פרופ' קשתן שלום,
המידע שמסרת לי הוא קשה , כואב וקשה להתמודדות. אמא היא בת 80 ומחלות הרקע שלה והמצב הפיזי בגיל הזה כנראה לא מאפשרים (כך נרמז לי ע"י הרופא) לעמוד בניתוח. הקושי, האורך, המורכבות וגם אם תתאושש מהניתוח, השיקום - כל אלה הופכים את הניתוח לבלתי ריאלי כנראה לצערי הגדול. (איך אמר אחד הרופאים במחלקה? "אילו זו הייתה אמי במצב הזה - הייתי מניח לה...." - ואני מאד מכבדת את יושרו והגינותו ברמה האנושית גם אם היא כואבת כל כך)
אמא מודעת כנראה למחלתה וגם במכתב השחרור כתוב שהוסברו לה ההשלכות של העדר טיפול. היא איננה מעוניינת בשום טיפול (להוציא בדיקות כלליות / צילומים וכל בדיקה אחרת שאיננה פולשנית).
השאלה היא האם יש דרך אחרת בה אני יכולה להקל עליה רגשית או על התופעות הפיזיות (קושי בבליעה, העדר תיאבון - שמופיעים בשבועיים האחרונים) כדי לתת לה תחושה פחות קשה מבחינת תסמינים פיזיים. (בקטע הרגשי אני מניחה שיש להתמודד עם פסיכולוג).
אודה לך על ההתייחסות לשאלה במיוחד בקטע הפיזי.
תודה על המידע המקצועי ועל תשומת הלב הממוקדת והמהירה.
אורלי
אמי בת 80 שחולה במחלות זקנה "רגילות" הייתה לפני כחודש ומקצת בח. מיון תה"ש. היא הגיעה לאחר דימום בשתן ובקיבה - כתופעה חד פעמית ללא תלונות מקדמיות ובדיקות שגרה תקינות שנעשה בערך חודש לפני. במיון היא התקבלה עם סטורציה 88% , המוגלובין 4.32 מה שהכניס אותה ישר לחדר הלם וקבלה דחופה של 3 מנות דם ו-6 FFP ואז התחיל לעלות ההמוגלובין ל6.5. ל"ד נמוך-תקין...נערכה בדיקת גסטרוסקופיה בסדציה שבה נמצא: תהליך טופס מקום המתחיל במעבר ושט וטופס את הקרדיה.
בבדיקת CT עם חומר ניגודי לחזה ולבטן מודגמת היצרות של הטרכאה במישור אנטריו-פוסטריו עד 5 מ"מ. מודגמת בלוטת לימפה כ18 מ"מ משמאל לעורק הריאה. תסנינים זעירים באונות התחתונות ללא הגדלת בלוטות לימפה בבתי השחי. הפעם מודגמים תפליטים פלוירלים קטנים. ללא תפליט פריקריאלי. בעקומה הקטנה של הקיבה, בסמוך לקרדיה מודגם תהליך תופס מקום כ 37*62 מ"מ. בלוטות לימפה מעט מוגדלות בגסטרו- הפטיק ליגמנט עד 9 מ"מ.כבד בגודל ומרקם תקחן.
נזקקה במהלך האשפוז לעוד 3 מנות דם עד שנשמרה המודינמית בעזרתם הגיעה ל 9.3 עד לשחרור.
אתמול בשל קוצר נשימה וזיעה ונפיחות ברגל וביד עם כתמים אדומים הגיעה למיון בבדיקות: שגרה - תקינות להוציא אי ספיקה של הכליות (קלה). בבדיקת CT שנערכה אתמול: קרצינומה של הקיבה קוצ"נ. הסתיידות בעורקים הקורונריים, ללא עדות לתפליט פריקארדיאלי, תפליט פלורלי, לימפאדנופטיה במיצר או בתי השחי.
פרנכימת הריאה MOSAIC PATTERN . ושט נראת תקינה. אבן בכיס מרה.
לפחות נשלל החשד לתסחיף ריאתי. כעת יש חשד לתסחיף ממקום אחר, אבל כרגע שוחררה לאחר שהבטיחה שתחזור לעשות US דולפר של גפיים תחתונות.
לצערי, לא הצלחתי לשבת עם רופא בצורה מסודרת להבין מה קורה ומה הדינמיקה שמתרחשת והפרוגנוזה, גם ההבנה ש"תהליך תופס מקום" משמעו סרטן הייתי צריכה להבין דרך.....בעדינות, בוא לא נחמיא לדרך שבה נאמרו הדברים.
הייתי שמחה מאד אם היית מסביר לי באופן כללי מהו סרטן הקיבה (שזה מה שאני מבינה שיש לאמא), מה הזיקה לושט או שהסרטן בכלל בושט עם זיקה לקיבה. אמא לא רוצה לדעת כלום היא אמרה פעם כשדיברנו על העתיד ולא מרשה לעשות שום פעולה פולשנית והיום אפילו לא רצתה לעשות US . אני מבינה שהיא יודעת אבל אני לא בטוחה, גורמים טיפוליים התרשמו שאין טעם לחלוק איתה את המידע במיוחד אחרי שהתרשמו מהדיאלוג שהיא איננה מעוניינת לדעת.
אני מתקשה להלך בין הטיפות, אני יודעת שאני משקרת לה "יהיה טוב" עד שנדמה לי שאני אולי משקרת גם לי, אולי בעצם אני טועה. אני אשמח אם תתרגם לי ותפשט לי קצת את התוצאות, התופעות והצפי.
תודה רבה מראש.