תנאי השימוש בפורום:התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.נא לעיין בתנאי השימוש בפורומים.
שלום,
סרטן שד עם גרורה בודדת במוח, טופלתי בלטרוזול+איברנס,כמו כן טיפול קרינתי למוח, כעבור כחמישה חודשי טיפול-היעלמות מוחלטת של הקליטה בפט סיטי, כמו כן היעלמות המימצא בממוגרפיה ובאולטרהסאונד, גם הגרורה במוח נעלמה, כמה זמן אצטרך להמשיך עם הטיפול הנוכחי?
לדניאל שלום רב,
סוס מנצח לא מחליפים.
את תתבקשי להמשיך בטיפול כל עוד שהוא עוזר.
בברכה,
פרופ' רינת ירושלמי
נשמח אם תענו על השאלון לעבודה הסמנריונית שלנו. מחקר זה יאפשר לנו להבין אתכן ולהיות יותר אמפתיים למצב שבו אתן נמצאות, וכן אנו בתור אנשי טיפול נוכל לתת מענה טוב ומכיל יותר.
תודה רבה על שיתוף הפעולה!
אני נמצאת במהלך טיפולי כימותרפיה. בבית החולים נאמר לי כי במקרה של כאבים לאחר זריקת ניולסטים ניתן להשתמש במשככי כאבים למעט אופטלגין שאיננו מומלץ בתקופה זו. בעלון לצרכן מצויין כי הוא אסור לשימוש במדוכאי מערכת חיסונית כגון מטופלים העוברים טיפולי כימותרפיה. לא ראיתי אזהרה כזו לגבי נורופן אדוויל ואקמול. מה הסיבה לכך ומדוע בבתי חולים אחרים בכל זאת ממליצים עליו?
שלום
אובחנתי עם סרטן שד. רצפטורים גבוהים מאוד לאסטרוגן ופרוגסטרון. הר 2 שלילי.
אני אחרי ניתוח, כימותרפיה והקרנות. מקבלת זה חצי שנה טמוקסיפן ולוקרין, ללא תופעות לוואי משמעותיות. אני בת 36.
בשבוע שעבר כשהגעתי לביקורת במכון האונקולוגי שבו אני מטופלת, שוחחתי עם אישה שהסרטן חזר אצלה אחרי חמש שנים עם גרורות בעצמות ובכבד. גם לה יש סרטן הורמונלי עם מאפיינים כמו שלי. היא אמרה לי שבמחלה גרורתית כמו שלה, אחרי שממצים את כל הטיפולים ההורמונליים ועוברים לכימותרפיה, זה עוזר מעט מאוד בעצירת המחלה, וכרוך בהרבה יותר תופעות לוואי בהשוואה לטיפולים ההורמונליים. האם זה נכון?
האם כדאי להוסיף את התרופות החדשות מסוג איברנס או קיסקלי לטיפול ההורמונלי? הבנתי שזה מגדיל את הסיכוי שהמחלה לא תחזור.
תודה רבה
יעלה שלום רב,
ניתן היום להוסיף טיפול ביולוגי מהמשפחה שציינת ,אך רק במסגרת מחקר.
המחקר מתקיים גם בארץ במספר רב של מכונים אונקולוגים.
כיון שמדובר במחקר- טרם הובמר האם אכן מוריד סיכוי לחזרה.
שלום רב,
כל מקרה לגופו וחסרים לי פרטים רבים לענות על שאלה נספר 1.
הסיכוי לממאירות משנית נמוך מאוד (פחות מ1 אחוז) .
כל טוב
רימה שלום רב,
ההנחיה העיקרית ליטול את התרופה שלא בסמוך מאוד לטיפול הכימי.
מומלץ שלא ליטול בטווח הקצר מ24 שעות.
יהיה יעיל גם מאוחר יותר . אין להתרחק יותר מדי מהטיפול כיוון שאז מתקרבים לטיפול הבא.
סיגל שלום רב,
המפענח קבע שמבחינתו מדובר בממצא שפיר.
צריך לחזור לרופא השולח ולבדוק שיש התאמה בין הממצא לבים מה שצפה לו המפנה.
כל טוב,
אשתי (בת 60) אחרי הסרת גידול מהשד ובלוטות לימפה (ש 5 מהן נמצאו נגועות)
המשך הטיפול המוצע הוא כימוטרפיה, ואנו תוהים לגבי התועלת, ובהנחה שהבנתי נכון:
א. סטטיסטית כ 20% מהחולות בסרטן השד בכל שנה נפטרות מהמחלה.
ב. ממה שהבנתי, אחרי ההסרה של הגידולים, ומשהוברר שהשולים נקיים, ההסתברות לחלות במחלה עומדת על כ 50%, ןהמשמעות היא סיכוי לסיים את החיים באריכות ימים ללא לפגוש את המחלה שנית.
ג. הטיפול הכימוטרפי מקטין בשליש את ההסתברות לחולות שוב במחלה, שליש זה מחושב מהסיכוי של 50% שהמחלה תשוב.
ד. הטיפולים אולי מאריכים חיים, אל לא ברור כלל שהם מוסיפים בריאות... (ועל פי התוכנית לאחר הכימותרפיה יש את שלבה ההקרנות וטיפול הורמונלי לכל החיים)
ה. אם העובדות נכונות:
החצי מהמקבלות את הטיפול - ברור שהיו ממשיכות לחיות גם מבלעדיו (וחוסכות את כל מה שכרוך בטיפולים)
גם אלא שבדיעבד התברר שאכן הן היו צריכות את הטיפול, הטיפול הקטין רק בשליש את הסיכוי שהמחלה לא תחזור.
והשאלה - האם הנתונים הסטטיסטיים אכן נכונים, והאם הגיוני בנתונים אלה (גיל 60, חמשים אחוז שלא לפגוש את המחלה)
חיים שלום,
בעידן הרפואה המותאמת אישית, המספרים שציינת אינם רלוונטים.
כל מקרה לגופו, לפי מאפייניו.
השאלות שאתה מעלה חשובות ומדויקות.
יש מקום לקבל תשובות מדויקות, ככל האפשר, תוך התייחסות למאפייני הגידול של אישתך ומצב בריאותה כמובן.
בשולי הדברים אציין כי השינוי הדרמטי בחיות אחרי אבחנה של סרטן הוא תוצאה ישירה של הטיפולים האנטיסרטניים.
אין ספק שהרופאה המטפלת תוכל להתייחס נקודתית לנתונים של אשתך.
בהצלחה ושבוע טוב,
שלום דים
קשה לדעת בודאות על איזו בדיקה מדובר. יש בדיקות רצפטורים שבדר'כ לא נדרשת הסכמה ולא בטופס 17 לאחר ניתוח. לעיתים נעשים צביעות נוספות על מנת להחליט אם יש מרכיב חודרני, או להבהיר את סוג הגידול, גם בדר'כ לא נדרשת הסכמה מיוחדת לכך. לא מכירה צביעות מיוחדות שנעשות לשוליים.
יש בדיקות מולקולריות שלעיתים מבוצעות על מנת להחליט אם יש צורך בטיפולים לאחר הניתוח ואז נדרשת הסכמת החולה לשלוח את הבדיקה מחוץ לבית החולים. אני ממליצה לך לפנות לרופאים המטפלים על מנת להבהיר איזו בדיקה נשלחה ומה מטרתה.
בהצלחה
הנחיות משרד הבריאות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן שד -להתחיל ממוגרפיה מגיל 50 ולבצע פעם בשנתיים.
לגבי נשים בסכון מוגבר, ההנחיות משתנות בהתאם לגורמי הסכון.
לגבי נשים עם מבנה שד צפוף בממוגרפיה מומלץ להוסיף גם בדיקת סונר בגלל רגישות נמוכה של בדיקת הממוגרפיה במקרים אלו.
בכל מקרה יש להוועץ עם רופא על מנת שיברר איתך את גורמי הסכון האישיים שלך, וידון איתך על היתרונות והמגבלות שבביצוע בדיקות סקר סרטן שד.
האם נשים עם מבנה שד צפוף מעל גיל 40 הן בסיכון מוגבר?
האם לאישה מעל גיל 40 עם מבנה שד צפוף מומלץ לעשות ממוגרפיה פעם הדנה או שנתיים?
לנשים עם שד צפוף נמצא שיש סכון מוגבר לסרטן שד. אבל הסכון מוגבר רק במעט. ישנם מחשבונים שמאפשרים לחשב את הסכון הספציפי לאישה בהתבסס על מספר גורמי סכון:
https://tools.bcsc-scc.org/bc5yearrisk/calculator.htm
מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הסיכון האישי שלך, על מנת להחליט לגבי תדירות ביצוע הממוגרפיה.