פורום גינקו-אונקולוגיה ופוריות - לנשים וגברים

דר קורח היקר!!

לפני 3 חודשים ביצעתי מרקר שהיה 15.6

והיום 2/7 המרקר 17.4

הרקע זה סרטן שחלות .אחרי הישנות שניה ונוטלת לינפרזה  .ישנה עלייה מתונה והנני מודעת שזה עדיין בנורמה . ביצעתי פט סיטי שהראה גרורה בודדת מינימלית האם אני יכולה עדיין ״למשוך״ את מצבי ולא להתחיל שוב הכמוטרפיה 

שלום לך,

על מנת לתת המלצה ברורה כמובן שחשוב להכיר את כל סיפור מחלתך ואותך כפי שמכיר הצוות שמטפל בך. לתחושתי, ורק על סמך הנתונים שצירפת, האופציה שאת מעלה בהחלט אפשרית. 

שלום,

לפני מספר ימים אמא שלי (בת 76) עשתה בדיקת סיטי ולמחרת נשלחה למיון עקב אי תקינות, נראה שיש משהו בבטן ובבלוטת התריס. במיון נשים נאמר שיש לה גוש בבטן לא תקין. בוצעו מרקרים. בתשובה ca 125 400   ca 15-3 1500. ניסו לבצע ביופסיה מהרחם אך ללא הצלחה. אימי עברה לפני שנה וחצי ממוגרפיה שהיתה תקינה. כרגע נקבע לה לשבוע הבא ביופסיה לגוש בבטן בכדי להבין את מקור התהליך ונשלחה לממוגרפיה ולברור נוסף אצל אנדוקרינולוג לגבי בלוטת התריס.

השאלות שלי:

1. האם במיידי עלינו לבצע משהו נוסף בכדי לא להתעכב עם טיפול נדרש

2. איך ניתן לדעת האם הגוש הוא רק בבטן או ברחם ואין במקומות אחרים?

3. מה משמעות המדד הגבוה לסממן סרטן השד כאשר הבדיקות האחרונות שאמא שלי עשתה היו תקינות.

4. אשמח לכל אינפורמציה שיכולה לעזור לנו בשלב הזה.

תודה 

תשובת הביופסיה היא החשובה ביותר מסך כל הבדיקות המתוכננות. התשובה תתקבל תוך ימים ספורים ותקבע את המשך ניהול הטיפול במקרה.

רפואה שלמה

ד״ר קורח 

שלום וברכה ד"ר קורח היקר!

אימי שתהיה בריאה (בת 63) אושפזה לפני ביום ב' בשבוע שעבר כתוצאה מהרגשה של בחילות והקאות כשבבדיקות אולטרא סאונד וסי טי נתגלה ממצא בקוטר 12 ס"מ באיזור השחלה השמאלית, ויש חשד שמדובר בגידול ממאיר, אך אין קביעה חד משמעית לכך.

בתחילה אמרו לה שינתחו אותה מיד ביום ג', אך למחרת אמרו שהם רוצים התיעצויות נוספות, כשהניתוח נדחה מיום ליום, ולבסוף לאחר שראו שיפור במצב התפקוד הכללי שחררו אותה לביתה, ואמרו שיעשו ישיבה נוספת, ביום ב' השבוע אמור לה שהיא צריכה לעבור בדיקה נוספת של גסטרו וקולונסקופיה קודם הניתוח לשלול אפשרות של גרורות למעי. יש לציין שהתפקוד של מערכת המיעים סבירה לחלוטין.

הבעיה היא שהפנו אותה לערוך בדיקה זו מטעם קופת חולים, ומטעם הקופה אין תור פנוי בשבועיים הקרובים, פנינו לרופא המשפחה וזה נתן לנו הפניה למיון לשם ביצוע הבדיקה, אך בבי החולים לא רצו לאשפזה לשם הבדיקה, רציתי לדעת מה מוטל עלינו לעשות כדי לזרז את הבדיקה, האם זו לא אחריות של בית החולים לדאוג לה לבדיקה מידית כדי לנתחה בהקדם האפשרי?

מודה לך מאוד מקרב לב! 

תודה לך על תשובתך,

כיון שאנו בסוג של דין ודברים מול המחלקה, האם אנו יכולם לדרוש מהחלקה לבצע את הבדיקה במהירות, כיון שמצבה של אמא הורע מאז שוחררה מבית החולים לפני כשבוע ויומים.

מודה לך מאוד!! 

רקע-סרטן שחלות 

רמיסיה שנתיים אחרי סבב שני

עכשיו בפט סיטי מצאו גרורה קטנה אחת צמודה ללולאות המעי באגן ימין

אני מבינה שכרגיל הטיפול הוא כמוטרפיה 

אך ברצוני להבין אם אני אסכים לניתוח להוצאת הגרורה האם זה משפר את ההישרדות הכללית??

האם בכל זאת לאחר הניתוח אצטרך לעבור שוב כמוטרפיה??

אז אולי זה מיותר כל הפרוצדורה הכירורגית

 מה היתרון בכך??

מעונינת מאוד בהיבט המקצועי שלך 

שלום לך

כאשר קיימת גרורה בודדת לאחר פרק זמן של הפוגה כשלך, כדאי לדון באפשרות הניתוח. שילוב הניתוח מעלה את הסיכוי כי ההפוגה תהיה ארוכה יותר. ההחלטה לגבי הטיפול המשלים לאחר הניתוח, תלויה בגורמים שונים, ואכן לרוב כרוכה בטיפול כימוטרפי. ההחלטה לגבי הניתוח צריכה להתבסס על נתוני מורכבות הניתוח, מצבך הכללי,  ומהלך ההחלמה לאחר הניתוח הקודם.

שלום לך,

לא ברור לי מתי הסתיים הטיפול הכימוטרפי והאם חלף זמן מאז. ערך הTSH שציינת אינו מאד גבוה. הסבירות כי קיימות גרורות לעצמות נמוכה בד״כ. בכל מקרה התמונה הכללית של מחלת אימך אינה ברורה דיה מתוך מה שכתבת 

היי,

אני בת 28 ובריאה. בחודשים האחרונים (בין חצי שנה לשנה) אני ממששת מעין ג'ולות באיזור המפשעה ולאחרונה התחלתי להיות מוטרדת מהן מאוד כי זה לא עובר לבד. אחת באיזור החיבור בין הרגל למפשעה, ואחת בצד השני באיזור השפה העליונה. הן מרגישות די נוקשות ואני יכולה להזיז אותן מבעד לעור, אבל לא ניתן לראותן על שטח העור. אני בטיול בשבועות הקרובים ולא אהיה בארץ, רציתי לשאול אם יש סיבה לגשת לבירור דחוף. 

יש במשפחה היסטוריה של סרטן השד.  

תודה 

שלום לך,

למרות שהפרטים שציינת אינם מספיקים לצורך מתן אבחנה ללא בדיקה, הרי שחלק מהעובדות מצביעות על גוון שפיר של הממצאים. אין קשר לסרטן השד. כמובן שהממצאים יוכלו לעבור הערכה מתאימה עם חזרתך או לפניה 

שלום לך,

עליית סמנים בתרחיש שציינת אכן מצביעה על סיכוי גבוה להישנות מחלה. כעיקרון, אנחנו לא מטפלים בסמן אלא בחולה. ברוב המקרים אין יתרון לבירור מהיר בהדמיה כזו או אחרת ולכן, ככל הניראה, הצוות המטפל מאפשר לאימא הפוגה ארוכה יותר מטיפול כזה או אחר. מעריך שבמידה והסמן יתמיד בעלייה, אימא תופנה לבדיקת הדמיה כזו או אחרת, עם או ללא סימפטומים.

משך הזמן שחלף מאז אבחנת המחלה מצביע על סיכוי לא מבוטל שבמידה ואימא תזדקק לטיפול נוסף, תושג תגובה שוב.

ד״ר קורח