בינתיים הגיעו תוצאות חלקיות של הביופסיה (זה מתעכב בגלל החגים), ויש לו סרטן ריאות מסוג NSCLC. אני מצרף את את סיכום הדו"ח שקיבלנו לפני כמה ימים כשהעבירו אותו למעיין הוספיס עד שיתקבלו התוצאות המלאות.
בינתיים, כשהוא הגיע למקום החדש, גילו שיש לו CRE שהוא כנראה חטף בזמן שהיה בבית החולים. אני לא מצליח להבין עדיין אם הוא רק נשא או שיש לו זיהום. בלי קשר לזיהום, רק לפי מה שכתוב, למה אפשר לצפות? הוא מועמד לטיפול ביולוגי וממה שבדקתי באינטרנט סרטן ריאה NSCLC עם גרורות נחשב דרגה 4, שעם טיפול תומך - כלומר בלי כימותרפיה ורק עם טיפול ביולוגי - ההישרדות החציונית עומדת על 4-5 חודשים. עם כימו זה עומד על 8-10 חודשים.
ממתי סופרים את הזמן שנותר? מרגע האבחנה? מרגע שהתחילו הגרורות?
מה שהכי חשוב לי זה לדעת האם יש משהו לעשות נגד הכאב מבלי שהוא יהפוך ל"זומבי". כרגע הוא צלול אבל הכאבים מתישים אותו ומשככי הכאבים (שרק מעלים ומעלים לו) מתחילים גם לטשטש אותו. זו הברירה, לחיות עם כאבים או לתת משככים עד שיפסיק לכאוב אבל להפוך לזומבי?
סליחה על כמות המלל ותודה מראש
שלום, לפני כחודש אבא שלי (בן 82) התחיל להרגיש כאבים במפשעה. עשו לו מספר בדיקות ולא מצאו שום דבר עד שהכאבים החמירו ולפני שבוע וחצי אושפז בתל השומר. בבדיקות בבית החולים נמצא גוש בריאות וגרורות בכבד ובאזור האגן, שם הגרורה הגיעה לעצם, מה שמסביר את הכאבים החזקים.
לקח זמן עד שנעשתה ביופסיה ורק בעוד שבועיים נדע את התוצאות, כך שאני לא בטוח אפילו שזה סרטן ריאות, אבל אני לא יודע איפה לקבל תשובות אמיתיות אז אני מקווה שמישהו כאן יוכל לענות לי.
במשך השבוע שאבא שלי מאושפז הכאבים התחזקו וכל משככי הכאבים שניתנו לו (מדבקת מורפיום, אוקסיקודון ועוד כמה דברים שאני לא זוכר) לא עוזרים מספיק, הוא סובל רוב שעות היממה וכבר לא מסוגל לשכב אלא על הצד השמאלי שלו. הוא כבר לא מסוגל לקום לשירותים (הוא עשה זאת עד עכשיו בסבל רב) ולא מסוגל להתקלח. זה נורמלי שלא מוצאים משכך כאבים מתאים אחרי כל הזמן הזה? האלטרנטיבה בסוף הם משככי כאבים שיבואו על חשבון העירנות והמודעות שלו לסביבה?
בנוסף, אני יודע שזה משהו שקשה לדעת ללא תוצאות ביופסיה, אבל לאור מה שתיארתי וגילו המתקדם, האם הסיטואציה היא שזה הסוף ורק נשאר לבדוק כמה זמן נשאר לו? כששואלים את הרופאים הם מהססים לענות, אבל קשה לי לחשוב שבגילו (בקרוב 83) הוא יוכל לסבול כימותרפיה או ניתוח. כשהסרטן התפשט כך בגוף ותוך חודש יש התדרדרות כזו, יש סיכוי בכלל או שזה עניין של זמן וצריך בעיקר להתרכז בזה שלא יסבול?
ואם כן, מישהו יכול להעריך כמה זמן?
אני יודע שאני שואל הרבה שאלות ואין לי מספיק מידע לתת, אבל אני די אבוד ובינתיים אין תשובות ורק צריך לשבת מהצד ולראות את אבא שלי סובל.
תודה.