מנהלי הפורום
פרופ' יעקב קורח: יו"ר לשעבר של החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית. מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר. בוגר ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. השלים התמחות בגינקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. סיים השתלמות בת שנתיים בגינקולוגיה אונקולוגית בביה"ח "בית ישראל" בניו יורק ארה"ב. השתלם בלפרוסקופיה מתקדמת בביה"ח בקוויבק בקנדה. חבר החברה הבינלאומית לממאירות גינקולוגית, והחברה האירופאית לגינקולוגיה אונקולוגית.
פרופ' דרור מאירוב: מנהל המרכז לשימור פוריות ע"ש מוריס קאהן שיבא תל השומר. המרכז משלב ייעוץ רפואי, טיפולי שימור פוריות מתקדמים, טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית (IVF) ומעקב ארוך שנים לקביעת פוריותן של נשים נערות וילדות חולות סרטן.
נשיא הארגון העולמי לשימור פוריות.
חבר ועדת העדכון של האגודה בנושא גינקו-אונקולוגיה.
ביצע את השתלת רקמת השחלה הראשונה בעולם בעקבותיה חולת סרטן עקרה הרתה וילדה תינוקת בריאה.
אמי עם סרטן שחלות חוזר.
לאחר חזרה טיפול בדוקסיל שלא עבד ואזהתפשטות לבלוטות לשער הכבד ועוד.
טחפול בקרבו גמזר שעזר.לאחר ארבעה טיפולים פטסיטי שהראה שיפור והעלמות בשער הכבד והטבה קלה במחלה. הטיפול הופסק בכלל אלרגיה ונלקח חןדש אחד של אולפאריב שהופסק לפני שבוע.
הסיבה להפסקה תפקןדי כבד מאוד מאוד גבוהים(ggt 1600 ועלה ל2300 בילורבין לא תקין ובעלייה).
נשלחה לאולטרסאונד-תקין בלי ממצאים בכבד ובדרכי מרה.
כל התרופות כולל קאנביס אולפאריב מרוניל הופסקו-דגימה הייתה לפני ההפסקה וגם אחרי והתוצאות רק עלו:
1.האם בודאות מדובר בגרורות בכבד או במרה שלא נצפו באולטרסאונד?
2. האם טרמדקס או טרכין בשימוש קבוע של כמעט שנה יכולין להיות הסיבה?
3.במידה וזה גרורות בתפקודים כאלה גבוהים.מה עושים???
היא ירדה במשקל 15 קילו בחודש!!!
שלום לך,
מעריך שקיימות אופציות הערכה נוספות להערכת התקדמות מחלה כבדית, או לחילופין רעילות לאחד הטיפולים שקיבלה. לעיתים במהלך המעקב קצר הטווח התמונה מתבהרת.
שלום רב
טיפולים כימותראפיים פוגעים במאגר הביציות בכל גיל בתלות בטיפול הניתן
לעיתים קרובות בילדות הששפעת הטיפולים באה לידי ביטוי רק בגיל מבוגר יותר.
יתכנו אז השלכות על הפריון. צריך לבצע ברור של רזרווה שחלתית כולל בדיקת AMH
לגבי תפקוד מיני גם כאן יכולה להיות השפעה מאוחרת בעיקר אם הטיפול כלל השתלת מח עצם
שלום,בת 30, נשואה+2, לפני חודש עברתי קוניזציה (עמוקה)בעקבות cin3 עם בלוטות (דיממתי כמעט ללא הפסקה במשך שנה), היום קיבלתי חלק מהתוצאות , מאחר וחלק מהממצאים עדיין במעבדה.לדברי הרופא, נמצאו שוליים לא נקיים אך חדירה מזערית והוא מאמין כי הצריבה פתרה את הנושא. בנוסף, לדבריו ככל הנראה נמצא מוקד קטן מאוד, סרטני.. הרופא ממליץ על מעקב (קולפו ופאפ כל חצי שנה במשך 3 שנים) בלבד. שאלתי אם קיימות בדיקות נוספות כמו ct או מרקרים שיוכלו לוודא אם אכן הכל יצא ואין עוד נגעים,נאמר לי שלא... האם זה נכון? צריך פשוט לסמוך על כך שמה שיצא פתר את הבעיה ואין עוד נגעים סרטניים? בנוסף, כיצד יכול הרופא לדעת מה עומק השוליים אשר נותרו? הרי בפתולוגיה נבקדת הרקמה שהוציאו ולא הרקמה שנותרה בגוף.
אודה למידע נוסף מאחר ואין מספיק מידע בנושא ברשת האינטרנט ואני מודאגת
ההחלטה לגבי אופי המעקב או פעולה חוזרת תלויה בתשובה ההיסטולוגית המדויקת וביכולת לעקוב אחר הצוואר. גישתו של הרופא המטפל בהחלט מקובלת במידה וכל הקריטריונים המאפשרים מעקב מתאימים לגישה זו, ובחלק ניכר מהמקרים לא נדרש דבר למעט מעקב זה.
מעריך שתוכלי לקבל מענה לדקויות החשובות שהעלית על ידי הרופא המטפל
ממצא של רחם מוגדל בשנות ה 40 הוא ממצא שכיח ביותר. איפיון הרחם וגדלו מוצגים טוב יותר בבדיקת US וכך גם איפיון רירית הרחם.
במידה והיה לך סרטן רירית רחם היינו מגלים קליטה ברירית או בגוף הרחם, כך שניראה, שאת יכולה להשלים הבירור בנחת
אמי חולה בסרטן שחלות שחזר.
טופלה בחזרה בדוקסיל שלא עזר ואז בקרבו וגמזר ששיפרו קלות את מצבה ואז הועברה ללינפראזה כדי לא לאבד עמידות לפלטינום.
1.לאחר חודש טיפול במידה והתרופה עובדת.אמורים לראות ירידה במרקרים?.האם גדילה המרקרים תעיד כמו בכימו על כשלון?
2.שאלה יותר חשובה. אמי שקלה 103 קילו.ירדה תוך שבועיים ל92.לא אוכלת כלום ממש אוכלת בכוח.גם לשתות קשה לה. הרופא מתעלם ואומר שלא נורא שאינה אוכלת העיקר שתשתה.היא הולכת ונחלשת וניכר שהיא מאבדת מסת שריר. אני חושדת שהיא סובלת מקכקסיה ובגללשהיא שמנה מפספסים
היא פשוט לא מסוגלת לאכול כלום .חלשה מאוד למרות שההמוגלובין תקין מדדי הדלקת שלה גבוהים אלבומין על גבול התקין .
מה עושים?
תודה רבה מראש
מגבלות וקשיי תזונה הן מהבעיות הקשות בטיפול בחולות סרטן השחלה. אופי פיזור המחלה והטיפולים השונים מגבילים ומקשים על שמירת מצב תזונתי, החשוב מאידך לתוחלת חיי החולה. כדאי לבדוק מה הגורם העיקרי לבעיה זו אצל אמא והאם קשור לרעילות התרופה או להיקף המחלה. בהתאם לממצאים אלה יש לתמוך ולקבל החלטה - שינוי מינון, תרופות מגבירות תיאבון ומונעות בחילה, טיפולים משלימים, החלפה/הפסקת טיפול, יעוץ דיאטני וכדומה
מעריך ששיקולים אלה אכן מהווים הבסיס להמלצות הצוות הרפואי המטפל באמא
חודש לאחר קוניזציה (cin1), היסטוריה של דלקות בצוואר הרחם, מטופלת כבר שנתיים און אנד אוף באנטיביוטיקה. היום בביקורת ראשונה כחודש לאחר הניתוח שוב דלקת ושוב אנטיביוטיקה. ייתכן שאולי "לא הוציאו" את כל הנגעים , למרות שנאמר לי שהשוליים נקיים? יכול להיות טיפול אחר או דרך אחרת? מייאש לחזור שוב לאותו מצב. שאלה נוספת, האם יש קשר לכאבים באגן לדלקת בצוואר הרחם?
תודה רבה
אין כל כך קשר בין הטיפול האנטיביוטי ו CIN1 וגם לא לשולי החתך
דר קורח שלום !!
סבב שלישי סרטן שחלות גנטי brca1
החליטו על קרבופלטין בלבד פעם בחודש למשך 6 טיפולים
לאחר מכן אולי אכנס למחקר פארפ וקיטרודה
נטלתי שנתיים לינפרזה עד שנתגלו נגעים ועכשיו זה מה שהוחלט
מה דעתך על המחקר שמוצע לי? האם יש תוצאות חיוביות לנשאיות? הפארם הוא רוקפריב או ניראפריב או כפי שהיה לי לינפרזה
אשמח לשמוע את דעתך המקצועית בנדון..
אין לנו מידע עד כה על תגובה חוזרת למעכבי פארפ
קיימות עדויות לכך ששילובי אימוניתרפיה ומעכבי פארפ יכולים להיות בעלי תועלת לחלק מהנשים.
אני חושב שכדאי להעריך קודם את התגובה לקו הטיפול הנוכחי ואז להחליט על אופצית הבחירה לטיפול אחזקה
מקווה שהטיפול יעבור בהצלחה וללא תופעות חריגות
דרהקורח היקר!
עידכון: התחלתי סבב שלישי של כמו רק חומר אחד ציספלאטין ובד בבד קיבלתי תוצאת מרקר באותו יום של הטיפול הראשון ca125-8.3
אז הלפרוסקופיה הצליחה להוציא את הנגעים הקטנים. ומה עכשיו? עלי להמשיך עם הסבל של הכמו? או שזה מדד טוב בעיניך להשגת רמיסיה יותר טובה עם מרקר תקין
שלום אשמח לקבל תשובות עבור פתולוגיה של קוניזציה שניה?
1. -Cervical conization: High grade squamous intraepithelial lesion GHSIL-CIN3) extending into the endocervical margin of resection (blocks 5, 7, 8 and 9). No microinvasion identified Chronic cervicitis 2.- Endocervical curetting: Strips of endocervical glands with no significant changes.
תודה רבה לעונים
שלום, נשלחתי לעשות בדיקות דם לCA125 בעקבות חדש לאנדומטריוזיס. בבדיקה הראשונה יצא 110 ולאחר שבוע עשיתי בדיקה נוספת עם תוצאה 60. הלכתי למומחה לאנדומטריוזיס שלא ראה נגעים בבדיקת אולטרסאונד. שאלתי גם את המומחה וגם את רופא הנשים שלי האם יש צורך בהמשך בירור גניקו אונקולוגי - שניהם אמרו שאין צורך... אשמח לחוות דעתכם, תודה רבה!
לשאלותיך,
הסיכוי לממאירות באבחנה מסוג זה נעה סביב 30%. זהו אחוז לא מבוטל. ולכן יש לנקוט בגישה טיפולית ולא גישה שמרנית. קצב השינוי של תא סרטני אינו קבוע. ואין במידע זה כדי להכריע בדבר הגישה הטיפולית. הטיפול המקובל במקרה זה הוא אכן כריתת הרחם אך קיימת אלטרנטיבה טיפולית לנשים צעירות המשמרות פריון או נשים בסיכון ניתוחי. מדובר בטיפול בהורמון בשם פרוגסטרון.
ההחלטות וההמלצות לגבי חולשת רצפת האגן הינם ספציפיים לכל אשה. במידה ותעברי ניתוח כדאי לשוחח בעניין עם המנתח.
רפואה שלמה