חליתי לפני יותר משנה. עברתי את הטיפולים לבדי כשאני ממשיך לעבוד כל העת. נותחתי בהצלחה בביה"ח איכילוב, וזכיתי ליחס הוגן וטיפול לשביעות רצוני.
עד לרגע שבו הגעתי לאגף הרדיותרפיה שבבית החולים.
כרגע אני מרגיש שאני זקוק לעובד סוציאלי, פסיכולוג, פסיכיאטר והשד יודע איזה עוד מטפל או שרינק דוקטור... כזה שיוכל לטפל לא בתופעות הלוואי של המחלה אלא בתופעות הלוואי של המחלקה...
אני מבין שהעומס על האגף גדול ואפילו יכול להבין שיש מחסור בכוח אדם, אבל לא יתכן שבמחלקה שמטופליה הינם חולים קשים שעלולים לסבול מתופעות ומסיבוכים, אך אין להם כל דרך לתקשר עם היחידה. לא עם רופא, לא עם אחות, לא עם עו"ס, לא עם מזכירה, ואפילו לא עם מזכירת המנהל. מערכת ניתוב השיחות 'תוקעת' אותך. וגם אם תשב שבוע שלם מהבוקר עד הערב איש לא יטרח לענות לטלפון, . הבטחות שמישהו 'יחזור' אליך, מתבררות כחלומות שווא. הבטחות שיכינו עבורך מסמך לו אתה נזקק בדחיפות יתבררו כאשליות. וכאמור פשוט אין איך ואין עם מי לדבר.
כבר פניתי בעניין לפניות הציבור בביה"ח - לצערי אין שיפור במצב ואני במצב נואש ממש.
גם יש גבול לימי העבודה שאני יכול להחסיר, בנוסף לטיפולים, לצורך טיפולים ביורוקרטיים דחופים.
שאלה, האם לאחר שכבר בוצע הליך הסימולציה באגף הנ"ל בביה"ח איכילוב ניתן לבקש המשך טיפול בבית חולים אחר, בתקווה ששם התקשורת פועלת באופן יעיל יותר?