שלום לך,
אני צעירה בעשור מבעלך ואני אובחנתי ביום בהיר אחד (יותר נכון בלילה אחד ) כחולה בסרטן המעי הגס. הוכנסתי לניתוח חירום ....ויצאתי בריאה לדברי הרופאים...עוד בטרם הספקתי לעכל שיש לי סרטן כבר הודיעו לי שהכל בחוץ וניתן לי טיפול מונע (כימו בכדורים) אבל כמו שאמרה לי הרופאה המדהימה שלי (ממש לא בציניות) את עכשיו בריאה מבחינתי. אנחנו רק צריכים לדאוג שהסרטן אכן ישאר מוחץ לגוף.
הטראומה הנפשית גדולה לעין שיעור מהטראומה הפיזית - תוך שלושה שבועות כמעט ושכחתי את הניתוח (וזה ניתוח בטן מלא - ריץ-רץ כמו בסרטים) ....אבל הנפש נמצאת ביאוש...במתח...בחרדה נוראית (שהרי סרטן בתודעה שלנו זה מוות ) הכעס הוא עצום הדמעות זולגות מעצמן והמבט של האנשים ואמירות שכמעט מספידות אותך ....כל זה לא תורם להתרוממות הנפש.
בלי להיות פסיכולוגית גדולה (אני רק מורה) אני אישית הרגשתי שאני עוברת מעין תהליך התאבלות על החיים שהיו לי קודם....על ההנאות שאינן (סיגריה, סטייק טוב ושניצל חמים) ועל הפחדים החדשים שהן מנת חלקי. זה תהליך ארוך ומורכב...תני לו זמן תפרגני לו את ההתאבלות הזו ....החיים חזקים והוא יתאושש.
המשך חיים מדהימים
אתי
שלום דר' הוברט,
הייתכן כי לאחר שלושה מחזורים של קסלודה תופעת הלוואי היחידה היא לאות? (Fatigue) ....האם ייתכן כי התרופה אינה משפיעה? או שכל האזהרות הן בגדר "ייתכן" ?
תודה,