לדעתי הרופאה האחראית של הפורום כאן בחול ולכן אין מענה בזמן הקרוב. האם קבלת כבר אבחנה סופית? אם כן, תרשום כאן בדיוק את האבחנה המלאה באנגלית כפי שהיא רשומה, ואני אנסה לעזור במגבלת הידע שלי (אני סטודנט לרפואה דחופה ולא ויררולוגיה).
הי
אם אני מבין נכון אין לך כרגע שום תלונה או סמפטום נירולוגי. ביצעת בירור במיון ואותו ממצא מ MRI לא נראה בבדיקת CT (זה נדיר שממצא בגודל 13 ממ יתפספס בבדיקת CT שמסוגלת להבחין בגידולים מ 3 ממ. כנראה שהבדיקה נעשתה במיון ולא לפי הפרוטוקול המלא). לא ממש ברור מדוע נשלחת להמשך בירור עי MRI אם התלונות שהיו חלפו. יש רופאים שינצלו כל הזדמנות לנתח, כי זו הזדמנות להעשיר את הנסיון ועל הדרך לדאוג לטובת הסטודנטים שלהם. אם אין לך סימפטומים, ולמעשה אם לא היה מבוצע MRI, כלל לא ההית מודע לממצא הזה, הדבר הנכון לדעתי כרגע זה להמשיך במעקב עי MRI אחד לחודשיים למשך חצי שנה עד שנה. אם אין כל שינוי בממצא, אז הרי שאין כל צורך לנתח ואתה יכול לחזור לחיים רגילים.
אגב, לא ההיתי טורח להשוות למקרים אחרים. כל מקרה הוא לגופו. יש אנשים עם גלימה בממאירות נמוכה שחיים עשרות שנים, ויש כאלו שלא שורדים יותר מ 4 גם לאחר ניתוח. אתה חייב קודם לסיים בירור מלא, וזה אומר תקופת מעקב והערכה.
בהצלחה
קודם כל אני הכי מודה לך על התגובה המלמדת !!!שני הפרופסורים המליצו על mri רק לעוד חצי שנה .... מה אתה חושב על זה ? דבר שני גם אם אחרי מעקב של שנה נגיד ולא גדל אבל יש סיפורים ולרוב זה גם יכול לגדול אחרי 3 שנים או יותר או אולי פחות מה דעתך גם על זה אשמח לשמוע ... וכמובן דבר אחרון אם נגיד ולא היה צריך mri אז איך יצא בmrs שזה נוטה לכיוון הגידול אתה חושב ? חוץ מזה זה באמת נכון עשו לי את הmri במיון !!! ולפי מה שאני קורא ואני קורא מאוד לצערי שממאיר מדרגה נמוכה זה לא כזה נדיר שמתגלה בממצא אקראי
אשמח מאוד ללמוד מניסיונך המלמדת ללא ספק
מעקב עי MRI לאחר גילוי ממצא כזה עשה בדרך כלל בתדירות שהולכת ויורדת. שתי בדיקות בהפרש של חודשיים, ולאחר מכן זה יורד. בלי קשר לסיפורים אחרים, ממשיכים במעקב שיכול להמשך גם לכל החיים. ההחלטה לניתוח לשם הוצאת הנגע ושליחתו לבדיקה נעשית רק אם בבדיקה האחרונה נצפה שינוי ביחס לקודמת.
אני מניח שהתכוונת שבמיון ביצעו CT ולא MRI, אלא אם כן אתה חי במדינה אחרת, כי בישראל אין סיכוי שיעשו MRI במיון, אלא אם כן מדובר בראש ממשלה או נשיא...
תרגיש טוב, ואל תדאג יותר מידי.
אודה לקבלת הסבר מה זה אומר תהליך עובלי עובר האדרה מאוחרת בלתי אחידה בעיקר פריפרי לאחר הזרקת גדוליניום. אין לראות כלי דם סביב התהליך והוא מופרד ממבנים אנטומיים סביבו.
תודה
שלום
תהליך הוא שם כללי לכל ממצא חריג, או לפחות נראה חריג בבדיקת ההדמיה. תהליך עובלי, אני מניח שהתכוונת אובלי שזה אומר כתם חריג בעל צורה סגלגלה. האדרה אומרת שאותו כתם\תהליך חריג נצבע עי החומר הניגודי, שזה מרמז שיש בתוכו כלי דם. רשום גם שהוא מבודד מרקמות אחרות ואינו מחובר לכלי דם חיצוניים.
מה זה מתאר? אין לדעת. לפחות מבלי לקבל הסטוריה וסיבת ההפניה לבדיקת ה MRI. בבדיקות MRI בעלות רגישות מאד גבוה לזהות חריגות, יש סיכוי תמיד לממצאים אקראיים (שאינם קשורים לסיבת הבדיקה), וממצאי דמה (טעויות אבחון, לרוב נראה משהו חריג שבעצם הכל תקין). לרוב אלו ממצאים שמקורם במומים מולדים והם חסרי משמעות קלינית. הדבר הכי קיצוני בתהליך המתואר זה גליומה מדרגת ממאירות נמוכה, הוא לרוב אינה מטופלת, אלא רק במעקב. אבל היות ורעיון לא הוזכר עי הרדיולוג, אז הסיכוי לא סביר.
מדוע נשלחת לבדיקת MRI מוח? האם בוצעה בדיקת CT עם חומר ניגודי קודם, ומה היו הממצאים (אם ה CT היה תקין ונשלחת להמשך בירור סימפטומים, אז זה רק מחזק את הסיכוי שהממצא חסר משמעות). ובן כמה אתה?
בכל מקרה, תחזור עם התוצאות לרופא ששלח אותך
אגב, אני לא רופא. אני סטודנט לרפואה.
ראשית תודה רבה. מדובר בבן שלי בן ה 8. מזה חודשיים יש לו נגע על הלחי שהולך וגדל. נשלחנו לאוטראבאונד שם ציינו שיכול להיות המנגיומה טך לא ניתן לשלול גוש וסקולרי אחר. נשלחנו ל mri וזאת תשובת הרדיולוג. הוא עוד כתב בסוף" שהנגע יכול להתאים לנראות שניקח טומור. יש לשקול היסטולוגיה."
אני לא מבינה את המשפט הזה . הדבר היחיד שמבינה שצריך לעשות ביופסיה.
אולי תוכל אתה מבין למה הכוונה?
שוב מודה לך ובהצלחה בלימודי הרפואה:)
אז מניח מדובר בכלל ב MRI מערות פנים ולא מוח, וזה גם יותר מסביר את המילה פריפרלי, שזה אומר שהנגע היקפי ולא קשור לרקמות עמוקות במערות הפנים. "טומור" זה גידול, שפיר או ממאיר. אכן המנגיומה היא משהו הרבה יותר סביר, וזה גידול שפיר לחלוטין שנפוץ בילדים קטנים מאד. היסטולוגיה היא בדיקה מעמיקה של התאים שנלקחים מהתהליך על מנת לברר את סוגם (סוג הגידול ואיפיונו). וכן, על מנת לבצע היסטולוגיה של הרקמה החריגה, יש צורך להסיר ממנה חלק קטן עי ביופסיה. לא ההיתי דואג מזה. העובדה שיש קליטה (האדרה) ב MRI מעידה שיש בנגע כלי דם, והעובדה שאין חיבור של הנגע לכלי דם סמוכים, רק מחזקת את החשב של ה US שמדובה בהמנגיומה, שהיא למעשה "סיבוך" או "קשר" של כלי דם שאינם מחוברים לאזורים אחרים. זה לרוב משהו גנטי מולד. סוג של שגיאת התפתחות קלה מאד בזמן חלוקת התאים של העובר. לרוב בעקבות הפרעה הורמונאלית של האם במהלך ההריון או בעיה בשליה של האם, אבל לא תמיד, וגם אין ממש סיבה ודאית לגידולים הנדירים יחסית הללו.
להמנגיומה על הלחי אין שום סיבוך מיוחד, אם מסירים אותה. יש מקרים יותר מורכבים שהגידול הזה מתפתח באיברים פניימיים כמו הכבד. מה שכן, אין לזה שום קשר לפורום הספציפי הזה שעוסק בגידולי מוח.
תמשיכו מעקב מול הרופא שהפנה לבדיקה. מניח שיעשו ביופסיה שתתן אבחנה חד משמעית.
לאבחון של הנגע, יש לבצע ביופסיה. זה לא אומר ניתוח, אלא נעשה ע"י קדיחת חור קטן מאד ושימוש במחט תחת הדמיה עם הרדמה מקומית.
אתה שואל הרבה כי אתה בלחץ, אבל זה לא משנה את העובדות. אם אתה ללא סיפטומים. אין כאבי ראש, פירקוסים, חולשה, קושי בראיה, או בעיות שיווי משקל, אז אתה למעשה אסימפטומטי ולכן הגישה הכי נכונה עבורך היא המשך מעקב.
לא ממש ברור לי מה הביא את הרופא שלך לשלוח אותך בפעם הראשונה לבדיקת MRI מוח? אמרת שסבלת מסחרחורות (סמטום שאינו מתאים למיקום הגידול, מה שגם רוב מקרי הסחרחורות הם שפירים שקשורים או בבעיות אאג, או בהרגשה סוביקטיבית על רקע מתח נפשי וחרדה).
אמרת שבוצע בדיקת CT במיון ונמצאה תקינה. אז מה הביא את הרופא שלך לשלוח אותך ל MRI אם לא נראתה כל חריגה ב CT? מאד לא סביר שרופא משפחה של קופת חולים ציבורית ישלח חולה לבדיקה יקרה כמו MRI מוח ללא סיבה מוצדקת). מה גם, שממצא של 13 ממ ב MRI היה אמור כן להתגלות בבדיקת CT מוח, עם או ללא חומר ניגודי.
בקיצור, יש כאן המון דברים שלא מסתדרים. מציע שתפנה לרופא נירולוג טוב במסגרת רפואה משלימה, תיגש אליו עם כל הצילומים ושהוא יעזור לך להחליט על המשך בירור. ממצא מקרי תמיד גורם לדילמה בקרב רופאים ולכן לכל רופא תהיה דעה שונה.
בוקר טוב. אני לאחר ניתוח הסרת מננגיומה שבוצע לפני שלוש שנים בדיוק.נשארה שארית בשל מיקומה הרגיש.
בבדיקת MRI האחרונה בין השורות ההערה הזו : רקמה אקסטרה-אקסיאלית מתאדרת, בצמוד לפלקס צרברי קדמי, קרוב לוודאי רקמת מנינגיומה.
בהמשך: שינויים פוסט אופרטיביים פרונטליים ידועים, כולל אנצפלומלציה מצחית, והרקמה מתאדרת פאראפלציני קדמית
בסמוך המתאימה לרקמת מנינגיומה.
ללא שינוי גס בר מדידה ביחס לבדיקה קודמת.
מוקדים נוספים של אותות חריגים בחומר הלבן דו"צ, לקורלציה קלינית,
רושם לדינמיקה קלה וכמפורט בגוף התשובה. להמשך בירור
אשמח לקבל ביאור בשפה פשוטה לנאמר . תודה ושבוע טוב.
אלא, פגם התפתחותי במערכת העצבים המוחית שיכול לגרום להתקפי אפילפסיה בין השאר. היות ובתוצאות ה MRI רשום חשד לאסטרוציטומה, זה מה שיותר אמור להדאיג אותך, אז נקווה שזה לא באמת זה, כי גם עם ממאירות נמוכה, האסטרוציטומה היא קטלנית עם תוחלת חיים של 4 עד 10 שנים מיום האבחנה, ולעיטים עלולה לשנות צורה ליותר אגרסיבית כמו גליובלסטומה
בשלב זה שזה מאד קטן, אין מה לעשות חוץ ממעקב ובדיקות MRI חוזרות לאחר 3 ו 6 חודשים ושנה בכדי להעריך את קצב הגדילה ולנסות לקבל אבחון יותר מדוייק.
הרבה בריאות, ובהצלחה.
אגב,אני לא רופא (אני עדיין סטודנט), אז זו לא תשובה רשמית.
קודם כל תודה על התשובה הכנה ...
אני רוצה לדעת גם אם מצליחים להוציא את הגידול בדרגה נמוכה התחולת חיים זה בין 4 ל 10 שנים ?
הגידולים הלו מאד לא שכיחים, וקשה לאבחן אותם על סמך MRI בלבד. גודל הממצא ב MRI קטן ולכן לרוב מצריך מעקב. גם לא ברור האם יש לך אילו סימפטומים, כי ממצא בגודל כזה הוא לרוב אסימפטומטי. אמרת שהיו סחרחורות, וזה הביא לבדיקות. אין זה אומר שיש קשר בין הסחרחורות לממצא. אם עברת בדיקת CT עם וללא חומר ניגודי, ולא ראו כלום, אז יש מצב שהממצא ב MRI אינו ממצא אמיתי, אלא גם טעות פענוח או ממצא אקראי חסר משמעות. כעקרון, לכ 20% מהאוכלוסיה תמצא איזו אנומליה בבדיקת MRI מוח, למרות שהם יכולים לחיות 80 שנה ללא שום תסמין. זו גם סיבה שלא תמיד כדאי לבצע בדיקות כאלו ללא סיבה מספיק מוצדקת.אילו הסחרורות היו בעקבות גידול, אז לא סביר שאותו גידול לא היה מתגלה בבדיקת CT, שכן בכדי לגרום לתסמינים, הוא חייב להיות מספיק גדול. לגבי גידולי גליומות, כולל כאלו שפירים או מדרגת ממאירות נמוכה, בלי קשר אליך, למרבה הצער הם לרוב מתפתחים לגידול יותר אגרסיבי שיכול לחזור גם לאחר ניתוח. גם לא כולם ניתנים לניתוח. תלוי אם הגידול מוגדר היטב ונפרד מרקמות מוח חיוניות, כי יש כאלו שהם DIFFUSED שלא נתיחים ומטופלים רק עי הקרנות.אבל זה מאד מוקדם כרגע. ממליץ מאד שתקבע תור לנירולוג מומחה לגידולי מוח עם נסיון בפענוח של תמונות MRI. מה שהרדיולוג רושם, לא תמיד זה מה שרואים.
מי שלח אותי לmriולmrs השני זה ניוריוכירוג שראש את הדיסק הראשן של mri שבגלל סחרחורות שעשיתי למרות שctראש טצוואר יצאו תקינים זה היה כאיחו המשך בירור שגרתי כזה ניורולוג לדעתה זה היה רק משהו מולד לפי התוצאות של הmri ראשון אבל בכל זאת נשלחתי ל ניוכורויג ליתר ביטחון והוא פתח את הדיסק ואמר של סחרחורות אין קשר לזה ממצא ושזה יכול להיות מולד וגם כידול קטן ישכול לעשות בעיות בעתיד וקשה לו לומר נכון לעכשיו גם בגלל שעבר האדרה קלושה
ואכן התותאות של mriעם mrs השני ...יכול להיות שזה הקראי ומשהו שיצא על הדרך כזה אבל עם סיכוי למשהו גידולי
האם מישהו מכיר אדם שעבר ניתוח מנינגיומה בשיטות לא פולשניות?
כמו שיטה שנקראת cyber knife?
ראיתי באינטרנט שמטפלים בשיטה זו בהיידלברג ובמינכן בגרמניה.
האם מישהו יודע משהו על שיטה זו לניתוחי מוח?
שלום רב
יש לי גרורות מוחיות כתוצאה מסרטן שד. רובן בדורה מטופת בקסלודה ואווסטין.
ב-mri מוח האחרון שעשיתי היה כתוב שמוקדים מרובים עוברים האדרה כשחלקם עוברים האדרה מעט קטנה יותר בהשוואה לבדיקה הקודמת
למה מתכוונים בהאדרה? האם זה מתאר שיפור או הרעה בהשוואה לבדיקה הקודמת?
תודה רבה
האדרה משמעותה השפעת חומר הניגוד שמוזרק במהלך הבדיקה.
קשה לתת לך תשובה חד משמעית מבלי לדעת פרטים מדוייקים, האם קיבלת הקרנות? באיזו דרך? מתי?
תתיעצי עם הרופא המטפל.
שלום רב. אימי עברה לפני שבוע הקרנות ל4 אזורים במוח. בשני אזורים הוסרו הגידולים והקרנה היא לאחר הניתוח. מאז הניתוח ( 26.09) קיבלה כל בוקר דקסמטזון 4 מג'. ביום הsrs טופלה עם דקסמטזון 8 מג' ויום אחרי הטיפול גם. כעת מורידים מינון ב2 מג' כל יומיים. היום היא לוקחת 2 מג' בלבד.
יומיים לאחר הניתוח הופיע כאב באזור מנותח אחד בלבד (באזור הצלקת ספציפי). מינון דקסמטזון שקיבלה אז היה 6 מג'. באזור עוצמת קרינת מירבית ניתנה כ25gr בנפח של 4.5cc. היא לוקחת רוקסט פלוס 2 כדורים כל 8 שעות נגד הכאב. זה עוזר באופן מוגבל. הכאב בא בפעימות, בדמוי לשריר - מתכווץ ומשתחרר. יש גם סחרחורת ועייפות, אבל לא מעבר למצופה. לחץ דם וסוכר תקינים. מוקדים נוספים טופלו גם כן בקרינה מעל 20gr בנפחים 2.4cc, וכ1cc לשני מוקדים קטנים.
כמה שאלות: עד כמה זה אופייני לטיפול srs בעוצמה ונפח כזה? - זו שאלה עקרית.
האם מינון דקסמטזון מתאים או שאולי כדאי להחזיק יותר זמן מינון של 4 מג'? או אולי יותר? לא הצלחתי למצוא שום מידע על כאב ספזמטי בעקבות הטיפול.. ניסינו אופטלגין, אקמול, זלדיאר - לא נותנים מענה לכאב. איזה סוג של משכך כאבים ניתן עוד לנסות?
תודה רבה,
יוליה
הכאב אינו אופייני לטיפול ב SRS.
תתיעצו עם הרופא המטפל.
זהו גידול נדיר, ולא זכור לי מקרה בו הגידול התחיל במוח . האם מדובר בגידול שהחל מהקרקפת ופלש למוח? במקרה כזה כדאי להתייעץ עם אונקולוג המתמחה בראש צוואר.