תודה על התשובה המהירה
יחד עם זאת, הייתי רוצה שתתייחס ליתר שאלותיי
האם הכוונה שלך בפט FDG כבדיקת הבחיה אתה מתכוון לPET-CT עם FDG לזה אתה מתכוון כבדיקת הבחירה?
האם PET FDG טובה יותר לגילוי המרקל מאשר מיפוי סומטוטטטין?
האם אין אפשרות לקבלת מידע רב יותר משילוב של PET FDG עם מיפוי סומטוסטטין?
האם יש בדיקות נוספות מלבד PET CT + FDG ? לאיתור מוקדם של מרקל?
בברכה ניסים
בפט FDG אתה מתכוון לבדיקת PET CT עם FDG?
פר' וולף שלום,
בהמשך לפוסט הקודם שהעלתי קראתי את מאמרה של ד"ר טויטו מהילל יפה שנאמר בו ביחס לאיתור גידולים אנדוקרינים:
אמצעי הדמיה ייחודיים ב-GEP-NETs חיפוש אחר גידול נוירואנדוקריני או גרורותיו עשוי להיות מאתגר. פעמים רבות מדובר בגידולים קטנים ומיקומם במעי הדק או בלבלב מקשה לאתרם בבדיקות ההדמיה המקובלות.
הדמיה על-קולית של הבטן מאפשרת לזהות תהליכים גרורתיים בכבד בחלק מהמקרים. אחוזי רגישות סריקות CT או MRI נעים בין 50% ל-90% בסדרות שונות. חשוב לדעת כי גידולים נוירואנדוקריניים מתאפיינים בווסקולריות גבוהה, ולכן יש להורות על ביצוע בדיקות הדמיה בעזרת הזרקת חומר ניגוד וביצוע סריקה בשלב העורקי המוקדם ובשלב הוורידי (בדיקה תלת-פאזית). בחלק מהמקרים, רק באחד השלבים אפשר יהיה לאתר את הגידול. הדמיה על-קולית אנדוסקופית (EUS-endoscopic ultrasound) מאפשרת הדמיה טובה של אזור הכבד, הלבלב והתריסריון ורגישותה באיתור גידולים נוירואנדוקריניים באזור זה גבוהה ומגיעה עד ל-90. (14)
מאפייניהם הביולוגיים הייחודיים של גידולים אלו אפשרו לפתח שיטות הדמיה ייחודיות. כפי שכבר הוזכר, על קרומי תאים שמקורם נוירואנדוקריני מצויים קולטנים לסומטוסטטין. כבר בשנות השמונים פותח מיפוי האוקטראוסקאן (In111-DTPA-Dphe-octreotide), המבוסס על אנלוג לסומטוסטטין, אוקטראוטייד, מסומן רדיואקטיבית. לאחר הזרקתו החומר נקשר לתאי הגידול ומאפשר את זיהוים. במהלך השנים האחרונות שוכללו שיטות אלו. פותחו אנלוגים חדשים לסומטוסטטין בעלי זיקה גבוהה יותר לקולטן. כמן כן, הזרקת החומר שולבה בבדיקת (PET) Positron Emission Tomography. כיום בדיקתGa68- DOTATOC משולבת ב-PET זמינה ומתבצעת בכמה מרכזים רפואיים בישראל. (16-15) בדיקת הדמיה נוספת שפותחה מתבססת על ייצור סרוטונין בתאי הגידולים הנוירואנדוקריניים. חומר הגלם לייצור הסרוטונין הוא הידרוקסיטריפטופאן (HTP) והוא נקלט בתאי גידולים נוירואנדוקריניים. לאחר מתן HTP מסומן מבוצעת בדיקת PET. לבדיקה זו הרגישות הגבוהה ביותר והיא מאפשרת איתור גידולים שלא אותרו בדרכים אחרות. (17)
רציתי לדעת האם במהלך העבודה הרגיל של בית החולים איכילוב שבו אני מטופל ממועד גילוי סרטן המרקל אצלי, כל בדיקות הפטסיטי שעברתי כללו את בדיקת petct כמתואר לעיל.
פר' וולף שלום רב
התגלה אצלי סרטן מסוג מרקל. אני מטופל אצלכם באיכילוב. ממועד גילוי הסרטן 6/17 עברתי 3 בדיקות פטסיטי ב-7/17 2/18 4/18 ובכולן לא נמצאו ממצאים חיוביים (אני "נקי"). בכל הבדיקות צוין החומר FDG כחומר שמאפשר איתור של גידולים ככל שיש.
קראתי את המאמר של ד"ר שבו היא מציינת את
מגבלות בדיקת CT-PET מסיבות פיזיקליות וטכניות, רזולוציית ה-PET מוגבלת לנגעים בקוטר של 0.5-1.0 ס"מ ובתלות ביכולות התהליך הפתולוגי לקלוט את החומר הרדיואקטיבי. ידוע שסוגי סרטן שונים קולטים את החומר בעוצמות שונות, למשל, בעוד תאי מלנומה ולימפומה בדרך כלל מראים קליטה חזקה מאוד, סרטנים אחרים (כגון סרטן כליה, קרצינואיד, Low grade lymphoma, Bronchoalveolar cell carcinoma של הריאה, סרטנים מוצינוזים של מערכת העיכול) כמעט אינם קולטים FDG. לפיכך תהליך שאיננו קולטFDG ב-PET-CT איננו בהכרח תהליך שפיר. במקרים כאלו אפשר להשתמש לפעמים בחומרים אחרים למיפוי PET-CT כגון אנלוג לסומטוסטטין המחובר ל-Ga-68 ומשמש לזיהוי גידולים נוירואנדוקריניים, כולין או מולקולת PSMA המחוברת ל-Ga-68 וקשורה לממברנה של תאי סרטן הערמונית.
ולמקרא האמור אני מודאג, שמא לא הזריקו לי את כל החומרים שהיא מציינת שכן מאפשרים זיהוי של גידולי המרקל.
אלא אם, החומרים האלו מוזרקים במהלך הרגיל של בדיקת הפטסיטי שעברתי.
לתשובתך אודה
תודה
מתי אפשר לעבור במשרד את הפרטים שלי? או יש אפשרות להעביר לי מייל של המשרד ואשלח לך הפרטים האישיים שלי.
פר' וולף שלום
לא קיבלתי תשובה לשאלותיי אלו.
האם יש אפשרות לקבל ייעוץ נוסף ואם כן ממי, אולי גם דרכך?
ניסים
ונקודה נוספת, תשובתך שלא צריך מחקרים זה בגלל שיש טיפולים מוכחים, תלוי בשלב המחלה - זה הכוונה?
את המחקרים רציתי לקרוא כדי ללמוד על הגידול הזה - מרקל - טיבו, הטיפולים וכן הלאה.
בתודה ניסים
פר' עידו שלום רב
גילו לי את הגידול בביופסיה במרפק ימין שלי בחודש יוני 2017 גודל של כ-2 ס"מ. לאחר מכן עשו לי פט סיטי לכל הגוף ב-31/7/17 שיצא נקי.
באמצע ספטמבר עברתי ניתוח במרפק יד ימין, שבו:
הוסרו 4 קשריות למפה כולל, קשרית גדולה, שהתקבלה תוצאה פתלוגית שלא נמצא גידול
והוסרה רקמה ממרפק יד ימין היכן שנלקחה הביופסיה. גודל הרקמה שהוסרה 6.5*4.3* 1.2. וכן הוסר גוש אפור נוקשה במימדים 0.4*0.4*1.6 ס"מ הגוש מגיע למרחק של מעל 1 ס"מ מהגבול העמוק וכל הגבולות ההיקפיים.
התוצאה הפתלוגית לגביו, גידול 1.5 ס"מ בקוטר הרחב והשוליים נקיים.
לאחר מכן נקבע לי טיפול הקרנות בשטח של כ-10 ס"מ על כ-20 ס"מ במרפק ימין וכעת אני לקראת סוף הטיפול הקרינתי ולאחר מכן נקבע לי פט סיטי ל-3/18.
באיזה שלב של המחלה אני נמצא?
מה השלבים הבאים של המחלה ומה הטיפול שניתן בכל שלב ומה אחוזי ההצלחה?
האם יש עוד טיפולים שאני אמור לקבל מעבר למה שקיבלתי?
מה הניסיון שהצטבר לגבי הגידול הזה בארץ?
מה היקף התחלואה של גידול זה בארץ בהיקף חולים שנתי?
מה היקף התחלואה של גידול זה באירופה ובארה"ב?
מה הסיווג של סרטן זה?
האם יש מחקרים עדכניים לגבי אשמח לקבל חומר קריאה.