פורום מניעת סרטן

להרחיב את בדיקות הסקר לסרטן הריאה לכלל בני 50-80 עם היסטוריה של 20 שנות חפיסה לא משנה מתי הם הפסיקו לעשן? האם מדובר במקרה נוסף, כפי שכבר קרה עם psa לסרטן הערמונית, שבו האמריקאים מייחסים משקל גדול מדי למחקרים שנעשו בארה"ב ומשקל נמוך מדי למחקרים שנעשו מחוץ לארה"ב, ולכן מייחסים חשיבות גדולה יותר להצלחה של nlst מאשר לכישלון של nelson ושאר המחקרים האירופאים, בנפרד ובמצטבר, בהצגת ירידה מובהקת בתמותה כוללת בעקבות הסקירה?

כידוע בשנים האחרונות נכנסה לשימוש הממוגרפיה התלת מימדית (טומוסינתזיס). בעוד שבתיאוריה, לפי הספרות והפרסומים, הבדיקה התלת מימדית עצמה אמורה לאפשר למחשב לעשות שחזור של החתכים הקלאסיים של הממוגרפיה הישנה, בפועל נראה שלפחות בחלק מהמכונים בארץ השתרשה איזושהי פרקטיקה שבה עושים את שתי הבדיקות ביחד אחת אחרי השנייה, כמובן בכמות קרינה כפולה. השאלה היא מה דעתך על הפרקטיקה הזו, האם יש לה תמיכה מצד איגוד רפואי כלשהו, האם היא מיותרת ואפילו מסוכנת?

מה דעתך על הפרוטוקול שמציעים zugni et al (2020) לביצוע בדיקת wb-mri מהראש עד הירכיים בחתכים של 5 מ"מ מהראש עד אמצע הירכיים ללא גדוליניום בשלושה sequences תוך 30 דקות ופענוח לפי סקאלת rads של 5 נקודות? מצד אחד, ברור למשל שזה לא יכול לזהות קשריות בריאות בגודל של פחות מ-5 מ"מ, בניגוד ל-ldct שמזהה גם קשריות של 4 מ"מ. מצד שני, למעט קלאוסטרופוביה ומתכות בגוף אין לבדיקה כזו שום הוריית נגד.

האם זה בסדר לדחות את בדיקת הדם סמוי בצואה השנתית בחודש או חודשיים עש שיחלוף משבר הקורונה?

עיינתי בדו"ח מלפני שנתיים, ואם זה לא נעשה עד כה, אני מציע בעידן ה-Big Data להיעזר במאגרי המידע של קופות החולים על מנת לשפר את טיוב הנתונים. למשל, לשלוף את כל התיקים הרפואיים בקופות שהמילה "סרטן" (ומלים נרדפות) מופיעה בהם, או את כל המטופלים שמימשו מרשם לתרופה כימותרפית. יש גם בכל הקופות יועצים אונקולוגיים, אפשר לשלוף את כל התיקים של המטופלים שלהם. זה יסייע לגלות מטופלים שהנתונים לגביהם לא הגיעו מהמכונים הפתולוגיים, או שאובחנו בחו"ל, או שאובחנו ללא פתולוגיה. ברור שזה מצריך כח אדם ומשאבים.

מצד אחד, הירידה בתמותה ספציפית מובהקת וגדולה מב-NLST. אבל מצד שני, הירידה בתמותה כוללת קטנה (כ-3%) ולא מובהקת. המשמעות של זה היא שישנה סבירות שמטא-אנליזה עדכנית שתכלול את שני המחקרים ואת המחקרים האירופיים הקטנים (שגם הם לא הראו ירידה מובהקת בתמותה כוללת) לא תראה ירידה מובהקת בתמותה כוללת.

לדעתי, זו טעות להתייחס רק למדד של תמותה כוללת בסוף התקופה מבלי להביא בחשבון מדדי תמותה כלליים נוספים כמו הישרדות חציונית, משום שבהחלט ייתכן שבסרטן קשה כמו סרטן הריאות, המשמעות של גילוי מוקדם ו-stage shift היא הארכת חיים של כמה שנים שהיא חשובה ומשמעותית, אבל לא תשפיע על המדד של תמותה כוללת אחרי 10 שנים (בהערת אגב, זו גם נקודה שיש להביא בחשבון ביחס ל-CXR ב-PLCO).