פורום מניעת סרטן

שלום, האם יש בדיקות דם רגילות או חדשניות שכדאי לעשות לגילוי סרטן? תודה.

שלום ירון א. ההמלצות לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן מושתתות על הוכחת יעילות של אותן בדיקות (בניסויים קליניים מבוקרים) להפחתת התמותה מאותו סרטן או לשינוי מהלך המחלה בעקבות גילוי מוקדם. לפי הגדרה זאת, אין כיום בדיקות דם יעילות שמומלצות לגילוי מוקדם של סרטן. אף אחת מאלה שמוצעות על ידי חברות מסחריות שונות לא הוכחה באופן מבוקר ואובייקטיבי כבדיקה שהצליחה לשנות את מהלך המחלה או להפחית תמותה. בברכה ליטל קינן

שלום רב, אני מבקש הבהרה לגבי ההמלצה לבצע בדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה (גיל 50-74). במידה ונעשתה קולונוסקופיה בגיל 50 עם תוצאות תקינות, האם זה מוריד מהצורך לבדיקת דם סמוי בהמשך (כמובן במקרה שאין תסמינים, או סיבות אחרות לבצע)?

שלום "יש לי שאלה", אם נעשתה קולונוסקופיה בגיל 50 עם תוצאות תקינות ואין סיבה לחשוד בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס והחלחולת, אין צורך לבצע בדיקת דם סמוי הצואה במשך כעשור לאחר מכן. בברכה ליטל קינן

שלום, לאמי חמישה אחים ואחיות. שלושה מהם נפטרו מסרטן, ואחד מתמודד עם סרטן כרגע. אני אתן מעט פרטים : אחות אחת נפטרה בגיל 50 מסרטן במוח, אני אוסיף ואומר כי במשקלה הייתה אוביס ומעשנת. אח נוסף נפטר מסרטן ריאות בגיל 60, נהג לעשן, אך הפסיק את העישון 15 שנה לפני שחלה. אחות נוספת נפטרה מסרטן בדרכי השתן. בגיל 62. אח נוסף התמודד עם סרטן בלוע, בסביבות גיל 60, טופל והבריא, אך כרגע מתמודד עם סרטן במעי הגס (שהתפשט ), כרגע בגיל 67. אמי, בת 65, בריאה, ואח נוסף בגיל 69, בריא. הסיבה שאני מעמיסה פרטים אילו בהודעה היא כדי לדעת האם מדובר בסרטן ממקום גנטי תורשתי. לרוב האחים הסרטן התחיל בגיל 60, אך מדובר בסוגי סרטן שונים. ההורים חיו עד גיל 86 ו-90. האם מדובר בגן שלא בא לידי ביטוי בהורים ? האם העובדה שאמי ואחיה שנמצאים בשנות ה-60 המתקדמות והינם בריאים, האם עובדה זאת אומרת שהגן לא נמצא אצליהם ? האם יכול להיות אצל ילדיהם ? יש משהו שניתן לעשות ? בדיקות שאמי ואחיה צריכים לעשות לגילוי מוקדם ? האם אפשר לעשות בדיקות גנטיות/מיפוי גנטי לגילוי גן כזה ? תודה

שלום גל123 ראשית, קצת עובדות: ביהודים בישראל, הסיכון של גבר לפתח סרטן כלשהו לפחות פעם אחת לאורך חייו (נניח עד גיל 80) הוא בסביבות 40% וזה של אישה הוא 35%. כלומר, 1:2.5 בגברים ו-1:3 בנשים. מכאן, שככל שאנשים מאריכים ימים סביבנו (כולל אנו עצמנו...), כך יש סיכון שנראה יותר מקרי סרטן. מצד שני, צבירי תחלואה במשפחות וגיל צעיר בהופעת סרטן מעוררים חשד לנטייה גנטית למחלה. לפעמים מדובר בהפרעה מוכרת וידועה שניתן לזהות אותה ולפעמים לא. במקרה של משפחתך, גיל 50 הוא באמת מעט מוקדם אבל לא מאוד נדיר ורוב המקרים האחרים תואמים לגיל התפתחות סרטן באוכלוסייה. את גם מתארת גורמי סיכון מוכרים למחלה בחלק מבני המשפחה. הדאגה מובנת, והכתובת במקרה זה צריכה להיות ייעוץ גנטי, שם יוכלו בוודאי לתת יותר מידע ולהציע כיווני פעולה. יש צורך לפנות קודם לרופא המשפחה. בברכה ליטל קינן

היי, רכשתי מכשיר להצערת הפנים ומכשיר לעיניים המבוסס על אינםרא אדום, אור אדום ואור ירוק. למכשיר יש אישור מהfda והeu. החברה היא אופטרה. שאלותיי: 1. האם הקרינה מסרטנת? 2. לא דרשו לשים משקפי הגנה. לעיניים. האם בכל זאת לשים?האם משקפי שמש יתאימו. אשמח לתשובתם

שלום סיגסיג קרינת אור אינפרא-אדום לא אמורה להיות מסרטנת משום שאינה מייננת אולם היא עלולה לגרום נזקים אחרים, במיוחד תרמליים (נזקי חום). אינני מכירה את שיטת הטיפול ואינני יודעת אם יש או אין המלצה לשימוש במשקפי שמש בעת הטיפול. מציעה לפנות ליצרן. בברכה ליטל קינן

שלום רב אני מתקרבת לגיל הארבעים, שכבתי עם גברים רבים ללא חדירה בגלל כאבים ומטבע הדברים - גם ללא קונדום. לפפילומה חוסנתי בגיל מאוחר. מטבע הדברים גם בדיקת פאפ הרופאים לא הצליחו לבצע לי. איני מצליחה לאתר מומחה שיאות לבצע לי בדיקת פאפ בהרדמה או בטשטוש ולפיכך חשבתי לדלג על שלב הפאפ ולבצע ישר קולופוסקופיה אשר שמעתי שמבוצעת בהרדמה. האם זה אפשרי? האם זה אכן פחות כואב וואפשרי גם בבתולות? האם בדיקה זו פוטרת מהצורך בפאפ?

שלום מ_אי בדיקת סינון מוגדרת כבדיקה שמאפשרת לגלות גידול סרטני בשלב מוקדם, מה שמשנה את מהלך המחלה ואת תוצאותיה. בדיקת סינון יעילה נמדדת בכך שמי שמבצעים אותה מתים פחות מהמחלה שלשמה נועדה באופן מובהק ממי שלא מבצעים אותה. קולפוסקופיה לא נחשבת לבדיקת סינון. זוהי בדיקה אבחנתית שמתבצעת כאשר יש אינדיקציה מתאימה (חשד קליני שקיימת מחלה). כך שאין מדובר ב"תחליף" לפאפ אלא בגישה אחרת לגמרי. אינני יודעת אם אפשרי לבצע קולפוסקופיה באינדיקציה שאת מתארת אבל מציעה לפנות לרופא/ה ולהסביר את המצב לאשורו, ובעיקר לומר ממה את חוששת. בברכה ליטל קינן.

אני לא יודעת. אינני קלינאית. גם לא זכור לי שכתבתי כך בתשובתי הקודמת... חושבת שעדיף לפנות לפורום מתאים יותר שעוסק בכך או ישירות לרופא.

היי לא יודעת כל כך לאן לפנות אחותי בצבא. התחילה לכאוב לה הרגל בטירוף עד כדי צליעה. הצבא לוקח את הזמן עם השליחה שלה לבדיקות הכל עובד ממש לאט עברה כבר כמעט שנה ורק עכשיו עשו לה CT צריכה עזרה בפיענוח הבדיקה כדי להבין את חומרת המצב וכמובן לפעול בהתאם. "בראש/צוואר הירך מימין מודגם תהליך ליטי 5.5X3 סמ עם גבולות בקלרוטיים, ללא פריצת קורטקס, ללא תגובה פריאוסטלית. באבחנה מבדלת ABC, CB, FD, אחר. לייעוץ אורטופד אונקולוג"

שלום natalie1 מבינה לגמרי את הדאגה שלך לאחותך. ממצאי ה-CT אכן מעידים על ממצא שמצריך בירור ואין לי ספק שהרופא יפעל באופן הולם. אינני רדיולוגית ואינני יכולה לסייע בפענוח ה-CT. גם נכון יותר לעשות זאת בהקשר קליני מול רופא מטפל ולא באופן הזה. בריאות שלמה, ליטל קינן

בן זוגי, גיל 32, ביצע בדיקות הכוללות קרינה במוח. ביצע סיטי במוח לפני כשנתיים וחצי-שלוש, בדיקת ספקט במוח (הכוללת חומר רדיואקטיבי ) לפני כשנה ו 8 חודשים, ומעוניין לבצע בדיקת pet ct בעוד כשבועיים (גם היא כוללת חומר רדיואקטיבי). כאמור, את בדיקת ה pet ct עדיין לא ביצע. אם יבצע בדיקה זאת, עד כמה יסכן אותו הדבר בהתפתחות סרטן במוח בעתיד ?

שלום גל123 האמת היא שאין אפשרות לדעת עד כמה תסכן בדיקה ספציפית את בן זוגך בעתיד מבחינת החשיפה לקרינה מייננת. לקרינה מייננת כגורם סיכון לסרטן אין ערף סף ולכן לכאורה כל חשיפה היא מסכנת. העניין הוא, שיש לקחת בחשבון את הסיבה בעטיה נדרשת הבדיקה. לעתים קרובות מגיעים למסקנה שהסיכון - הפוטנציאלי - הכרוך בבדיקה מוצדק כי התועלת שהיא מספקת עולה על כך. בריאות שלמה ליטל קינן

שלום כרוב חמוץ מכיל חומצה לאקטית שמחקרים הראו שהיא עוזרת בהפחת סיכוי לסרטן המעי הגס. והוא גם עוזר בהורדת סוכר. אבל מחקרים אחרים הראו שירקות חמוצים מעלים סיכוי לסרטן קיבה. מעולם לא היה לי הליקובקטר ואני בעל סוג דם O ולא מעשן. האם יש סיכון בצריכה יום יומית של כרוב חמוץ אורגני? תודה

שלום, 1. עד כמה נפוץ ממצא של מטפלסיה אינסטטנלת באוכלוסיה הכללית? 2. עד כמה נפוץ חיידק hp באוכלוסיה הכללית? 3. במקרה של גילוי mild chronic gastrits, חיידק hp, ומטפלסיה אינסטטנלית. לאחר טיפול לקטילת החיידק. מה האינטרוול המומלץ למעקב? 4. מה הסיכוי להתפתחות ממאירות בקרב אוכלוסיה עם ממצאים כמו בסעיף 4? תודה רבה.

שלום לא רופא מערכת העיכול מצופה בתאי אפיתל, שיוצרים את שכבת הרירית. לעתים יש שינויים בציפוי זה, ברמות שונות של חומרה. מטפלזיה של המעי היא תהליך שבו מוחלפים תאי אפיתל בלוטניים של רירית הקיבה בתאים עם תצורה של אפיתל המעי הדק. מדובר בשינוי שנחשב לטרום-סרטני, אבל הוא בעל יכולת לנסיגה עצמית. לשאלותיך: 1. לא מצאתי נתונים. באחד מהמאמרים נמצא כי בקרב אוכלוסיה בעלת תסמינית דיספפטיים מעל גיל 45 ל-4% היתה מטפלזיה אינטסטינלית אולם זו כמובן איננה האוכלוסבייה הכללית ויש להניח שהשיעור נמוך הרבה יותר. 2. הליקובקטר פילורי הוא חידק שמתאכסן בבני אדם ושכיח מאוד באוכלוסייה ובמיוחד בגיל המבוגר. אפשר למצוא אותו ב-90 אחוזים מהאנשים מעל גיל 65. הוא שכיח יותר בתנאי צפיפות ובארצות מתפתחות: בארצות המערב, 40 עד 50 אחוזים מהאוכלוסייה נושאים את החיידק, ואילו בארצות מתפתחות יותר מ-90 אחוזים משמשים לו פונדקאים. אבל כמובן שלא כל נשא מפתח מחלה שקשורה לחיידק. 3. עדיף לשאול קלינאי שעוסק בכך. על פי "ויקירפואה", אין המלצה גורפת לביצוע מעקב אנדוסקופי אחר חולים שאובחנו עם מטפלזיה אינטסטינלית ללא דיספלזיה; עם זאת, במטופלים עם מטפזליה אינטסטינלית נרחבת, ניתן לשקול מעקב אנדוסקופי אחת לשלוש שנים. 4. במחקר ארוך טווח נמצא ש-0.25% מחולים עם מטפלזיה של המעי הם בעלי סיכוי להתקדם לממאירות של הקיבה בשנה. מקובל כיום להניח שהכחדת החיידק בשלב של גסטריטיס אטרופית, ולא בשלב מאוחר יותר של מטפלזיה אינטסטינלית, יכולה למנוע התפתחות סרטן קיבה. בברכה ליטל קינן

בשם הנהלת האגודה למלחמה בסרטן, עובדיה ומתנדביה, אנו משתתפים בצערה העמוק של מנהלת הפורום פרופ' ליטל קינן בוקר, על פטירתה בטרם עת של אחותה מרב ז"ל. אנחנו מחבקים ומחזקים את ידכם, האגודה למלחמה בסרטן