שלום רב,
אני בת 37 , אמי נפטרה מסרטן לבלב וגם דוד שלי , לאחותי היה סרטן שד, לשני בני דודים שלי גם היה סרטן ריאות וסרטן מח שניהם נפטרו .
לפני שאמי נפטרה היא עשתה ייעוץ גנטי הסטנדרטי ואחותי את הייעוץ המורחב
ושניהן לא נשאיות של הגן .
אני רוצה להיות במעקב כל הזמן . השאלה שלי איזה בדיקות אני יכולה לעשות כדי לברר אם יש לי סרטן ?
תודה מיכל .
שלום מיכל
אני מבינה את החשש ואת הצורך להיות במעקב.
כפי שאמרתי מספר פעמים בעבר, ואפילו ממש בעמוד זה, יש מספר קטן של בדיקות שהוכחו כיעילות לצורך גילוי מוקדם של גידולים סרטניים מסוימים אבל אין בדיקה אחת ויחידה שיכולה לגלות סרטן באופן כללי.
מבחינת הבדיקות המוכרות לגילוי מוקדם - על פי גילך והעובדה שלאחותך היה סרטן השד, את צריכה להיות במעקב שנתי אצל כירורג שד ולבצע ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40. בדיקת פאפ לגילוי מוקדם של צוואר הרחם מומלצת מגיל 25-65 אחת לשלוש שנים. בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מומלצת אחת לשנה מגיל 50 עד 74. אם יש לך עור בהיר ונטייה לנמשים ודומות, מומלץ מעקב סדיר אצל רופא עור אחת לשנה.
מלבד זאת היי ערה לשינויים בגוף (שינוי לא רצוני במשקל, כאבי ראש מתמשכים, כאבים אחרים, שינוי בפעילות המעי וכן הלאה) ופני לברור רפואי במידת הצורך.
הכי חשוב, שמרי על אורח חיים בריא מבחינת תזונה, פעילות גופנית, אי עישון וצמצום צריכת אלכוהול.
בברכת בריאות שלמה
ליטל קינן
שלום רב. אמי חולה בסרטן ריאות ולמעשה לא מעט מבני משפחתה נפטרו מסוגים שונים של סרטן (קיבה,שלפוחית השתן).
האם זה תורשתי? האם יש בדיקות שמומלץ עבורי לבצע?
שלום שירי123
סרטן - מונח שמתאר למעלה מ-100 מחלות שונות - שכיח יחסית בגילאים מבוגרים. לרוב במשפחות בהן יש ריבוי חולים, אבל בעיקר מבוגרים שחולים בסוגי סרטן שונים,אין בהכרח מוטציה מסוימת; פשוט מדובר בשיקוף המצב בכלל. בגלל הזדקנות האוכלוסיה והארכת תוחלת החיים, אחד מכל שניים וחצי גברים ואחת מכל שלוש נשים בישראל יחלו בסרטן במהלך חייהם.
עם זאת, אני מבינה את החששש
אני בהחלט מבינה את החששות.
אפשר לבקש יעוץ גנטי. השלב הראשון הוא פניה לרופא המשפחה שאוסף מידע ראשוני ומפנה ליועץ גנטי.
בריאות שלמה,
ברצוני לדעת, מהן בדיקות דם האפשריות לגילוי מוקדם של סרטן מכל סוג?
תודה מראש.
שלום אירית
אין סוללה ידועה של בדיקות דם לגילוי מוקדם של סרטן מכל סוג.
צריך להפריד בין בדיקות לגילוי מוקדם, שהן בדיקות שמאפשרות לאתר מחלה סמויה בשלב מוקדם ללא תסמינים קליניים על מנת לשפר את התמותה מאותה מחלה, לבין בדיקות אבחנתיות (שמאששות חשד קליני לסרטן), כמו ספירת דם במקרה של ליקמיה. או גם בדיקות של סמנים ביולוגיים שונים שיכולים לסייע במעקב אחרי מידת הפעילות של מחלה קיימת (למשל בסרטן השחלה או הערמונית).
לגבי סרטן הערמונית, אגב, אותו סמן ביולוגי (PSA) שמאפשר מעקב אחרי מידת הפעילות של המחלה לא נמצא יעיל לגילוי מוקדם של המחלה באוכלוסייה הכללית.
אם התכוונת לקיטים מסחריים שמבטיחים גילוי מוקדם של סרטן מכל סוג בבדיקת דם פשוטה אחת, התייחסתי לנושא זה בעבר ( חפשי בפורום בנושא ״גילוי מוקדם״).
מועדים לשמחה,
שלום ggg
יש אכן עדויות שהמטבוליזם של תאי סרטן מהיר מזה של תאי גוף רגילים וכי צריכת האנרגיה של תאים סרטניים גבוהה יותר.
עם זאת, צום סוכר אינו טיפול מקובל לסרטן כי אין עדויות מדעיות חד משמעיות שיש בו תועלת משמעותית (גם אם התיאוריה ומחקרי חיות תומכים בכך במידה מסוימת).
נעשו ניסויים לגבי הרכב התזונה המומלץ במהלך מתן טיפולים כימותרפיים, וחלקם התמקדו בתזונה דלת סוכר ופחמימות, עם תוצאות שרמזו כי ניתן לשפר את אפקט הטיפול הכימותרפי ולצמצם את תופעות הלוואי שלו באמצעות תזונה מיוחדת.
עם זאת, כפי שצוין קודם, העדויות אינן חד משמעיות ואין המלצת ספציפיות בנושא זה כרגע.
בברכה
שלום,
אני החלמתי מסרטן האשך לפני כ-5 שנים. אני אמור להתחיל עבודה חדשה ובפינת העבודה שלי יש 4 מחשבים נייחים וראוטר. אני מניח שכמובן קיימת קרינה מהם.
שאלותיי הן:
1. האם במצב הנוכחי קיימת קרינה מסוכנת עבורי?
2 במידה ואוכל להעביר את הראוטר למרחק של כ-2-3 מטרים ממני וכמו כן את המחשבים למרחק של כ-מטר ממני (עם הפרדה של גוף כמו שידה), האם אני אהיה במצב "מסוכן" או שאוכל להיות "שקט" שאני לא חשוף לקרינה יוצאת דופן?
בתודה מראש,
עומר.
שלום עומר1212
שמחה לשמוע על החלמתך, והצלחה בעבודה החדשה.
לשאלותיך:
1. אמנם קיימת קרינה אלקטרומגנטית ממחשבים נייחים וניידים אבל בשלב זה לא ידוע על סיכון לסרטן או סיכון למחלימים מסרטן שנקשר לקרינה זו.
2. ההמלצות היום לגבי קרינה אלקטרומגנטית נגזרות מעקרון הזהירות המונעת, אשר מופעל במקרים של חשיפות שהתוצאים הבריאותיים שלהן אינם ברורים. אין להמלצות אלה בסיס ראייתי ברור (evidence-based) אלא מדובר, כפי שציינתי, בפעולות פרו-אקטיביות שמכוונות להקטנת החשיפה לגורם החשוד גם אם לא ברור במה בדיוק הוא חשוד... ולכן נראה לי שהרחקת הראוטר והמחשבים ממך עונים לקריטריון הזהירות המונעת. לא ברור אם פעולות אלה יועילו (גם לא ברור נגד מה הן אמורות להועיל) אבל בודאי שהן לא יכולות להזיק...
שלום סימון
צר לי על האיחור בתשובה.
עד כה אין עדויות שקרינה לא מייננת אכן גורמת לעליית הסיכון לסרטן.
הבעיה בחימום במיקרו היא כאשר משתמשים בכלים לא מתאימים או בפלסטיק שעלול להפריש עם החימום חומרים מזיקים. גם אז אין עדות ברורה לכך שיש נזק אולם מומלץ להימנע מכך כזהירות מונעת.
כך שאם משתמשים במיקרו לצורכי חימום בעיקר בכלים מתאימים לא הראה לי שיש בעיה...
היי. יש לי 3 דודות ובת דודה מצד האב שנפטרו מסרטן השד בגיל צעיר, והם נשאים של הגן. אבי עשה את הבדיקה לפני כשנה ואינו נשא. האם יש צורך שגם אני אעשה את הבדיקה, או שאין סיכוי, אם אין לאבי?
תודה!
שלום זהרש
יש קווים מנחים לגבי מי צריך לעשות בדיקה לנשאות.
לפי התיאור שלך, אם אין חשד לנשאות מצד משפחת אימך ואם אביך לא נושא את הגן המוטנטי (וזה נבדק), אין באמת הצדקה שאת עצמך תעשי בדיקה לנשאות.
עם זאת, המסלול המקובל הוא ללכת ליעוץ אצל רופא המשפחה, שמחליט אם יש או אין מקום להפנייה לגנטיקאי, והייתי ממליצה לך, אם את בכל זאת מוטרדת, להתייעץ עם רופא המשפחה.
קראתי לאחרונה בכלי תקשורת בארץ כתבה על טוסט, סופגניות ועוד מספר מאכלים.
מסתבר שבתהליך ההכנה מעל 120 מעלות צלזיוס, של המאכלים שמכילים עמילנים נוצר חומר בשם אקרילאמיד שהוא חומר מסרטן.
נכנסתי לאתרים של אגודות למלחמה בסרטן בבריטניה ושראיתי שהם מציינים במפורש שכל המאפים כולל לחם, ביסקוויטים (לילדים ומבוגרים), חמאת בוטנים וכ״ו מכילים חומר מסרטן.
האם אתם ממליצים להפסיק לתת לילדים מאכלים אפויים מכל סוג שקיים היום בשוק? כולל מוצרים כמו במבה, כל החטיפים האפויים, ביסקוויטים, לחמניות, פרכיות אורז וכ״ו
שלום עדי1234
ראי את תשובתי לסימון, שלשאלתו הצטרפת - שם פירטתי יותר בנושא האקרילאמיד במזון.
לשאלתך לגבי ההמלצות לילדים, בלי קשר לאקרילאמיד דווקא, ההמלצה היא להפחית במתן מזונות מעובדים ולהגדיל צריכת מזונות טריים וביתיים. הסיבה היא שבכל תהליך מתועש של הכנת מזון יש שימוש בחומרים שאינם מומלצים, כמו למשל שומני טרנס, חומרים כימיים לחיזוק הצבע, הטעם והריח ועוד. זה נכון לגבי כל האנשים, ולגבי ילדים על אחת כמה וכמה.
ליטל
למה עד היום אין סימון של ערכי האקרילאמיד במזונות הארוזים שנמכרים בחנויות? בדומה לסימון של שומני טרנס או סוכרים למשל.
לגבי אוכל ביתי כהמלצה לילדים, הנושא של כמויות האקרילאמיד במזונות הביתיים לא ברור לי וגם לכל אישה/גבר שאני אשאל. תהליך האפיה גורם להיווצרות החומר, פשטידת ירקות תמימה או פרוסת חלה לשבת מכילה את החומר המסרטן, כיצד זה עוזר לבריאותם של ילדים ?
אין התיחסות ברורה ומפורטת לנושא של אפיה ביתית ואקרילאמיד, לא באתר של משרד הבריאות, לא באתר שלכם, וגם אין שום סימון של החומר על גבי האריזות של המוצרים שנמכרים בשוק.
אין גם שום הנחיות לגבי אפיה או מוצרים אפויים בגני הילדים, פעמיים בחודש יש מסיבת יום הולדת בגן, כל יום שישי מגישים חלה, וכל יום ילדים מקבלים כריך אחד, האם זה מספיק בטוח מבחינה בריאותית וכמות האקרילאמיד שלילדים אוכלים בחודש בגני הילדים ? אפשר לקבל התיחסות מפורשת לנושא הזה באתר שלכם או באתר של משרד הבריאות ?
זה שבני/בנות אדם אוכלים את החומר הזה מאז השימוש באש (אלפי שנים) לא אומר שצריך להמשיך לצרוך אותו, בטח שלא בכמויות כמו שזה נעשה עד היום.
חוץ מזה תוחלת החיים עלתה ב20-30 שנה וסיבת המוות השניה בחברה המערבית היא מחלת הסרטן, אז נראה לי שזה הוגן מספיק ליידע את האנשים לגבי הימצאות של החומר המסרטן במזון שנמכר בחנויות והכמויות שלו בכל סוגי המזון האפויים.
אני יכולה להבין את הדאגה שלך, אם כי הטון הרומז כאילו קיימת הסתרה של מידע כלשהו אינו מובן. אני מצרפת לך לינק לאתר שמפרט יותר על תכולת אקרילאמיד במזון ועל הסיכונים הנלווים לכך:
http://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/diet/acrylamide-fact-sheet
עניין האקרילאמיד מדגים את הקשיים והאתגרים של מחקר הבודק קשר בין תזונה לבין סרטן ואת הקושי הרב בתרגום הידע הקיים להנחיות והמלצות. אמנם החומר נמצא במזון - אבל הרמות שלו משתנות מאוד בין סוגי מזון, אופני הכנה ועוד. בנוסף, ידוע מעט מאוד על מידת הספיגה שלו (משנאכל) ומה משפיע עליה. גם לא ברור אם יש סף לסיכון או לא ולכן קשה לקבוע קווים מנחים לגבי כמויות הצריכה. הפוטנציאל הסרטני של החומר הודגם בעיקר בחיות מעבדה. אין מידע מספיק באדם ולכן מוקדם עדיין לתת המלצות ברורות וחד משמעיות.
מוצרי מזון רבים כוללים רכיבים שעלולים להיות מזיקים, אולם במקביל להם מתקיימים בהם גם רכיבים מיטיבים, שמצליחים לאזן או אף למנוע את פעולתם של הרכיבים המזיקים, כאשר הם נצרכים יחדיו. עולם המדע למד זאת משורה ארוכה של מחקרים בהם הסתבר כי תוספים מלאכותיים של רכיבי מזון שנחשבו למיטיבים לא השפיעו כלל על הבריאות או אפילו הזיקו, בהשוואה לפריטי המזון השלמים מהם הופקו. משום כך ההמלצות התזונתיות בשני העשורים האחרונים מתייחסות לדפוסי תזונה ולא לפריטים ספציפיים, ומכוונות לתזונה מאוזנת, מגוונת ובריאה, המתבססת ברובה על מזון מהצומח.
לאור העדויות הקיימות ביחס לאקרילאמיד היום, מספיק בעצם להקפיד על הכללים הפשוטים האלה בכדי להפחית את רמת החשיפה היומיומית לאקרילאמיד במזון ביתי. צריכת מוצרי מזון מעובדים (המכילים רמות גבוהות של אקרילאמיד) ממילא אינה מומלצת.
זאת שאלה שעלתה בפורום ב-2009 ושוב ב-2013. אני מצרפת את תשובותי מאז:
"אקרילאמיד הוא תוצר לוואי של בישול, טיגון או אפייה בטמפרטורות גבוהות של פריטי מזון עם תכולת פחמימות גבוהה, ונמצא בדגנים ולחם, תפוחי אדמה (וצ'יפס), ואפילו שוקולד פירות וירקות. החומר נוצר כתוצאה מריאקציה כימית בין הסוכר לבין חומצה אמינית מסויימת, והוא נוצר גם כאשר תהליך הכנת המזון הוא תעשייתי וגם כאשר מדובר בתהליך הכנה ביתי. .מבחינה היסטורית, אנשים היו תמיד חשופים לצריכת חומר זה במזונם מאז התגלתה האש והאדם החל לבשל מזון. תהליך של בישול, אולם רק בשנת 2002 החלו לבדוק את תכולתו של אקריאמיד בתזונה.
שלום דר' ליטל,
קראתי בפורום סרטן הערמונית (פרו סלע) שיש עבודות שמוכיחות ירידה ב PSA אם נוטלים 250 מילי ל מיץ רימונים ביממה.
שאלתי: מדובר בכמות גדולה יחסית לרבות תכולת סוכר גדולה. הרבה אשלגן, ישנה גם בעיה של זמחנות המיץ ברמה איכותית. האם נטילת תוסף תזונה של הרימון הינה שוות ערך לשתיית מיץ הרימון?
בתודה,
סימון
אכן, לרימונים ולמיץ רימונים תכונות נוגדות סרטן, וכפי שציינת יש הוכחות ממחקרים מבוקרים כי לשתיית מיץ רימון השפעה מיטיבה מבחינת סרטן הערמונית.
שאלתך היא, אם לא עדיף לקחת תוסף שעשוי מרימונים להשגת אותה מטרה. העניין הוא, שלא הוכח כי תוסף מספק את אותו האפקט; אפקט זה הוכח - נכון לעכשיו - רק לגבי מיץ רימונים.
זאת, אגב, תופעה שחוזרת על עצמה; קודם מוצאים כי למזונות מסוימים (הרבה פעמים אלה פירות, ירקות ותבלינים) השפעה מיטיבה מבחינת מחלות כרוניות מסוימות, ואז מתחיל המירוץ לאיתור החומר הפעיל שבאותו מזון ולהפקת תוסף יהיה מרוכז יותר וקל לנטילה (ובראש ובראשונה - מסחרי). הבעיה היא, שלעיתים קרובות התוסף לא מספק תוצאות דומות לאלה שנצפו בצריכת המזון השלם. הסיבה היא שבמזון השלם יש חומרים שונים שעובדים בסינרגיה וכך ממקסמים את האפקט המיטבי ואת זה קשה עד בלתי אפשרי לחקות באמצעות תוספים. לא רק זאת, לפעמים החומר הפעיל עליו מתבסס התוסף הוא לא החומר הפעיל היחיד במזון השלם. בעיה חמורה יותר היא, שכאשר מדובר בתוספים, לרוב לא חוזרים על הניסויים כדי לבחון את האפקט התרפויטי שלהם אלא מסתפקים באישור כי הם אינם מזיקים לבריאות. זאת כמובן לא יכולה להיות הוכחה ליעילות התוסף.
לכן אם אתה מעוניין בהשפעה שתוארה בניסויים לגבי מיץ רימונים, הדרך להשיג זאת תהיה, ככל הנראה, שתיית מיץ רימונים. 250 מ"ל זה בערך כוס ליום. אם חשוב לך להכניס זאת לתפריט, תוכל לקזז את הקלוריות .