למה עד היום אין סימון של ערכי האקרילאמיד במזונות הארוזים שנמכרים בחנויות? בדומה לסימון של שומני טרנס או סוכרים למשל.
לגבי אוכל ביתי כהמלצה לילדים, הנושא של כמויות האקרילאמיד במזונות הביתיים לא ברור לי וגם לכל אישה/גבר שאני אשאל. תהליך האפיה גורם להיווצרות החומר, פשטידת ירקות תמימה או פרוסת חלה לשבת מכילה את החומר המסרטן, כיצד זה עוזר לבריאותם של ילדים ?
אין התיחסות ברורה ומפורטת לנושא של אפיה ביתית ואקרילאמיד, לא באתר של משרד הבריאות, לא באתר שלכם, וגם אין שום סימון של החומר על גבי האריזות של המוצרים שנמכרים בשוק.
אין גם שום הנחיות לגבי אפיה או מוצרים אפויים בגני הילדים, פעמיים בחודש יש מסיבת יום הולדת בגן, כל יום שישי מגישים חלה, וכל יום ילדים מקבלים כריך אחד, האם זה מספיק בטוח מבחינה בריאותית וכמות האקרילאמיד שלילדים אוכלים בחודש בגני הילדים ? אפשר לקבל התיחסות מפורשת לנושא הזה באתר שלכם או באתר של משרד הבריאות ?
זה שבני/בנות אדם אוכלים את החומר הזה מאז השימוש באש (אלפי שנים) לא אומר שצריך להמשיך לצרוך אותו, בטח שלא בכמויות כמו שזה נעשה עד היום.
חוץ מזה תוחלת החיים עלתה ב20-30 שנה וסיבת המוות השניה בחברה המערבית היא מחלת הסרטן, אז נראה לי שזה הוגן מספיק ליידע את האנשים לגבי הימצאות של החומר המסרטן במזון שנמכר בחנויות והכמויות שלו בכל סוגי המזון האפויים.
קראתי לאחרונה בכלי תקשורת בארץ כתבה על טוסט, סופגניות ועוד מספר מאכלים.
מסתבר שבתהליך ההכנה מעל 120 מעלות צלזיוס, של המאכלים שמכילים עמילנים נוצר חומר בשם אקרילאמיד שהוא חומר מסרטן.
נכנסתי לאתרים של אגודות למלחמה בסרטן בבריטניה ושראיתי שהם מציינים במפורש שכל המאפים כולל לחם, ביסקוויטים (לילדים ומבוגרים), חמאת בוטנים וכ״ו מכילים חומר מסרטן.
האם אתם ממליצים להפסיק לתת לילדים מאכלים אפויים מכל סוג שקיים היום בשוק? כולל מוצרים כמו במבה, כל החטיפים האפויים, ביסקוויטים, לחמניות, פרכיות אורז וכ״ו