שלום רב,
כותבת בצער רב כי אנו, משפחה של אישה, שחולה בסרטן גרורתי, הגענו למבוי סתום וחוסר עזרה מצד המערכת. אני הייתי רוצה לדעת האם יש זכויות מסויימות לחולים סופניים הקשורים לקופח מכבי.
בנוסף, ביטוח לאומי אישר לסבתא שלי תוספת שעות לפני שבועיים אבל רק מה 1.7: אבסורד שסבתא שלי צריכה לחכות ל 1.7 כדי לקבל עזרה. בצער רב, אני אומרת, שאולי היא לא תחייה עד אז.
בקופח "מכבי" העברו אותה המשך טיפול. גם פה נערמים קשיים. קודם כל, אין כתובת למי לפנות במצב של החרפה כמו כאבים. כשפנינו לרופאה היא אמרה שתביא מרשם עוד כמה ימים. היא הביאה את המרשם אך לא הייתה את התרופה בעיר. כשהביאו את התרופה הסתבר שהמרשם היה רשום בצורה לא נכונה ועל כן לא יכולים למכור לנו את התרופה. זה לא ייתכן שחולה סופני יסבול מכאבים ולא יוכל לקבל טיפול מהיר. וכמו שאימי אומרת ובצדק, כולם עושים הכל רק כדי שהבן אדם החולה ייצא ממסגרת הבית ויישלח להוספיס.
מה קורה למשאלת בן אדם למות בכבוד בביתו?
כל כך הרבה שאלות ללא מענה וכל כך הרבה בירוקרטיה.
אנחנו ממש קורסים וזקוקים לעצה ועזרה!