3,016 ישראלים אובחנו עם סרטן המעי הגס והחלחולת
ישראל במקום ה - 8 בעולם בסרטן המעי הגס בקרב נשים ובמקום ה - 14 בסרטן המעי הגס בקרב גברים
יחד עם זאת שיעור התמותה נמוך מעט מהממוצע למדינות ה - OECD
ב-25 השנים האחרונות עלה שיעור המאובחנים בשלב מוקדם מ-17% ל-31%
האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים בישראל לרגל פתיחת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס, אשר מצוין בישראל ובעולם במהלך חודש מרץ 2018. מהנתונים עולה כי בשנת 2015 אובחנו 3,016 מתושבי ישראל עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, 1,503 גברים ו-1,513 נשים. שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה מ-17% ל-31% ב-25 השנים האחרונות, כ-60% מאוכלוסיית היעד לבדיקות הסינון נבדקו בשנת 2015.
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מדווחת על ממצאים מעודכנים של הרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי: "בשנת 2015 היה סרטן המעי הגס והחלחולת הסרטן החודרני השני בשכיחותו בקרב גברים יהודים, אחרי סרטן הערמונית, השני בשכיחותו בנשים יהודיות אחרי סרטן השד, השני בשכיחותו בגברים ערבים אחרי סרטן הריאה והשני בשכיחותו בנשים ערביות אחרי סרטן השד."
מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "האמצעים היעילים ביותר היום נגד סרטן המעי הגס הינם הגילוי מוקדם והמניעה. ממצא שפיר שמתגלה בבדיקה ניתן להסרה עוד לפני שהפך לסרטני, ומאפשר מניעת התפתחות של סרטן. לכן חשוב ללכת להיבדק. זוהי בדיקה שבכוחה להציל חיים"
סל הבריאות הממלכתי כולל ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה ללא תשלום, כחלק מהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, יחד עם משרד הבריאות, לנשים ולגברים בגיל 50 עד 74, אחת לשנה וכן לנשים ולגברים בגילאי 40 עד 49 אחת לשנה, שלהם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס. מי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה, יופנה במסגרת סל הבריאות לביצוע בדיקת קולונוסקופיה ללא תשלום. בדיקה זו מיועדת גם לאנשים מגיל 40 שיש להם קרוב משפחה מדרגת ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, להם מומלץ לבצע אותה מדי חמש שנים, או על פי המלצות הרופא. בקופות החולים מוצעת הבדיקה במסגרת הביטוחים המשלימים בהשתתפות עצמית מעבר לזכאות בסל הבסיסי.
לחצו כאן לפירוט ההשתתפות העצמית בקופות השונות.
בשנת 2015 אובחנו 3,016 מתושבי ישראל עם סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת, 1,503 (50%) גברים (1,266 (84%) יהודים, 153 (10%) ערבים, 84 (6%) "אחרים"1) ו-1,513 (50%) נשים (1,297 (86%) יהודיות, 143 (9%) ערביות ו-73 (5%) "אחרות"). 2,228 (74%) מחולים אלה אובחנו עם סרטן המעי הגס והשאר, עם סרטן החלחולת. בשנת 2015 היה סרטן המעי הגס והחלחולת הסרטן החודרני השני בשכיחותו בקרב גברים יהודים (12.3% מכלל האבחנות החדשות של סרטן באותה שנה) אחרי סרטן הערמונית; השני בשכיחותו בנשים יהודיות (10.6%) אחרי סרטן השד; השני בשכיחותו בגברים ערבים (12.9%) אחרי סרטן הריאה; והשני בשכיחותו בנשים ערביות (10.4%) אחרי סרטן השד.
שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (ל-100,000) של סרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2015 היו 28.2 ו-24.0 בגברים ובנשים יהודים, בהתאמה. בקרב ערבים היו השיעורים 26.3 בגברים ו-21.6 בנשים, ואילו בקרב "אחרים" היו השיעורים המקבילים, 42.6 ו-22.8.
סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת הוא מחלה שאופיינית לגיל המבוגר. הן ביהודים והן בערבים, בשני המינים, שיעורי ההיארעות עולים מאוד החל מגיל 60, והם הגבוהים ביותר בקבוצת הגיל 75+ (תרשים 1). בשנת 2015 הגיל החציוני בעת האבחנה (הגיל שמחצית החולים אובחנו לפניו ומחציתם לאחריו) היה 70 בגברים יהודים; 72 בנשים יהודיות; 64 בגברים ערבים; 64 בנשים ערביות; 65 בגברים "אחרים"; ו-69 בנשים "אחרות".
ביהודים נבדקה התפלגות התחלואה גם לפי מקום הלידה. בילידי אירופה-אמריקה ובילידי אפריקה נצפו שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר בשנת 2015: השיעור המתוקנן לגיל ל-100,000 בגברים ובנשים ילידי אירופה-אמריקה היה 36.6 ו-28.4, בהתאמה, ובקרב ילידי אפריקה, 27.5 בגברים ו-27.8 בנשים. בקרב ילידי אסיה וישראל היו השיעורים המתוקננים לגיל נמוכים יותר ודומים למדי: בילידי אסיה היו השיעורים 21.9 בגברים ו-16.2 בנשים, ובילידי ישראל, 21.7 ו-20.0, בהתאמה.
1 נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת
2 לפי אוכלוסיית התקן העולמית
תרשים 1: שיעורי היארעות של סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל 2015, לפי קבוצת אוכלוסייה, מין וקבוצת גיל* (שיעורים סגוליים לגיל ל-100,000)
*קבוצות הגיל הצעיר ביותר לא מוצגות בתרשים בגלל מיעוט/חוסר מקרים
על פי נתוני ה-Globocan לשנת 2012 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) לגבי 20 המדינות עם השיעורים הגבוהים בעולם, גברים בישראל נמצאים במקום ה-14 מתוך 20 מבחינת שיעור ההיארעות ובמקום ה-19 מתוך 20 מבחינת שיעור התמותה מהמחלה. נשים בישראל נמצאות במקום ה-8 מתוך 20 מבחינת שיעור ההיארעות ובמקום ה-10 מתוך 20 מבחינת שיעור התמותה מהמחלה. יש לציין שחלק מנתונים אלה הם נתונים מנובאים, לא נמדדים.
על פי נתוני ה-OECD, שיעור התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2015 היה נמוך מהשיעור המקביל בשנת 2005 או דומה לו כמעט בכל המדינות, גם בישראל. על פי נתונים אלה שיעור התמותה בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (תרשים 7).
תרשים 7: שיעור התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת (מתוקנן לגיל, ל-100,000) במדינות ה-OECD בשנים 2005 ו-2015
ביהודים, מאז 1990 ועד 2007 בגברים ו-2006 בנשים נצפתה יציבות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת; לאחר מכן נצפתה ירידה מובהקת בשני המינים. בערבים, מאז 1990 ועד 2005 בגברים ו-2007 בנשים, חלה עלייה מובהקת בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת; לאחר מכן נצפתה יציבות בגברים, וירידה מובהקת בנשים.
בניתוח המגמות על פי קבוצות גיל, עולה כי:
שיעור המאובחנים בשלב מחלה מוקדם עלה מ-17% ל-31% ב-25 השנים האחרונות, ככל הנראה כפועל יוצא של עליית שיעור ההשתתפות בתכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת, כמו גם עליית המודעות למחלה. על פי התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה, כ-60% מאוכלוסיית היעד לבדיקות הסינון נבדקו בשנת 2015, אם כי ההתוויה לבדיקה איננה ידועה.
לחצו כאן לנתונים המלאים של הרישום הלאומי לסרטן.
חוקרים מהרווארד ואוניברסיטאות שונות בארה"ב בחנו את הקשר בין צריכת קפה לאחר האבחנה של סרטן המעי הגס (CRC) והתמותה מהמחלה. ישנן עדויות כי הסגולות של הקפה, אשר מכיל חומרים אנטי-דלקתיים ואנטי-סרטניים יכול לסייע בהפחתת תמותה ממחלות כרוניות שונות. במחקר נאספו נתונים אודות 1599 גברים ונשים, כשנתיים לאחר האבחון בסרטן המעי הגס, שגילם בעת האבחון היה בטווח של 69-66. המשתתפים מילאו שאלונים על נתונים דמוגרפיים, רפואיים ובריאותיים, ועל הרגלי תזונה, כולל תדירות צריכת הקפה (עם קפאין או בלעדיו) במהלך השנה שקדמה למילוי השאלון. נתונים אלו הושוו עם נתוני תדירות צריכת הקפה לאחר האבחנה, במשך תקופת מעקב של כמעט 8 שנים.
מנתוני המחקר עולה, כי בהשוואה למחלימי סרטן המעי הגס שלא צרכו קפה כלל, אלה שצרכו לפחות 4 כוסות קפה ביום לאחר האבחון, היו בסיכון נמוך ב-52% לתמותה כתוצאה מסרטן המעי הגס וב-30% לתמותה מכל סיבה. הפחתה בסיכון נמצאה זהה עבור קפה עם קפאין ובלעדיו. כמו כן, צריכת 2 כוסות קפה ומעלה ביום, לעומת אי צריכתו כלל בקרב מחלימי סרטן מעי גס, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה מסרטן המעי הגס (39%) וכן לתמותה מכל סיבה (25%). בקרב מחלימי סרטן המעי הגס שלא צרכו קפה אחרי שאובחנו, צריכה גבוהה של 4 כוסות קפה ומעלה ביום, לפני האבחנה, הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-47% לתמותה מסרטן המעי הגס, אך לא לתמותה מכל סיבה. מחלימים שצרכו 4 כוסות קפה ומעלה אחרי שאובחנו ולא צרכו קפה כלל לפני כן, היו בסיכון נמוך ב-38% לתמותה מסרטן המעי הגס וב-24% לתמותה מכל סיבה. אלו שדבקו בצריכה גבוהה של קפה היו בסיכון נמוך משמעותית לתמותה מסרטן המעי הגס (37%) ולתמותה מכל סיבה (29%), בהשוואה לאנשים שצרכו בעקביות כמויות נמוכות של קפה (פחות מ-2 כוסות ביום) לפני ואחרי שאובחנו בסרטן המעי הגס.
בנוסף, מנתוני המחקר עולה כי בקרב אנשים שאובחנו עם סרטן מעי גס בשלב מתקדם (שלב 3), כל תוספת של כוס קפה ביום הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-18% לתמותה מסרטן המעי הגס וב-20% לתמותה מכל סיבה. לא אותר קשר דומה בקרב אנשים שאובחנו עם סרטן מעי גס בשלב מוקדם (שלב 1 ו-2). לסיכום, צריכת קפה עם קפאין או בלעדיו לאחר אבחנה של סרטן המעי הגס קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה כתוצאה מסרטן המעי הגס או מכל סיבה. החוקרים טוענים שנדרשים מחקרים נוספים לבירור המנגנונים באמצעותם קפה עשוי להפחית את התקדמות סרטן המעי הגס.
המחקר פורסם במהדורת נובמבר 2017 של כתב העת Gastroenterology ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארצות הברית בדקו את הקשר בין הימצאותם של חיידקים במעי הגס לבין התפתחות סרטן המעי הגס. החוקרים השוו 5 פיסות רקמה מהמעי הגס של אנשים עם תסמונת פוליפוזיס משפחתי (FAP) - תסמונת גנטית שבו נוצרים פוליפים שפירים רבים לאורך המעי הגס, אשר עלולים לעבור התמרה סרטנית ורקמה אחת של חולה בפוליפוזיס של הנעורים, לבין פיסות רקמה מ-20 אנשים שעברו ביופסיה, או ניתוח להוצאת המעי הגס (ללא FAP). מניתוח הממצאים, עלה כי בקרב אנשים עם FAP נמצאו אחוזים גבוהים של 2 זני חיידקים בעלי פוטנציאל סרטני- קרצינוגני: אי-קולי (E.Coli) ו-בי –פרגי'ליס (B. Fragilis), זאת לעומת קבוצת הביקורת. שני סוגי החיידקים הללו עלולים לפעול באופן אשר פוגע ב-DNA ומאיץ תהליכים סרטניים במעי הגס.
החוקרים מציינים כי גנטיקה אינה ההסבר היחיד לתחלואה גבוהה בסרטן המעי הגס בקרב אנשים עם FAP, היות ואנשים עם תסמונת זו מפתחים סרטן מעי גס בגילאים שונים. הימצאותם של 2 חיידקים אלו יכולה להוות סיבה נוספת אשר מאיצה את התפתחות המחלה. החוקרים מציינים עוד, כי לרוב, נדבקים בשני חיידקים אלו במהלך הילדות, ולא ברור האם תהיה לכך השפעה כלשהי במהלך החיים. עם זאת, הימצאותם של חיידקים אילו עלולה לגרום להתפתחות סרטן המעי הגס בקרב אנשים עם FAP, ואולי במקרים מסוימים אף בקרב האוכלוסייה הרגילה.
לסיכום, החוקרים מציינים כי, תוצאות מחקר זה הן חשובות, ומצביעות על אפשרויות מניעה שונות, ביניהן בדיקה מקיפה של החיידקים במעי הגס בקרב אנשים אשר עוברים בדיקת קולונוסקופיה שגרתית של המעי הגס. המחקר פורסם בכתב העת Science, מהדורת פברואר 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
מחקרים שונים הראו זה מכבר, כי קשרים חברתיים הדוקים מפחיתים את הסיכון לתמותה בכלל, ממחלות שונות, וביניהן סרטן. מחקרים אחרים הראו כי, בקרב מחלימי סרטן המעי הגס, נישואין מפחיתים את הסיכון לתמותה בכלל וממחלת הסרטן בפרט. עד כה לא היו ראיות לקשר בין קשרים חברתיים ותמותה בקרב המחלימים מסרטן המעי הגס.
במחקר שפורסם לאחרונה, בדקו חוקרים מהרווארד, ייל ודנה פרבר בארה"ב את הקשר בין קשרים חברתיים לתמותה, לאחר האבחנה בסרטן המעי הגס. במחקר נאספו נתונים אודות 896 נשים, בטווח גיל 55-30, שאובחנו עם סרטן מעי גס בשלבים 1, 2 או 3, מתוך שאלונים תקופתיים שהן מילאו על אורח חייהן, מצבן הבריאותי, הרפואי והמשפחתי, גודלו של המעגל החברתי שלהן, ותדירות המפגשים עם המקורבים אליהן. החוקרים השוו את הנתונים לאורך 10 שנות מעקב, ובחנו את ההשפעה שיש לקיומם או העדרם של קשרים חברתיים לפני ואחרי האבחנה בסרטן המעי הגס, על הסיכון לתמותה מכל סיבה וכן מסרטן המעי הגס.
מניתוח הנתונים עולה, כי ריבוי קשרים חברתיים לפני האבחנה בסרטן המעי הגס, היה קשור בהפחתה משמעותית של 35% בסיכון לתמותה מכל סיבה, לעומת נשים שהיו מבודדות חברתית. ניתוח של מרכיבים ספציפיים הקשורים בקשרים חברתיים שונים, הדגים כי הסיכון לתמותה מכל סיבה היה משמעותית נמוך ב-24% בנשים נשואות לעומת רווקות, והיה נמוך ב-39% לנשים בעלות קשרי חברות קרובים, לעומת נשים עם קשרים מועטים ביותר. הסיכון לתמותה מסרטן המעי הגס היה נמוך ב-14% בנשים נשואות, ב-41% בנשים עם קשרי חברות קרובים וב-42% בנשים עם קשרים חברתיים ומשפחתיים. הנתונים אודות קשרים חברתיים לאחר אבחנת המחלה, הניבו תוצאות דומות לאלה שלפני האבחנה: ריבוי קשרים חברתיים לאחר האבחנה של סרטן המעי הגס, הפחיתה ב-43% את התמותה מכל סיבה וב-47% את התמותה מסרטן המעי הגס, לעומת נשים עם מיעוט קשרים חברתיים. לסיכום, תוחלת החיים של נשים בעלות מעורבות חברתית גבוהה הייתה ארוכה יותר, לאחר שאובחנו עם סרטן המעי הגס, מזו של נשים עם מעורבות חברתית נמוכה.
לדעת החוקרים, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בתועלת שמביא הטיפול והדאגה בנשים מצד בני משפחה וחברים. כמו כן, החוקרים סבורים שפעילויות שנועדו לחיזוק המעגל החברתי, עשויות להיות בעלות ערך בטיפול במחלימות מסרטן המעי הגס.
המאמר פורסם ב-21 בנובמבר 2017 במהדורה המקוונת של כתב העת Cancer ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
חוקרים מאיטליה ביקשו לבדוק את הקשר בין היצמדות להנחיות בינלאומיות ביחס לאורח חיים, לבין התפתחות סרטן המעי הגס. בשנת 2007 פרסמו שני ארגוני סרטן בינלאומיים (World Cancer Research Fund ו-American Institute for Cancer Research) שמונה המלצות ביחס למשקל, תזונה ואורח חיים להפחתת הסיכון לסרטן:
1. שמירה על משקל גוף תקין
2. ביצוע פעילות גופנית
3. צמצום צריכה של מזונות ומשקאות עתירי קלוריות
4. צריכה גבוהה של מזונות מהצומח (כגון: פירות, ירקות, אגוזים)
5.צמצום צריכה של בשר מעובד
6. צמצום צריכה של אלכוהול
7. צמצום צריכת מלח
8.הקפדה על צריכה נאותה של תוספים שונים (כגון: ויטמין D, סידן, סיבים תזונתיים וכד').
מחקרים שונים בדקו ומצאו כי היצמדות להמלצות השונות מפחיתה את הסיכון הכללי לחלות בסרטן וכן, מפחיתה באופן ממוקד את הסיכון לסרטן השד, ערמונית, לבלב, וסוגי סרטן נוספים. במחקר השתתפו סה"כ 7142 גברים ונשים, בגילאים 58-66 מתוכם: 2419 אשר אובחנו עם סרטן המעי הגס, ו-4723 בקבוצת הביקורת- שלא חלו בסרטן המעי הגס. כל המשתתפים מילאו שאלונים מפורטים לגבי נתונים אישיים (משקל גוף, הרגלי תזונה, היסטוריה משפחתית של סרטן וכד') ונתונים דמוגרפיים שונים. על פי תשובות השאלונים, דרגו החוקרים את מידת ההיצמדות להמלצות בהתאם למדד של 0 עד 7 נקודות, כאשר 0 מעיד על אי היצמדות כלל, ו- 7 מעיד על היצמדות מלאה להמלצות (ההמלצה השמינית לא נלקחה בחשבון עקב מחסור במידע להערכתה).
על פי תוצאות המחקר, היצמדות גבוהה לכל ההמלצות (ניקוד של 5 נקודות ומעלה) נמצאה כמפחיתת סיכון לסרטן המעי הגס ב-33%, לעומת היצמדות נמוכה להמלצות (ניקוד נמוך מ-3.5). התוצאות הראו גם כי היצמדות ספציפית להמלצות בנושא תזונה, הפחיתו הסיכון לסרטן המעי הגס ב-29%. בדומה נמצא כי גם הצמדות להמלצות אחרות – פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין, וכד', תורמות גם הן להפחתה בסיכון לסרטן המעי הגס.
המחקר פורסם במהדורת נובמבר, 2017 בכתב העת European Journal of Cancer ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
בספרות הרפואית קיים תיעוד רב על כך שדלקות מגבירות את הסיכון להתפתחות סרטן בכלל וסרטן המעי הגס בפרט. במחקר חדש, בדקו חוקרים מהרווארד בארה"ב את הפוטנציאל הדלקתי של דפוסים תזונתיים, והקשר בינהם לבין הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס. החוקרים עשו שימוש בנתונים שנאספו מתוך שני מחקרים פרוספקטיביים נרחבים, מחקר האחיות – NHS, שכלל 74,246 נשים בנות 30-55, ומחקר אודות גברים בצוותי רפואה- HPFS, שכלל 46,804 גברים בגילאים 40-75. תקופת המעקב הממוצעת עמדה על 25 שנים, במהלכה תועדו 2,699 מקרים של סרטן המעי הגס.
המשתתפים מילאו שאלונים בתחילת המחקר ואחת לשנתיים, שכללו מידע דמוגרפי, אורח חיים, מצב רפואי ובריאותי. אחת לארבע שנים מילאו המשתתפים שאלונים על תדירות צריכת סוגי מזונות שונים. החוקרים השוו את הנתונים על פי מדדים הנגזרים מדפוסי תזונה המעודדת דלקת הנקראת EDIP (Empirical dietary inflammatory pattern) ומבוססת על חישוב סך של 18 קבוצות מזון שונות בעלות פוטנציאל תזונתי דלקתי וחישוב רמות סימני דלקת בדם. בין המזונות שנקשרו עם ריכוזים גבוהים של סימני דלקת היו בשר מעובד ובשר אדום, ירקות שאינם בעלי גוון צהוב כהה, שאינם עלים ירוקים, דגנים מזוקקים, משקאות אנרגיה (מוגזים, ממותקים, וכד'), ועגבניות. לעומתם, צריכת בירה, יין, תה, קפה, ירקות בעלי גוון צהוב כהה (כגון גזרים, דלוריות ובטטות), ירקות בעלי עלים ירוקים, מיצי פירות ופיצה היו קשורים לריכוזים נמוכים של סימני דלקת.
כמו כן, בחנו החוקרים את הקשר בין צריכת אלכוהול למשקל הגוף. מתוצאות המחקר עולה, כי משתתפים עם דפוסי תזונה המעודדת דלקת (EDIP מירבי) דיווחו על ביצוע פעילות גופנית מועטה יותר, מדד מסת גוף (BMI) גבוה יותר, והיו בעלי נטיה גבוהה יותר לחלות בסוכרת, לעומת משתתפים שהקפידו על תזונה שפחות מעודדת דלקת (EDIP נמוך ביותר). בנוסף, משתתפים עם EDIP מירבי, נטו לצרוך פחות מולטי-ויטמינים, סיבים תזונתיים, סידן ודגנים מלאים, לעומת משתתפים בעלי EDIP נמוך.
השפעת דפוסי התזונה על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס: הסיכון של משתתפים עם EDIP מירבי לחלות בסרטן המעי הגס היה גבוה ב-44% בגברים וב-22% בנשים, לעומת משתתפים עם ה-EDIP הנמוך ביותר. גברים ונשים עם EDIP מירבי, היו בסיכון גבוה יותר ב-35% לחלות בסרטן המעי הגס, ב-38% לחלות בסרטן מעי גס פרוקסימלי (חלק המעי המרוחק יותר מהרקטום), ב-46% לחלות בסרטן מעי גס דיסטלי (חלק המעי הקרוב יותר לרקטום) וב-19% לחלות בסרטן הרקטום. השפעת דפוסי התזונה ו- BMI על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס: גברים בעלי עודף משקל או השמנת יתר עם EDIP מירבי, היו בסיכון של 48% יותר לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת גברים עם אותו BMI ו-EDIP הנמוך ביותר. אצל נשים, לעומתם, סיכון זה היה מוגבר יותר בקרב נשים רזות ולא בנשים בעלות עודף משקל או השמנת יתר. ההבדלים היו משמעותיים יותר בהקשר של רמות צריכת אלכוהול: גברים בעלי EDIP מירבי הצורכים אלכוהול היו בסיכון גבוה ב-62% לחלות בסרטן המעי הגס לעומת גברים בעלי EDIP נמוך ביותר שלא צורכים אלכוהול כלל. אצל נשים באותו חתך, היה הבדל של 33% בסיכון לחלות בין שתי הקבוצות. לסיכום, החוקרים סבורים שדלקת מהווה מנגנון פוטנציאלי המחבר בין דפוסי תזונה והתפתחות סרטן המעי הגס והחלחולת.
המאמר פורסם במהדורת ינואר 2018 של כתב העת JAMA Oncology תורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
מומחים לסרטן מערכת העיכול מודאגים מזה זמן מה בנוגע לאחוז הפגיעה במערכת העצבים עקב שימוש ממושך באוקסליפלטין (Oxaliplatin), אשר משנת 2004 הוא חלק משמעותי מהטיפולים הכימותרפיים האדג'ובנטים (טיפול כימי למניעת הישנות המחלה), כמו FOLXOX ו-CAPOX (המוכר גם בשם XELOX). טיפולים אלו נהוגים לרוב בחולים עם סרטן שלב 3 (מקומי מתקדם). נזק למערכת העצבים עלול להשפיע על התפקודים החושיים והמוטוריים, בליווי תסמינים כמו חוסר תחושה וכאבים חדים בידיים ובכפות הרגליים.
אצל 40% מהחולים המשתמשים באחד מהשילובים התרופתיים הללו, יופיע נזק עצבי קליני משמעותי (דרגה 2 או יותר). בשנת 2007,צוות חוקרים באיטליה, הציע לערוך מחקר הבודק האם הפחתת משך הטיפול האדג'ובנטי לחולי סרטן המעי הגס בשלב מקומי מתקדם, משישה חודשים לשלושה, יהיה יעיל באותה מידה ויגרום לנזק קטן יותר. ההצעה הובילה להיווסדות IDEA (International Duration Evaluation of Adjuvant Chemotherapy) – הערכה בינלאומית של משך הטיפול הכימותרפי האדג'ובנטי – שיתוף פעולה הכולל 6 מחקרים שונים, הכוללים 16 קבוצות מחקר ב-11 מדינות. עד תום שנת 2013, למעלה מ-12,800 חולים לקחו חלק במחקר. הם חולקו באופן אקראי, לקבוצה שקיבלה 6 חודשי טיפול אדג'ובנטי וקבוצה שקיבלה 3 חודשי טיפול אדג'ובנטי ב- FOLXOX או CAPOX. התוצאות הסופיות יפורסמו בהמשך השנה, אך ממצאים שהוצגו בכנסASCO 2017, מצביעים על כך שההבדל הכללי בהישרדות ללא מחלה בקרב הקבוצה שקיבלה טיפול קצר טווח (3 חודשים) היה קטן בפחות מאחוז אחד, לעומת הקבוצה שקיבלה טיפול ארוך טווח (6 חודשים) – 75.5% לעומת 74.6%.
בקרב חולים בסיכון נמוך לחזרת המחלה (אצלם הסרטן התפשט ל-1-3 בלוטות לימפה ולא חדר לגמרי את דופן המעי), ההבדל בין הקבוצות היה אפילו קטן יותר; אצל חולים בקבוצה קצרת טווח הטיפול, הופיע 70% פחות נזק עצבי חמור (דרגה 3 או 4), לעומת החולים מהקבוצה שטופלה כפול זמן – 6 חודשים.
בעוד שממצאים אלו נראים משכנעים באופן אינטואיטיבי, הם לא הראו מובהקות סטטיסטית המוכיחה עליה בהישרדות ללא מחלה. למרות זאת,, ת'יארי אנדרה (Thierry Andre), ראש המכון האונקולוגי בבית החולים סנט אנטוני, בפריז, ואחד ממייסדי IDEA, אומר כי לתוצאות יש פוטנציאל לשנות את הטיפול הקליני. "ההבדל בין שתי זרועות הטיפול מאוד נמוך, והעליה ברעילות היא מאוד גבוהה בטיפול הממושך יותר, ויש לכך חשיבות רבה לאיכות חייו של המטופל". למחקר יש פוטנציאל לשפר את התוצאה של מספר רב של חולים, תוך חסכון בהוצאות מערכת הבריאות. למרות חשיבותו, נתקלו החוקרים בקושי למצוא מימון מתאים לביצוע המחקר (ככל הנראה, לחברות תרופות לא היה ענייין לבדוק טיפול שיקצר את משך השימוש בתרופה שלהן...). המחקר הצרפתי, שכלל 2,000 חולים, קיבל 1.6 מיליון אירו מהמוסד הלאומי לסרטן בצרפת ומתכנית המחקר של משרד הבריאות, PHRC. המימון באיטליה הגיע ממשרד הבריאות האיטלקי, ובבריטניה מהקונסוליה למחקרים רפואיים. "בכל מדינה המצב היה דומה", אומר אנדרה. "היה קשה מאוד למצוא את המימון וזה היה מאבק לכל המעורבים בדבר". מרגע תכנון המחקר ועד לדיווח על ממצאים, עבר עשור. באמצעות מעקב ניתן יהיה להמשיך להעריך את ההישרדות הכללית.
הרופאים סבורים כי התעשייה צריכה לתמוך יותר במאמצים להבנת מיקסום השימוש בתרופות שהיא מייצרת. נושא זה יצר דיון דומה, במחקר שמתבצע ב-37 מרכזים רפואיים ומרכזי סרטן באזורים שונים בשוויץ. המחקר בדק השפעתם של טיפולים קצרי טווח מהמקובל עם התרופה דנוסומאב - Denosumab–(אקסגי'בה® - ®Xgeva ) טיפול ממוקד מטרה שמעכב באופן משמעותי היווצרות של שברים או פתולוגיות אחרות המצריכות ניתוח או טיפול קרינתי בחולים עם סרטן השד או סרטן הערמונית ששלחו גרורות לעצמות. עם זאת, הטיפול מגדיל את הסיכון להיפוקלצמיה (תת סידן בדם), ולאחר שנתיים או שלוש של טיפול, 8% מהמטופלים יסבלו מאוסטאונקרוזיס של הלסת (נמק של עצם הלסת), הגורם לכאבים, אובדן שיניים והרדמות הלסת. למחקר, אשר יסתיים בשנת 2019, יגוייסו 1,380 חולים עם סרטן שד או ערמונית גרורתי לעצם, שיחולקו באופן אקראי לקבוצה שתקבל טיפול אחזקה בדנוסומאב (אקסגי'בה® - ®Xgeva) אחת לחודש, ולקבוצה שתקבל מינון זהה של הטיפול אחת לשלושה חודשים. נשיא הקבוצה השוויצרית למחקר קליני בסרטן (SAKK), אומר, כי במידה והניסוי יהיה מוצלח, חולים רבים בטיפול ארוך טווח זה יחוו פחות תופעות לוואי והדבר יחסוך מליונים, בהתחשב בכך שמנה אחת של הטיפול עולה בשווייץ סביב 440 אירו. עם זאת, גיוס משתתפים למחקר הואט משום שחברת התרופות "אמג'ן" (Amgen) אשר מחזיקה ברישיון לתרופה, סירבה לתמוך כלכלית במחקר, או לספק את התרופה בחינם. מרכזים בצרפת, אוסטריה ויוון נסוגו מהמחקר מאחר ולא יכלו לקבל החזר הוצאות. "ביקשנו מ'אמג'ן' תרופות חינם וכסף למחקר עבור מדינות אלו", אומר נשיא הקבוצה השוויצרית למחקר קליני בסרטן, "ביקשנו לפחות תרופות חינם, אך לא קיבלנו".
המחקר התאפשר רק בשווייץ באמצעות תמיכה כלכלית מחברות ביטוחי הבריאות, "שירוויחו" במידה והמחקר יראה תוצאות חיוביות. החוקרים התאכזבו מתגובת חברת התרופות. לדעתם - "חברות התרופות אמורות להביע עניין בייצור לוח זמנים אפקטיבי באותה מידה, אך עם פוטנציאל נזק נמוך יותר. אם נוכל לצמצם את המחיר על ידי שינוי המינון, תרופות אלו עשויות להפוך לזמינות במדינות אחרות בהן הן לא מאושרת בשל מחירן הגבוה".
לקוח מתוך מאמר שנכתב על ידי Peter Mcintyre ופורסם בכתב העת Cancer World במהדורת חורף 2017, 2018 ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית.
גיליון מס' 22 של כתב העת 'במה' של האגודה למלחמה בסרטן שיצא לאחרונה לאור ומיועד לעובדי מערכת הבריאות, מתמקד בסקירה נרחבת של סרטן המעי הגס. העורכים המדעיים של הגיליון הם פרופ' ברוך ברנר, מנהל המערך האונקולוגי ומרכז הסרטן ע"ש דוידוף, המרכז הרפואי רבין , פתח תקווה; פרופ' אהרון סולקס, לשעבר מנהל המערך האונקולוגי, מרכז הסרטן ע"ש דוידוף; ופרופ' זהר לוי, מנהל השירות לגילוי מוקדם ומשפחות בסיכון, המרכז הרפואי רבין. בשנים האחרונות חלו גם התפתחויות רפואיות רבות בתחום הטיפול בסרטן המעי הגס, והן פותחות בפני החולים אפשרויות טיפול וריפוי חדשות, כפי שמפורט במאמרים השונים בביטאון, שנכתבו על ידי מיטב הרופאים בתחומם. חוברת "במה" הינה ביטאון מדעי המיועד לצוותים רפואיים המתמודדים עם הטיפול בחולי הסרטן, על מנת להעשיר אותם במידע מקצועי, מדעי, מהימן ומעודכן.
לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס, האגודה למלחמה בסרטן תערוך יום עיון לחולים, מחלימים ובני משפחתם אשר יתמקד בגורמי סיכון, מניעה וגנטיקה, טיפולים מתקדמים למחלה, תזונה לסרטן המעי הגס וסיוע במימוש זכאויות בסל הבריאות. יום העיון יערך ביום שני ה - 19 במרץ 2018 במטה האגודה בגבעתיים הנחיית ד"ר עינת שחם-שמואלי, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול, במערך האונקולוגי, במרכז הרפואי שיבא ובהשתתפות מיטב הרופאים והמרצים ממרכזים רפואיים שונים ברחבי הארץ. יום העיון יערך באדיבות "Roche" מובילת פרויקט "רוש מושיטה יד, ההשתתפות הינה ללא תשלום בהרשמה מראש בטלפון 03-5721615 או באתר האגודה בקישור הבא: יום עיון בנושא סרטן המעי הגס.
לרגל חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס תצא האגודה למלחמה בסרטן בקמפיין בכלי התקשורת וברשתות החברתיות באמצעות גיתם BBDO המסייע לאגודה בהתנדבות. הקמפיין מתמקד במסר של חשיבות האבחון המוקדם של סרטן המעי הגס.
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה נשים וגברים להתקשר למוקד הטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת עלון מידע מעודכן בנושא מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ללא תשלום, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, הנגשה של זכאויות ושירותים לחולים, מידע על מחקרים קליניים בתחום ועוד לטלפון שמספרו 1800-599-995
האגודה למלחמה בסרטן, הינה ארגון ללא כוונות רווח הפועל בכל החזיתות, לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים רק הודות לתרומות הציבור וללא כל מימון מתקציב של משרד ממשלתי כלשהו. הפרויקטים בהם משקיעה האגודה למלחמה בסרטן, נקבעים על ידי ועדות מקצועיות שחברים בהן בהתנדבות נציגים ממיטב אנשי הרפואה והמחקר ברחבי הארץ והם נבחנים בקפידה, לאחר שיקול דעת מקצועי וענייני ברמה הלאומית. באגודה למלחמה בסרטן, פעילים בקהילה המקומית כ- 3,500 מתנדבים הפרוסים ב - 70 סניפים בכל רחבי הארץ השותפים לקידום המאבק בסרטן באיזור מגוריהם.