שלום moria12
אני מבינה שהשותף לא מעשן בתוך החדר, ולכן כבר טוב לדעת שאינך נחשפת לעישון כפוי (עישון "מיד שנייה"), שהוכח ללא כל עוררין כמזיק לבריאות ממש כמו עישון פעיל.
היום נכנס למילון מושג חדש - "עישון מיד שלישית", שמתייחס לשיירים מיקרוסקופיים של עשן סיגריות שנותרים על משטחים ואריגים בחדר שעישנו בו, גם אחרי שהמעשנים הפעילים כבר אינם בו. המחשבה היא, ששיירי החומרים הללו עלולים לעבור ריאקציה עם חלקיקים באוויר ובסביבה בתנאים מסוימים ואולי להפוך לחומרים מזיקים. מאחר והקונספט הזה די חדש, לא ברור לחלוטין מה נזקי הבריאות הצפויים מחשיפה כזאת כי אין עדיין מחקרים רציניים בתחום.
מה שאת מתארת לא בדיוק עונה להגדרה של עישון מיד שלישית כי אין עישון פעיל בחדר עצמו. השותף המעשן, מעשן בחוץ, ולכן גם אם יש שיירי טבק, הם נדבקים לבגדים שלו ולא למשטחים במשרד שלא נחשפים לעשן כלל. מאחר ועצם ההדבקות של שיירים אלה בבגדים עדיין אינו מסכן כשלעצמו (וכפי שאמרתי, המחשבה היא שמדובר בשורה של תהליכים כימיים שקורים לאורך זמן לשיירי טבק שנדבקים למשטחים ואריגים שנמצאים באותו החדר לאורך זמן) אינני חושבת שיש בכך סיכון (מלבד המפגע התברואתי של ריח העשן) אם כי כמובן לעולם אין לדעת, ואולי עוד ידובר בעתיד גם על התופעה שאת מדברת עליה כעל עישון מיד רביעית...
בכל אופן, בשלב זה נראה לי שאינך צריכה לדאוג.
בברכה
ליטל קינן
שלום לנז
אני בהחלט מבינה את הדאגה שיכולה לעורר היסטוריה משפחתית כזאת. חשוב לציין כי גיל 60-65 הוא גיל בו הסיכון לאבחנת גידול סרטני עולה, אולם לדבריך, זהו גיל הפטירה של רבים מבני משפחתך, ויש לשער שגיל האבחנה היה אפילו מוקדם יותר.
לא ידוע בהכרח קשר בין סרטן המח לסרטן הערמונית, והעובדה כי גם אימך חלתה בסרטן כמובן לא קשורה לתחלואה במשפחה של אביך. בסך הכל, כל סוגי הסרטן שציינת (שד, ערמונית, מח) שכיחים באוכלוסייה הכללית בישראל.
קשה לשפוט מנתונים אלה אם יש או אין הצדקה לבירור גנטי מקיף, ולכן אולי כדאי להגיע ליועץ גנטי שיצייר עץ משפחה ויוכל להחליט לגבי רמת הסיכון ומידת ההצדקה לבירור מקיף. השלב הראשון יהיה פנייה לרופא המשפחה שיפנה אותך לייעוץ גנטי.
שלום Veronica
אני מבינה מתשובתך כי הסרטן הראשוני מקורו אכן בריאה, והוא שלח גרורות.
לסרטן הריאה יש מספר גורמי סיכון, והידוע מכולם הוא עישון. גם עישון בהיקף נמוך מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה (ובסוגי סרטן נוספים) וזה יכול להסביר את התחלואה של אימך. במקרה זה יש פחות משמעות לייעוץ גנטי כי אין תסמונות גנטיות משפחתיות ידועות שכוללות את סרטן הריאה.
בריאות טובה
ראשית, אאחל לאימך רפואה שלמה.
לא הבנתי משאלתך אם הגידול שנמצא בריאותיה של אימך הוא גידול ראשוני (סרטן של הריאה) או גידול גרורתי (גרורות של גידול שמקורו ברקמה אחרת), גידול ששלח גרורות גם לראש (מח?) ולעצמות. הסיבה שאני שואלת היא שיש חשיבות למקור הגידול הראשוני. אם מדובר בסרטן ראשוני של הריאה, צריך לדעת שיש לו - וגם לסרטן הגרון - קשר חזק לחשיפה לעישון. אבל אם מדובר בגידול שמקורו הוא רקמה אחרת, למשל רקמת השד או השחלה, יש צורך לברר אם קיימת נטייה גנטית משפחתית, ולכן כדאי לפנות לייעוץ גנטי.
באופן כללי, לבני משפחה בדרגת קרבה ראשונה של חולה בסרטן יש סיכון גבוה מעט מהממוצע באוכלוסייה הכללית לחלות בסרטן. נתון זה יכול לשנות את ההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם אבל זה יהיה תלוי כמובן, בסוג הסרטן בו מדובר כי יש בדיקות כאלה רק למספר מצומצם מאוד של מחלות. מכל מקום, בגילך הצעיר הן לא מאוד רלבנטיות.
לכן בשלב זה נכון להמשיך באורח חיים מאוזן ובריא, ללא עישון וגם לא חשיפה לעישון כפוי (עישון פסיבי), עם פעילות גופנית מספקת ושמירה על משקל תקין, ולשקול פנייה לייעוץ גנטי, בשאלה של הערכת הסיכון שלך לחלות במחלה.
שלום Lir82
שבוע טוב.
רמת תירוגלובולין גבוהה אמנם יכולה להעיד על גידול בבלוטת התריס אבל זה יהיה נדיר יחסית; שכיח הרבה יותר שתעיד על מחלה אוטואימונית או דלקת של הבלוטה. כמובן, יש צורך בהמשך בירור, אבל חשוב לדעת שמחלות לא גידוליות בבלוטת התריס נפוצות מאוד, ובמיוחד בנשים. אפילו אם מדובר בממצא גידולי, לרוב מדובר בגידול שפיר של הבלוטה (גידול סרטני מהווה רק כ-5% מכלל הממצאים של קשריות בבלוטת התריס)..
העובדה כי אימך נפטרה מסרטן השד בגיל כל כך צעיר מחשידה לקיום מוטציה גנטית שמעלה את הסיכון לסרטן השד או השחלה, האם עשית בדיקות או קיבלת ייעוץ גנטי מתאים? מכל מקום, סרטן בבלוטת התריס לרוב לא קשור לסיפור משפחתי כזה.
בריאות טובה,
שלום "זאת אני"
לדעתי אין כל מניעה לעבור את בדיקת ההמשך היום.
ראשית, ארגיע אותך כי רוב הנשים "נתקלות" בנגיף ה-HPV במהלך חייהן ורק מיעוט שבמיעוט יפתחו סרטן צוואר הרחם כתוצאה מכך. זאת מכיוון שחשיפה לנגיף היא אמנם הכרחית להתפתחות נגע סרטני אבל כשלעצמה לא מספיקה. יש צורך בגורמים נוספים כדי שהתהליך הממאיר אכן יושלם וברוב הנשים תנאים אלה אינם מתקיימים. לכן הרוב המוחלט והמכריע של הנשים לא מתקדמות לסרטן צוואר הרחם למרות החשיפה לנגיף.
במקרה שלך נמצאה עדות לנשאות של הנגיף, ואפילו לתת סוג שנחשב ל-high risk אבל בדיקת התאים שלך (בדיקת הפאפ) דווקא תקינה, ואלה חדשות טובות. הצירוף של בדיקת HPV חיובית ובדיקת פאפ תקינה הוא ממצא שקיים ב-4-10% מהנשים אחרי גיל 30, ומחייב המשך מעקב, למרות שגם בקבוצה זו רוב הנשים לא יחלו כלל. הגוף לרוב מתגבר על הנגיף אבל זה יכול לקחת זמן (אפילו עד שנתיים).
כן כדאי שגם בן הזוג יבדק בכדי לוודא מה מצבו. חשוב לדעת שכל עוד את נושאת את הנגיף את עלולה להדביק ולכן מין מוגן הוא ההמלצה אם כי עדיף שתתייעצי עם רופא/ת הנשים שלך בנושא זה.
בדיקת הקולפוסקופיה היא אמצעי זהירות נוסף. בבדיקה משתמשים במכשיר הדמייה שמאפשר להגדיל מאוד את רקמת צוואר הרחם ולזהות נגעים אפשריים שאולי חמקו מבדיקת הפאפ. רק אם יימצא משהו חשוד תבוצע ביופסיה במהלך הבדיקה.
מאחלת לך בריאות שלמה,
שלום cohenarik18
סרטן הוא מחלה שהופכת להיות שכיחה יותר ככל שעולה הגיל. יש לכך מגוון סיבות. ידוע כי במדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר נצפית התחלואה הרבה ביותר בסרטן. גם בישראל מדובר במחלה שכיחה יחסית בגיל המבוגר. לכן העובדה ששני סביך חלו במחלה לא בהכרח אומרת שסיכוייך לחלות במחלה עולים על אלה של אנשים אחרים.
מצד שני, יש גם משקל מסוים לנטייה גנטית לחלות בסרטן, אבל אז אנחנו מדברים על סרטן מאותו הסוג או מסוגים שקשורים זה בזה, שמאובחן בגילאים צעירים יחסית במספר בני משפחה. הסוג הזה של תחלואה בסרטן הרבה יותר נדיר ואחראי רק לכ-5-10% מכלל התחלואה במחלה.
שלום ortal
לירקות - מצליבים ואחרים - ערך רב באופן כללי ולא רק בהקשר של סרטן ובהחלט מומלץ לאכול מהם.
לגבי הקילוף והחיתוך, ככל הנראה יש פגיעה בויטמינים מסויימים בשל חשיפתם לאוויר בעקבות קילוף וחיתוך (למשל, ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E), שיש להם תכונות נוגדות חימצון. לכן מומלץ שאם כבר לקלף ולחתוך, אז להעדיף חיתוך לחתיכות גדולות יותר (כדי להקטין את שטח הפנים הכללי של הירק שחשוף לאוויר), ולשמור בכלי סגור ואטום. חשוב לדעת שאין פגיעה בויטמינים אחרים או בתכולת הסיבים של הירקות, שגם להם תכונות מיטיבות בכלל וגם בהקשר של סרטן.
לכן, גם אם לכאורה היה עדיף לחתוך ולקלף כל ירק רק לפני הצריכה שלו, צריך להיות מעשיים; אם עצם ההחזקה של ירקות חתוכים במקרר מעודדת את הצריכה שלהם במהלך השבוע והופכת את הבחירה הבריאה יותר לקלה יותר, יש לכך משקל נכבד שאין לזלזל בו.