פורום גינקו-אונקולוגיה ופוריות - לנשים וגברים

אמי בהישנות סרטן השחלות הנוראי.

קו שני דוקסיל הופסק באמצע. מרקרים עלו.פטסיטי בהחמרה-נוזל בריאה

גרורות בבלוטות בחלל הבטן בשער הכבד ובצואר. כל הגרורות קטנות יחסית מתחת ל1.5 סנטימטרים.

1.הטיפול הוחלף לקרבו גמזר-מה הסיכוי שהקרבו יעזור לה כמו שעזר בסבוב הראשון?(עזר חלקי כי אומנם הפט היה נקי אבל הניתוח לא בנקיון מלא ולכן החליפו טקסול בגמזר והיא קבלה תשעה טיפולים!!!!)ז?

2.יש לאמא בחילות קשות.גם בטיפול וגם לפניו ואחריו. ממה זה יכול לנבוע?

3.האם יש סיכוי להגיע לניקיון מלא גם במצב הנתון ולאחר הישנות מהירה של תוך חצי שנה? 

4.ושאלה הכי מטופשת. מה עושים עם המצב רוח הירוד החששות ולעיתים חוסר הרצון להלחם?

איך אפשר לעזור לה, 

שילוב של גמזר וקרבופלטין יעיל גם במטופלות בהן היתה עמידות לפלטינום. קיים סינרגיזם בין תרופתי בשילוב זה,.

תופעת הבחילה יכולה לנבוע מאופי הפיזור של סרטן השחלה בחלל הבטן או מבעיות בדרכי העיכול העליונים כמו פטרת, כיבים או הליקובקטר. מעריך שהצוות יתייחס לכך

הסיכוי להגעה ל״נקיון מלא״ כפי שהגדרת קטן, אך מטרת הטיפול לעיתים, היא להגיע להכלת המחלה, ולאפשר הארכת חיים באיכות חיים סבירה ולאורך זמן ארוך ככל האפשר.  

התמודדות אישית עם מחלה קש מביאה תמיד התמודדות נפשית מורכבת וקשה. כדאי לפרוט בעיה זו עם המטפלים ועם אימא והלעריך מיהו הגורם אליו אימא יכולה להיפתח ולספר על קשייה, על מנת להקל על הסבל הנפשי.

דר קורח יקר שלום

נשאית brca1

5 שנים לאחר גילוי הסרטן

הישנות ראשונה היתה אחרי שנתיים וחצי ולאחר קוו שני נטלתי לינפרזה

עברו בדיוק שנתיים ו המרקר התחיל בעלייה מה שאומר מנסיון מר שזה שוב חוזר

שאלתי- כנראה שסתם סבלתי ונטלתי לינפרזה כשהתוצאה היא אותו דבר? לא השגתי רמיסיה ארוכה והפוגה היתה ב״זכות הכמו״

שאלה שניה; מה עושים עכשיו.. הרי הכמוטרפיה היא מקור הרע וגורמת לגידול להפוך או לעמיד או אגרסיבי יותר והסוף כמובן ידוע

מה האמצעים הכי חדישים שעומדים בפני? אני רק חושבת שאתחיל שוב את הכמו הנוראי ואני מאבדת את התקווה להחזיק מעמד ...

שלום קרן,

אני בטוח כי ד"ר קורח יענה כשיוכל. בנתיים ברשותו וברשותך אתרום אולי מעט מידע.

קחי בחשבון שרק מי שמכיר אותך ואת המקרה שלך מקרוב יכול ליעץ, אולם אגע כאן בדברים כלליים ואפתח אולי מספר אפשרויות:

1. במידה ומחלתך כרגע אינה סוערת, ניתן לנסות לעשות REVERSAL לעמידות שהגידולים פתחו למעכב פארפ (במידה וזה נכון), ולגרום להם שוב להגיב לטיפול. את זה אפשר לנסות במספר דרכים (וניתן גם לשלב בניהן):

א. לשלב עם ה- אולפריב תרופה ממשפחת מעכבות היסטון דיצטילאז (HDACI) כמו למשל: vorinostat.

ב. היפרתרמיה רכה (40-44 מעלות למשכי זמן של 60-90 דקות). אם כבר קיימים בתי חולים בארץ שעושים טיפול מהסוג הזה, שווה בהחלט לבדוק. אם יבוצע, ממליץ לקחת מעצימי היפרתרמיה כמו: quercetin, dipyridamole לפני כל טיפול.

ג. דיכוי של Heat Shock Protein 90 גם כן יכול לעזור להפוך את הגידול שוב לרגיש למעכבת פארפ. הפוליפנול הטבעי קוורצטין (quercetin) למשל יודע, בין היתר, לעשות בדיוק את זה. 

2. אם לא נעשו עדיין, ממליץ שתעשנה בדיקות התאמה לאמונותרפיה וגם בדיקות מולקולריות. לעיתים יחסים מסוימים בין תאי מערכת חיסון בגידול כשלעצמם יכולים לחזות תגובה לטיפול אמונותרפי. עם אכן יומלץ על אמונותרפיה, שווה אולי לשקול לשלבה עם  ציטוקסן (כימותרפיה) בלו"ז מטרונומי יומיומי ובמינון אוראלי של 50 מ"ג ביום. במינון זה היא תהיה סינרגית עם הטיפול האמונותרפי ותהיה כמעט לחלוטין נטולת תופעות לוואי. ללא קשר לשילוב עם אמונותרפיה גם ל-ציטוקסן היומיומית יש ערך טיפולי כשלעצמה בסרטן שחלות. קראי כאן: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5336390/

אגב, כיום מדסכסים כבר שילוב של תרופות מעכבות פארפ עם אמונותרפיה.

חשוב להבין כי אין דין תרופה כימותרפית אחת כדין אחרת וכנ"ל לגבי פרוטוקולים (קוקטיילים) כימותרפיים, כולל לא מבחינת פרופיל הרעילות. 

מעבר לכך, יש גם דברים ברפואה המשלימה/אלטרנטיבית שהם בעלי השפעה ישירה והשפעות סינרגיות עם טיפולים אונקולוגים ומהניסיון שלי חשוב מאוד לשלבם, לא רק מזוית הראייה של הפחתת תופעות הלוואי, אלא גם עקב תרומתם להשגת תוצאות טיפוליות משולבות טובות יותר. 

 שאי ברכה וממש לא לאבד תקווה

שלמה 

באהבה ובתקוה שיהיה לך לעזר. רפואה שלמה קרן. 

שלום לך,

על מנת להעריך את אפשרויות הצעדים הבאים יש להעריך את כל התמונה כולל אופי הפיזור ומיקום התקדמות המחלה. ההחלטות הטיפוליות אינן מתבססות רק על עליית הסמן, מעבר לכך קיימים נתונים נוספים המשפיעים על החלטות מסוג זה, אופי התגובה בעבר, תופעות לוואי, מצב תפקודי, עומס מחלה ועוד.

כאשר מטפלים בטיפול אחזקה כגון הלינפרזה קשה להעריך מהו אפקט התועלת עבור אישה בודדת היות ובדרך כלל הטיפול ניתן לאחר שהושגה תגובה שלמה. כלומר, איננו יודעים מה היה מתחולל ללא תרופה זו.

אינני חושב שמקור הרע הוא הכימוטרפיה, אלא התהליך הסרטני. ברור לכל כי עם כל קו טיפולי שחולף, תאי הסרטן שנותרו הינם התאים שגילו עמידות לטיפול קודם או שלא היו במצב שיאפשר תגובה לטיפול.

עניינית, קיימות אופציות טיפוליות שונות, והעובדה שהושגה תגובה בעבר, מצביעה על כך שקיים סיכוי גבוה לתגובה נוספת.

ובהמשך לכך, מתנהל כעת מחקר עולמי על חשיפה חוזרת למעכבי פארפ לאחר טיפול נוסף. 

לא אכנס כאן להמלצות שצוינו לפניי בפורום זה, אך אומר כי כדאי להתבסס על טיפולים מוכחים ומוכרים.

מעריך כי תוכלי להעלות את ההצעות שקיבלת כאן, בתגובה הקודמת, בפני המטפלים שלך ולשאול לעצתם.

קיים סיכוי לא מבוטל כי תזכי לתגובה נוספת גם בקו הטיפול הבא.

אפשר בד״כ להתאים לך הטיפול בצורה בה תוכלי לעמוד עם רעילות נסבלת ככל האפשר 

שלום לך,

במידה ובבדיקת המעקב שלך בוצעה גם קולפוסקופיה כל שתצטרכי הוא מעקב בלבד. אין במימצאים עד כה דבר שיצריך פעילות פרט למעקב. 

שלום לך,

בדרך כלל מפענחי ההדמיה יכולים לומר עד כמה קליטת היתר חשודה כתהליך ממאיר. לעיתים יש קליטה שאיננה קשורה להתקדמות מחלה גרורתית או ראשונית. במידה וקיימת התלבטות בקרב המטפלים מעריך שינקטו בגישה של ביופסיה נוספת. 

אמי חולה בסרטן שחלות שלב3c .

סבב ראשון 9 טיפול קרבו וטקסול באמצע ניתוח. נקיון 95 אחוז אחרי ניתוח פט לכאורה נקי.

אווסטין כשימור לאחר ארבעה חודשים עלייה מתונה של המרקרים ולאחר חצי שנהמהגדרת נסיגת המחלה חזרה בעיקר בבלוטות על פי המרקרים ובעקבותיהם פט סיטי.

 בגלל החזרה המהירה ובעצם אי נקיון מלא למרות כמות טיפולים גבוהה העדיפו לעבור לדוקסיל.ארבעה טיפולים מרקר עלה בפטסיטי החמרתהמחלה גדילהשל כל הגושים והבלוטות ב-70 אחוזים(ארבעה חודשים אחרי פט קודם) והתפשטות בפריטונאום ובבית החזה.

 1.מה האפשרויות הטיפוליןת?עדיף לחזור לקרבו טקסול שעזר אבלבודאות לא מנקה או לחזור לאפשרויות אחרותקרבו עםגמזר.טופוטקאן ?יש עוד טיפולים?

היא לא נשאית.

2. האם הביולוגי כמו נירפאריב רלוונטי בשלב זה או רק כימותרפיה?

3. איזה טיפולי אימונתרפיה רלוונטיים בשלב זה? 

אודה מאוד לתשובתךועזרתך 

התכשירים דוגמת ניראפאריב יעילים במקרה של תגובה נוספת לכימוטרפיה ולא כטיפול עצמאי. חוסם הפארפ היחיד שנימצא כיעיל במחלות עמידות היה רוקאפאריב. במקרה של חוסר תגובה לדוקסיל קיימת אפשרות להחליף לקו טיפול אחר או לנסות שילוב של קרבופלטין. 

אין מידע מספיק טוב על מנת להמליץ על אימונותרפיה במצב זה

מאחל כי קו הטיפול הבא ישיג תוצאה טובה יותר 

שלום רב,

שאלתי וטרם קיבלתי תשובה. שואלת שוב, אודה לכם אם הפעם תתייחסו:

שלום רב, בחורה בת 23 חולה בסרקומה, בטיפולי כימותרפיה. עברה שימור פוריות לפני תחילת הטיפולים. מאז שאיבת הביציות (לפני כחצי שנה) היא לא קיבלה מחזור בגלל הכימותרפיה. בחודש האחרון לפתע הופיע המחזור. בשל כך, הגינקולוג המליץ לבחון אופציה של דקפפטיל, כדי למנוע פגיעה בשחלה. אבל הרופא לא היה חד משמעי.

 אני מבקשת לשאול: האם אכן היא זקוקה לדקפפטיל? האם  אפשר להימנע מכך? (היא מקבלת כל כך הרבה חומרים, נשמח להפחית). מה בעצם הבעיה בכך שהופיע המחזור באמצע טיפולי הכימותרפיה? תודה.  

תשובה מורכבת קצת מבלי לראות המטופלת אך ניתן לומר כי השגת יציבות ומניעת התקדמות הינה סוג של הצלחה בטיפול אונקולוגי. עם זאת הדבר צריך להיות מלווה ברעילות נסבלת וביציבות גם במצב הכללי של המטופל. אני מעריך שלצוות המטפל יש סיבה להניח כי קיים שיפור או יציבות כללית. במידה ואתה חש שאין הדבר כך, והצוות אכן מקבל את התרשמותך, ללא קשר לסמן, אזי ניראה כי יש הגיון בלבצע ההדמיה מוקדם יותר.

הן פיזור המחלה והן הטיפול יכולים לגרום לתופעות המתוארות 

שלום רב, בחורה בת 23 חולה בסרקומה, בטיפולי כימותרפיה. עברה שימור פוריות לפני תחילת הטיפולים. מאז שאיבת הביציות (לפני כחמישה חודשים) היא לא קיבלה מחזור בגלל הכימותרפיה. בימים האחרונים לפתע הופיע המחזור. בשל כך, הגינקולוג המליץ לבחון אופציה של דקפפטיל לדיכוי האסטרוגן (הוא לא היה חד משמעי). 

 אני מבקשת לשאול: האם אכן היא זקוקה לדקפפטיל? האם  אפשר להימנע מכך? מה בעצם הבעיה בכך שהופיע המחזור באמצע טיפולי הכימותרפיה? תודה.