תנאי השימוש בפורום:התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.נא לעיין בתנאי השימוש בפורומים.
בכל מקרה תהיי אופטימית.. אני מבוגרת ממך לא בהרבה ובגילנו הגוש יכול להיות גם רקמת שד צפופה. האם אגב עשית בדיקה לנשאות הגנים BRCA ?
אני בזמנו התעקשתי לעשות והלכתי לאולטרה מדיקל לשם כך, לא הייתי צריכה לחכות הרבה זמן לתוצאות וזה הוריד את מפלס החרדה.
שושנה שלום רב
המפענח מציין על פי רוב האם ההסתידויות הן בעלות אופי שפיר או חשוד. הסתידויות יכולות להיות תהליך טבעי בשד, אך גם סימן לממאירות.
בברכה,
דר' רינת ירושלמי
שלום רב,
השיעול קרוב לודאי לא שייך לתרופה.
שלום לכולם,
קוראים לי לילוש , אני גננת במשרד החינוך..
לפני שלושה שבועות גיליתי שאני חולה בסרטן השד ומאז החיים שלי התהפכו לחלוטין...
אני מאורסת לגבר מקסים שהכרתי לפני שישה חודשים... והיינו באמצע ההכנות לחתונה ועכשיו הכל ביטלנו עד שאסיים עם המחלה..
עשיתי את הבדיקות הדרושות וגם טיפולי פוריות...
אני אוכלת סרטים כל היום וכל הלילה על השיער שלי שכרגע אני לא מדמיינת עצמי בלעדיו..
אני בת 28... התחלתי שנה שלישית כמנהלת גן ונאלצתי לעזוב את הילדים בגן פתאום באמצע השנה שלא לדבר על האומץ שנדרש ממני לחזור אליהם שבוע אחרי שאני כבר יודעת שאני חולה ולהסתכל עליהם בני 4 ולומר שעד סוף השנה לא אחזור...
הארוס שלי שבור, המשפחה שבורה, העבודה שאני כל כך אוהבת נלקחה ממני עד לסוף השנה ומחליפה אותי גננת שאני לא יודעת מה תעשה בגן שלי ....והכי גרוע השיער שלי שאני כל כך אוהבת הולך לנשור לי כי אמרו לי שיש גרורות ואני צריכה לעבור 6 חודשים כימוטרפיה......
איך מתמודדים אני כבר לא יודעת..... :(
יש ימים טובים ויש ימים פחות טובים... כבר הפסקתי כמעט לבכות.. אולי רק מידי פעם כשממש כבר כואב לי הבדיקות דם.. חוררו לי את כל הידיים והבטן כחולה מההזרקות פוריות.
אני לא מאמינה.......
לילוש יקרה,
זו אכן תקופה לא פשוטה, ויש הרבה מקורות מהם את יכולה לקבל עזרה ותמיכה.
בכל מרכז רפואי יש אחות מתאמת, פסיכולוית או עובדת סוציאלית (וברה המרכזים יש את כולן)
פני ובקשי עזרה, תמיכה וליווי
בתקווה שיעזור לך לעבור תקופה קשה זו
דר' תניר אלוייס
ערב טוב לילוש,
מציעה לך להצטרף לקבוצת תמיכה בפייס של נשים חולות סרטן שד, הנקראת "גמאני חליתי בסרטן השד".
כולנו חולות / מחלימות ותומכות.
החלמה מהירה.
לילוש היי,
אני בת 30, אם לשתי נסיכות קטנות. אובחנתי כחולה בעודי בחודש תשיעי.. אני עכשיו לקראת סוף הטיפולים שהחלו לפני ארבעה חודשים. גם לי השיער היה כל עולמי:) אשמח מאוד אם תדברי איתי, אספר לך את הסיפור שלי ותראי שהכל בסדר והשד לא כל כך נורא...
050-5402070 ליעד
שלום.
אני חולה בסרטן שד סוג 2, אחרי טיפול כימו (4 פעמים AC, תריסר פעמים טקסול) ולפני ניתוח להסרת הגידול. כשהתחלתי את הטיפול כימו המליצו לי לשתות כל בוקר מיץ המורכב מצרוף כזה או אחר של סלק, תפוח, גזר, סלרי קולורבי, אגס, לימון . בזמן הטיפולים אכלתי גם כפית של דבש חרובים פעם ביום.
כעקרון, לא הייתי צריכה לדחות אף טיפול בגלל מחסור בכדוריות לבנות.
מבקשת לברר האם הצירוף של מיצי הפירות והירקות הנ"ל אכן מומלץ למחלה במצב שבו אני נמצאת, ולאחר הניתוח. תודה!
אני מצרף מאמר בנדון .
יחד עם זאת,ועדת שני לא הכירה בתחלואת סרטן השד בקרב ניצולות שואה כזכאיות לקבלת אחוזי נכות, ולפיכך "הרשות לזכויות ניצולי/ות שואה " אינן מזכות בתגמול בגין המחלה הזאת. ברם, מסקנות, המלצות וידת שני עודכנו בשנת 2010!
אודה אם האגודה למלחמה בסרטן תתייחס למחקר הנ"ל שפורסם במארס 2014.
סבורני שהמחקר הזה יכול להשתלב ולעזור ביעדים שהאגודה הציבה לעצמה:
*תמיכה במימון וקידום חקר הסרטן.
*קידום זכויות החולים ושיפור איכות חייהם.
*הפצת מידע אמין לבריאים , לחולים ולמחלימים.
*הדרכה מקצועית לצוותים הרפואיים הרב- מקצועיים.
רוב בריאות, אור ואהבה,
רמי (רחמים) דוידי
ניצולות שואה שסבלו מתסמונת פוסט טראומה הקשורה לשואה נוטות יותר לפתח את מחלת סרטן השד במהלך החיים
מאת אוניברסיטת חיפה28 באפריל 2014תגובה אחת
כך עולה ממחקר חדש של אוניבריסטת חיפה. לדברי החוקרים, הגורם שהשפיע על הקשר שבין תסמונת הפוסט טראומה לבין הסיכוי לחלות בסרטן השד היה רמת הרעב אליו נחשפו במהלך השואה* ניצולות שואה שסבלו מתסמונת מפוסט טראומה הקשורה לשואה נוטות יותר לחלות בסרטן השד במהלך החיים, כך עולה ממחקר חדש בהובלתה של ד"ר נעמי וין-רביב מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת International Psychogeriatrics . עוד נמצא כי הקשר בין פוסט טראומה לסיכוי לחלות בסרטן השד תלוי ברמת הרעב אליה נחשפו הניצולות במהלך המלחמה. "ממצאי המחקר מסמנים קבוצת סיכון חדשה שיש לדאוג לאבחן אותה ולטפל בה", אמרו החוקרים. במחקר קודם, מצאה ד"ר וין-רביב כי שיעור התחלואה בסרטן בקרב ניצולי שואה החיים בישראל גבוה לעומת שיעור התחלואה בבני גילם אשר עלו ארצה מאירופה לפני מלחמת העולם השנייה. במחקר הנוכחי, שנערך בהנחיית ד"ר ליטל קינן-בוקר, ד"ר מיכה ברחנא, ופרופ' שי לין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ופרופ' רחל דקל מאוניברסיטת בר אילן, ביקשו החוקרים לבדוק האם קיים קשר בין שיעור התחלואה הגבוה בסרטן, פוסט טראומה שנגרמה בעקבות אירועי השואה והחשיפה לרעב במהלך השואה.
שלט "העבודה משחררת", מחנה הריכוז אושוויץ בפולין. צילום: shutterstock
המחקר כלל 265 ניצולות שואה שחיו תחת השלטון הנאצי בזמן המלחמה (1939-1945), עלו לארץ עד שנת 1989 ומתגוררות כיום בישראל. מהן, 65 נשים היו חולות בסרטן השד ו-200 השתייכו לקבוצת הביקורת, כלומר ניצולות שואה שלא חלו בסרטן כלל. כל המשתתפות במחקר ענו על שאלון שבעזרתו נקבע האם הן סובלות מפוסט טראומה הקשורה לשואה, ועל שאלון נוסף שבדק אירועים טראומטיים נוספים שחוו במהלך חייהן אחרי המלחמה, על מנת לבודד את השפעתם. בנוסף, נבדקה רמת הרעב אליה נחשפו הנשים בתקופת המלחמה באמצעות שלושה מדדים: מדד חשיפה פרטני (אובייקטיבי) לרעב, אותו קבעו לפי מקומות השהות של הניצולה לכל אורך תקופת המלחמה; מדד סובייקטיבי לרעב, שנקבע לפי תפיסת הניצולה; ומדד תסמיני הרעב, שנקבע על פי דיווחי הניצולה על תסמינים גופניים הקשורים לרעב מהם סבלה בזמן המלחמה.
הממצאים הצביעו על קשר ישיר בין רמת הפוסט טראומה לבין הסיכון לתחלואה בסרטן שד: מספר הנשים שחלו בסרטן השד היה גבוה פי שניים בקרב הנשים שסבלו מפוסט טראומה כתוצאה מהשואה בהשוואה לנשים שלא סבלו מתסמונת זאת.
אולם החוקרים גילו כי גם החשיפה לרעב בזמן השואה משפיעה על הקשר שבין תסמונת הפוסט טראומה לבין הסיכון לתחלואה בסרטן שד. כאשר נבדקה בניתוח רב משתני השפעת מדד הרעב הפרטני (האובייקטיבי) נמצא כי הקשר בין פוסט טראומה לבין הסיכון לחלות בסרטן השד מתקיים בקרב הנשים שסבלו מרעב קשה במהלך המלחמה, אך לא בקרב הנשים שסבלו פחות קשה, באופן יחסי. "ממצאי המחקר הראו כי תסמונת הפוסט טראומה מהווה גורם סיכון רק כאשר קיים כבר גורם סיכון מוכר אחר, קרי, הרעב הקשה שחוו ניצולות השואה. במקרה זה, תסמונת הפוסט טראומה משמשת כגורם מקדם ומסייע להיווצרות התחלואה בסרטן השד", הסבירה ד"ר וין-רביב.
"במהלך המחקר, ראיינתי מעל ל- 300 נשים מדהימות מרחבי הארץ. כמי שצמחה מבית של ניצולי שואה, מי שהוריה גידלו אותה על דרכי ציונות ואהבת מולדת, חוויתי שבר גדול כשגיליתי את היחס של המדינה כלפי הניצולות: את מה שהן נאלצות לעבור בוועדות של שיקום נכים באוצר ואת העובדה שהמדינה ממשיכה למנוע מהן את מה שמגיע להן. אני מקווה שהמחקר יהיה להן ולניצולים בכלל לעזר ויסייע להם להוכיח את צדקתם אל מול האטימות הביורוקרטית, כדי שיוכלו להזדקן בכבוד, כפי שמגיע להם", מסכמת ד"ר וין-רביב.
שלום,
באולטרהסאונד ראשון לאחר למפקטומי שהיה עם שוליים נקיים ובלוטת זקיף נקיה, נמצאו בבית השחי ליד האזור שנותח 2 מוקדים היפואקוגנים בגודל של 3 מ"מ. הרופאה הרדיולוגית אמרה שיכול להיות מהניתוח שהיה לפני 4 חודשים. אבל יש צורך בביופסיה.
מה זה מוקד היפואקוגני?
תודה
פשוט מציין את המראה באולטרסאונד, כלומר רקמה עם הדיות נמוכה.
לא ברורה לי ההוריה לאולטרסאונד כל כך מוקדם אחרי הניתוח, וגם לא ההוריה לביופסיה של ממצאים כאלה זעירים, אבל על כך יש לשאול את הרופאים המטפלים.
לא ברורה השאלה: האם מתייחסת לסיכויי ההצלחה בהסרת הגידול בניתוח או לסיכויי ההחלמה?
בכל מקרה הסיכויים מצויינים, אבל חסרים הרבה נתונים כדי לתת הערכה פרטנית, ולשם כך מומלץ לפנות לרופאים המטפלים הבקיאים בפרטי המקרה.
שלום גלינה,
אני ממליצה שתבקשי הסברים מלאים המרופאים המטפלים בך,
בעיקרות מדובר בהוצאה של הבלוטה הראשונה בשרשרת בלוטות הלימפה כדי לבדוק ולוודא שהגדיול לא התפשט והגיע לשם, וזהו ניתוח קטן ולא מסובך.
קשה לתת הערכה פרטנית לגבי סיכויי ההישנות, פריצה של הגידול אל מחוץ לבלוטות היא כמובן פחות טובה, מאשר אם הגידול מוגבל לבלוטות, ובלוטות נגועות זה פחות טוב מאשר בלוטות נקיות,אבל עדיין סיכויי ההחלמה טובים.
ממליצה לפנות לרופאים המטפלים הבקיאים בפרטי המקרה לקבלת הערכה פרטנית ומדוייקת יותר לגבי סיכון.