תנאי השימוש בפורום:התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.נא לעיין בתנאי השימוש בפורומים.
הפורום לא עוסק בגידולי מוח, ובכל זאת: אם מדובר בגרורה בודדת, או בגרורות ספורות, ניתן להציע טיפול קרינתי ממוקד (נקרא גם רדיוכירורגיה או טיפול סטריאוטקטי או SRS) כחלופה לניתוח. ההחלטה תלויה במצבו הכללי של אביך ובמצב מחלתו במוח ומחוצה לו. נוירואונקולוג הוא אכן הכתובת לדיון באפשרויות ולהחלטה.
ייתכן ונדרש ניקור נוסף, אך על פניו נראה שיש אף לשקול כריתה של האונה המעורבת או של הבלוטה כולה. מציעה לפנות למנתח ראש-צוואר כדי להתקדם בבירור
רצף הטיפולים בקרינה הוא חשוב ואנחנו משתדלים מאד להימנע מהפסקות ממושכות בטיפול. אם התקלה נמשכת, אנא שאל את הרופא שלך האם ניתן להעביר אותך למאיץ אחר. דרך אפשרית לפצות על ההפסקה הכפויה היא מתן טיפול נוסף בשבוע (ששה ימי טיפול במקום חמישה) במשך שבועיים, כך שמשך הטיפול הכולל לא יתארך מעבר לשבעה שבועות.
רפואה שלמה
ההחלטה האם להקרין או לא לאחר ניתוח מהסוג שעברת מתקבלת על בסיס מספר נתונים ושיקולים, שלא כולם מובאים בשאלתך. על בסיס הנתונים החלקיים שספקת, נראה כי ההחלטה שלא להקרין הייתה בהחלט החלטה סבירה ושקולה.
על פי פענוח ה-PET נראה כי אין עדות להישנות או לפיזור. עם זאת, יש חשיבות גדולה לבדיקה ע"י הרופא שלך ויש להמשיך במעקב סדיר.
בדיקת US של הצוואר יכולה לספק מידע על קשרי לימפה, על בלוטות הרוק ועל בלוטת התריס. זו בדיקה שמשרתת אותנו לא מעט במסגרת האבחנה ובמהלך המעקב. התייעצי עם הרופא שלך האם יש בה צורך במקרה שלך.
באשר לגורם לסרטן במקרה שלך - אינני יודעת מהו. הסיכוי לגורם גנטי הוא קלוש ביותר, אם בכלל. גם הסיפור המשפחתי אינו מכוון לגורם גנטי. אם יש לך ספק, ניתן לפנות לייעוץ גנטי, אך אינני סבורה שיש בכך צורך.
מיכל שלום,
אכן מדובר בגידול נדיר.
מקובל להמליץ על קרינת פרוטונים, אבל ייתכן שניתן להציע חלופות, דוגמת קרינה ב-IMRT או VMAT .
עליכם לפנות לאונקולוג קרינתי המתמחה בגידולי ראש-צוואר או בנוירו-אונקולוגיה לשם קבלת הסבר והמלצה לטיפול. במקרה של המלצה לקרינה בפרוטונים האונקולוג הוא זה שכותב את ההמלצה לקופת החולים.
בהצלחה ורפואה שלמה
התשובה הפתולוגית מפרטת את סוג הגידול, דרגתו, וכן מאפיינים נוספים כגון גודל הגידול, מצב השוליים, הסננה סביב עצבים, חדירה לכלי דם, ועוד.
המאפיינים הפתולוגים הם מרכיב חשוב בהחלטה האם להוסיף טיפול אונקולוגי לאחר הניתוח. בגידולי בלוטות הרוק מדובר בדרך כלל בטיפול קרינתי, לרב ללא תוספת כימותרפיה במקביל. התשובה הפתולוגית גם מסייעת בקביעת מנת הקרינה (במצב בו השוליים מעורבים, למשל, נרצה לתת מנת קרינה גבוהה יותר) ולעתים גם בקביעת שדה הקרינה (במעורבות עצבית משמעותית, למשל, נשקל להקרין את מסלול העצב המעורב).
בהצלחה
הטיפול הוא אכן קרינה בשילוב כימותרפיה. הקרינה ניתנת מדי יום, חמישה ימים בשבוע, במשך שבעה שבועות. הכימותרפיה ניתנת במקביל לקרינה, בדרך כלל פעם בשבוע. ציספלטין הוא אכן הטיפול המקובל והמועדף. במקרים בהם לא בטוח לתת ציספלטין (בעיה בתפקוד הכליות, למשל), ניתן לתת תרופות אחרות.
האונקולוגיה עוסקת בעיקר בגידולים ממאירים.
הטיפול בגידולים שפירים הוא בעיקרו כירורגי, אך במקרים מסוימים נדרש גם טיפול אונקולוגי, לרוב בקרינה. לעתים רחוקות יותר יש מקום לטיפול בכימותרפיה או בתרופות ביולוגיות. במקרים הללו המטופל ייחשב למטופל אונקולוגי.
ההגדרה של קופות החולים או של חברות הביטוח עשויה להיות שונה.
האונקולוג המקרין צריך לקבוע האם יש צורך במגן שיניים בהתאם לחשיפה הצפויה של חלל הפה לקרינה. הרופא המקרין יפנה אותך למרפאה המתאימה (מרפאת שיניים, פה ולסת או רפואת הפה) לצורך הערכה של מצב השיניים וחלל הפה טרם הטיפול ולצורך ביצוע הפעולות הנדרשות, כגון הכנת מגן.