מבוא
מהי השתלת מח עצם?
השתלה עצמית של מח העצם (השתלה אוטולוגית)
השתלת מח עצם מתורם (השתלה אלוגנאית)
תהליך ההשתלה
תופעות לוואי
לאחר השחרור: התאוששות מהטיפול ומעקב
החיים לאחר השתלת מח עצם
מחקרים וניסויים קליניים
התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
המידע המובא כאן נכתב במטרה לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על השתלת תאי גזע (נקראת גם השתלת מח עצם).
השתלת מח עצם היא טיפול רפואי שבו מחליפים את מח העצם של המטופל בתאי מח עצם בריאים הנאספים מגופו של המטופל עצמו או מגופו של תורם. טיפול זה ניתן במקרים של סרטן, בעיקר מסוגי לימפומה, מיאלומה ולוקמיה. השתלת תאי גזע ומח עצם מתבצעת גם כטיפול במחלות אחרות של מערכת הדם והחיסון, מלבד מחלת הסרטן.
מח העצם מורכב מחומר ספוגי שנמצא בתוך העצמות (במיוחד בעצמות האגן), ובו נוצרים תאי הדם. תאי דם המצויים בשלב ההתפתחות המוקדם ביותר בתוך מח העצם נקראים "תאי גזע". לתאים צעירים אלו יש יכולת להמשיך ולהתפתח בעתיד לתאי דם בשלים משלושה סוגים:
כשהתאים הופכים לבוגרים הם משתחררים לתוך מחזור הדם. בהתאם למונחי הקהילה הרפואית, המונח 'מח העצם' משמש לתיאור תאי הגזע שנאספו ממח העצם, והמונח 'תאי גזע' משמש לתאים שנאספו ממחזור הדם. בפועל, בשני המקרים תאי הדם הנאספים לצורך השתלה הם תאי גזע ולא תאי מח עצם.
למילון מונחים באונקולוגיה לחצו כאן.
לקבלת חוברת מודפסת של המילון, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995.
סוגי סרטן מסוימים נוצרים במח העצם, ואחרים יכולים להתפשט אליו. התאים הסרטניים במח העצם מתחלקים מהר יותר מהתאים התקינים ולפיכך מונעים את הייצור של התאים האדומים, הלבנים, וטסיות הדם.
השתלת תאי גזע משמשת להחלפת תאי מח עצם שנהרסו על ידי הכימותרפיה ו/או ההקרנות הניתנות כטיפול בסרטן.
השתלת מח עצם היא למעשה עירוי של תאי גזע, הניתן כטיפול במחלות ממאירות של מערכת הדם, כדי לשקם את תפקודו של מח העצם.
מטרת ההשתלה היא להשמיד את התאים הסרטניים באמצעות כימותרפיה הניתנת לפני ההשתלה ולספק תאי גזע חדשים ובריאים, המסוגלים לייצר תאי דם תקינים.
קיימים שני סוגים של השתלת מח עצם:
'השתלה עצמית' של מח העצם (Autologous – השתלה אוטולוגית)
הליך המשמש במצבים מסוימים, כגון בסוגים עקשניים של לימפומה, ברוב מקרי המיאלומה ולעיתים במחלות אחרות, בהם יש לתת מינון גבוה של טיפול כימי כדי לחסל לחלוטין את מוקד המחלה. אלא שטיפול כימי רב-עוצמה כרוך במחיר של פגיעה בתאים בריאים. אחת המערכות הרגישות ביותר בגוף היא המערכת ההמטופויטית - מח העצם - הכוללת את תאי הגזע האמורים להתפתח וליצור בהמשך את תאי הדם השונים.
מסיבה זו, לפני שהרופאים מבצעים 'השתלה עצמית', הם אוספים תאי גזע מהחולה (ממח העצם, וכיום לרוב מהדם ההיקפי), נותנים לחולה טיפול כימי במינון גבוה לצורך הרס תאי הסרטן, ולאחר מכן מחזירים לו את תאי הגזע שנאספו לפני הטיפול כדי לשקם את תפקוד מח העצם.
כלומר, מדובר בהחזרה של תאי גזע של החולה עצמו, ולא בהשתלה של ממש. התהליך נקרא גם טיפול כימי רב-עוצמה עם החזרה של תאי גזע עצמיים (High dose therapy with autologous stem cell support).היתרון בהשתלה עצמית הוא שאין כל חשש שהגוף יזהה את התאים המושתלים כגוף זר וידחה אותם. המערכת החיסונית של המטופל נשארת כפי שהייתה לפני ההשתלה, לרבות היכולת לתקוף תאים סרטניים.
השתלת מח עצם מתורם (Allogeneic – השתלה אלוגנאית)
השתלה של תאי גזע הנאספים מאדם אחר, הנקרא תורם. תאי הגזע של התורם ניתנים בעירוי למטופל, לאחר שזה עבר טיפול כימותרפי ו/או טיפולים בקרינה.
במחלת הלוקמיה תאי גזע מתורם מסוגלים להילחם בתאים הסרטניים בצורה יעילה יותר מאשר תאי הגזע המקוריים (של המטופל עצמו). תופעה זו נקראת אפקט "שתל נגד הסרטן" או "שתל נגד הלוקמיה". ה"שתל" הוא התאים שנתרמו. המשמעות היא שההשתלה מסייעת גם בהשמדת התאים הסרטניים, ולא רק מחליפה את מח העצם הפגום. עם זאת, בהשתלה מתורם קיים סיכון למחלת "השתל נגד המאחסן" (ראו פרטים בהמשך).
רצוי שתהיה התאמה (ככל שניתן) בין הרקמה של התורם ובין הרקמה של המקבל, כדי להפחית את הסיכון למחלת "השתל נגד המאחסן".
המערכת החיסונית משתמשת ב-HLA, חלבונים הנמצאים ברוב התאים בגוף, כדי לזהות אילו תאים שייכים לגוף ואילו לא. אם שני אנשים חולקים את אותו סוג HLA, הדבר נחשב ל"התאמה". מכיוון שישנם אלפי שילובים שונים אפשריים של סוגי רקמות HLA, הדבר מקשה על מציאת התאמה מדויקת. הסיכוי הטוב ביותר להתאמה מלאה קיים בין אחים לאותם הורים, ועומד על 25%. כשמדובר בקרובי משפחה מדרגה אחרת הסיכוי להתאמת HLA נמוך יותר.
כיום ישנה אפשרות לבצע השתלה הנקראת 'השתלה הפלואידית' גם במצב של התאמה בשיעור של 50% בין התורם לנתרם. אפשרות זו מרחיבה את מאגר בני המשפחה היכולים לשמש תורמים פוטנציאלים. אם לא יימצאו קרובי המשפחה מתאימים, אפשר להרחיב את החיפוש לקהל הרחב באמצעות המאגר הלאומי לתורמי מח עצם או באמצעות מאגרים בין-לאומיים.
בעבר, שאיבת תאי גזע ממח עצם הייתה הדרך היחידה לאסוף תאי גזע. כיום, מקובל יותר לאסוף תאי גזע מהדם דרך וריד (תרומת תאי גזע מדם היקפי). בדרך זו איסוף התאים פשוט יותר וכמות התאים הנאספים לרוב גדולה יותר.
מקור נוסף אפשרי לתרומת תאי גזע הוא דם טבורי הנאסף מחבל הטבור ומהשליה של ילודים בריאים. דם טבורי נתרם לאחר הלידה על ידי הורי התינוק ומועבר למאגר ציבורי, שם הוא מוקפא ומאוחסן עד לשימושו בהשתלת דם טבורי. בדם טבורי יש פחות תאי גזע זמינים מאשר באפשרויות אחרות להשתלת מח עצם, אך הוא יכול לשמש מקור לתרומה במטופלים שלא נמצא עבורם תורם מתאים. ישנן היום כמה שיטות מאושרות FDA להעלות את מספר התאים בדם הטבורי ובכך לאפשר השתלה בטיחותית יותר.
מתן הסכמה לטיפול
לפני שיינתן לך טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על אודות הטיפול, כולל אופן ההשתלה וההשלכות של ההליך הרפואי. לאחר מכן, תתבקש לחתום על טופס הסכמה מדעת לקבלת הטיפול. חשוב שתדע כי לא יינתן לך כל טיפול ללא הסכמתך.
לפני שתתבקש לחתום על הטופס, חשוב לקבל מענה ומידע בנושאים הבאים: סוג הטיפול המוצע והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו של הטיפול, טיפולים חלופיים אפשריים והסיכונים או תופעות הלוואי המשמעותיות של הטיפול.
שאלות לרופא המומחה:
אם ההסבר עדיין אינו ברור לך לחלוטין, אל תחשוש לפנות לצוות המטפל בך ולבקש הסבר נוסף. הטיפולים הניתנים למחלת הסרטן עשויים להיות מורכבים, ורבים מהמטופלים זקוקים להסברים חוזרים. ישנם מטופלים החשים כי הצוות הרפואי טרוד מדי ואינו פנוי לענות על שאלותיהם, אולם חשוב שתבין את כל ההשלכות של הטיפול שאתה עומד לקבל, וחשוב שהצוות הרפואי ימצא זמן לענות על כל שאלותיך. כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולקבוע עם הרופא פגישה בה תוכלו לדבר על הכל. כמו כן, מומלץ לבקש מחבר או מקרוב משפחה להתלוות אליך לפגישתך עם הרופא. יחד תוכלו לזכור טוב יותר את כל פרטי השיחה.
בכל מקרה, אינך צריך לנמק את החלטתך בנוגע להמשך הטיפול. עם זאת, רצוי כי תשתף את הצוות הרפואי בחששותיך, כדי שיוכלו לסייע לך ולתת לך את כל המידע הדרוש על מנת להגיע להחלטה.
חוות דעת רפואית נוספת
אומנם צוות רב־תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, אבל אפשר לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו הזכות המלאה של כל אדם על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".
אם בחרת לקבל חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה. כך תוכל להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו.
מהם הסיכונים הכרוכים בטיפול?
השתלת מח עצם היא טיפול מסובך וייחודי, שעלול לגרום לתופעות לוואי רבות. הסיכונים העיקריים מופיעים בתקופת ההחלמה. האשפוז בבית החולים נמשך כ-4-3 שבועות או יותר. גילך ומצבך הרפואי ישפיעו על החלטת הרופא בנוגע לביצוע הטיפול, ולמרות שבגילים מבוגרים יש לבחון בקפידה את ההחלטה לבצע השתלת מח עצם, חשוב להדגיש שהמצב הגופני הכללי והתפקודי חשובים לא פחות.
כפי שצוין, לגילך ולמצב בריאותך הכללי ישנה השפעה על הסיכונים ועל תופעות הלוואי – ככל שהגיל מתקדם יותר ומצב הבריאות הכללי טוב פחות, הסיכויים לסיבוכים מההשתלה רבים יותר. יש לשקול בזהירות את תועלת הטיפול לעומת הסיכונים הכרוכים בו. הטיפול עשוי להציע סיכויי החלמה טובים יותר מכל טיפול אחר, אולם יש לבחון זאת לאור תופעות הלוואי האפשריות. תרצה בוודאי לשוחח על הנושא עם הרופא שלך ועם בני משפחתך.
השתלה היא הליך רפואי מורכב, ותקופת הטיפול עלולה לגרום חששות ומתח לך ולבני משפחתך. ישנם מטופלים החשים נוח יותר לשוחח על הפחדים ועל החששות עם קרוביהם, ישנם המעדיפים לפנות לאדם מוכר פחות כמו הצוות הרפואי, ואילו אחרים כלל אינם מעוניינים לשוחח על הנושא. בכל מקרה, מומלץ שתנהג בדרך הנוחה לך.
כדי שתוכל להתארגן פיזית ונפשית לקראת הטיפול, חשוב להבין את מטרותיו ואת אופן מתן הטיפול. הצוות המטפל בך יוכל לספק לך את כל ההסברים הדרושים. רצוי כי בן משפחה או חבר קרוב יתלווה אליך כדי שיוכל לשמוע גם הוא על זמני הביקורים ועל אמצעי הזהירות שיש לנקוט, ויוכל להפיץ אותם בין קרוביך.
נסה לארגן יותר מביקור אחד במחלקה טרם האשפוז. לפני ביקורך השני הכן רשימה נוספת של שאלות. אם תקבל את מלוא המידע ותוכל להתכונן לטיפול, תקל על עצמך ועל בני משפחתך. אפשר לשוחח עם צוות הרפואי על הציפיות לפני, במהלך ואחרי ההשתלה.
רשימת שאלות שרצוי לברר לפני תחילת הטיפול:
ישנם חמישה שלבים בתהליך השתלה עצמית של מח עצם:
השתלת מח עצם עצמית היא טיפול אינטנסיבי מאוד מבחינה פיזית. מצב בריאותך הכללית ייבדק היטב לפני הטיפול. אם אתה מעשן, מומלץ שתפסיק, כיוון שעישון עלול להגביר את הסיכון לסיבוכים ולתופעות לוואי לטווח ארוך. לפני תחילת הטיפול תתבקש לעבור בדיקות שונות, בהן בדיקות דם, בדיקות רנטגן, הערכת תפקוד הלב ותפקוד הריאות והכליות, בדיקת CT ובדיקת שיניים (כדי לוודא שאינך סובל מבעיה שעלולה לגרום לזיהומים).
כדי למנוע הזרקות חוזרות ודקירות רבות, יותקן בגופך עירוי מרכזי בצורת צינורית פלסטיק דקה וגמישה המוחדרת לווריד, על פי רוב בזרוע. הצינורית תוחדר ללא צורך בהרדמה, דרך חתך קטן. הקצה השני של הצינורית יישאר מחוץ לגופך וייסגר בפקק. אם יהיה צורך לתת לך נוזלים או תרופות, תאי גזע, מח עצם או לקחת ממך דגימות דם, הצוות יוכל לעשות שימוש בצינורית זו. בימים הראשונים שלאחר החדרת הצינורית אתה עלול לחוש אי נוחות, אך הצינורית אינה גורמת לכאבים וניתן להשאירה בגוף כמה חודשים. הצוות הרפואי יראה לך כיצד לטפל בה כך שלא תיחסם ולא תזדהם.
מידע נוסף והסברים על צנתרים מרכזיים אפשר למצוא כאן.
ניתן לקבל חוברת מודפסת בנושא, ללא תשלום, בפנייה ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם בטל': 1-800-599-995.
איסוף תאי גזע מתבצע בדרך כלל כמה ימים או שבועות לפני מתן הטיפול במינון גבוה. לאחר שהתאים נאספים הם מוקפאים, עד לשלב החזרתם. ברוב המקרים תאי הגזע נאספים ממחזור הדם, אולם ניתן לאסוף אותם גם ממח העצם. בקרב אנשים בריאים רוב תאי הגזע מצויים במח העצם ורק מספר קטן של תאים נמצא במחזור הדם. עם זאת, ניתן לגרום להוצאת תאי הגזע ממח העצם אל מחזור הדם בעזרת זריקות של חלבון הנקרא גורם גדילה (G-CSF) למשך כמה ימים.
גורמי הגדילה ניתנים כזריקה מתחת לעור ומגדילים את מספר תאי הגזע במח העצם ובדם ההיקפי.
תופעות לוואי אפשריות של זריקות גורמי הגדילה כוללות גרד סביב מקום הזריקה, חום גבוה או כאבי עצמות.
הליך איסוף תאי גזע נמשך כ-4-3 שעות, שבמהלכן תתבקש לשכב על מיטה ועירוי יחובר לשתי זרועותיך. העירוי בידך האחת ישמש לשם איסוף דם, המוזרם למכשיר הנקרא "מפריד תאים", שתפקידו להפריד את תאי הגזע מהדם. לאחר מכן, הדם ללא תאי הגזע יוחזר לגופך באמצעות העירוי שבידך השנייה. במקרים בהם ורידי הידיים צרים, איסוף תאי הגזע יכול להיעשות דרך וריד בחלק העליון של הרגל או דרך עירוי מרכזי, אם הותקן בגופך קודם לכן. תאי הגזע שייאספו יוקפאו, כאמור, עד לאחר שתקבל את הטיפול במינון גבוה.
האיסוף ממח העצם, בניגוד לאיסוף ממחזור הדם, מצריך הרדמה כללית או אזורית. במהלך האיסוף הרופא מכניס מחט לכמה נקודות באגן הירכיים ובאמצעותה הוא שואב את מח העצם, שמוקפא עד השימוש בו.
ייתכן שתחוש לאחר מכן כאב או שתיגרם לך חבורה באזורי הדקירה. יכול להיות שגם תרגיש בעייפות מוגברת בתקופה שלאחר השאיבה.
טיפול במינון גבוה (רב עוצמה, אינטנסיבי) ניתן במטרה להשמיד את שאריות התאים הסרטניים בגוף. בשלב זה ייתכן שתקבל טיפול כימי בלבד, או טיפול משולב עם קרינה. הטיפול רב העוצמה ישמיד לחלוטין את מח העצם התקין. שלב זה, הנקרא לפעמים "שלב ההכנה להשתלה", נמשך לרוב כמה ימים ועלול לגרום לך לחוש ברע, לרבות בחילה והקאה, כיבים בפה, קשיי נשימה, קושי באכילה ונשירת שיער. כדי לסייע לך תקבל תרופות יעילות נגד בחילה והקאה ונגד כיבים בפה, אך הן עשויות לגרום לך לחוש מנומנם.
לאחר קבלת הטיפול במינון גבוה תצטרך לשהות בבית החולים במשך כמה שבועות, עד שספירת הדם תחזור למצב תקין. לרוב מדובר בשבועיים-שלושה.
ניתן למצוא מידע מפורט על הטיפול הכימי (כימותרפיה) או על הטיפול בקרינה באתר.
ניתן לקבל חוברת מודפסת על הטיפולים השונים, ללא תשלום, בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.
יום או יומיים לאחר סיום הטיפול הכימי רב העוצמה ולאחר הטיפול בקרינה, ובהתאם למצבך הרפואי) יוחזרו לגופך תאי הגזע או מח העצם שנאספו קודם לכן. הליך החזרת התאים דומה לעירוי דם ונעשה דרך העירוי המרכזי. תאי הגזע, או מח העצם, יגיעו לעצמות דרך מחזור הדם, שם הם יחזרו לייצר תאי דם בשלים ובריאים. רק לאחר שבועיים או שלושה יתחילו תאי דם אלו לזרום אל מחזור הדם.
המתנה לשיפור בספירת הדם
תאי הגזע צריכים להגיע אל מח העצם דרך מחזור הדם ולהתחיל לייצר תאי דם חדשים. תהליך זה נמשך לרוב 4-2 שבועות. בתקופה זו גופך יהיה חשוף יותר לזיהומים, ועל כן תתבקש להישאר בבית החולים בבידוד. כך אפשר יהיה להפחית את הסיכון לזיהום, עד שמספר תאי הדם יחזרו לרמה הבטוחה.
תוכל לשוב לביתך לאחר שספירת הדם תשתפר, ולאחר שתרגיש טוב. הצוות הרפואי יסביר לך על אמצעי הזהירות שבהם תצטרך לנקוט בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלה, כדי להפחית את הסיכון לזיהומים.
בזמן שרמת תאי הדם הבריאים בדמך נמוכה, עמידותך נגד זיהומים ירודה. כדי למנוע התפתחות של זיהומים, ייתכן שתקבל תרופה אנטיביוטית ולעיתים גם זריקות של גורמי גדילה (G-CSF), שתפקידם לעורר את גדילת התאים הלבנים הבריאים במח העצם ולהמריץ את ייצורם. כמו כן, תזדקק לקבלת עירוי דם וטסיות דם. מומלץ להיעזר בתמיכה רפואית וסיעודית עד להחלמה מלאה.
המטרה של טיפול השתלת תאי גזע מתורם היא להחליף את מח העצם ואת מערכת החיסון של החולה באלה של התורם. אם המליצו לך על טיפול הכולל השתלת תאי גזע מתורם, צוות בית החולים יסביר לך על אודות היתרונות והחסרונות של הטיפול.
בשלב הראשון תתבקש לבצע בדיקת דם לבדיקת סיווג רקמות במטרה למצוא עבורך תורם מתאים. סוג הרקמה שלך בנוי משילוב של חלבונים (סמנים) המצויים על פני התאים (HLA). באמצעות סמנים אלו מערכת החיסון מזהה את תאי הגוף שלך. בדיקות דם מזהות לרוב 10-8 סמנים. לאחר שסוג הרקמה יזוהה, אנשים אחרים יוכלו לבצע בדיקות דם כדי לבדוק אם סוג הרקמה שלהם דומה לשלך. כאשר ישנה התאמה גבוהה בין הרקמות גוברים הסיכויים להצלחת ההשתלה.
סוג הדם שלך אינו חייב להיות זהה לסוג הדם של התורם. לאחר ההשתלה סוג הדם שלך ישתנה בהתאם לסוג הדם של התורם. תחילה תיבדק האפשרות של מציאת תורם בקרב בני משפחתך. אם לא יימצא ביניהם תורם מתאים, ינסו לאתר תורם זר מהמאגר העולמי.
מקור נוסף לתאי גזע הוא מדם טבורי, כלומר הדם הנמצא בשליה ובחבל הטבור במשך ההיריון.
השתלת תאי גזע מתורם נחשבת טיפול קשה, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. מצב בריאותך הכללית ייבדק היטב לפני הטיפול, ותתבקש לעבור בדיקות שונות להערכת מצבך, כגון בדיקות דם, בדיקות רנטגן לתפקודי לב, ריאות וכליות, בדיקת CT ובדיקת שיניים (כדי לבדוק שאינך סובל מבעיה דנטלית כלשהי שעלולה לגרום לזיהומים).
אם אתה מעשן, מומלץ להפסיק לפני תחילת הטיפול, כיוון שעישון עלול להגביר את הסיכון לסיבוכים ולתופעות לוואי לטווח ארוך.
מועמדים להשתלת מח עצם זכאים במסגרת סל הבריאות לטיפולי שיניים שמטרתם אבחנה מוקדמת לסילוק מוקדי זיהום, כמפורט בחוזר מנכ"ל מ-2010.
כדי למנוע הזרקות חוזרות, תחובר לך צינורית פלסטיק דקה וגמישה, על פי רוב לווריד הממוקם באזור הזרוע או בית החזה. צינורית זו נקראת צנתר מרכזי. בדרך כלל ההליך יבוצע בהרדמה מקומית. אם יהיה צורך במתן נוזלים או תרופות, או בנטילת בדיקות דם, יהיה ניתן לעשות זאת באמצעות צינורית זו. בימים הראשונים שלאחר החדרת הצינורית אתה עלול לחוש אי-נוחות, אולם הצינורית אינה גורמת לכאבים. ניתן להשאירה בגופך כמה חודשים, והצוות הרפואי יראה לך כיצד לטפל בה כך שלא תיחסם ולא תזדהם.
מידע מפורט על צנתרים מרכזיים ניתן לקרוא בקישור זה.
לקבלת חוברת מודפסת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995.
לפני השתלת תאי גזע מתורם תקבל טיפול מקדים, הנקרא "טיפול התניה", כדי להכין את מערכת החיסון לקליטת התרומה, וכדי להפחית את הסיכון שמערכת החיסון תדחה את ההשתלה. משלב זה ואילך ייתכן כי הרופאים יספרו את הימים כך: היום שבו תעבור את ההשתלה נקרא יום 0. הימים שלפני ההשתלה ייספרו לאחור, יום 8, יום 7 וכן הלאה, עד יום 0 – היום שבו תתבצע ההשתלה.
הימים שלאחר ההשתלה ייספרו כך: +1 - היום הראשון שלאחר ההשתלה, +2 - היום השני שלאחר ההשתלה וכו'. טיפול ההתניה יסתיים כ-24 עד 48 שעות לפני ההשתלה. ברוב המקרים תקבל כמה טיפולים כימיים במשלבים (צירופי תרופות) שונים. חלק מהאנשים מקבלים גם טיפול קרינתי כלל גופי. הטיפול יכול להינתן בעוצמות שונות:
טיפול בעוצמה גבוהה: כימותרפיה במינון גבוה, לעיתים בשילוב עם קרינה כלל-גופית, כדי להרוס את כל מח העצם ואת מערכת החיסון.
טיפול בעוצמה נמוכה: טיפול כימי וקרינתי במינון נמוך יותר, שבו הסיכון לסיבוכים נמוך יותר. טיפול זה נקרא לעיתים "השתלת מיני", והוא יכול להתאים לאנשים מבוגרים יותר או במקרה של בעיות בריאות מורכבות.
שלא כמו בהשתלה רגילה מתורם, המטרה בהשתלת מיני היא להשמיד חלק מתאי הסרטן (ובהכרח גם חלק ממח העצם), ולדכא את מערכת החיסון ברמה כזו שתאפשר לתאי גזע מתורם להתמקם במח העצם.
אם בהשתלה הסטנדרטית תאי הגזע של התורם מחליפים את כל תאי הגזע של החולה, בהשתלת מיני תאי הגזע של התורם מתערבבים עם תאי הגזע הקיימים, ומחליפים בהדרגה את מערכת החיסון עד להשמדת תאי הסרטן הנותרים.
מידע מפורט על הטיפול הכימי (כימותרפיה) ניתן למצוא באתר. לקבלת חוברת מודפסת על הטיפול הכימי, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995
מידע מפורט על הטיפול בקרינה, תכנונו ותופעות הלוואי הכרוכות בו ניתן למצוא באתר. לקבלת חוברת מודפסת בנושא הטיפול בקרינה, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995
ברוב המקרים תאי גזע מהתורם נאספים ממערכת הדם, אך לפעמים הם נאספים ישירות ממח העצם. במקרה כזה רוב התאים ייאספו מהחלל האחורי של עצמות האגן, בהרדמה כללית. התורם יצטרך להישאר למשך הלילה להשגחה בבית החולים. בדרך כלל יישאב כליטר של נוזל מח עצם, שהוא 10%-15% מסך כמות מח העצם בגוף. כמות זו עשויה להיראות גדולה, אך התורם יתאושש בתוך כמה שבועות, לאחר שהגוף שלו ייצר שוב את רקמת מח העצם שנשאבה. בדיקות דם ייערכו לתורם על בסיס קבוע, כדי לבדוק שספירת הדם שלו חוזרת לרמה תקינה. לאחר ההליך, ייתכן שהתורם יחוש עייפות וכאב בעצמות. ניתן להקל עליו באמצעות משככי כאבים.
תאי הגזע יינתנו לך בעירוי דרך הצנתר המרכזי יום או יומיים לאחר סיום טיפול ההתניה. במהלך העירוי תהיה במעקב ובהשגחה צמודה של הצוות הרפואי. חלק מהאנשים חשים תופעות לוואי מתונות בזמן קבלת העירוי, כגון קוצר נשימה ובחילה.
ייתכן שתקבל זריקות של גורמי גדילה (G-CSF) כדי לגרות את מח העצם להתחיל לייצר תאי דם חדשים מהר יותר.
בזמן שאתה ממתין לקליטת תאי הגזע במח העצם, וכל עוד ספירות הדם שלך נמוכות, תשהה בחדר מבודד לתקופה של 4-2 שבועות. הבידוד נועד להפחית את הסיכון לזיהומים, ובזמן זה תהיה בהשגחה רפואית צמודה. בנוסף, יבוצעו בדיקות רבות כדי לבדוק את מצבך, בין היתר בדיקות דם, דופק, טמפרטורת גוף ועוד. כמו כן, יינתנו לך תרופות למניעת זיהומים כגון אנטיביוטיקה, תרופות למניעה וטיפול בכיבים בפה, תרופות למניעת הקאה ושלשול וכן נוזלים (באמצעות הצנתר המרכזי). ייתכן גם שתזדקק לעירוי דם בתקופה זו.
תאי הגזע ינדדו אל מח העצם ויתחילו לייצר תאי דם חדשים. תהליך הקליטה דורש תמיכה רפואית צמודה. כאשר תאי הדם יחזרו לרמה תקינה ותרגיש טוב יותר, תוכל לשוב הביתה. הצוות הרפואי ינחה אותך כיצד עליך לשמור על בריאותך ומתי להגיע לבדיקות מעקב תקופתיות.
בשבועיים הראשונים שלאחר ההשתלה, כאשר ספירת הדם נמוכה, תחווה את תופעות הלוואי בצורה הקשה ביותר. לאחר מכן, מצבך יתחיל להשתפר בהדרגה, ככל שספירת הדם תעלה לקראת רמה תקינה.
כימריזם הוא מדד להערכת איכות הקליטה של מח העצם. בדיקות דם שייערכו לך לאחר ההשתלה יבדקו את מספר תאי הדם שלך ושל התורם. המטרה היא להגיע ל-100% תאי תורם, כלומר שהדם ומח העצם שלך יהיו זהים לאלו של התורם ב-100%, ולמעשה יהיו כולם ממקור התורם.
אצל חלק מהאנשים יהיה כימריזם מעורב, בייחוד בקרב אלו שקיבלו טיפול כימי וקרינתי בעוצמה נמוכה. במצב זה, חלק מהתאים שלך יצליחו לשרוד את הטיפול המקדים להשתלה. כימריזם מעורב יכול להשתפר עם הזמן, אך עלול להיות סימן לכישלון ההשתלה. הצוות הרפואי יעקוב אחר מצבך.
הלימפוציטים הם תאי דם לבנים האחראים להרס של נגיפים (וירוסים) בגוף ומשמשים חלק ממערכת החיסון. ייתכן שהרופא יחליט לתת לך עירוי לימפוציטים מהתורם, במטרה להשמיד תאי סרטן שנותרו מההשתלה ובכך לשפר את מדד הכימריזם. הסיכון העיקרי בטיפול זה הוא 'מחלת "השתל נגד המאחסן'.
כאשר מתבצעת השתלת מח עצם מתורם, גם אם התורם הוא אח או אחות, קיימת אפשרות שהתאים החדשים (השתל) יפגעו ברקמות של המטופל (המאחסן). תגובה זו נקראת 'מחלת השתל נגד המאחסן', והיא מתרחשת כאשר התאים שנתרמו (השתל) רואים בתאי הגוף שלך (המאחסן) גורם זר ותוקפים אותם. לאחר ההשתלה מח העצם שלך מתחיל לייצר תאי דם חדשים מתאי הגזע של התורם. לתאי הדם החדשים הללו יש תבנית HLA של התורם. ככל שיש יותר הבדלים בין ה-HLA שלך לזה של התורם, כך גדל הסיכוי להיווצרות מחלת ה-GvHD.
ישנם שני סוגים עיקריים של מחלת ה-GvHD: מחלה אקוטית (חריפה) ומחלה כרונית.
מחלת GvHD חריפה – מופיעה לרוב בחודשים הראשונים לאחר השתלה. בדרך כלל מדובר במחלה קלה, מכיוון שקיימות תרופות שונות הניתנות לשם מניעה. עם זאת, במקרים שבהם מתפתחת מחלה חמורה היא עלולה לבוא לידי ביטוי בפריחה ובגירוי בעור, באודם וצריבה בעור, שלשול, הקאות, כאבי בטן, אובדן תיאבון, נזק לכבד ולעיתים אפילו סכנת חיים.
כאשר קיים סיכון גבוה להתפתחות מחלת השתל נגד המאחסן ניתן בעזרת נוגדנים להשמיד את תאי הדם הלבנים (הלימפוציטים) במח העצם של התורם, הנחשבים גורם למחלה.
חשוב לציין, כי הופעת מחלת השתל נגד המאחסן אינה מעידה על כישלונה של ההשתלה.
כדי למנוע או להפחית את הסיכון למחלה יינתנו לך תרופות לדיכוי המערכת החיסונית. תרופות אפשריות ממשפחה זו כוללות:
ציקלוספורין – Cyclosporine (סנדימון® - ®Sandimmune, ניאורול® - ®Neoral)*
טקרולימוס – Tacrolimus (טקרוסל® - ®Tacrocel)*
מתוטרקסאט – Methotrexate*
מיקופנולט מופטיל – Mycophenolate mofetil (סלספט® - Cellcept®)*
נוגדנים נגד לימפוציטים (ATG – Anti thymocyte globulins)
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
מחלת GvHD כרונית – מופיעה לרוב כמה חודשים לאחר ההשתלה. חולים שחלו במחלה חריפה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות ב GvHD כרונית, אבל היא יכולה להתרחש גם ללא שקדמה לה מחלה חריפה. כמו כן, אנשים אשר קיבלו טיפול קרינתי כלל-גופי נוטים יותר למחלה כרונית. הסיכון למחלה עולה ככל שהמטופל מבוגר יותר, כאשר התורם אינו קרוב משפחה או כאשר תאיו של התורם אינם תואמים את אלו של המושתל. השתלה מתורם שאינו בעל תאים תואמים נקראת "השתלה חסרת התאמה".
הביטוי למחלת GvHD כרונית יכול להיות קל עד חמור, ועבור אנשים מסוימים הוא יכול להימשך כמה חודשים או אפילו כמה שנים. התסמינים תלויים באזור בגוף שנפגע מהמחלה, ויכולים לכלול יובש ופצעים בעור, קוצר נשימה, יובש ופצעים בפה, שלשול ובחילה, זיהומים חוזרים, חולשת שרירים וכאבי מפרקים, יובש והיצרות וגינלית, שינויים בעיניים, פגיעה בכבד.
טיפולים נוספים למחלת השתל נגד המאחסן
מחלה חריפה תטופל לעיתים באמצעות סטרואידים. טיפול אחר הוא ECP (פוטופרזיס חוץ-גופי). בטיפול זה תחובר למכשיר המפריד תאים. הדם יוזרם דרך צינור למכונה שתטפל בו בקרינת UV ובתרופות שונות שהופכות לפעילות עם קרינת האור, ולאחר מכן יוחזר לגוף שלך באמצעות צינור אחר. הטיפול יימשך עד שכל הדם יטופל בשיטה זו. הטיפול ניתן במשך יומיים ברציפות, מדי 4-2 שבועות.
ישנן מספר תרופות חדשות שאושרו על ידי ה-FDA לטיפול במחלת השתל נגד המאחסן במקרים בהם אין תגובה מספקת לסטרואידים:
רוקסוליטיניב - Ruxolitinib (ג'קאבי® – ®Jakavi)* – במחלה חריפה וכרונית
איברוטיניב - Ibrutinib (אימברוביקה® - ®Imbruvica)* – במחלה כרונית
בלמוסדיל - Belumosudil (רזורוק ® – ®Rezurock )* – במחלקה כרונית.
נכון לתאריך הוצאת החוברת שתי התרופות האחרונות אינן נמצאת בסל הבריאות.
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
כישלון השתל (Graft Failure) – לעיתים התאים של התורם אינם מייצרים מספיק תאי דם חדשים. מצב זה יכול להוביל לזיהומים ולדימומים חוזרים ונשנים. כישלון מוחלט הוא נדיר, והאפשרות היחידה במקרה כזה היא טיפול נוסף של עירוי תאי גזע מהתורם.
מחלת Veno-occlusive disease) VOD) או SOSח(Sinusoidal obstruction syndrome) – אצל חלק מהאנשים יכולה להתפתח נפיחות וחסימה של כלי דם בכבד זמן קצר לאחר ההשתלה. הסיכון למחלה זו עולה בקרב מבוגרים שסבלו מבעיות כבד לפני ההשתלה, ובחולים עם GVHD חריף.
מצב זה יכול לגרום לכאבים ונפיחות בבטן ובצד ימין ולצהבת בעור ובעיניים. בחלק מהאנשים תופיע נפיחות גם ברגליים עקב אגירת נוזלים. מצב זה עלול להיות מסכן חיים ומצריך טיפול מיידי בבית החולים.
התרופה דפיברוטייד – Defibrotide (דפיטליו® -®Defitelio)* ניתנת במקרים של מחלה חמורה כדי להגן על התאים המצפים את כלי הדם בכבד.
מחלת שתל נגד מאחסן מתרחשת רק במקרים של השתלות אלוגנאיות. בהשתלה עצמית של מח עצם (אוטולוגית), התורם הוא גם המקבל, ולכן לא קיים סיכון לחלות במחלה זו. מלבד זאת, תופעות הלוואי של השתלות תאי גזע עצמיות ואלוגנאיות זהות במידה רבה.
לאחר הטיפול מספר תאי הדם הלבנים בדם יורד, והגוף חשוף יותר לזיהום של חיידקים הנמצאים באופן טבעי בגוף (על העור, בקיבה ובמעיים). חיידקים אלה מועילים לאנשים בריאים, אולם עלולים להזיק ולגרום לזיהום במקרה שבו מערכת החיסון נחלשת. זיהומים יכולים להגיע גם ממקור חיצוני. ייתכן שתקבל אנטיביוטיקה ותתבקש לבצע שטיפות פה באופן סדיר כדי למנוע זיהומים. כמו כן תקבל הדרכה לגבי שמירה על ניקיון העור.
הטיפול עלול לגרום לכאבים בגרון ולכיבים בפה. בזמן שספירת תאי הדם הלבנים נמוכה, הסיכון להתפתחות כיבים וזיהומים בפה או להיווצרות פטרת בפה ובגרון גבוה יותר. כדי למנוע תופעות אלו חשוב להקפיד על צחצוח שיניים במברשת רכה, שטיפות פה שגרתיות וכן מומלץ להשתמש בלכסניות למציצה ובמשככי כאבים. הטיפול בפה חיוני כדי למנוע זיהומים שעלולים להתפשט למקומות אחרים בגוף. אם אתה סובל מכאבים, דווח על כך לרופא המטפל בך.
קרוב לוודאי שבמהלך ההשתלה תופנה לתזונאי, במטרה לוודא שהתפריט שלך מאוזן. הצוות הסיעודי המטפל בך יעודדו אותך לנסות ולאכול ארוחות קטנות או חטיפים, משום שחשוב מאוד למנוע ירידה ניכרת במשקל. אם אתה סובל מבעיות אכילה בשל אובדן תיאבון, תחושת בחילה או פצעים בפה, ייתכן שתוכל להיעזר במשקאות מזינים. אם תתקשה לבלוע את המשקאות, תוכל לקבל מזון נוזלי דרך העירוי המרכזי, שיספק לך את כל החומרים המזינים הנחוצים לגופך. כאשר תוכל להתחיל לאכול, תוקטן כמות הנוזלים שתקבל דרך העירוי.
המלצות תזונה לאחר השתלת מח עצם
לאחר ההשתלה יש להקפיד שלא לאכול מזונות המכילים חיידקים. ניתן לפנות לצוות המטפל בך כדי שינחה אותך בנושא. בזמן השהות בבית החולים תקבל תפריט מיוחד, שנועד להקטין את הסיכון לזיהומים. גם לאחר שתשתחרר הביתה ייתכן שתתבקש להקפיד על כללי בטיחות בכל הקשור למזון.
להלן אמצעי זהירות כלליים בתחום התזונה:
למרות אמצעי הזהירות הרבים, רוב המטופלים סובלים מחום גבוה בחלק מהזמן וזקוקים לאנטיביוטיקה.
אמנם במרבית בתי החולים מקובל להקפיד על כללי בטיחות אלה, אך מחקר שפורסם לאחרונה הראה שלכלכלה מוגבלת אין יתרון על כלכלה רגילה, אם מקפידים על כללי היגיינה בסיסיים.
מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל והתזונאי בבית החולים לגבי מזונות אשר מומלצים ואינם מומלצים לצריכה במהלך ההשתלה.
המלצות תזונה מפורטות למתמודדים עם מחלת הסרטן ניתן למצוא באתר.
ניתן לקבל חוברת מודפסת בנושא, ללא תשלום, בשיחת חינם לטלמידע® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995
בעקבות הטיפול רמת ההמוגלובין (מספר תאי הדם האדומים בדם) עלולה לרדת. מצב זה נקרא "אנמיה". האנמיה גורמת לעייפות רבה. ישנם מטופלים הזקוקים לעירויי דם עד שגופם מצליח לייצר כמות מספקת של תאי דם אדומים.
לאחר ההשתלה תהיה בסיכון לדימום, מכיוון שטיפול ההתניה פוגע ביכולת של הגוף לייצר טסיות דם. אם תבחין בדימום (לדוגמה בפה, או בעת מתן שתן) או שמופיעים שטפי דם או נקודות אדומות קטנות על העור, דווח על כך מיד לצוות הרפואי המטפל בך. במהלך הטיפול מומלץ לצחצח שיניים במברשת שיניים רכה מאוד כדי למנוע פגיעה בחניכיים.
כדי לוודא שיש בדמך מספר מספק של טסיות דם וכדי להקטין את הסיכון לשטף דם או לדימום, ייתכן שתקבל עירוי של טסיות דם.
טיפול כימי במינון גבוה יכול לגרום לבחילה ולהקאה. ניתן להתמודד עם תסמינים אלו ביעילות באמצעות תרופות מתאימות. לייעוץ בנושא, פנה אל הרופא המטפל בך.
מידע נוסף ועצות ניתן למצוא בדף "התמודדות עם בחילות והקאות" באתר.לקבלת חוברת מודפסת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995
תופעת לוואי אפשרית אחרת היא שלשול, שצפוי לחלוף בתוך כמה ימים, אולם ניתן להקל באמצעות תרופות. כדי למנוע זיהום וכאבים בפי הטבעת רצוי מאוד לשטוף היטב את המקום במים ובסבון לאחר כל יציאה.
חלק מהתרופות הכימיות יכולות לגרום לתחושות אי-נוחות בזמן מתן שתן, אך ישנן תרופות שיכולות להקל את התסמינים האלו. חשוב להקפיד על שתייה יומיומית מרובה של 2 ליטרים של נוזלים לפחות. בנוסף, חשוב להקפיד על מתן שתן ללא דחייה. דווח לרופא אם אתה מבחין בדם בזמן מתן שתן, או חש עקצוצים או תחושות אי-נוחות אחרות.
ברוב המקרים, השפעה על תפקוד הריאות תתרחש כאשר קיימת בעיה קודמת בריאות. דווח לרופא המטפל בך אם אתה מבחין בצפצופים, בשיעול או בקוצר נשימה. כמו כן, חשוב לדווח לרופא המטפל אם אתה חש הרעה במצבך.
CMV הוא נגיף אשר גורם לזיהום ונפוץ בגיל הילדות. התסמינים של CMV דומים לאלו של מחלת השפעת. הנגיף נשאר בגוף לצמיתות באופן רדום, כל עוד מערכת החיסון תקינה. לאחר השתלה, כאשר מערכת החיסון חלשה, הנגיף עלול להתפתח ולהתפשט בגוף. זיהום CMV עלול להיות מסוכן ולהשפיע על איברים רבים, בהם הריאות, המעי, העיניים ולעיתים גם המוח.
לפני תהליך ההשתלה תיערך בדיקת דם כדי לבדוק אם אתה נשא של CMV. בדיקות דומות ייערכו גם לתורם. לאחר ההשתלה ייערכו בדיקות דם קבועות כדי לבדוק את מצבך. גם אם אתה והתורם נמצאתם שליליים ל-CMV, עדיין יתבצעו בדיקות כדי לוודא שאין התפרצות של זיהום. אם הבדיקות יעידו על עלייה ברמת ה-CMV, תטופל בטיפול תרופתי מתאים. לאחר השתלת מח עצם מתורם תקבל טיפול מונע לזיהום ב-CMV בתרופה לטרמוביר - Letermovir (פרבימיס® - ® Prevymis)*.
נשירת שיער היא תופעת לוואי נפוצה של הטיפול הכימי. ברוב המקרים נשירת השיער תהיה מלאה, ויכולה לכלול גם גבות, ריסים ושיער גוף. בדרך כלל מדובר במצב זמני, והשיער יצמח חזרה עם סיום הטיפול.
סביר שתהיה עייף מאוד לאחר הטיפול ותזדקק לשינה מרובה. חשוב להקפיד על שינה ומנוחה ככל שתזדקק להן.
מרבית התסמינים שתוארו לעיל חמורים יותר כאשר ספירת הדם נמוכה מאוד, לרוב בשבוע השני והשלישי שלאחר הטיפול במינון גבוה. בנוסף, אתה עלול לסבול מאובדן תיאבון ומירידה במשקל. כאשר ספירת הדם תתחיל לעלות, התסמינים ישתפרו, התיאבון ישוב והסיכון לזיהומים יקטן (ובמהלך הזמן תזדקק לפחות עירויי דם וטסיות). למרות השיפור בהרגשתך, אתה עשוי להתעייף בקלות ולחוש חולשה בחודשים הראשונים שלאחר הטיפול.
סרטן משני – טיפול במינון גבוה יכול להעלות את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן אחרים או להתפתחות לוקמיה, בשלב מאוחר יותר בחיים, אך זהו מצב נדיר. בעת ההחלטה על מתן טיפול במינון גבוה יתחשב הרופא גם בסיכון זה.
הפרעות לימפופרוליפרטיביות לאחר ההשתלה (PTLD) – בתוך חודש עד חצי שנה לאחר השתלת תאי גזע מתורם יכול להתפתח גידול של תאי לימפה שהוא סוג של לימפומה. מצב של PTLD הוא נדיר ויכול להתבטא בנפיחות בבלוטות הלימפה, חום וצמרמורות. אם אתה חווה תסמינים אלה צור מיד קשר עם הצוות הרפואי המטפל בך, מכיוון ש-PTLD עלול להיות מסוכן ועל כן מחייב טיפול. להפרעה זו אין טיפול מקובל אחד, אבל לעיתים קרובות הטיפול מתמקד בצמצום של תרופות מדכאות חיסון, כדי לאפשר למערכת החיסונית של המטופל להילחם בחזרה.
בזמן השהייה בבית החולים, כאשר הרגשתך תשתפר מעט, תוכל לבצע את הדברים הבאים כדי להרגיש שהאחריות על בריאותך נמצאת בשליטתך:
מרבית בתי החולים אינם מטילים מגבלות רבות על ביקורים, אך במקרה של מושתלי מח עצם יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי לא להכניס זיהומים לחדרו של המטופל. בכל שאלה יש לפנות לצוות הרפואי. חשוב להקפיד על הנחיות אלה:
תהליך השתלת תאי גזע אינו מסתיים עם השחרור מבית החולים. עדיין תרגיש עייף, סביר להניח שעדיין תיטול תרופות רבות וייתכן שתסבול מבעיות פיזיות או רגשיות בתקופת השיקום. מכיוון שכך, בתקופה שלאחר השחרור יש חשיבות רבה לתמיכה של בני משפחה, חברים ואף של מטפל/ת סיעודי/ת.
בחודשיים-שלושה הראשונים לאחר האשפוז תבצע בדיקות דם בתדירות גבוהה לצורך מעקב אחר ספירת תאי הדם. ייתכן שתקבל תרופות שונות על בסיס קבוע (לרבות אנטיביוטיקה), במטרה להקטין את הסיכוי לזיהום, או תרופות למניעת הישנות מחלת הסרטן.
תרופות אחרות שתקבל מיועדות למערכת החיסון, והמינונים שלהן ייבדקו באופן סדיר ויותאמו לתוצאות בדיקות הדם שלך. ישנם מקרים בהם מטופלים זקוקים לעירוי נוסף של דם או טסיות. את העירוי ניתן לקבל במרפאות החוץ של בית החולים או ביחידה לאשפוז יום. אם תחוש ברע פנה לבית החולים לשם קבלת טיפול.
בשל היחלשות מערכת החיסון, אתה עלול להרגיש לא טוב. אם תבחין באחד מהתסמינים הבאים, פנה מיד לבית החולים:
תזונה
בזמן שמערכת החיסון מתאוששת, הקפד לצרוך תפריט מאוזן ובריא, כדי להימנע מסיכון לזיהומים שמקורם במזון. חשוב שתקפיד על אמצעי זהירות בתחום התזונה כפי שפורטו לעיל. כשמערכת החיסון תחזור לרמתה הרגילה, תוכל לאכול כרצונך.
אלכוהול
התייעץ עם הרופא המטפל לגבי שתיית אלכוהול. אם ספירת הטסיות נמוכה, שתיית אלכוהול עלולה להגביר את הסיכון לדימומים. כמו כן, אלכוהול עלול להפריע לפעילותן התקינה של חלק מהתרופות.
עייפות
רבים מהמטופלים מרגישים עייפות ותשישות לאחר טיפול במינון גבוה. החזרה לשגרה היא תהליך הדרגתי שעלול להימשך חודשים. חשוב שהציפיות שלך יהיו מציאותיות, ושתקפיד לנוח ככל שתצטרך. פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קצרות, יכולה לאזן את העייפות ולהעלות את רמת האנרגיה.
אמצעי מניעה
אף שהפוריות עלולה להיפגע (ראה להלן), חשוב בכל זאת שמחלים שיש לו בת זוג בגיל הפוריות ישתמש באמצעי מניעה יעיל כדי למנוע היריון. מומלץ לא להרות או לעבר אישה בחודשים שלאחר הטיפול, מכיוון שהתרופות עלולות לפגוע בהתפתחות העובר.
התאוששות מערכת החיסון
לרוב, המערכת החיסונית ומח העצם חוזרים לתפקד כרגיל במהלך השנה הראשונה. לעיתים רחוקות תהליך ההחלמה נמשך זמן רב יותר. אם קיבלת טיפול במינון גבוה עם תמיכת תאי גזע, סביר להניח שלאחר שנה לא תסבול מהבעיות המתוארות לעיל. חשוב כי תקפיד לטפל בעצמך ולהגיע לבדיקות השגרתיות הנקבעות לך, לרבות ביופסיה אפשרית של מח העצם. אתה עלול לסבול מזיהומים, כגון שלבקת חוגרת (הרפס) או דלקות בדרכי הנשימה. במקרים אלו תתבקש לשוב לבית החולים. רק לעיתים רחוקות יש צורך לתת למטופלים עירוי דם עד כשנה לאחר תום הטיפול.
עם הזמן, תשוב למשקלך המקורי ותתחיל לצבור כוח.
מרבית המטופלים אינם סובלים מבעיות קשות לאחר השחרור מבית החולים. עם זאת, מומלץ לשוחח עם הרופא לפני השחרור על דרכי ההתמודדות עם התופעות השונות.
בהתאם לסוג ההשתלה שעברת, תופנה לקופת החולים וללשכת הבריאות האזורית לקבלת חיסונים עונתיים וחיסוני ילדות.
חשוב גם שתשמור על קשר צמוד עם הצוות הרפואי ושתחוש בנוח לפנות אליהם בכל בעיה או חשש. תקופה זו עלולה להיות קשה מבחינה נפשית, משום שעליך להסתגל למציאות שיש בה חוסר ביטחון לגבי מצבך הבריאותי.
מעקב
לאחר השתלה עצמית או השתלה מתורם תצטרך להגיע לביקורים סדירים בבית החולים במשך 6-3 חודשים. במהלך ביקורים אלה ייתכן שתקבל עירוי דם. עם הזמן, המרווח בין בדיקות הביקורת יגדל אבל עדיין תתבקש להגיע מפעם לפעם לפגישת ביקורת כדי לוודא שמצבך תקין ושאין עדות לחזרת הסרטן. הביקורת תכלול לרוב בדיקה גופנית, בדיקת דם וצילום רנטגן. אם הבדיקות יהיו תקינות, תתבצע פגישת הביקורת אחת לשנה ותוכל לשוב לחיים רגילים, ללא מגבלות.
פגישות הביקורת עלולות לגרום ללחץ ולדאגה, משום שבמהלכן תדע אם הטיפול או ההשתלה הצליחו. רצוי שתבקש מחבר קרוב או מבן משפחה להתלוות אליך למפגשים אלו, כדי שיוכל להעניק לך תמיכה נפשית. במהלך פגישות הביקורת תוכל להפנות אל הרופא כל שאלה המטרידה אותך.
כדי לצמצם את הסיכון לזיהום, מומלץ להימנע ממקומות הומים, כגון בתי קולנוע, בתי קפה ותחבורה ציבורית, כל עוד ספירת תאי הדם הלבנים נמוכה. הרופא יעדכן אותך מה מצב ספירת הדם שלך. לאחר 6-3 חודשים תוכל לחזור לחיי חברה מלאים, אולם גם אז מומלץ להימנע ממגע עם ילדים החולים במחלות מידבקות, כגון אבעבועות רוח או חצבת.
כאשר ספירת הדם שלך תתקרב לרמה הרצויה, תוכל להתייעץ עם הרופא בנוגע לחזרה לעבודה או ללימודים. רצוי שהחזרה לפעילויות היומיומיות תהיה הדרגתית. תוכל לפנות אל המעבידים או מורים שלך, כדי לגבש תוכנית חזרה מתאימה.
עד שטסיות הדם ישובו לרמתן הרגילה, הדרך הטובה ביותר לשמור על כושר גופני היא הליכה קלה וסדירה. בחצי השנה הראשונה להחלמתך יש להימנע משחייה בבריכות ציבוריות. לאחר מכן תוכל לשוב בהדרגה לכל פעילות גופנית שתרצה.
חלק מהתרופות שתקבל עלולות לפגוע בערנות ועל כן נהיגה עלולה להיות קשה ואף מסוכנת. יש להימנע מנהיגה כאשר אתה עייף וחווה קשיים בריכוז, ובאופן כללי מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בך לגבי נהיגה בזמן נטילת תרופות אלה.
ככל שספירות הדם שלך ישתפרו ופרק הזמן בין ביקור לביקור יתארך, תוכל לשוחח עם הרופא על האפשרות של יציאה לחופש. אם אכן תצא לחופשה, מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי החיסונים הנדרשים. בתום השנה הראשונה, כאשר מערכת החיסון תחזור לתפקד כרגיל, תוכל לצאת לחופשות ללא הגבלות. עם זאת, תתבקש להימנע מחיסונים המורכבים מנגיפים מוחלשים.
לפני כל חופשה פנה לרופא שלך וספר לו על תוכניותיך, כדי שימליץ לך על מרכזים רפואיים שבהם תוכל להיעזר במקרה הצורך. תוכל להצטייד במכתב מהרופא המתאר בקצרה את הטיפול שעברת ושמצוין בו מספר טלפון ליצירת קשר עימו בעת הצורך.
בשנתיים הראשונות חשוב להימנע מחשיפת יתר לשמש, שעלולה לעורר את מחלת השתל נגד המאחסן במקרה של השתלת מח עצם מתורם. בעת היציאה לשמש יש ללבוש חולצות ארוכות, לחבוש כובע, ולהימרח תכופות במסנן קרינה (SPF30 ומעלה).
אין כל מניעה רפואית לחזור לחיי מין רגילים לאחר השחרור מבית החולים, אלא אם כן קיבלת הנחיה אחרת מהצוות הרפואי. ייתכן שתהיה ירידה בחשק המיני במשך כמה חודשים, עד להתאוששות. הירידה עשויה לנבוע מהטיפול עצמו, מהחרדות לגבי העתיד או מהשינויים במראה החיצוני (כגון ירידה במשקל או נשירת שיער).
נשים שהמחזור החודשי שלהן פסק מוקדם מהצפוי בשל הטיפול עלולות לסבול מהבעיות הנלוות לגיל המעבר, כגון גלי חום, עור יבש, יובש בנרתיק ואובדן החשק המיני. אפשר לדבר עם הצוות הרפואי על טיפול הורמונלי חלופי כדי להתמודד עם תופעות אלו, וכן להיפגש עם יועץ מיניות.
במרבית המקרים, השתלת מח עצם עצמית או השתלה מתורם גורמת להפסקת המחזור אצל נשים ולהפסקת ייצור הזרע אצל גברים, ולכן עשויה להביא לעקרות. אם נושא זה רלוונטי עבורך, חשוב שתשוחח על כך ועל האפשרויות לשימור פוריות עם הרופא המטפל בך לפני תחילת הטיפול.
גברים: ניתן להקפיא זרע לפני תחילת הטיפול, לשם שימוש עתידי. שמירת הזרע בהקפאה מתבצעת במכוני הזרע המצויים בבתי החולים ברחבי הארץ. עבור החולים האונקולוגיים הקפאת הזרע היא ללא תשלום, וממומנת על ידי קופות החולים לתקופה של כ-5 שנים. במקרה של מטופל בגיל ההתבגרות ומטה, יתבקשו ההורים לתת את הסכמתם לתהליך.
נשים: לעיתים ישנה אפשרות להקפיא ביציות מופרות במטרה להשתילן ברחם האישה במועד מאוחר יותר. הליך זה יכול להתבצע רק במקרים שבהם ניתן לעכב את הטיפול למשך כמה שבועות (במהלכם נאספות הביציות ומופרות). בחלק מהמרכזים הרפואיים אפשר היום לבצע הליך הנקרא "החזרת שחלה". בתהליך זה מסירים חתיכה מהשחלות, או שחלה שלמה, לשם הקפאה ואחסון ולאחר הטיפול מחזירים את השחלה לגוף האישה. יש לציין, כי למרות שההליך עדיין נמצא במחקר ואינו נפוץ, כבר נולדו ילדים באמצעותו.
הידיעה כי לא יוכלו להביא ילדים לעולם עלולה להיות קשה מאוד עבור אנשים שהיו להם תוכניות להקמת/הרחבת המשפחה טרם גילוי מחלתם. ישנם אנשים הנעזרים ביועץ מוסמך. שירותי התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן יוכלו להפנות אותך לשירותי ייעוץ באזור מגוריך.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.
להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן