שלום, אבי חלה בסרטן הערמונית לפני כ-5 שנים וטופל בזריקות, והחזיק מעמד יפה, עד לחצי שנה האחרונה, אז התעוררו לו כאבי גב וכשניגשנו איתו לMRI וסי.טי נמצא כי יש לו סרטן בעצמות מסוג קרצינומה, טופל שש פעמים בהקרנות באיכילוב בכדי שלא ישתתקו לו הרגליים וכמובן, הסוגרים.לצערי, המב החמיר, נזקק לטיפולים, הליכה יותר איטית וקשה ואף כסא גלגלים בכדי להסתובב... לפני חודש וחצי, לאחר פניות רבות שלו, שאין לו חמצן, פיננו אותו למיון ומשם, במצב שאין להם הרבה מה לעזור ושישאר להשגחה ללילה בלבד, הגענו לאשפוז של שבועיים בו קיבל עירויים, הפסיק לאכול, והקיא בלי הפסקה וגם הכרה מעורפלת... לאחר שבועיים, כשמצבו השתפר ונאמר לנו שאין איך לעזור לו יותר, פינינו אותו באמבולנס הביתה, לפי בקשתו... במשך שבוע וחצי טיפלנו בו בבית, עם מטפלת שהחליפה לו ועירויים דרך מוקד לחולי סרטן של הכללית, אך נאלצנו לפנות אותו למיון, שוב, כי הקיא ללא הפסקה, ומבלי לאכול ולשתות, הקאה ירוקה/שחורה וכך גם היציאות המרובות שלו. הגענו שוב למחלקה פנימית בבית חולים, שם החדירו לו זונדה, ומאז זה רק הולך ומתדרדר, אך לטענת הרופאים הואיכול ל"חיות" כך עוד מס' חודשים אפילו... שאלתי היא האם נכון הדבר שבבית חולים הם מחוייבים להתקין לו זונדה? מכייוון שקושרים לו את הידיים כיוון שהוא מצליח למשוך את הצינורית מדי פעם, וכואב לנו לראות אותו ממלמל כל העת שנמאס לו והוא רוצה "ללכת ו/או "לנוח".... מה באפשרותנו לעשות, חוקית כמובן, בכדי להקל עליו??? אבי, בכל שנות חייו היה אדם חזק ועצמאי ומעולם לא רצה להזדקק לעזרה ו/או סיוע, ואנחנו, אחיי ואני, אובדי עצות והרוסים רק מלהביט בעיניו ולראות את המבט הכואב,עצוב ומאוכזב שלו (כשהוא עם עיניים פקחוחות וזגוגיות...), גם לגבי שאלתנו להוספיס נאמר לנו שהוא לא במצב להוספיס מכייון שליבו עדיין "חזק"! אודה לך אם באפשרותך לענות לי ו/או לעזור לי....