דר' שלומית פרי:
פרופ' אפרת לוי-להד:
שלום,
אני בת 42 וחצי, אם לארבעה, נשאית brca2.
גיליתי שאני נשאית לגמרי במקרה, לפני 7 שנים. ללא הסטוריה משפחתית של סרטן.
אני מקפידה על שגרת הבדיקות, אך כל הרופאים לוחצים עלי להוציא את השחלות באופן מיידי.
אני מודעת לחשיבות בפעולה. קבעתי כבר תור לייעוץ אצל רופא בתחום. קראתי כל מאמר שרק יצא בנושא, בתקווה למצוא פתרון חלופי.
אני יודעת שיש לי אחריות להיות כאן עבור הילדים שלי. זה הדבר הכי חשוב. אבל קשה לי נפשית לעשות את המהלך כי אני כל כך מפחדת ממה שיבוא אחרי.
אני קוראת כאן המון על קשיים שלוות נשים לאחר כריתה מניעתית. אני מפחדת ממצבי הרוח, מהפגיעה ביחסי המין, אני מפחדת מהנזקים לעצמות, ללב, למוח. נדמה לי כאילו שהכל יהיה קשה יותר בחיים אחרי הכריתה.
אני מחפשת נשים שעברו את התהליך לשוחח עמן, אך באגודה אין אפשרות לקשר אותי לאף אחת.
אנא מכן, אשמח אם תוכלו לשתף כאן, מה עבר עליכן אחרי הכריתה. האם החיים משתנים? האם אתן שמחות או מצטערות על מה שעשיתן? האם זה השפיע על הזוגיות? על שמחת החיים? הבריאות?
תודה רבה מראש לכל מי שתשיב ותסייע.
שלום רב,אני בת 36, אמא לשלושה, נשאיתBRCA2 .אני חודש לאחר לידה ומניקה את בתי הנקה מלאה. ההנקה מאוד חשובה לי ואין ברצוני להפסיק. את שני ילדי הגדולים הנקתי עד גיל שנתיים וחצי. אובחנתי כנשאית לפני שנה וחצי, בזמן שהנקתי את בני האמצעי. מייד ביצעתי בדיקת MRI במהלך ההנקה.כחצי שנה לאחר מכן ביצעתי בדיקת ממוגרפיה, גם היא במהלך הנקה.וכחצי שנה מאוחר יותר ביצעתי אולטראסאונד בלבד, שכן הייתי במהלך הריון.
כעת חודש לאחר הלידה ושנה מאז הממוגרפיה האחרונה, ברצוני לערוך בדיקה נוספת. אינני יודעת איזו בדיקה מאבחנת טוב יותר סרטן שד במהלך הנקה: ממוגרפיה או MRI. שמעתי על כך תשובות לכאןולכאן, ואודה לתשובה מוסמכת.
תודה רבה!