דר' שלומית פרי:
פרופ' אפרת לוי-להד:
שלום אפרת,
תודה רבה על תוגבתך. קופת החולים שלי השיבה ש"השירות המבוקש אינו כלול בסל הבריאות להתוויה זו. בדיקת בסקר שנתית ע"י MRI שד כלולה בסל הבריאות לנשאיות BRCA או לנשים שלפי ייעוץ אונקוגנטי סיכויי הנשאות שלהן מעל 20%. המקרה הנוכחי לא מתאים להגדרת הסל ולכן לצערנו לא ניתן לאשר. במידה ויש שינוי לאחר בדיקה גנטית יסודית של אחות המטופלת ניתן לפנות בערעור עם הנתונים החדשים".
לצערי אחותי הגדולה לא מעוניינת להמשיך את הבירור הגנטי שלה ואני כמובן איני יכולה לכפות זאת עליה. אני לא מבינה איך הם מתנים את הבדיקה שלי במשהו שבכלל לא תלוי בי. לא יודעת למה, אבל כל הסיפור הזה מכניס אותי למצוקה אמיתית.
שלום פרופ' לוי להד,
תודה על המענה המהיר.
נרה לי ששני הנושאים מתערבבים. כירורגית השד שלי פועלת במשנה זהירות בגלל הסיפור המשפחתי שלי. לפני שקיבלתי את התוצאות של הייעוץ הגנטי היא לא דיברה על MRI, אלא אמרה שנעשה ממוגרפיה חוזרת בעוד ארבעה חודשים ואם זה לא יתן לנו תשובה חד משמעית היא תבקש ביופסיה.
בנתיים קבלתי את התוצאות של הייעוץ הגנטי, שם הומלץ בין היתר על מעקב MRI אחת לשנה אז היא הפנתה אותי גם לשם. אני לא בטוחה עד כמה זה בכלל קשור לממצא שמדאיג אותה.
ברמת העיקרון זה משהו שקופות החולים אמורות לממן? (MRI לנשים שבייעוץ הגנטי נכתב שמצויות בסיכון גבוה למרות שלא נמצאה מוטציה שכיחה?).
לגבי הברור הגנטי במשפחה, אחותי עשתה את הבדיקה הגנטית הבסיסית לפני כעשור והופנתה להרחבת הבדיקות הגנטיות (גם בייעוץ שעברה בזמנו וגם כעת בייעוץ שלי), אבל היא לא מעוניינת לעשות אותן...
ואני בעיקר נורא נורא מבולבלת מכל זה...
חן
שלום רב,
אני בת 29. אחותי הגדולה (אחות למחצה- ביתו של אבי) חלתה בסרטן השד בגיל 30 ולאחר מספר שנים חלתה בשד השני (סרטן שד דו צדדי). סבתי, אמו של אבי, חלתה בסרטן לבלב בגיל 65.
בשל הסיפור המשפחתי בצעתי לאחרונה בדיקה גנטית ולא נמצאו המוטציות השכיחות. יחד עם זאת, נכתב בסיכום כי הסיכון שלי לחלות בסרטן השד במהלך החיים הוא 20%-25%.
בייעוץ הגנטי הומלץ על מעקב שד הכולל בדיקות רופא, ממוגרפיה, אולטרה סאונד ו-MRI.
אני נמצאת במעקב שד אצל כרורגית שד נהדרת. לפני חודשים היא זיהתה בבדיקה ידנית "אזור לא סדיר" בשד שמאל שלי ואני נמצאת במעקב. בעקבות המלצת הייעוץ הגנטי היא הפנתה אותי גם לבדיקת mri , אבל קופת החולים מקשה ולא נותנת התחייבות..
אני לא מבינה בזה כלום ולא יודעת האם הם אמורים לתת לי וכדאי להילחם או שפשוט לוותר. אני חייבת לציין שאני עייפה מכל הדבר הזה, זה מלחיץ אותי....
ברגעים מסויימים אני אומרת לעצמי שאולי כדאי להניח להכל. האם כל הבדיקות האלה מועילות לי? או סתם מייצרות לחץ נוסף? אשמח לעזרה...
I