מבוא
הגורמים לסרטן המעי הגס והחלחולת
תסמיני המחלה
דרכי האבחון
בדיקות לאחר האבחון
הטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת
הטיפול לפי שלבי הגידול הסרטני
ניתוח
טיפול כימי (כימותרפיה)
טיפול בקרינה (רדיותרפיה)
טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)
מעקב
מחקרים קליניים
רפואה משלימה ומשולבת
התמודדות רגשית עם המחלה
מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם
המידע המובא בהמשך עוסק בסרטן המעי הגס והחלחולת, ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. באופן תקין, תאים אלו מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
גידול שפיר הוא גידול שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.
גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. למחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.
המעי הוא חלק ממערכת העיכול, והוא מורכב משני חלקים: המעי הדק המעי הגס. המעי הגס מורכב מהכרכשת (colon, קולון) ומהחלחולת (rectum, רקטום), ואורכו כ-2-1.5 מטרים (לעומת המעי הדק, שאורכו מעל 4 מטרים). לאחר בליעת המזון הוא יורד דרך הוושט אל הקיבה, שם מתחיל תהליך העיכול. לאחר מכן המזון עובר דרך המעי הדק, שם נספגים בגוף רכיבי המזון החיוניים לו. המזון המעוכל עובר למעי הגס, והמים נספגים בכרכשת, שהיא החלק הארוך ביותר של המעי הגס. חלק זה מורכב מארבעה קטעים: המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד המעי העקול (סיגמואיד). הפסולת הנותרת, הצואה, נאגרת בחלחולת עד להפרשתה מחוץ לגוף דרך פי הטבעת, באמצעות תנועת המעיים. סמוך למעי נמצאות בלוטות הלימפה שגודלן כאפון. בלוטות הלימפה הן חלק ממערכת הלימפה המגנה על הגוף מפני זיהומים. כמעט כל מקרי סרטן המעי מופיעים במעי הגס, רובם בסיגמואיד, ומיעוטם מתגלה במעי הדק.
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל, ומדי שנה מאובחנים כחולים בו כ-3,000 בני אדם (נכון לשנת 2016). בדומה לרוב מקרי הסרטן, גם גידול סרטני זה שכיח יותר בקרב אנשים מבוגרים, כאשר למעלה מ-80% מהם מאובחנים באנשים מעל גיל 60. מקור רוב הגידולים הוא בפוליפ שפיר ההופך עם הזמן לממאיר. הסיבה למחלה אינה ידועה, אולם מחקרים בנושא זה נערכים כל העת. ישנם מספר גורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס או החלחולת
מחקרים מדעיים מצאו קשר בין סרטן המעי הגס והחלחולת ובין תזונה. תזונה עשירה בשומן ובחלבונים מהחי (בעיקר בשר מעובד, כגון נקניקיות, בשר מטוגן או צלוי), ובמקביל, דלה בסיבים תזונתיים (פירות וירקות), קשורה לעלייה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. נראה כי אנשים האוכלים שתי מנות בשר אדום או בשר מעובד ביום, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. לא נמצא קשר בין אכילת בשר הודו ובשר עוף ובין עלייה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת.
מחקרים מוכיחים כי סרטן המעי הגס והחלחולת שכיח יותר בקרב אנשים בעלי משקל עודף הממעטים בפעילות גופנית, וכן בקרב אנשים המעשנים סיגריות במשך תקופה ארוכה - 20 שנה ויותר.
אנשים החולים במחלות מעי דלקתיות, כגון קוליטיס כיבי ומחלת קרוהן, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס, ולכן עליהם להיות במעקב רפואי ולבצע בדיקות לאבחון מוקדם בהתאם להמלצות. תסמונת המעי הרגיז אינה מחלת מעי דלקתית, ולכן אינה מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
לרוב, חולי סרטן המעי הגס אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה. רק כ-5% ממקרי סרטן המעי הגס נגרמים בשל גן תורשתי פגום.
עם זאת, לאדם אשר אחד או יותר מבני משפחתו הקרובים (הורה, אחות או אח) אובחן כחולה בסרטן המעי מתחת לגיל 50, או אם קיימים מספר מקרי סרטן מעי גס וחלחולת בקרב קרובי משפחה מאותו צד, מומלץ לפנות לייעוץ גנטי ולהיות במעקב רפואי על פי המלצות הרופא.
ישנן תסמונות תורשתיות נדירות מאוד, אשר החולים בהן נמצאים בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת:
תסמונת פוליפוזיס משפחתית (FAP - Familial Adenomatous Polyposis): לבעלי תסמונת זו מאות אלפי גידולים שפירים (פוליפים) בשכבת הציפוי של המעי הגס וייתכן שגם בחלחולת, ולכן עליהם להיות במעקב רפואי קבוע ולבצע בדיקות קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה, המסייעות באיתור גידולים סרטניים במעי הגס ובחלחולת. לעיתים יומלץ על הסרת המעי הגס, ולעיתים גם על הסרת החלחולת. תסמונת זו גורמת לכ-1% (1 מכל 100) מכלל הגידולים הסרטניים במעיים.
תסמונת לינץ' (Lynch Syndrome): סרטן מעי גס תורשתי ללא פוליפוזיס (HNPCC - Hereditary nopolyposis colorectal cancer) - בעלי תסמונת תורשתית זו נמצאים בסיכון גבוה ביותר לחלות בגידול סרטני במעיים בגיל צעיר, לעיתים ביותר ממקום אחד במעי הגס. שלא כמו בתסמונת FAP, לבעלי תסמונת זו מעט גידולים שפירים (פוליפים) במעיים. בעלי תסמונת זו נמצאים בדרך כלל במעקב רפואי שגרתי באמצעות קולונוסקופיה. את המעקב יש לבצע לרוב מגיל 25, או חמש שנים לפני הגיל שבו קרוב המשפחה הצעיר ביותר אובחן עם גידול סרטני במעיים. תסמונת לינץ׳ גורמת לכ-15% מכלל הגידולים הסרטניים במעיים.
תסמיני סרטן המעי הגס והחלחולת יכולים לכלול כל אחד מהבאים:
כל אחד מהתסמינים הללו יכול גם לנבוע ממצבים לא סרטניים, אבל אם הם מתמשכים או מתגברים, חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה. סרטן המעי הגס מופיע בדרך כלל באנשים בני 50 ומעלה. לעיתים, כאשר התסמינים מופיעים באנשים צעירים, הם מיוחסים בטעות לבעיות מעיים אחרות.
האבחון מתחיל בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה. ייתכן שתתבקש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה ותופנה למומחה לדרכי העיכול (גסטרואנטרולוג). הגסטרואנטרולוג יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, ויבצע בדיקה גופנית, כולל בדיקה רקטלית, במהלכה יחדיר אצבע נתונה בכפפה לתוך החלחולת, כדי לבדוק אם ניתן לחוש בגוש. בדיקה זו עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך היא הכרחית. הרופא ישאל אותך על היסטוריה רפואית משפחתית, ויפנה אותך לבדיקות נוספות.
אם החולה לא פנה לרופא בעקבות גילוי דם בצואה, הוא יופנה לבדיקה זו. ב-95% מהמקרים הופעת דם סמוי בצואה אינה בהכרח מעידה על הימצאותו של גידול סרטני. היא יכולה להעיד גם על נוכחות של גידול קדם-ממאיר (פוליפ, אדנומה).
בדיקה הבודקת רק את חלקו התחתון של המעי הגס, ומתבצעת כשיש חשד לגידול ברקטום. הבדיקה מאפשרת לרופא לבחון את פנים החלחולת והחלק התחתון של הכרכשת. לפני הבדיקה תתבקש לבצע חוקן, אשר ירוקן את המעי, ויאפשר לראות היטב את דפנותיו. בהמשך תתבקש לשכב מכורבל על הצד (או לכרוע על ברכיים ומרפקים) בזמן שהרופא יחדיר בעדינות צינורית לחלחולת. לצינורית מחוברת משאבה המחדירה אוויר למעי, כדי לשפר את איכות האבחנה. רקטוסקופ הוא צינורית קטנה המוחדרת לחלחולת בלבד, וסיגמואידוסקופ הוא צינורית ארוכה יותר, שניתן להחדיר לעומק המעי הגס. בצינוריות ישנו פנס המסייע לרופא בזיהוי בעיות שונות בדופן הפנימית של המעי. במידת הצורך ניתן לקחת דגימת רקמה (ביופסיה), לבדיקה מיקרוסקופית, בלי לגרום לכאב, וכן לכרות פוליפ אם התגלה.
קולונוסקופ הוא צינורית גמישה אותה מחדירים דרך פי הטבעת אל המעי הגס. הבדיקה אינה מחייבת אשפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת באמצעות שתיית חומר משלשל ו/או חוקן ניקוי. הבדיקה נעשית בטשטוש ונמשכת כ-20 דקות. לאחר שתשכב על צדך יחדיר הרופא בעדינות את הקולונוסקופ לתוך החלחולת. מכיוון שהצינורית עשויה מסיבים גמישים, ניתן להעביר אותה בקלות דרך פיתולי המעי, ולבדוק את המעי הגס לכל אורכו. בצינורית מותקן פנס המסייע לרופא להבחין בממצאים חריגים.
במהלך הבדיקה ניתן לבצע צילומים, לקחת דגימות (ביופסיה) מרקמת המעי הגס ולכרות פוליפ - אם התגלה. הכרחי להגיע לבדיקה בליווי חבר או קרוב משפחה שיוכל להסיע אותך בחזרה לאחר סיומה, משום שלא ניתן לנהוג מספר שעות לאחר קבלת הטשטוש.
ההכנה דומה להכנה לבדיקת קולונוסקופיה. לאחר החדרת צינור דק לפי הטבעת מנפחים את המעי באוויר ומבצעים בדיקת CT. רגישות הבדיקה לגילוי של פוליפים או גידולים היא גבוהה, עם זאת, אם מגלים ממצא, לא ניתן להסירו במהלך הבדיקה ונדרשת הכנה נוספת לקראת ביצוע בדיקת קולונוסקופיה, המאפשרת גם לכרות ממצאים שהתגלו.
יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי סוג הבדיקה הנדרשת עבורך.
גם לאחר שבוצעה ביופסיה ונקבעה אבחנה סופית, דרושות לעיתים קרובות בדיקות נוספות, על מנת לבדוק את היקף הגידול הסרטני, מיקומו ומידת התפשטותו. הליך זה נקרא קביעת שלב ודירוג המחלה, והוא עשוי להימשך זמן מה. התוצאות יסייעו לך ולרופא להחליט מהו הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך. הבדיקות שלהלן הן השכיחות ביותר לדירוג גידול סרטני במעי הגס:
קרוב לוודאי שיבוצעו בדיקות דם להערכת מצב בריאותך הכללי, אך גם כדי לעקוב אחר חלבון מסוים המיוצר על ידי תאים סרטניים במעי הגס, הנקרא אנטיגן עוברי, CEA. בחלק מחולי סרטן המעי הגס יש רמות גבוהות יותר של חלבון זה, ולכן ניתן בעזרתו לבדוק אם הטיפול יעיל. כמו כן, מתבצעת בדיקת חלבון נוסף הקרוי 19-9 CA.
בדיקות רנטגן נעשות לעיתים קרובות כדי לעקוב אחר מצב הלב והריאות.
בסריקת אולטרה-סאונד נעשה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את איברי הגוף הפנימיים, כגון הכבד והקיבה. בדרך כלל אין לאכול או לשתות במשך כשש שעות לפחות לפני הבדיקה. בזמן שכיבה הטכנאי ימרח על בטנך גיל ויעביר מכשיר קטן דמוי מיקרופון המפיק גלי קול על גבי הבטן. גלי הקול המופקים מהמכשיר עוברים המרה באמצעות מחשב לתמונות. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד.
בדיקה חשובה ביותר להערכת התפשטותו המקומית והיקפו של גידול סרטני בחלחולת. צינורית מוחדרת בעדינות לחלחולת, וגלי הקול מעובדים לתמונה באמצעות מחשב ומסייעים לרופא בהערכת הטיפול המתאים והטוב ביותר לחולה. הבדיקה נמשכת כ-10 דקות, ובדרך כלל ניתן לשוב הביתה מיד לאחריה.
סריקת CT בודקת אם הגידול התפשט אל מחוץ למעי. הבדיקה כוללת סדרה של צילומי רנטגן הבונים תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. תתבקש לא לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה. הסריקה אינה כרוכה בכאב, אך יש לשכב ללא תזוזה במשך 30-10 דקות. לעיתים יש לשתות משקה או לקבל זריקה של חומר צבוע, שמאפשר להבחין באזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר עלול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה סובל מאלרגיה ליוד או מאסטמה, אתה עלול להגיב באופן חמור יותר לזריקה, ועל כן חשוב שתדווח על כך מראש לרופא המטפל. ממש לפני ביצוע הסריקה מוחדר נוזל לחלחולת באמצעות צינורית קטנה. למרות אי הנעימות, הדבר מבטיח את קבלת התמונה הטובה ביותר האפשרית. לאחר שתימצא בתנוחה המתאימה, תבוצע הסריקה. קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה מיד עם תום הסריקה.
הבדיקה אינה מתאימה לדירוג גידולי סרטן המעי הגס, אך חיונית לעיתים להערכת גידולים בחלחולת. הבדיקה דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן. חלק מהמטופלים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך וריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. אם אתה חושש מחללים סגורים, עלולה להתעורר אצלך תחושה לא נעימה ועליך לומר זאת לטכנאי. תהליך סריקת MRI מרעיש ביותר, אולם תקבל אטמי אוזניים או אוזניות שיעזרו לך. בדרך כלל אדם נוסף יוכל לארח לך לחברה בתוך חדר הבדיקה. הגליל הוא מגנט חזק ביותר, ועל כן לפני הכניסה לחדר עליך להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.
סריקה המשלבת מיפוי ובדיקת CT במקביל. הבדיקה נדרשת רק אם בדיקת CT רגילה העלתה חשד להימצאות גרורות מהגידול הסרטני, וישנה כוונה לכרות גרורות אלה. רצוי לדון עם הרופא המטפל בנוגע ליעילות ביצוע בדיקה זו במקרה שלך. הבדיקה עושה שימוש במנה נמוכה של סוכר רדיואקטיבי כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים בגוף. כמות קטנה ביותר של חומר רדיואקטיבי מעורב מוזרקת לתוך הווריד, בדרך כלל בזרוע, ולאחר מכן מבוצעת סריקה ממוחשבת. אזורים הנגועים בסרטן בדרך כלל פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק.
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.
המונח 'שלב המחלה' (Staging) משמש לתיאור ממדי הגידול ומידת התפשטותו אל מעבר לאזור המקורי בגוף. ידיעת היקף התפשטות המחלה עוזרת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר. המונח 'דירוג' (Grading) מתייחס למראה התאים תחת המיקרוסקופ. הדירוג מספק הערכה באיזו מהירות עלולים התאים הסרטניים להתפתח.
פעמים רבות ניתן לקבוע את השלב המדויק של סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת רק לאחר ניתוח, כאשר הפתולוגים בוחנים את התאים הסרטניים ואת החלק הבריא של המעי הגס או החלחולת שהוסרו בניתוח.
בדרך כלל, סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת נחלקים לארבעה שלבים, בתחום שבין גידול סרטני קטן ומקומי לסרטן שהתפשט לאיברים אחרים בגוף. אם הסרטן התפשט, הוא נקרא סרטן משני או סרטן גרורתי. אם הסרטן חוזר אחרי טיפול ראשוני, הוא נקרא סרטן חוזר או נשנה. שיטת הדירוג TNM, מספקת מידע מפורט להערכת סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.
TNM הם ראשי תיבות של גידול (Tumor), בלוטה (Node) וגרורות (Metastases).
T - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לדפנות המעי.
N - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לבלוטות הלימפה.
M - מתאר את מידת התפשטות הגידול הסרטני לאיבר אחר בגוף, כמו הכבד, או הריאות (סרטן משני או גרורתי).
תיאור הגידול (T)
Tis - הגידול הסרטני נמצא בשלב מוקדם ביותר (מקומי). הוא גדל לתוך הרירית של המעי אולם לא מעבר לכך.
T1 - הגידול הסרטני נמצא רק בשכבה הפנימית של המעי הגס או של החלחולת.
T2 - הגידול הסרטני החל לצמוח לתוך שכבת השריר של המעי הגס או החלחולת, אבל עדיין לא התפשט לכל עובי השכבה.
T3 - הגידול הסרטני התפשט למעטפת החיצונית של המעי, אך לא מעבר לה.
T4 - מתחלק לשני שלבים:
T4a - הגידול הסרטני פרץ את מעטפת המעי החיצונית וחדר את הצפק (הפריטונאום - הקרום העוטף את האיברים הפנימיים בחלל הבטן).
T4b - בשלב זה הגידול עלול להתפשט גם לחלקים אחרים במעי או לאיברים סמוכים.
השפעת הגידול על בלוטות הלימפה (N)
קיימות שלוש רמות המתארות את השפעת הגידול הסרטני על בלוטות הלימפה:
N0 - בלוטות הלימפה אינן מושפעות.
N1 - אחת עד שלוש בלוטות לימפה הנמצאות בקרבת המעי הגס או בקרבת החלחולת (בלוטות אזוריות) מושפעות מהגידול הסרטני.
N2 - תאים סרטניים התגלו בארבע או יותר מהבלוטות האזוריות.
תיאור הגרורות (M)
קיימות שתי רמות שונות לתיאור התפשטות הגידול הסרטני לאיברים או למקומות אחרים בגוף (גרורות):
M0 - הגידול הסרטני לא התפשט לאזורים או לאיברים אחרים בגוף.
M1 - הגידול הסרטני התפשט לאזורים או לאיברים אחרים בגוף.
פעמים רבות, כדי להקל על הבנת מערכת TNM, הרופאים משלבים את המידע על הגידול, בלוטות הלימפה והתפשטות המחלה לאזורים אחרים בגוף, לקבוצות שלבים:
שלב 0: הגידול הסרטני בשלב מוקדם מאוד, ונמצא רק בחלק הציפוי הפנימי של המעי הגס או החלחולת. שלב זה מכונה לעיתים קרצינומה אין-סיטו - Carcinoma In Situ) CIS).
(Tis, N0, M0).
שלב 1: הגידול הסרטני משפיע על הציפוי הפנימי של המעי הגס או החלחולת, או שהוא החל כבר לגדול לתוך השריר, אבל לא יותר מכך. בלוטות הלימפה לא מושפעות (T1, N0, M0 או T2, N0, M0ׂׂׂׂׂׂ).
שלב 2:
2a - הגידול הסרטני התפשט דרך שכבת השריר החיצונית של המעי הגס או החלחולת, אבל לא התפשט למערכות סמוכות או לבלוטת לימפה כלשהי או לחלקים אחרים בגוף (T3, N0, M0).
2b - הגידול הסרטני התפשט דרך שכבת השריר החיצונית של המעי הגס או החלחולתb ולתוך רקמות או מערכות סמוכות, אך אינו משפיע על בלוטות הלימפה או חלקים אחרים בגוף (T4, N0, M0).
שלב 3:
3a - הגידול הסרטני משפיע על הציפוי הפנימי של המעי הגס או החלחולת, החל להתפשט לתוך השריר ומשפיע על אחת עד שלוש בלוטות לימפה הסמוכות למעי הגס. הגידול הסרטני עדיין לא התפשט לחלקים אחרים בגוף (T1, N1, M0 או T2, N1, M0).
3b - הגידול הסרטני החל להתפשט לשכבה החיצונית של המעי הגס או החלחולת, או לרקמות ולמערכות סמוכות ומשפיע על אחת עד שלוש בלוטות לימפה (T3, N1, M0 או ,T4, N1 M0).
3c - ייתכן שהגידול הסרטני התפשט לדופן המעי הגס או החלחולת או שלא, אך הוא משפיע על ארבע או יותר מבלוטות הלימפה הסמוכות. הגידול הסרטני עדיין לא התפשט לחלקים אחרים בגוף (כל T, N2, M0).
שלב 4: הגידול התפשט דרך הקיר של המעי הגס או החלחולת, ייתכן שהתפשט או לא התפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות, אך הוא התפשט לחלקים אחרים בגוף, כמו הכבד או הריאות (כל T, כל N, M1).
קיימות שלוש דרגות:
דרגה נמוכה - תאי הגידול הסרטני נראים כתאים תקינים של המעיים ולפעמים הם מתוארים כיממוינים בצורה טובה' (well-differentiated). תאים אלה בדרך כלל גדלים בקצב איטי וסביר יותר שלא יתפשטו.
דרגה מתונה - רמת ביניים של פעילות בתאים. לעיתים התאים מתוארים כ'שונים באופן מתון' (moderately differentiated).
דרגה גבוהה - התאים נראים לא תקינים, ולעיתים מתוארים כממוינים בצורה לא טובה (differentiated poorly). סביר שתאים אלו יגדלו מהר וסביר מאוד שיתפשטו.
לסרטן המעי הגס ולסרטן החלחולת יש שיטות טיפוליות שונות במקצת זו מזו. הטיפולים יכולים לכלול ניתוח, טיפול כימי (כימותרפיה), טיפול בקרינה (רדיותרפיה) וטיפול מכוונן (ממוקד מטרה, ביולוגי). פעמים רבות הטיפול משולב. סוג הטיפול שייקבע תלוי בשלב המחלה ובמיקומה, במצב בריאותך הכללי ובהעדפות אישיות שלך.
בדרך כלל ניתוח הוא הטיפול הראשוני, ולעיתים גם היחיד. לרוב הניתוח מערב את החלק הנגוע במעי ואת בלוטות הלימפה הסמוכות. אם הגידול התפשט לרקמות או לאיברים סמוכים ייתכן שהמנתח יסיר גם אותם.
טיפול כימי יכול להינתן לפני ניתוח או לאחריו, במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. במקרים בהם המחלה מפושטת ולא ניתן לנתח ולהסיר את הגידול הסרטני, או שהמחלה חזרה לאחר טיפול קודם, ניתן לתת כימותרפיה כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל את התסמינים.
טיפולים מכווננים יכולים להינתן כטיפול בודד או בשילוב עם כימותרפיה, כדי לטפל בסרטן גרורתי (מידע נוסף בהמשך, בפרק ' טיפולים מכווננים -ממוקדי מטרה)'.
הטיפול תלוי בשלב בו אובחן הגידול הסרטני (במיקום ובמידת התפשטותו). החלטה זו מתקבלת על פי תוצאות הבדיקות השונות שמבוצעות לפני הניתוח, הכוללות בדרך כלל CT ואולטרה- סאונד (ERUS) דרך פי הטבעת, או MRI של האגן. בשלבים מסוימים של המחלה נעשה שילוב בין טיפול בקרינה ובין טיפול כימי, והם ניתנים יחדיו. טיפול זה נקרא כימו-רדיותרפיה, והוא ניתן בדרך כלל לפני הניתוח, אך יכול להינתן גם לאחריו, וכאשר הגידול עמוק או מערב בלוטות לימפה סמוכות.
תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך. הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהן מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
למרות שצוות רב-תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ״ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.
אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול 'נתפר' באופן אישי לכל אדם שחלה, ומשתנה בהתאם למחלתו הראשונית ומצבו הכללי.
אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.
לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.
לעיתים ניתן באמצעות ניתוח להסיר את הגידול הסרטני כולו, וישנו סיכוי נמוך לחזרת המחלה. בסרטן החלחולת מסירים חלק מהחלחולת או את כולה כמו גם את בלוטות הלימפה הסמוכות. אנשים שחלו בסרטן המעי הגס בשלב 1 בדרך כלל אינם זקוקים לטיפול נוסף אחרי שנותחו. עם זאת, אצל חולי סרטן החלחולת בשלב 1 ייתכן שיהיה צורך במתן טיפולים בקרינה או טיפולים כימיים.
לחולי סרטן המעי הגס והחלחולת בשלב 2 יוצע, בדרך כלל, ניתוח. בחולי סרטן החלחולת ייתכן מתן טיפול בקרינה או שילוב של טיפול בקרינה וכימותרפיה (כימו-רדיותרפיה) לפני הניתוח, במטרה לצמצם את היקף הגידול ולסייע בהסרתו המלאה בניתוח. ייתכן שמחלת הסרטן תחזור בעתיד, במיוחד אם תאים סרטניים נמצאו בכלי הדם או בצינורות הלימפה שסביב אזור הגידול הסרטני. לפעמים ניתנת כימותרפיה אחרי הניתוח, כדי לסייע בהפחתת הסיכון שמחלת הסרטן תחזור.
חולי סרטן המעי הגס והחלחולת בשלב 3 נמצאים בסיכון גבוה יותר לחזרת המחלה לאחר הניתוח. לכן, בדרך כלל יינתנו להם טיפולים בקרינה או כימותרפיה לפני הניתוח ולאחריו.
בשלב 4 מדובר בגידול סרטני שהתפשט מהמקום הראשוני בו הוא החל. שלב זה נקרא גם סרטן מעי גס או חלחולת מתקדם. ייתכן שהגידול הסרטני התפשט לאזור סביב המעי, למשל לבטן, מצב הידוע כהתפשטות אזורית. אם הגידול הסרטני התפשט לחלקים אחרים של הגוף, כגון הכבד או הריאות, הוא נקרא גם סרטן גרורתי.
בדרך כלל, הסיכוי לריפוי מלא נמוך, אך לפעמים קיימת אפשרות להחלמה, גם בשלב זה. הטיפול נועד בעיקר לצמצם את ממדי הגידול, לשלוט במחלה לתקופה מסוימת, להפחית את התסמינים, להאריך חיים ולשפר את איכות החיים.
הטיפול שיינתן לך בשלב זה יהיה תלוי באזור שאליו התפשט הגידול, באפיונו הגנטי ובסוגי הטיפולים שכבר ניתנו לך.
כימותרפיה היא הטיפול הנפוץ ביותר בשלב 4. הטיפול יינתן בזריקה לווריד, באמצעות עירוי, בכדורים או בטבליות. במקרים מסוימים יש צורך בניתוח, לדוגמה כדי להסיר גידול שחוסם את המעי או כדי להסיר גרורות מהכבד או מהריאות.
טיפול בקרינה ניתן במקרים של סרטן החלחולת (ובמקרים נדירים בסרטן מעי הגס), והוא נועד לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל את הכאב הנגרם ממנו. פעולה זו נקראת רדיותרפיה פליאטיבית (Palliative radiotherapy).
אפשרות נוספת היא טיפול בתרופות מכווננות, המשמשות לשליטה במחלה במצב מתקדם (פירוט בפרק 'תרופות מכווננות' [ממוקדות מטרה]).
ניתוח הוא הטיפול הנפוץ ביותר בסרטן המעי הגס והחלחולת. הרופא ידון איתך בסוג הניתוח המתאים ביותר עבורך, בהתאם לדרגת הגידול הסרטני, מיקומו והסיבוכים האפשריים. לפני הניתוח עליך לוודא שקיבלת את כל המידע על הניתוח והשפעותיו. לא יתבצע ניתוח או הליך אחר ללא הסכמתך.
לפני הניתוח יבוצעו בדיקות שונות, לרבות בדיקות דם, מדידת לחץ דם ובדיקת ECG. מעשנים יצטרכו להפחית את העישון או להפסיקו כליל.
במהלך הניתוח הרופא יסיר את החלק של המעי בו נמצא הגידול, ויחבר שוב את שני הקצוות הפתוחים, למעט מצבים בהם הגידול ממוקם סמוך לפתח היציאה. הרופא יסיר גם את בלוטות הלימפה הקרובות למעי, מכיוון שזהו המקום הראשון שאליו עלול הגידול הסרטני להתפשט. אם מסיבה כלשהי לא ניתן לשוב ולחבר את קצוות המעי, יוצרים סטומה (פיום) - פתח בדופן הבטן שאליו מתנקזות ההפרשות (פירוט בהמשך).
ניתוח לכריתת המעי הגס נקרא בשפה המקצועית קולקטומיה (Colectomy), והוא מבוצע בהיקף משתנה - מהסרת חלק קטן של המעי ועד לכריתה מלאה של כל המעי, כולל החלחולת.
סוג הניתוח תלוי במיקומו המדויק של הגידול הסרטני במעי. ניתוח הסרת המעי הגס כולו נקרא קולקטומיה מלאה (Total Colectomy). אם רק חצי מהמעי מוסר בניתוח, מכונה הניתוח המי-קולקטומיה (Hemicolectomy), והוא יכול להיות בצד השמאלי או הימני של המעי. חלק מהחולים עוברים ניתוח הנקרא סיגמואידקטומיה (Sigmoidectomy), שכולל את הסרת חלקו התחתון של המעי הגס.
היום ניתן בחלק מהמקרים לבצע ניתוח להסרת הגידול הסרטני בטכניקה 'זעיר פולשנית' (לפרוסקופיה), והניתוח נקרא קולקטומיה לפרוסקופית. ניתוח זה מבוצע באמצעות ארבעה או חמישה חתכים קטנים בדופן הבטן, שדרך אחד מהם מועברת מצלמה הנקראת לפרוסקופ.
בסוף הניתוח מרחיבים את אחד החתכים על מנת להוציא את קטע המעי המכיל את הגידול. ההחלמה מניתוח זה קלה יחסית לעומת ניתוח 'פתוח' רגיל.
מטופלים שאובחנו עם גידול סרטני בחלחולת סביר שיזדקקו לקולוסטומיה קבועה, משום שייתכן שלא יוותר מספיק מעי גס בריא כדי לחבר את שני קצוות המעי לאחר הכריתה. הדבר נכון במיוחד במקרה של גידולים סרטניים הנמצאים בשליש התחתון של החלחולת, קרוב לפי הטבעת.
טיפול בקרינה או טיפול משולב של כימיה וקרינה, הניתנים לפני ניתוח, עשויים לסייע בצמצום הגידול הסרטני, ובכך להפחית את הצורך בקולוסטומיה קבועה. שני סוגי ניתוחים אפשריים במקרה של גידול סרטני בחלחולת: כריתת החלחולת בגישה קדמית דרך הבטן (Anterior Resection) וכריתת החלחולת ופי הטבעת בגישה משולבת דרך הבטן ודרך העכוז - גישה אבדומינו-פרינאלית (Abdominal Perineal Resection - APR)
ההחלטה על סוג הניתוח תלויה במיקומו של הגידול הסרטני והמרחק שלו מפתח פי הטבעת.
כריתה מקומית - ניתוח זה מבוצע בשלבים מוקדמים של סרטן החלחולת, כשהגידול ממוקם בחלק התחתון שלה. המנתח מסיר את הגידול באמצעות מכשיר שהוא מכניס דרך פי הטבעת. לרוב האשפוז מתחיל יום לפני הניתוח, כדי לאפשר לרופאים ולאחיות לבצע בדיקות נוספות. על מנת לוודא שהמעי ריק לחלוטין, יש לשמור על דיאטה מסוימת וליטול תכשיר שיגרום לתנועת מעיים (תרופה משלשלת) יום לפני הניתוח. הצוות הרפואי יסביר לך על הליכים אלה ביתר פירוט.
כריתה קדמית של החלחולת, הכוללת הוצאה מלאה של החלחולת והרקמות סביבה (TME) - בניתוח זה מוסרת כל החלחולת, כולל רקמות השומן המקיפות אותה, המכילות את בלוטות הלימפה. ניתוח זה אורך כשלוש עד חמש שעות. מחקרים הוכיחו כי ניתוח מסוג זה מפחית את הסיכון לחזרת המחלה. על פי מיקום הגידול בחלחולת, גודלו והמרחק שלו מפי הטבעת יבחר המנתח את סוג הניתוח המתאים.
כריתה של החלחולת בגישה אבדומינו-פרינאלית - טכניקה להסרת גידולים בחלקה התחתון הסופי של החלחולת. ניתוח זה יוביל ליצירתה של קולוסטומיה קבועה, בעקבות הסרתם של החלחולת ופי הטבעת. לאחר הניתוח יוותרו שני חתכים. האחד בבטן, בדומה לניתוח קולקטומיה, והשני באזור שהיה פי הטבעת אשר נסגר באופן מלאכותי.
בחלק מהמקרים הפתולוג בודק בזמן הניתוח את גבולות הכריתה, כדי לראות אם יש בהם תאי גידול. אם נמצא שיש תאי גידול בשולי הכריתה, יש צורך בביצוע כריתה נרחבת יותר של החלחולת וניתן להשלים זאת כבר באותו ניתוח.
ניתוח לפרוסקופי (ניתוח חור המנעול) - בניתוח לפרוסקופי מבצעים 5-4 חתכים קטנים דרך הבטן, מחדירים צינור קטן בעל פנס ומצלמה (לפרוסקופ), דרך אחד החתכים, ומסירים את הגידול הסרטני. החלמה מניתוח זה מהירה יותר מאשר לאחר ניתוח פתוח, בו מבצעים חתך רוחבי של הבטן. חשוב לציין, שגם בניתוח לפרוסקופי יהיה חתך בדופן הבטן, שדרכו מוציאים את חלק המעי שנכרת.
ניתוח באמצעות רובוט (Laparoscopic Robot-Assisted Surgery) - טכניקה הנמצאת עדיין במחקר ומשמשת בעיקר לניתוחים מורכבים יותר, בה הרופא נעזר ברובוט משוכלל הנקרא 'דה וינציייז בעל ארבע זרועות, שעליו מותקנת מצלמה המספקת לרופא תמונת תלת-ממד באיכות HD. הודות לכך מתאפשרת תנועת סיבוב של 360 מעלות ודיוק רב בביצוע הניתוח. יש להתייעץ עם הרופא המנתח בנוגע לסוגי הניתוח האפשריים במצבך.
בהליך זה המנתח מחבר קצה אחד של המעי הגס אל דופן הבטן ויוצר פתח הנקרא סטומה (פיום). על פני הפיום מולבשת שקית לאיסוף הצואה. לעיתים הסטומה היא זמנית, וניתן לבצע ניתוח נוסף לחיבור קצוות המעי מספר חודשים מאוחר יותר. אם ניתוח כזה אינו אפשרי, הסטומה תהיה קבועה. רק מספר קטן של אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס זקוקים לקולוסטומיה קבועה.
לעיתים דרוש ניתוח פיום המעי הדק (אילאום), בו מוציאים את קצהו, או את חלקו, של המעי הדק אל פני דופן הבטן. כמו בקולוסטומיה, הצואה נאספת בשקית המחוברת לפתח. כמו הקולוסטומיה, גם האילאוסטומיה יכולה להיות זמנית.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברות על קולוסטומיה ואילאוסטומיה, הכוללות מידע מפורט ועצות מועילות. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.
במטופלים עם תהליך סרטני של החלחולת בשלב מוקדם מאוד ניתן במקרים מיוחדים, לפי החלטת הרופאים, לנתח דרך פי הטבעת, ללא פתיחת בטן.
חלק מהאנשים עם סרטן המעי הגס והחלחולת עוברים ניתוח קולוסטומיה או אילאוסטומיה. כדי ללמוד כיצד לטפל בסטומה נדרשים זמן וסבלנות. לא כדאי לצפות לחזרה מיידית לשגרה. כמו בכל דבר חדש, ככל שנצבר ניסיון רב יותר, ההתמודדות צפויה להשתפר. חשוב לזכור כי אנשים רבים חיים עם קולוסטומיה קבועה, ומנהלים אורח חיים רגיל ופעיל. בבתי החולים ישנן אחיות סטומה, שתפקידן לסייע ולהדריך מטופלים עם סטומה, והן ככל הנראה יבואו לפגוש אותך לפני הניתוח. הן יסבירו לך על הצפוי, ויסייעו לך בכל בעיה וקושי. מומלץ לצרף קרוב משפחה או חבר לשיחת ההדרכה עם האחות, כדי שהוא יוכל לסייע לכם בבית. כמו כן, שיחה עם אדם שלמד לחיות עם סטומה עשויה אף היא לעזור. אין תחליף לייעוץ המבוסס על ניסיונם האישי של אחרים, והוא עשוי להיות חשוב במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר הניתוח.
הטיפול העיקרי לגידול שהתפשט לכבד או לריאות הוא כימותרפיה, הניתנת במטרה לצמצם את היקף הגידול ולשלוט במחלה לפרק זמן ארוך, ככל הניתן.
חלק קטן מהחולים עם גרורות לכבד, יכולים לעבור ניתוח להסרת החלק שנפגע מהגידול הסרטני או צריבה. בדרך כלל זהו ניתוח מורכב, ולפניו גם ניתן טיפול תרופתי. אם הגידול הסרטני התפשט לריאה, ניתן יהיה לנתח ולהסיר את החלק הנגוע בתנאי שהוא ממוקד באזור אחד של הריאה, ולא התפשט לאזורים אחרים בגוף.
לעיתים הגידול גורם לחסימה במעיים ולעצירת התנועתיות שלו (החיונית לסילוק הפסולת מהגוף). חסימת מעיים מתבטאת בכאב בטן והקאה בשילוב עם עצירות וחוסר יציאת גזים מפי הטבעת. חסימת מעיים בדרך כלל מצריכה טיפול מיידי. הטיפול יכול להתבצע בשתי דרכים: החדרת/השתלת תומכן באזור החסום, שמתרחב ומשאיר את המעי פתוח, או הסרת החסימה בניתוח, שבעקבותיו רוב המנותחים יזדקקו לסטומה זמנית או קבועה.
לאחר הניתוח יעודד אותך הצוות הרפואי להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, שכן התנועה מהווה חלק חיוני בתהליך ההחלמה, ומסייעת במניעת סיבוכים דוגמת זיהומים בחזה וקרישי דם. גם אם תישאר במיטה, יעודדו אותך האחיות לתרגל תנועות רגליים ונשימות עמוקות. תקבל טיפול פיזיותרפי שיסייע לך לבצע את התרגילים. בערב הניתוח ולמחרת יסייעו לך האחיות לקום מהמיטה ולשבת לפרקי זמן קצרים, ובהמשך לפרקי זמן ארוכים יותר. כאשר תחזור למחלקה, יחברו אותך לעירוי תוך-ורידי, שיספק לך נוזלים דרך צינורית דקה. צינורית זו תוסר לאחר שתוכל לאכול ולשתות שוב. כמו כן, ככל הנראה תוחדר דרך האף צינורית דקה שתגיע עד לקיבה. צינורית זו מאפשרת הרחקת נוזלים מהקיבה כדי למנוע תחושת בחילה, והיא תוסר מגופך בתוך יומיים. בחלק מן המחלקות הכירורגיות מוסרת צינורית זו בסיום הניתוח או בבוקר שלמחרת.
פעמים רבות מוחדרת צינורית קטנה (קתטר) לשלפוחית השתן, והשתן נאסף לתוך שקית איסוף, כדי שלא תצטרך לקום וללכת לשירותים. הצינורית מוסרת בדרך כלל בתוך יום או מספר ימים לאחר הניתוח. ייתכן שתותקן גם צינורית ניקוז מן הפצע, על מנת לאסוף נוזלים עודפים ולוודא שהפצע מחלים כראוי. זמן קצר לפני הניתוח ולאחריו תקבל תרופות אנטיביוטיות נגד זיהום בזריקה לווריד. מאחר שלא תנוע הרבה, קיים סיכון ליצירת קרישי דם. כדי למנוע זאת, תתבקש לגרוב גרביים מיוחדים, וייתכן שתקבל תרופה בשם הפרין סודיום - Heparin sodium. לאחר הניתוח, בהדרגה, תוכל להתחיל לשתות ובהמשך גם לאכול מזון קל ומתאים.
בימים שלאחר הניתוח קרוב לוודאי שתסבול מכאבים או מאי-נוחות. ישנם סוגים שונים של משככי כאבים יעילים מאוד שתוכל לקבל. עדכן את הרופא או האחות אם אתה סובל מכאב או מאי-נוחות. ניתן לשנות את סוג משכך הכאבים או את מינונו, כך שיתאים לצרכיך. לאחר חלק מניתוחי המעי תיתכן תחושת אי-נוחות בזמן ישיבה, תחושה שתשתפר בהדרגה בד בבד עם החלמת הפצע.
ייתכן שתקבל בזמן הניתוח זריקה לנוזל סביב חוט השדרה (Spinal block), המקלה את הכאבים לפרק זמן של עד 24 שעות. דרך נוספת היא מתן עצמי של משככי כאבים באמצעות צינורית (קנולה) לווריד בזרוע או ביד (Patient Controlled Analegesia - PCA). הצינורית מחוברת למשאבה שבה שולט המטופל, ובלחיצת כפתור הוא יכול לקבל מנה נוספת של התרופה (המינון במשאבה נקבע מראש על ידי הצוות הרפואי).
לפני השחרור מבית החולים תקבל מרשם למשככי כאבים בגלולות, שתוכל ליטול בביתך לפי הצורך.
קרוב לוודאי שתוכל לחזור לביתך בתוך כחמישה עד עשרה ימים לאחר הניתוח. אם אתה סבור שאתה עלול להיתקל בבעיות בבית - לדוגמה, אם אתה גר לבד או שעליך לעלות במדרגות לביתך - עליך להודיע על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית במחלקה. לפני שתעזוב את בית החולים תוזמן לביקור במרפאות החוץ לצורך מעקב שלאחר הניתוח, ובמקביל תופנה למרפאה האונקולוגית להמשך טיפול ומעקב. הוצאת התפרים תבוצע לפי החלטת הרופא המטפל, כ-14-7 יום לאחר הניתוח.
לאחר ההחלמה מהניתוח, לא קיימת בדרך כלל סיבה רפואית המונעת חיי מין רגילים. עם זאת, ייתכן שתרגיש שהשינוי בגופך גורר שינויים בחיי המין ובדימוי העצמי שלך, בייחוד אם עברת קולוסטומיה. שיחה כנה על רגשותיך עם בן/בת הזוג עשויה לעזור ולהפחית את חששותיך. מומלץ לשוחח עם הרופא, על אף תחושות מבוכה או אשמה. הוא יוכל להפנות אותך לייעוץ של איש מקצוע המתמחה בנושאים אלו.
ניתוח באזור החלחולת עלול לגרום נזק בעצבים המובילים לאיברי המין. במקרה של נזק כזה, גברים עלולים לאבד את היכולת להגיע לזקפה ולשמור עליה, ולסבול מבעיות בשפיכה. תופעות אלה יכולות להיות זמניות בלבד ולהשתפר עם הזמן, אך לעיתים עלולות שלא לחלוף. נשים עלולות לסבול מכאבים בעת קיום מגע מיני. רצוי מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל אם בעיות מעין אלה מתעוררות.
ניתוחי מעי יוצרים ברוב המקרים שינויים בפעילות המעיים. בתחילה, ייתכן שתבחין כי מזונות מסוימים מפריעים לפעילות התקינה. פעילות המעיים תתייצב לרוב בתבנית קבועה בתוך מספר שבועות או חודשים. אולם ייתכן שיופיע שינוי אחד או יותר, למשל עלייה בתדירות היציאות או בדחיפות שלהן, עצירות, שלשול, נפיחות ו/או גזים בבטן ואדמומיות בעור הישבן. תסמינים אלו משתפרים בדרך כלל בחלוף הזמן.
טיפול בקרינה או טיפול כימי, לפני או לאחר הניתוח, משפיעים אף הם על פעילות המעיים ומאריכים את הזמן עד לחזרה לפעילות תקינה. מזונות עשירים בסיבים, כגון פירות וירקות, עלולים לגרום ליציאות רכות ולקולוסטומיה פעילה יותר מהרגיל. לרוב זוהי תגובה זמנית, ולאחר זמן מה ייתכן שמזונות אלה אינם משפיעים עליך כלל.
אין כללים קבועים בנוגע לסוגי המזון מהם יש להימנע - כל אדם מגיב באופן שונה לסוגי מזון שונים. מזונות מסוימים, שאינם מתאימים לאדם אחד, עשויים להתאים לאחר. אם הבעיות יימשכו, מומלץ לשוחח עם תזונאי/ת.
אכילה בשעות קבועות תסייע בסדירות פעילות המעיים. אם אין לך תיאבון, נסה לאכול מספר ארוחות קטנות ביום, במקום ארוחה אחת או שתיים. מומלץ להרבות בשתיית נוזלים, לפחות ליטר אחד עד שניים ביום, במיוחד אם יש יציאות מרובות או שלשול.
צריכת מזון עשיר בחלבונים, לרבות דגים, בשר וביצים, תסייע לגוף בתהליך ההחלמה לאחר הניתוח. צריכת מזונות מגוונים חיונית וחשובה לבריאות, אולם חלק מהמזונות עלולים לגרום לבעיות שונות. מומלץ לרשום לעצמך את ההשפעה של מזונות שונים עליך.
בהתאם לסוג הניתוח שעברת והיקפו, עלול להופיע שלשול. במקרה זה יש לצרוך מזון דל בסיבים, דוגמת לחם לבן או פסטה, להרבות בשתיית נוזלים, להפחית צריכה של עלים ירוקים, לקלף פירות ולבשל את המזון. אם אתה סובל משלשול עדכן את הצוות הרפואי, ותוכל לקבל תרופות שיאטו את פעילות המעיים ויגרמו לצואה המתגבשת להיות מוצקה יותר ותכופה פחות. חלק מהאנשים סובלים מתופעה של גזים במעיים או נפיחות לאחר הניתוח. במקרה כזה מומלץ לאכול לאט, ללעוס ביסודיות את המזון ולהיות מודעים לכך שמזונות מסוימים, לרבות קטניות, בירה, מסטיק, משקאות מוגזים ובצל, עלולים לגרום לגזים. צריכה של שומר וכן של נענע, במזון או במשקה, עשויים לעזור.
החוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות לתזונה מתאימה בתקופת המחלה והטיפולים. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
ניתן לבצע תרגילים כדי לחזק את השרירים השולטים על פעילות המעיים, הכוללים את השרירים האחראים על הסוגרים של פי הטבעת ושרירי רצפת האגן. התרגול מסייע בתופעות כמו חוסר שליטה על יציאות ועל גזים ממערכת העיכול. תרגול של 12 שבועות, שלוש פעמים ביום יכול לסייע בחיזוק שרירים אלו.
עודף משקל מפעיל לחץ על שרירי רצפת האגן, ולכן שמירה על משקל גוף תקין תסייע טוב יותר להתמודד עם תופעות של חוסר שליטה בפעילות המעיים.
ניתן להגן על עור הישבן במקרה של פעילות מעיים תכופה או רכה אחרי הניתוח, למשל שמירה על אזור יבש ונקי, שימוש במגבונים לחים לא מבושמים במקום נייר טואלט, שימוש במשחות חוסמות למריחה על הישבן ושימוש בתחתונים מכותנה.
אם פעילות המעיים עדיין לא תקינה או צפויה, תוכל להיערך לכך לפני היציאה מהבית ולקחת עמך מספר פריטים, לרבות מגבונים, ביגוד להחלפה או ציוד סטומה ושקית אטומה.
טיפול כימי עושה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות להשמדת תאים סרטניים. כימותרפיה ניתנת במקרים הבאים:
טיפול כימי בדרך כלל אינו נחוץ בסרטן המעי הגס שלב 1, שעדיין לא עבר את שריר הדופן ועדיין לא משפיע על בלוטות הלימפה. גם בסרטן שלב 2 הסיכון של חזרת הסרטן נמוך, ולכן כנראה שלא יהיה צורך בכימותרפיה. עם זאת, לאחר הניתוח, הגידול הסרטני ייבחן תחת מיקרוסקופ. אם יימצאו תאים סרטניים בדם או בצינורות הלימפה, הרופא ימליץ ככל הנראה על מתן כימותרפיה. בחולים שמחלתם מוגדרת בשלב 2 לעיתים ניתן טיפול מונע ולעיתים לא. בדיקה נוספת המסייעת בקבלת ההחלטה אם לתת טיפול בשלב זה או לא, היא בדיקה מולקולרית הנקראת Oncotype Colon. הבדיקה בוחנת את פעילותם של 12 גנים ברקמת הגידול במטרה לאמוד את הסיכון להישנות מחלה
בשלב 3 ההמלצה היא לתת טיפול מונע למשך כשישה חודשים.
התכשירים העיקריים הם:
לעיתים ניתן טיפול במשלב, כלומר שילוב של מספר תרופות כימיות. שלושת המשלבים הנפוצים הם:
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
כימותרפיה ניתנת בדרך כלל גם כאשר הגידול הסרטני התפשט לחלק אחר בגוף. לעיתים, כאשר הגידול הסרטני מאובחן לראשונה, הוא מתגלה לאחר שכבר התפשט מעבר למעי. האיברים השכיחים אליהם הגידול מתפשט הם הכבד והריאות.
הטיפול הכימי ניתן במטרה להפחית ככל הניתן את היקף המחלה ותסמיניה. טיפול כימי בשילוב עם טיפול מכוונן (ממוקד מטרה, ביולוגי), עשויים להינתן גם כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני לפני הסרתו מהכבד, ובמקרים נדירים יותר, מהריאות. לעיתים ניתן טיפול מכוונן מטרה יחד עם כימותרפיה (פירוט בפרק 'טיפולים מכווננים').
התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בסרטן בשלב מתקדם במעי הגס הן פלואורואורציל 5, הניתן יחד עם חומצה פולינית (לוקובורין), קפסיטאבין גלולות, אוקסליפלטין, אירינוטקאן מיטומיצין- סי (מיטומיצין) - Mitomycin-C. אם הגידול הסרטני מתחיל להתפשט שוב, במהלך או לאחר הטיפול הכימי, ייתכן שתקבל סוג אחר של כימותרפיה כקו טיפול שני. לפעמים ניתן גם קו טיפול שלישי.
יתרונות וחסרונות הכימותרפיה בסרטן מתקדם במעי הגס
למתן כימותרפיה בסרטן מעי גס מתקדם מספר יתרונות וחסרונות, וחשוב שתדון בהם עם הרופא המטפל בך. לא ניתן לחזות אם כימותרפיה תועיל לחולה, אך אם הוא במצב בריאותי טוב יחסית, סביר ביותר שהטיפול יימצא יעיל. אינך חייב להסכים לקבל כימותרפיה. אם בחרת לא לקבל טיפול כימי, עדיין תוכל לקבל טיפול שיסייע בשליטה על תסמיני המחלה, טיפול הנקרא טיפול תומך או טיפול פליאטיבי. במידת הצורך ייתכן שטיפול פליאטיבי יינתן במשולב עם כימותרפיה. כל טיפול שיוצע לך, יתחשב בשלב המחלה, מצב בריאותך הכללי וטיפולים כלשהם שקיבלת בעבר.
כימו-רדיותרפיה היא שילוב של טיפול כימי וטיפול בקרינה. ייתכן ששילוב זה יינתן לפני הניתוח, כדי לסייע בצמצום היקף הגידול, או לאחר הניתוח כדי להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. התרופות הכימיות גורמים לתאים הסרטניים להיות רגישים יותר לטיפולי הקרינה, כך ששילוב הטיפולים עשוי להיות יעיל יותר מטיפול כימי בלבד או טיפול בקרינה בלבד. התרופה הכימית השכיחה ביותר בשימוש היא פלואורואורציל 5 (5FU), שניתנת בסדרת זריקות לפני ההקרנות או בעירוי לווריד (אינפוזיה). כימותרפיה יכולה גם להינתן בצורת גלולות (קפסיטאבין).
כימותרפיה וטיפול בקרינה, הניתנים יחדיו, עלולים לגרום להחמרת תופעות הלוואי. הרופא או האחות יוכלו למסור לך מידע נוסף על כימו-רדיותרפיה ועל תופעות הלוואי הצפויות. במידה שהגידול הסרטני החל להתפתח שוב, במהלך או לאחר הכימותרפיה, ייתכן שתקבל סוג שונה של טיפול כימי (הנקרא 'קו טיפול שני') ובמידת הצורך אפילו קו טיפול שלישי של כימותרפיה.
רוב חולי סרטן המעי הגס והחלחולת יקבלו את הטיפול הכימי באמצעות עירוי לווריד, המתבצע דרך צי נורית המוחדרת לווריד (פיק-ליין) או התקן מיוחד (פורט), המוכנס לגוף בפעולה ניתוחית זעירה המחברת את ההתקן לווריד המרכזי. לעיתים הכימותרפיה ניתנת באמצעות משאבה ניידת קטנה המחוברת לפיק-ליין או לעירוי המרכזי. כך אפשר לתת את מינון התרופה הרצוי לתוך זרם הדם במשך מספר ימים ברציפות ללא צורך באשפוז לשם טיפול. במקרה שהגידול התפשט לכבד, ניתנת לעיתים הכימותרפיה ישירות לכבד.
כימותרפיה ניתנת בדרך כלל במחזור טיפולי הנמשך מספר ימים, וייתכן שתתבקש להישאר בבית החולים לשם כך. לאחר הטיפול ישנה קופת מנוחה של שבועיים עד שלושה, המאפשרת לגופך להחלים מתופעות הלוואי של הטיפול. לעיתים קרובות ניתן לקבל כימותרפיה גם במרפאת חוץ. מספר מחזורי הטיפול שתקבל תלי בסוג הגידול ובמידת התגובה שלו לתרופות.
לכימותרפיה עלולת להתלוות תופעות לוואי לא נעימות, אך היא גם עשויה לשפר את הרגשתך. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר מתוארות להלן, יחד עם חלק מאפשרויות הטיפול בהן, לרבות טיפול תרופתי. רוב תופעות הלוואי ייעלמו בהדרגה לאחר סיום הטיפול.רגישות לזיהומים
התרופות הפועלות נגד התאים הסרטניים בגוף עלולות להפחית באופן זמני את מספר תאי הדם הלבנים, מצב המכונה נויטרופניה. כאשר מספרם של תאים אלו פוחת, הגוף חשוף יותר לזיהומים. חשוב להקפיד על הגיינה אישית, להימנע מאכילת פירות וירקות לא רחוצים, ולא לבוא במגע עם אנשים חולים.
חבלות ודימומים
השימוש בתרופה עלול להפחית את רמת טסיות הדם המסייעות בקרישת הדם בעת דימומים או פציעה. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות או פריחה על העור - יש לדווח מיידית לרופא המטפל.
אנמיה
כימותרפיה עלולה להפחית את רמת כדוריות הדם האדומות ולגרום לאנמיה, שתסמיניה הם עייפות וקוצר נשימה. יש לדווח לרופא המטפל מיידית על הופעת תסמינים אלו. במקרים קשים של אנמיה יש צורך במתן עירוי דם.תשישות ועייפות
ייתכן שתחוש עייפות רבה במהלך הטיפולים. הקדש זמן למנוחה ככל האפשר, ועשה רק את הפעילויות ההכרחיות ולא מעבר לכוחותיך.
פרויקט 'צעדים לאיכות חיים'®, של האגודה למלחמה בסרטן, מעודד חולי סרטן לשלב פעילות גופנית מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע במרכזים הרפואיים. לפרטים: 03-5721618, דוא"ל: Shikum@cancer.org.il
רגישות וכאבים בחלל הפה
בזמן הטיפול יכולות להיות תופעות כמו כאבים, כיבים ורגישות בפה. שתייה מרובה של נוזלים, הקפדה על ניקיון קבוע של חלל הפה באמצעות צחצוח במברשת שיניים רכה, שטיפות פה או נטילת תרופות למניעה ולטיפול בזיהומי פה - כל אלה יכולים לסייע בהפחתת התופעות. לעיתים גם מציצת קוביות קרח מקלה את הרגישות בחלל הפה.
שלשול
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשלשול, המופיע לרוב יום או מספר ימים לאחר הטיפול. חשוב ליידע את הרופא או האחות, על מנת שיתנו לך טיפול תרופתי מתאים. מומלץ להקפיד בזמן שלשול על תזונה דלה בסיבים ועל שתייה מרובה של נוזלים (לפחות שני ליטרים) בכל יום.
אם יש לך קולוסטומיה, הרופא או אחות הסטומה יוכלו להעניק לך מידע ותמיכה (פירוט בפרק על הניתוח).
יש לזכור כי אף שתופעה זו אינה נעימה ואף מתסכלת, היא צפויה לחלוף, והרגשתך הכללית תשתפר בתוך מספר שבועות.
אם אתה סובל משלשול מעל יום או יומיים, או שיש לך יותר משש יציאות נוזליות ביום, מלוות בחום או בכאבי בטן, יש לפנות אל רופאי המכון האונקולוגי שבו אתה מטופל או ישירות לחדר המיון.
בחילות והקאות
חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לבחילות ולהקאות. ישנן תרופות יעילות המסוגלות למנוע או להפחית תופעות אלו, והרופא המטפל ירשום לך אותן בעת הצורך. קל יותר למנוע בחילה מאשר לטפל בה לאחר שהחלה. יידע את הרופא או האחות אם התרופות מסייעות לך או לא.
חוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי' של האגודה למלחמה בסרטן, מכילה מידע לגבי התמודדות עם התופעה ועצות מועילות. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
קשיי נשימה ובליעה
אוקסליפלטין יכולה להשפיע באופן זמני על חלל הגרון ולגרום לתחושה של קושי בבליעה או בנשימה. זהו מצב לא נעים, אולם הוא נמשך לפרק זמן קצר בלבד. נסה לקחת נשימות ארוכות ועמוקות יותר דרך האף כדי להחזיר את הנשימה למצב תקין. טמפרטורה קרה עלולה להחמיר את המצב, ולכן מומלץ להימנע משתייה של משקאות קרים או משקאות המכילים קוביות קרח למשך מספר ימים לאחר הטיפול ולהתלבש כראוי.
חשוב לדווח לרופא או לאחות על תופעת לוואי זו, שכן ניתן להפחית את ההרגשה אם הטיפול ניתן על פני פרק זמן ממושך יותר (6-4 שעות).
נשירת שיער
שאל את הרופא אם התרופות שאתה נוטל עלולות לגרום לנשירת שיער. רוב התרופות הכימיות שבהן משתמשים נגד סרטן המעי הגס והחלחולת אינן גורמות לנשירת שיער, אלא לדילולו. אם שיערך מתחיל לנשור, הוא צפוי לשוב ולצמוח לאחר סיום הטיפול.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער'. לקבלתה, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
כאבים בכפות הידיים והרגליים (תסמונת יד-רגל)
כאבים, אדמומיות וסדקים בכפות הידיים והרגליים עלולים להופיע בעת השימוש בתרופות פלואורואורציל 5 (FU5) וקפסיטאבין. התסמינים משתפרים עם סיום הטיפול. ייתכן שיינתן לך ויטמין B6 כדי להפחית את התופעה, ויומלץ לך להשתמש בקרם לחות ללא אלכוהול ובישום כדי להקל עליך. אם אין הקלה, הרופא יוכל להפחית את מינון התרופות או להפסיק לזמן קצר את מתן התרופה.
תחושת נימול ("הירדמות") או עקצוץ
אוקסליפלטין עלולה להשפיע על העצבים ההיקפיים ולגרום להפרעות תחושה (נוירופתיה פריפריאלית), המתבטאת בנימול או בעקצוץ בידיים, ברגליים, בצוואר או בגרון או לירידה בתחושה בקצות האצבעות. כך, בעת מגע עם חפץ קר תחוש כאב, ובעת שתיית משקה קר תחוש כאב בגרון. עליך ליידע את הרופא אם אתה סובל מתופעות אלו. לעיתים יהיה צורך להפחית את מינון התרופה. בדרך כלל התסמינים חולפים בהדרגה לאחר סיום הטיפול, אך לעיתים הם חולפים רק בתום שנה מהטיפול.
מניעת היריון
כימותרפיה עלולה להזיק לעובר, ולכן יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה בתקופה זו ומספר חודשים לאחר סיום הטיפולים. לאחר כל טיפול יש להשתמש בקונדום במשך מספר ימים כדי להגן על בן/בת הזוג במקרה של הימצאות תרופות כימיות בנוזלי הזרע או הנרתיק.
טיפול בקרינה עושה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה להשמדת התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל לסרטן החלחולת ולא לסרטן המעי הגס (למעט מקרים מסוימים).
טיפול בקרינה לפני ניתוח נועד לצמצם את היקף הגידול הסרטני, להקל את הסרתו בניתוח, ולהפחית את הסיכון לחזרת המחלה. מנה קצרה של הקרנות חיצוניות כוללת חמישה טיפולים שיינתנו במהלך השבוע שלפני הניתוח. במידה והיקף הגידול הסרטני גדול, ייתכן שתקבל הקרנות לפרק זמן ארוך יותר, עד שישה שבועות, כשלרוב הן ניתנות בשילוב עם כימותרפיה (כימו-רדיותרפיה), שילוב שעשוי לשפר את יעילות הטיפול. לאחר מכן יש לחכות לפחות שישה שבועות עד הניתוח. במהלך תקופה זו הטיפול ממשיך לכווץ את הגידול. הרופא המטפל ידון איתך לגבי הטיפול המתאים לך.
אם הטיפול בקרינה לא ניתן לפני ניתוח, ניתן לקבלו לאחריו במקרים שבהם היה קושי להסיר את הגידול הסרטני בניתוח, או אם נותרו שאריות תאים סרטניים או אם המחלה התפשטה דרך דפנות המעי או לבלוטות הלימפה הסמוכות. במצב זה יינתנו טיפולים בקרינה בכל יום חול במשך 5-4 שבועות.
אם סרטן החלחולת התפשט או חזר לאחר טיפול ראשוני (במיוחד באזור אגן הירכיים), ייתכן שתקבל טיפול בקרינה חיצונית במטרה לצמצם את היקף הגידול הסרטני, ולהקל את תסמיני המחלה, כגון כאב או דימום.
טיפול בקרינה לסרטן המעי הגס הוא די נדיר, אך לעיתים נעשה בו שימוש כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל את תסמיני המחלה. טיפול זה נקרא קרינה פליאטיבית (תומכת).
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'טיפול בקרינה (רדיותרפיה) לאזור האגן' המכילה מידע נוסף בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
הטיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כגון שלשול, בחילות ועייפות, כמו גם לתופעות לוואי ספציפיות יותר, דוגמת דלקת לא זיהומית במעי, תגובות בעור או דלקת בדופן שלפוחית השתן. עוצמת תופעות הלוואי משתנה בהתאם למינון הקרינה, סוג הקרינה ואם היא ניתנת בשילוב עם כימותרפיה.
עישון עלול להחמיר את תופעות הלוואי, ולכן מומלץ להפסיק. כמו כן, מומלץ לשתות לפחות 3-2 ליטר נוזלים ביום (עדיף מים). משקאות המכילים קפאין ואלכוהול עלולים להחמיר תסמינים של המעי ומערכת השתן.
תופעות הלוואי מתחילות לרוב שבוע או שבועיים לאחר תחילת הטיפול, נמשכות מספר שבועות ונעלמות בהדרגה.
תחושת בחילה וחוסר תיאבון
חלק מהמטופלים חשים בחילה קלה, וישנן תרופות יעילות המסוגלות לשלוט בתופעה. אם אין לך תיאבון, תוכל להחליף את הארוחות בשתייה מועשרת ומזינה.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי', המכילה מידע לגבי התמודדות עם התופעה ועצות מועילות. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
השפעות על מערכת העיכול
תופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול כוללות שלשול, עצירות, תכיפות במתן צואה, עוויתות בבטן או גזים. שלשול מופיע בדרך כלל במהלך או לאחר השבוע השני של הטיפול בקרינה. הרופא המטפל יוכל לרשום לך תרופות.
החוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע נוסף ועצות מועילות. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה.
עייפות
במקרים רבים הטיפול בקרינה גורם לתחושת עייפות, במיוחד לקראת סוף הטיפול. רצוי להקפיד על מנוחה רבה ככל האפשר, בייחוד אם עליך לנסוע מדי יום למרכז הרפואי לצורך קבלת הטיפול. תחושת העייפות עלולה להימשך מספר חודשים ולהשתפר בהדרגה.
השפעות על העור
לעיתים העור באזור המטופל עלול להיות אדמומי, יבש, מגרד ורגיש. חלק מהמטופלים אף חשים כאב. התופעה עלולה להחמיר לקראת סוף הטיפול. במקרה כזה, ישנן משחות מרגיעות שתוכל להיעזר בהן. שיער הערווה עלול לנשור, אך במרבית המקרים יצמח חזרה לאחר מספר שבועות מסיום הטיפול. לעיתים אובדן שיער הערווה עלול להיות קבוע.
דלקת בדופן שלפוחית השתן (צי0טיטי0)
טיפול בקרינה למעי עלול לגרום לגירוי ולדלקת בדופן שלפוחית השתן. תופעה זו גורמת להגברת הצורך במתן שתן ולצריבה בעת מתן שתן, אך ניתן ליטול תרופה להקלה. תופעות אלו נמשכות מספר שבועות ואז נעלמות בהדרגה, לאחר שמחזור הטיפול מסתיים. חשוב לדווח לרופא אם הן נמשכות.
תופעות לוואי אפשריות לטווח הארוך
חלק מתופעות הלוואי אינן חולפות עם הזמן, ואחרות עלולות להתפתח חודשים או שנים לאחר הטיפול. בחלק קטן מהמקרים עלול להיגרם נזק קבוע למעי או לשלפוחית השתן כתוצאה מהטיפול בקרינה. במצב זה פעולת המעי גוברת, והשלשול עלול להימשך, או שיש צורך רב יותר לתת שתן או צואה. כלי הדם במעי ובשלפוחית השתן עלולים להיות שבריריים יותר לאחר הטיפול בקרינה, דבר שעלול לגרום לדם בשתן או בצואה. תופעה זו עלולה להתרחש גם חודשים או שנים לאחר הטיפול. אם הבחנת בדימום כלשהו, חשוב לדווח על כך לרופא כדי שייערכו הבדיקות הדרושות ותקבל את הטיפול המתאים.
תופעות לוואי בנשים
טיפול בקרינה עלול לפגוע ברירית הנרתיק ולגרום להתפתחות דלקת מקומית. ייתכן שימליצו לך לא לקיים יחסי מין במהלך הטיפול, ומספר שבועות לאחריו, על מנת שלא לפגוע בתהליך ההחלמה. אם את מקיימת יחסי מין בזמן הטיפולים, ועלולה להרות, עלייך לוודא שאת משתמשת באמצעי למניעת היריון החוסם נוזלים (קונדום). בסיום הטיפולים הנרתיק עלול להיות צר יותר, גמיש פחות ויבש יותר משהיה בעבר. תופעות אלו משפיעות על קיום יחסי מין. עם זאת, קיימים פתרונות רבים, בהם שימוש במאמנים נרתיקיים, תכשירי לחות ועוד, המסייעים בהחזרת הלחות לאזור.
טיפול בקרינה לאזור האגן בנשים בגיל הפריון, עלול לגרום להפסקת המחזור החודשי ולייצור הביציות בשחלות, כך שלא ניתן יהיה להרות. טיפול הורמונלי חלופי (HRT) עלול לסייע בהתמודדות עם תסמיני גיל המעבר האופייניים לתקופה זו.
לקבלת החוברות 'מיניות ופוריות האישה' ו'חיי אישות וזוגיות' לאישה הדתית, ללא תשלום, ניתן לפנות ליטלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. ניתן להפנות שאלות למומחים בפורום מיניות למתמודדים עם מחלת הסרטן באתר האגודה.
האגודה מציעה שירות ייעוץ מיני לחולים בסרטן ולמחלימים, ללא תשלום וללא צורך בהפניה. ניתן לפנות למטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721643 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il
תופעות לוואי בגברים
אין צורך להימנע מקיום יחסי מין בזמן הטיפולים, אך יש למנוע היריון במשך שישה חודשים מסיום הטיפולים, שכן הזרע שנוצר בתקופת הטיפולים ולאחריו עלול להיות פגום ולפגוע בעובר. לעיתים קרינה לאגן עלולה לגרום לאובדן הפריון. לחלק מהגברים ממליצים עוד לפני תחילת הטיפול לשקול שימור זרע.
עלול להיווצר קושי להגיע לזקפה כתוצאה מהשפעת הטיפול על העצבים באזור האגן. תופעה זו עלולה להיות מדאיגה ומתסכלת, ולכן, חשוב לדווח על כך לרופא כדי לקבל עצות ומידע על דרכי התמודדות אפשריות.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברות 'מיניות ופוריות הגבר' ו'חיי אישות, זוגיות ופוריות הגבר', המכילות מידע נוסף בנושא זה. לקבלתן ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995
תרופות מכווננות מטרה משפיעות על תהליכים המתרחשים בתאים הסרטניים, ומתערבות ביכולתם של התאים הסרטניים לצמוח ולהתפתח. תרופות מכווננות ניתנות לעיתים לטיפול בסרטן המעי הגס שהתפשט, כטיפול יחיד או בשילוב עם כימותרפיה. ישנם מספר סוגים שונים של טיפולים מכווננים. אלה הם הטיפולים העיקריים שנמצאים בשימוש בטיפול בסרטן המעי
כולן ניתנות בעירוי תוך-ורידי, למעט התרופה רגורפניב הניתנת בטבליות.
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.סטוקסימאב ופניטומומאב ניתנות לעתים קרובות בשילוב עם כימותרפיה. אלו תרופות מכווננות מסוג נוגדנים חד-שבטיים - הנוגדנים ננעלים על קולטני גורמי גדילה בשם EGFR, שמצויים על תאים סרטניים מסוימים, עוצרים את גורמי הגדילה מלהתחבר לקולטנים אלו וכך מונעים מהתא הסרטני להתפתח.
לא כל גידולי סרטן המעי הגס מגיבים לנוגדנים אלה. לפני שתטופל באחת מתרופות אלו, הרופא יבדוק אם התאים הסרטניים בגופך מכילים גן מקבוצת RAS נורמלי (KRAS נורמלי או NRAS נורמלי). הידיעה אם גן זה נורמלי או עבר מוטציה (השתנה) תסייע לרופאים בהחלטה אם סטוקסימאב או פניטומומאב יתאימו לטיפול בך.
בווסיזומאב, אפליברספט ורגורפניב מונעים מהתאים הסרטניים לפתח כלי דם חדשים המזינים את הגידול באמצעות אספקת דם, חמצן וחומרים נוספים. תרופות שמתערבות בתהליך גידול כלי הדם באופן זה נקראות מעכבי אנגיוגנזה (צמיחת כלי דם חדשים) או אנטי-אנגיוגנזיים.
חלק מהטיפולים המכווננים יכולים לגרום לתגובה אלרגית. תגובה זו עלולה להתרחש בזמן הטיפול או מיד אחריו. תגובה זו מתבטאת בתסמינים דמויי שפעת, ירידה בלחץ הדם או תחושת בחילה. תגובה אלרגית שכיחה יותר במתן המנה הראשונה של הטיפול. כדי להפחית את הסיכון לתגובה אלרגית, המנה הראשונה ניתנת בהדרגה ובאיטיות, במשך מספר שעות. לעיתים נותנים קודם לכן תרופות שיסייעו בהפחתת הסיכון לתגובה אלרגית. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של סטוקסימאב ופניטומומאב היא פריחה בעור. תופעות לוואי שכיחות נוספות הן ירידה ברמת המגנזיום, שלשול, שינויים בשיער וכאבים בעיניים. תופעת הלוואי השכיחה של התרופות בווסיזומאב, אפליברספט ורגורפניב היא לחץ דם גבוה. ישנו גם סיכון נמוך להופעת נקב במעי (פרפורציה), אך מצב זה נדיר מאוד.
לאחרונה מיושמת גם בתחום סרטן המעי הגס שיטת אפיון מולקולרי של הגידול באדם האינדיבידואלי על מנת להתאים טיפול אישי. כ-15% ממקרי סרטן המעי הגס נגרמים עקב פגם בתיקון דנ"א מסוג Mismatch Repair) MMR). את הימצאות MMR ניתן לבדוק באמצעות בדיקת מדדי אי-יציבות גנומית (בדיקת MSI). כשיש פגם בתיקון מסוג MMR, רצפים אלה עוברים מוטציות בתדירות גבוהה, מצב המכונה MSI-H) MSI-High Frequency). גידולים אלו הם בעלי מוטציות רבות, ולכן טיפולים אימונולוגיים, המפעילים את המערכת החיסונית של הגוף, עשויים להיות יעילים בקבוצת חולים זו. עם תכשירים אלה נמנים פמברוליזומאב - Pembrolizumab (קיטרודה®-®Keytruda)*, ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו®- ®Opdivo)* ואיפילימומאב - Ipilimumab (יירבוי®-®Yervoy)*.
לאחר השלמת הטיפול תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות ולקבל מענה על שאלות שונות. אם תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא המטפל או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.
באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט יש פורום העוסק בממאירויות מערכת העיכול בו ניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ, ופורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים.
לקבלת החוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים', ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
המונח ׳רפואה משלימה׳ (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.
באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה ומשולבת' ולהתייעץ עם מומחה בתחום.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן