מנהלי הפורום
פרופ' יעקב קורח: יו"ר לשעבר של החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית. מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר. בוגר ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. השלים התמחות בגינקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. סיים השתלמות בת שנתיים בגינקולוגיה אונקולוגית בביה"ח "בית ישראל" בניו יורק ארה"ב. השתלם בלפרוסקופיה מתקדמת בביה"ח בקוויבק בקנדה. חבר החברה הבינלאומית לממאירות גינקולוגית, והחברה האירופאית לגינקולוגיה אונקולוגית.
פרופ' דרור מאירוב: מנהל המרכז לשימור פוריות ע"ש מוריס קאהן שיבא תל השומר. המרכז משלב ייעוץ רפואי, טיפולי שימור פוריות מתקדמים, טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית (IVF) ומעקב ארוך שנים לקביעת פוריותן של נשים נערות וילדות חולות סרטן.
נשיא הארגון העולמי לשימור פוריות.
חבר ועדת העדכון של האגודה בנושא גינקו-אונקולוגיה.
ביצע את השתלת רקמת השחלה הראשונה בעולם בעקבותיה חולת סרטן עקרה הרתה וילדה תינוקת בריאה.
שלום רב לפרופ' מאירוב,
אמי נלחמת כבר למעלה משנה וחצי בסרטן שחלות, שהתגלה לאחר הצטברות הנוזל בחלל הבטן. CA 125אז היה 438. כימותרפיה, אשר כללה קרבופלטין, הורידה את המרקר לרמה של כ~190 והוחלט לעשות ניתוח. בניתוח עצמו התגלה כי מידת התפשטות הגרורות אינה מאפשרת את הסרת הגידול ובעצם לא נעשה כלום. אימא שלי המשיכה לקבל טיפול כימותרפי בתרופות אחרות, אך ללא הצלחה. בדיקת מרקר אחרונה העלה כי הינו עומד על רמה של 1500 ובעצם רופאים הרימו ידיים והפנו אותה להוספיס. אני לא חיי באשליות וקראתי המון על "שלבים" שעוברות החולות במחלה זאת. הוספיס הוא בדרך כלל האחרון שבהם. בקשר לכך יש לי שתי שאלות:
המון תודה מראש,
איליה