דר' הוברט שלום רב.אמי בת 78 , לפני כשנה התגלה סרטן בקיבה עם פיזור בחלל הבטן. לאחר פתיחה וסגירת הבטן (עקב הפיזור) עברה טיפול כימותרפי ELF (ששה טיפולים במשך 5 חודשים) במהלך הטיפולים הרגישה טוב , אכלה מצויין ותפקדהמצויין. האונקולוג החליט על הפסקה בטיפולים למשך 6 שבועות במהלכם עשתה סי.טי. על פי תוצאותיו פחות בולט העיבוי בדופן הקיבה שנצפה אז לאורך כמעט כל העקומה הקטנה (בהשוואה לסי.טי שבוצע לפני הטיפולים הכימותרפיים ). הופיעו נוזל בחלל הפריטונאלי בכמות גדולה וגירגור של השומן האומנטלי המסמלים פיזור משנינרחב בחלל הבטן. בעקבות פיענות סי.טי זה החליט האונקולוג משום מה להמשיך בהפסקת הטיפולים לעוד 4 שבועות. במשך ארבעת השבועות האלה חלה הדרדרותפתאומית במצבה - סחרחורות ואי שווי משקל .ירידה בהמוגלובין שהצריכה עירויי דםירידה בPLT שהצריכה עירויי טסיות וחולשה נוראית. שאלנו את האונקולוג מדוע עשה הפסקה של 3 חודשים בטיפולים שבעקבותיהםהגיעה הרעה והוא ענה בגלל העדר תגובה רנטגנית.הוא העביר אותה לטיפול תומך שבעיקרו רק עירויי דם. לאחרונה חולשה כללית קשה וחוסר תיאבון ואף אירוע חד פעמי של הקאה דמית(קופי גראונד) ומלנה, מטופל ע"י לוסק.אנו חושבים שהרופא טעה בהפסקת הטיפולים ,אמא נחושה להמשיך ולהלחם והיינו מעוניינים להמשיך בטיפול נודה לך באם תוכלי לייעץ לנו מה ניתן לעשות?