אבא שלנו עבר ניתוח סטומה קבועה והמשבר מזה היה בלתי נסבל מבחינתו.
אני כותבת כאן, כי בטוח שחלק מהגולשות והגולשים מסוגלים לתאר לעצמם את הסיוט הפיזי בטיפול באדם צלול לחלוטין שעדיין כוחו במותניו והוא לא מסכים אפילו להסתכל על הסטומה שלו, שלא לדבר על לתחזק אותה. אין לי תלונות על קופת חולים. הם עשו כל מה שיכלו ואבא לא באמת זקוק לעובדת זרה.
מצאתי באינטרנט פרטים של אחות סטומה בשם מאשה אירום. קראתי קצת המלצות והתקשרתי. היא הגיעה וישר סידרה לאבא את הסטומה. אחרי כן היא ישבה איתו ושוחחה אותו על מה הוא עשה עד הניתוח. הוא נפתח קצת וסיפר לה. ברוב חוכמה היא שאלה אותו אם הוא לא מתגעגע לצאת ולהמשיך. הוא אמר לה ואני מצטטת "איך אפשר להמשיך עם האסון הזה". מאשה אמרה לו שהיא מכירה אנשים חיים ועובדים עם סטומה במשך עשרות שנים. הם סיכמו שהיא תבוא פעמיים בשבוע ותדריך אותו.
כך היה. היא באה במשך חודשיים ברציפות, עד שסוף סוף הוא תפס פיקוד והתחיל להתנהל לבד.
היה שווה כל אגורה. אבא חזר לתפקד כאדם רגיל. חזר לנהוג ברכב ונסע עם חברים לסופ"ש בבודפשט.
תודה גדולה למאשה.
אריאנה