שלום פרופ' סלע,
תשובתך אינה ברורה. למה כוונתך "במחלה זאת הייתי מצפה להיעלמות הגוש?" האם הכוונה שאחרי הטיפול הכימותרפי היית מצפה להיעלמות הגוש?. וכשאתה אומר טיפול כזה אינו מרפא גידול שגרם לחסימה, האם אתה מתכוון שכריתה אינה מרפאה גידול שגרם לחסימה?
מצ"ב תוצאות ה-MRI. אודה מאוד אם תוכל להתייחס.
אמי בת ה-78 חולת סרטן כיס השתן. יש לה גוש בצד ימין אחורי שחוסם את השופכה הימנית וכתוצאה מכך היא מחוברת לנפרוסטום כבר שנה. עברה טיפולים כימותרפיים והקרנות. הפסקה של כמה חודשים וחזרה לכימותרפיה רק עם גמזר. סובלת מכאבים בגב התחתון ובכיס השתן.
בבדיקת ה -MRI שעשתה התוצאות הן שיש עיבוי דופן כיס השתן. גוש בצד ימין אחורי של כיס השתן עם חיבור לצוואר הרחם. בגוש יש סיגנל שמוך ב-T1 ו-T2 ללא האדרה. בקיצור : עיבוי דופן בכיס השתן עם גוש נקרוטי מאחורה מימין עם חיבור לצוואר הרחם.
שאלתי היא: האם התוצאה אומרת שאין ממאירות? ומה עושים עם הגוש הנקרוטי? האם יש להסיר את כיס השתן ו/או הרחם? מה הטיפול המומלץ במצב כזה?
תודה מראש על תשובתך,
קרצינומה
פרופ' סלע שלום,
להלן תוצאות הביופסיה שקיבלה אמי:
High grade urothelial carcinoma invading the muscularis propria
ושאלתי היא: מה המשמעות ומהו הטיפול היעיל ביותר לפי נסיונך?
בברכה,
אמי בת ה77 חולה בסרטן שלפוחית השתן. מאחר ויש לה חסימה בשופכן הימני מטופלת בנפרוסטום מזה כ-10 חודשים. בבדיקת הציסטוסקופיה האחרונה וכן בבדיקת ה-CT הסתבר שחלה החמרה בגידול, למרות הכימותרפיה בו טופלה ולמרות ההקרנות (ואולי בגלל עודף הקרנות?). הטיפול האופטימלי שהוצע לה בעבר היה כריתת השלפוחית. מאחר שסרבה לכריתה טופלה רק בכימו ובהקרנות. כעת יש לה כאבים חזקים בגב עם הקרנות לרגל משום שהגידול מסוג קרצינומה חדר לשריר. הרופא אמר שכעת גם אם היא תרצה לעבור כריתה של השלפוחית זה בלתי אפשרי. הוצע לי סדרה נוספת של כימותרפיה שתצמצם את הגידול ושתפחית את הכאב. בינתיים היא מטופלת במשככי כאבים למיניהם.
שאלתי היא האם ניתן להעזר בפורמולה של חנן אלרז ביחד עם הטיפול הכימותרפי ומה עוד ניתן לעשות על מנת לחסל את הגידול.
שאלה נוספת: האם בדיקת מרקרים היא חיונית כשהביופסיה הראתה שיש לה גידול מסוג high grad carcinoma? משום שהטיפול באמפולה של חנן אלרז הם דורשים לראות את בדיקת המרקרים. בתחילת המחלה כשעשו לה בדיקת סמנים לא היו כל סמנים בדם למרות הסרטן בדרגה 3.
תודה מראש וסליחה על השאלה הארוכה,
תודה על תשובתך.
האם ניתן לוודא שהחסימה היא אכן בצקת כתוצאה מהקרינה ולא משהו אחר? אם כן - איך?
אמי חלתה בסרטן שלפוחית השתן שחסם את פתח השופכן הימני (הטריגון?) וכתוצאה מכך היתה הידרונפרוזיס בכליה הימנית ולכן נזקקה לנפרוסטום איתו היא נמצאת כבר 10 חודשים. טופלה בכימותרפיה ובהקרנות. מסיום ההקרנות עברו שלושה חדשים. הצפי היה שהחסימה תתפוגג וניתן יהיה להסיר את הנפרוסטום. ובמקומו לשים סטנט. בבדיקת הציסטוסקופיה שנערכה לה היום התברר שהחסימה לא נעלמה. הרופא טוען שיש בצקת על הטריגון והוא לא רואה פיה שבה אפשר להכניס סטנט. השאלה היא: מה ניתן לעשות בנסיבות אלה של הבצקת? איך ניתן לקדם את הטיפול כדי להסיר את הנפרוסטום?
תודה רבה,
אמי חלתה בסרטן שלפוחית השתן לפני שבעה חדשים. היה לה גידול שחסם את המעבר מהכיליה הימנית לשלפוחית. עקב חסימת המעבר לשלפוחית שמו לה נפרוסטום חיצוני שינקז את השתן מהכיליה הימנית. מהיא עברה 8 טיפולים כימותרפיים והקרנות. המחשבה היתה שבעקבות הטיפולים וההקרנות החסימה תיעלם ואז ניתן יהיה להסיר את הנפרוסטום ובמקומו לשים סטנט פנימי. אתמול אמי עברה בדיקת ציסטוסקופיה ע"מ לברר אם יש מעבר - אפילו פיה קטנה, על-מנת שאפשר יהיה סוף סוף להסיר את הנפרוסטומי אולם בבדיקה חסימה בכל איזור טריגון ימין ולא נראתה אף פיה בכל האזור שאפשר יהיה להחדיר את הסטנט. הרופא אומר שהחסימה היא בצקת שנגרמה כתוצאה מההקרנות (35 ימים רצופים). שאלתי היא: האם אכן החסימה היא בצקת? מה ניתן לעשות? הרופא חשב על ניתוח קטן לגילוח אזור הבצקת או להמתין חודש לפחות ולראות אולי הבצקת תחלוף מאליה (אם אכן זוהי בצקת). מה דעתך?
תודה מראש ,
מהי אם כן האפשרות שלה לשים סטנט פנימי במקום הנפרוסטום החיצוני? או במלים אחרות: כיצד ניתן לפתוח את החסימה על-מנת שאפשר יהיה להסיר סוף סוף את הנפרוסטום עם השקית החיצונית?
תודה מראש,
אמי אמורה לעבור ציסטוסקופיה על-מנת לראות אם יש פיות, על-מנת שהרופא יוכל לשים סטנט פנימי במקום הנפרוסטום החיצוני. הצלקת שאולי קיימת שם כרגע, גורמת לחסימה ולכן אין אפשרות להוציא את הנפרוסטום. שאלתי התייחסה לאפשרות שבה אי אפשר להכניס סטנט, בגלל החסימה ואז השאלה היתה אם ניתוח כזה להסרת הצלקת שחוסמת את כניסת השתן מהשופכן לכיס השתן יכול להיות בלייזר או בצורה בלתי פולשנית אחרת.
אמי, בת ה-77, חלתה בסרטן שלפוחית השתן דרגה III, כאשר הגידול חסם את המעבר מהכיליה לשופכן הדסטלי מימין. עקב כך שמו לה נפרוסטום מהכיליה הימנית עם שקית חיצונית לשתן ומהצד השני היא נותנת שתן כרגיל. אחרי טיפולים כימותרפיים והקרנות 5 שבועות ולאחר שהגידול כמעט נעלם, היא עברה בדיקה ע"מ לברר אם החסימה נפתחה ואפשר להסיר את הנפרוסטום. בבדיקה הסתבר שיש חסימה ואי אפשר להסיר את הנפרוסטום לגמרי, או במקרה הפחות טוב, לשים סטנט פנימי. החליפו לה את הנפרוסטום והרופא אמר שיכול להיות שהחסימה היא צלקת בעקבות ההקרנות. היא אמורה לעבור ציסטוסקופיה ואז הרופא יחליט אם אפשר לשים סטנט או שהיא תצטרך ניתוח להסרת הצלקת. שאלתי היא כזו: האם יתכן שהחסימה היא הצטלקות המקום בעקבות ההקרנות או שזה עדיין הגידול שחשבנו שהוא נמוג בעקבות הכימותרפיה וההקרנות?
שאלה שניה: במידה ויתברר שהיא זקוקה לניתוח להסרת ההצטלקות, האם ניתן להסיר צלקת כזו בלייזר? הרופא שלה אמר שזהו מקום מסובך להגיע אליו. האם ידוע לך על מנתח המומחה לניתוח כזה?
אשמח לפנות אליך באופן אישי.
ממני המודאגת, קרצינומה
מאחר והכליה הימנית של אמי נחסמה ע"י הגידול וכעת היא מטופלת בנפרוסטום, הרופא החליט על קרבופלטין ולא ציסטפלטין. האם ההבדל בין שתי התרופות גדול? כי גם בתופעות הלואי של קרבופלטין כתוב שזה עלול לפגוע בכליות. השאלה מה מבין שתי התרופות גרוע יותר לכליות?