות וחזרת המחלה). לצורך המחקר נעשה שימוש בנתונים בנוגע לצריכת ירקות ופירות של 182,145 נשים אמריקניות בגיל 59-27 מתוך מחקרי האחיות ( NHS, NHSII)- מהמחקרים הנרחבים ביותר שנערכו אי פעם בנוגע לגורמי סיכון של מחלות כרוניות בקרב נשים.
הנבדקות מילאו שאלונים נרחבים בנוגע להרגלי הצריכה היומיים של ירקות ופירות. מבין הירקות נבדקה צריכה של ברוקולי, שעועית ירוקה, כרוב וכרובית (ממשפחת המצליבים), וכן נבטים, גזר, תרד ובטטות. מבין הפירות נבדקה בין היתר צריכה של תפוחים או אגסים, תפוזים, אפרסקים, משמשים, שזיפים, בננות, ענבים, אשכוליות, תותים ואוכמניות. החוקרים עקבו אחר הנבדקות במהלך השנים 2013-1980, כאשר הנבדקות התבקשו לחזור ולמלא שאלונים בנוגע להרגלי הצריכה של ירקות ופירות, ובנוגע לנושאים אחרים: נתונים דמוגרפיים, עישון, סיכון משפחתי לסרטן שד, צריכת אלכוהול, מסת גוף ועוד. במהלך תקופת המחקר אובחנו כ-10,911 מקרים של סרטן שד חודרני בקרב הנבדקות.
על פי עיבודים סטטיסטיים ותוך נטרול משתנים כגון עישון, סיכון משפחתי, צריכת הורמונים וכד', נמצא כי נשים אשר צרכו למעלה מ-5.5 מנות של ירקות ופירות מדי יום, בייחוד ירקות ממשפחת המצליבים, ירקות עליים וירקות כתומים וצהובים, עשירים בוויטמין C באלפא קרוטן או בבתא קרוטן (דוגמת כרובית, חסה, פלפל כתום, תפוז גזר ועוד) נמצאו בסיכון נמוך יותר ב-11% לחלות בסרטן שד לעומת נשים שצרכו 2.5 מנות ביום או פחות (מנה = ירק או פרי).
נמצא גם כי צריכה של 5.5 מנות של ירקות ופירות ביום, לעומת 2.5 מנות או פחות, הפחיתה גם את הסיכון לחלות בסרטן שד מסוגים אגרסיביים: הפחתה של 22% בסיכון לחלות בסרטן שד עם HER2 חיובי; הפחתה של 6% בסיכון לחלות בסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן (ER שלילי), והפחתה של 15% בסיכון לחלות בסרטן שד טריפל נגטיב (שלילי לאסטרוגן, פרוגסטרון ו-HER2).
לסיכום, החוקרים מציינים כי מחקר זה מדגיש את החשיבות של צריכת ירקות ופירות להפחתת הסיכון לסרטן שד, בייחוד לגידולי שד אגרסיביים. המחקר פורסם במהדורה המקוונת של כתב העת International Journal of Cancer, ביוני 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.
חוקרים מספרד ואוסטריה בדקו את הקשר בין זמני אכילה, תוך התחשבות בשינה, סגנון חיים וכרונוטייפ (סיווג אנשים בהתאם לשעון הביולוגי- טיפוסי בוקר או ערב) ובין הסיכון לתחלואה בסרטן הערמונית וסרטן השד. מחקרים שונים כבר הראו כי קיים קשר בין דפוסי שינה ואכילה שאינם קבועים ובין מחלות כרוניות שונות, כגון סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת והשמנת יתר. במחקר השתתפו גברים ונשים תושבי ספרד בגיל 85-20, שחולקו לשתי קבוצות: בקבוצת המחקר – 1,205 נבדקים שחלו בסרטן השד ו-621 נבדקים שחלו בסרטן הערמונית, ובקבוצת הביקורת – 2,921 אנשים בריאים. אף אחד מהנבדקים בשתי הקבוצות לא עבד במשמרות לילה. כל הנבדקים מסרו מידע מלא באמצעות ראיונות ושאלונים על אודות זמני ערות ושינה והרגלי אכילה, וכן נתונים דמוגרפיים שונים. כמו כן, נבדקה גם רמת היצמדות לסגנון חיים המפחית תחלואה בסרטן (על פי שש המלצות של ארגוני סרטן בינלאומיים:WCRF/AICR : אחוז נמוך של שומן גוף; הקפדה על פעילות גופנית; הפחתת צריכה של משקאות ומזונות משמינים; צריכה מוגברת של מזון צמחי; צריכה מופחתת של מזון מהחי, צריכה מופחתת של אלכוהול). הנתונים שוקללו ועברו עיבודים סטטיסטיים. על פי התוצאות, נבדקים אשר הלכו לישון שעתיים אחרי ארוחת הערב נמצאו בסיכון נמוך ב-26% לחלות בסרטן הערמונית ו-16% סיכון מופחת לסרטן השד, בהשוואה לאלו שהלכו לישון מיד אחרי ארוחת הערב. תוצאות דומות נצפו גם בקרב נבדקים אשר אכלו ארוחת ערב מוקדמת (לפני 21:00) לעומת נבדקים אשר אכלו ארוחת ערב מאוחרת (אחרי 22:00).
הממצאים מראים כי הקפדה על מרווח זמן גדול יותר בין הארוחות, הייתה מובהקת יותר בקרב נבדקים אשר מילאו אחר ההמלצות של הארגונים הבינלאומיים לאורח חיים המפחית סיכון לסרטן ובקרב טיפוסי בוקר. החוקרים מציינים כי מחקר זה ממחיש את החשיבות של פקטור השעון הביולוגי במחקרים בתחום תזונה וסרטן, ותרומתם האפשרית להמלצות למניעת סרטן. המחקר פורסם במהדורה המקוונת של כתב העת International Journal of Cancer, ביוני 2018, ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.
סרטן השד בגברים מהווה רק 1% מכלל מקרי סרטן השד, ולכן מאובחן לרוב בגיל ובשלבי מחלה מתקדמים. השמנה ידועה זה מכבר כאחד הגורמים המעלים את הסיכון לסרטן שד בנשים וגברים בגיל מבוגר. מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות בהובלתה של פרופ' ליטל קינן בוקר יחד עם צה"ל, אוניברסיטאות חיפה ות"א והרווארד בארה"ב, בדק אם קיים קשר בין השמנה בקרב נערים ובין סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד בגיל מאוחר יותר, וכן אם ישנה השפעה של מוצא אתני ויכולת קוגניטיבית על הסיכון לחלות. לצורך המחקר, נאספו במהלך השנים 2011-1967 נתונים של 1.38 מיליון נערים יהודים בריאים לפני גיוס (גיל חציוני 17.3) מתוך מאגר המידע של צה"ל. בסיום התקופה אותרו בין הנבדקים, באמצעות מאגר רישום הסרטן הלאומי, 100 גברים חולי סרטן שד, בגיל חציוני של 46.9. הנתונים אומתו מול מאגר הלמ"ס. נתוני הגברים במחקר כללו בין השאר מצב סוציו-אקונומי ודמוגרפי (לרבות מוצא – אירופה, צפון אפריקה, אסיה וישראל), גובה ו-BMI (מדד מסת גוף) וכן יכולות קוגניטיביות (מיומנויות מילוליות ומתמטיות, כישורי הפשטה ותפיסה מרחבית), אשר נבדקו ונמדדו במבדקים הקדם-צבאיים. נתוני ה-BMI של הנערים נחלקו ל-4 קבוצות: תת-משקל (BMI מתחת ל-18.5), משקל תקין (מתחת ל-25), משקל עודף (מתחת ל-30), והשמנת יתר (מעל 30). מעיבוד ושקלול הנתונים עלה, כי 73.4% מהנערים היו במשקל תקין ועמדו בסיכון מינימלי לסרטן השד בגיל מאוחר יותר. לעומתם, 10.4% מהנערים שהיו בעודף משקל, היו בסיכון גבוה פי 2 לחלות, ואילו 3% מהנערים שהיו בהשמנת יתר, היו בסיכון גבוה פי 5 לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר. גם למוצא האתני הייתה השפעה על הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר, והוא היה גבוה פי 2 בקרב נערים ממוצא אירופי לעומת אחרים. לעומת זאת, הסיכון של ילידי ישראל דור שלישי ומעלה לחלות היה נמוך ב-61% לעומת אחרים. יכולות קוגנטיביות נמוכות אותרו אצל 16.3% מהנערים במחקר, והן העלו פי 5 את הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל מאוחר יותר. לא אותר קשר בין גובה לסיכון מוגבר לסרטן השד.
לסיכום, על פי המחקר, השמנה ובעיקר השמנת יתר בקרב נערים, מהווה גורם סיכון מוגבר לסרטן שד בגיל מבוגר. המחקר פורסם בכתב העת International Journal of Cancer במהדורת נובמבר 2017 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה נשים בכל גיל להתקשר למוקד 'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה, למענה על שאלות ולקבלת עלוני מידע ללא תשלום בנושא אבחון מוקדם של סרטן השד, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, שירותי התמיכה לנשים חולות, ייעוץ מיני ופוריות למתמודדות עם סרטן השד, מידע על מחקרים קליניים בתחום סרטן השד ועוד. 'טלמידע'®: 1-800-599-995.
נשים המעוניינות בתמיכה, כמו גם נשים שהחלימו מסרטן השד ומעוניינות להתנדב, מוזמנות ליצור קשר עם 'יד להחלמה׳® בטל. 1-800-36-07-07 או בלחיצה על הכפתור הוורוד באתר האגודה.
האגודה מפעילה פורום סרטן השד ופורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות, המנוהל על ידי מיטב אנשי המקצוע בהתנדבות. לכניסה לפורומים לחצו כאן.
האגודה עורכת מגוון פעילויות ומעניקה שירותי תמיכה רבים לנשים המתמודדות עם סרטן השד, כגון קבוצות תמיכה לחולות, לבני הזוג ועוד. מידע מפורט על אודות כל השירותים, הניתנים ללא תשלום, בנושא סרטן השד, ניתן למצוא באתר האגודה, בעלון 'איתך ובשבילך' בקישור הבא.